בתי בת ה־3.5 היא ילדה ורבלית וחכמה, ונוטה להתחבר לילדים גדולים ממנה. כשאנחנו הולכים לגן השעשועים אני שם לב שהיא אינה מוצאת עניין בקרב בני גילה, ומעדיפה לדבר ולשחק עם ילדים בני 6 ו־7. אני מאוד מודאג שבהמשך החיים היא תלך לאיבוד מבחינה חברתית. מה עליי לעשות כדי להקל עליה?
"עושה רושם שיש כאן מקרה של ילדה בעלת נתונים אינטלקטואליים גבוהים ויכולת רגשית מפותחת לגילה. כמו שיש טבלה של גובה, ובה כל ילד מוצא את עצמו לפי הגובה שלו, אז הילדה שלך נמצאת באחוזון הגבוה, ואני מאמינה שלטווח הרחוק זה יעזור לה. ילדים עם יכולות כה גבוהות נוטים להיות מחוננים, ללמוד ולהתפתח בקצב שונה ולהתקדם בחיים לתפקידים בכירים. אני מבינה את הדאגה שלך, אבל חשוב שתזכור שאם תשאיר את הילדה הזו בחברה של ילדים בני גילה, היא תהיה אומללה, ובהמשך ייתכן שיהיו לזה השלכות. כדאי שתניח לה, אבל בו זמנית תמשיך להשגיח מרחוק בשבע עיניים ותראה שהכל תקין. מעבר לזה, כדאי שתפנו לקבלת הדרכה וסיוע כדי לעזור לכם בתקשורת מול הילדה גם בהמשך".
בני בן ה־3 נגמל לאחרונה מהנקה, וכעת שותה בערב בקבוק של תחליף חלב במיטה. כיצד עליי לגמול אותו גם מזה בשעה שאני צפויה ללדת בקרוב ולהיניק לנגד עיניו של בני הבכור?
"שתיית תחליף חלב במיטה היא הרגל גרוע, ולתפיסתי חשוב לבצע הפרדה הדרגתית בין הבקבוק לