כידוע כדור הארץ מקיף את השמש, מולקולת מים מורכבת משני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן, ונתניהו מסית. זה ידוע. אם תכתבו בגוגל "נתניהו הסתה" - תוך חצי שנייה ייוודע לכם שיש 1,660,000 פריטי מידע ברשת המכילים את הצירוף הזה. ואם תדקדקו ותחפשו "נתניהו מסית", תמצאו 186 אלף אזכורים לאמת המוחלטת הזאת. הוא האלוף הבלתי מעורער. גם 15 שנה אחרי ששקע בתרדמת ניצב אריאל שרון במקום השני עם 106 אלף אזכורים. כבוד.
אביגדור ליברמן, מי שפעם נחשב למתמודד חשוב על כתר ההסתה, נגד ערבים, חרדים וחוקרי משטרה - משתרך הרחק מאחוריהם עם 39 אלף אזכורי "ליברמן מסית". אפילו "יאיר לפיד מסית" (46 אלף) יש יותר ממנו (לידיעת ח"כ א' ליברמן, קח עצמך בידיים, חבר). לאחמד טיבי יש 15,700, לח"מ, כותב שורות אלו - 7,820. בושה. לראאד סאלח - 4,050, ולחנין זועבי - 2,850.
ולפיכך, ידוע שנתניהו מסית, מפלג, משסע, משלח את כנופיותיו ומצפה בכיליון עיניים למלחמת אחים. הוא גם הכריז מלחמת חורמה על הדמוקרטיה הישראלית, ופועל ללא ליאות לקעקע את כל מוסדותיה: את בית המשפט העליון, את היועץ המשפטי לממשלה, את הפרקליטות ואת המשטרה, זורע שנאה נגד ערבים, מסתננים, מהגרי עבודה, שמאלנים באשר הם בדגש על התקשורת, ואם שכחתי מישהו - שלא ייעלב. נכבדיי כולם.
יש כמובן אין ספור דוגמאות המוכיחות טענות אלו. הרי הוא היה על המרפסת כשצעקו למטה "רבין בוגד". הערבים אצלו יודעים רק לנהור. כשהוגשו נגדו כתבי האישום, תקף את היועמ"ש ואמר שמדובר ב"ניסיון להפיכה שלטונית". כשנאם בפתח משפטו אמר "גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתונאי השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים". על חוקרי המשטרה שהובילו את החקירות נגדו ועל מפקדיהם אמר: "המפכ"ל העביר מיליונים ליועץ התקשורת שלו, וקציני משטרה בכירים העלילו עליי ששלחתי את קצינת המשטרה שהתלוננה נגד ניצב רוני ריטמן על הטרדה מינית. אלה האנשים שהובילו את החקירות נגדי". את המפגינים מול בלפור כינה "אנרכיסטים", וההפגנות עצמן הן "מדגרות של קורונה". ואם ניסע אחורה במרכבת הזמן ל־1997, ניזכר במה שלחש על אוזנו של זקן המקובלים הרב כדורי: "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים".
עד כאן - מה שהכל יודעים וזוכרים. אבל לפעמים אני סובל מנטייה מעצבנת לבדוק מה ש"ידוע". ולכן הבה נבדוק מה דווקא מבקשים לשכוח כל המאשימים את נתניהו בהסתה ובזריעת שנאה ומדנים. אין ספק. נתניהו אכן אמר את כל הדברים שצוטטו לעיל, וגם דברים רבים אחרים. הוא השתמש ומשתמש בהתבטאויות הללו כנשק פוליטי. אך האם הוא היה החלוץ שזרע ראשון שנאה בשדות הפוליטיקה? הראשון שהסית נגד יחידים או ציבור? זה שהתבטאויותיו הן החמורות ביותר? בזכות מה זכה לתואר "מסית המסיתים"?
נתחיל בראש הממשלה המנוח אריאל שרון. בתגובה למאמר ב"הארץ" על פרשת סיריל קרן (7.1.03) אמר שרון "זה ניסיון להדיח ראש ממשלה מכהן", וכשביקשה הפרקליטות לבצע חיקור דין בדרום אפריקה אמר: "זו עלילה פוליטית בזויה". הייתכן? ראש ממשלה מכהן מקעקע את מוסדות אכיפת החוק? הורס את אושיות הדמוקרטיה.
וכשהחלה התקשורת לפרסם הדלפות מהחקירות הפליליות נגדו אמר שרון שצריך "לחקור את החוקרים". כן כן. שרון. אריאל שרון שלנו הוא הקופירייטר. לא נתניהו. לא אוחנה. ומי שמדבר על תקיפת התקשורת האופיינית לנתניהו (וע"ע נתניהו נגד דרוקר, כספית, פלג) שכח כנראה מה שאמר שרון לדובי וייסגלס: "תשמע מה כותב הנבלה בנזימן, למה שלא נתבע אותו" (אלדד יניב מפורש). בסוף הם תבעו את "הארץ" (והפסידו באותו משפט). אבל המושג "תביעת השתקה" לא נוצר במוחו הקודח של נתניהו.
אגב "לחקור את החוקרים" ו"לחקור את המדליפים". בניגוד למה שקורה היום, כשאיש אינו חוקר אותם - בימי שרון הורה היועמ"ש אליקים רובינשטיין לפתוח בחקירה. הפרקליטה הבכירה ליאורה גלאט־ברקוביץ' הודתה בהדלפה פוליטית ומגמתית, הושעתה, הועמדה לדין פלילי ונידונה לשמונה חודשי מאסר על תנאי. אז אם היה מותר לחקור את החוקרים בימי שרון, למה הזדעזעו מוסדי־ארץ, וכל מגלגלי העיניים כמעט איבדו את מאור עיניהם כשהושמעה תביעה כזו בימי חקירות נתניהו?
הלאה. אהוד אולמרט, ראש ממשלה, לוקח שוחד ואסיר לשעבר - הוא היום אחד מבכירי המבקרים את נתניהו. אין הוא מזכיר את שמו בלי שיוסיף לפניו ולאחריו תואר "נוכל", "מסית" וכיו"ב. אולמרט משתבח בכך שכאשר החלו חקירות המשטרה נגדו והסתמנה אפשרות שיוגש כתב אישום - התפטר והתמסר לניהול משפטו. אוהדיו של אולמרט משבחים אותו כי הוא, בניגוד לנתניהו, לא ניסה לקעקע את מוסדות אכיפת החוק. אבל - תודה לנפלאות האינטרנט - עמיתי בן כספית ראיין ב־2008 את אולמרט שאמר (ממש כמו נתניהו) "פרקליט המדינה מנסה להפליל אותי". כספית מספר כי אולמרט תוקף את הפרקליטות: "מישהו בתפקיד בכיר ביותר עשה כאן טעות בשיקול הדעת וזעזע כל אושיות הממשל בישראל. הוא צריך להסיק מסקנות... הקונספציה של פרקליט המדינה היא להפיל ראש ממשלה בישראל בלי משפט".
שמעון שיפר כתב באותה עת מפי אולמרט (שדיבר בפני מקורביו) כי מדובר בפרקליטות ובמשטרה המנסים לחסל אותו. ולאחר שחרורו אמר אולמרט: "כשהמערכת רוצה להדביק למישהו עבירה ומתגייסת כל כולה כדי להרשיע אותך במשהו, הם ירשיעו אותך". אולמרט גם תקף את ראשי מערכת אכיפת החוק באותה תקופה, ובהם היועמ"ש מני מזוז, פרקליט המדינה משה לדור ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. מה זה אם לא מהדורה מוקדמת של "ניסיון להפיכה שלטונית" ו"הרס שלטון החוק" של נתניהו? איך לא תבוש, נתניהו? ככה להעתיק?
ובהקשר לזה - הטענה בימי חקירות אולמרט הייתה (ואפשר שהיה בה טעם) שהפרקליטות מנסה לחסל את אולמרט כדי לסכל את ניסיונותיו של שר המשפטים שלו, פרופ' דניאל פרידמן, לחולל רפורמות במערכת המשפט. פרידמן עצמו אמר "ינסו לתפור תיקים לשר המשפטים" (ראיון לבן כספית, "מעריב", 25 ביולי 2008). ומי שאומר שאמיר אוחנה אינו אלא שופרו של נתניהו יצטרך לומר זאת גם על פרידמן ואולמרט.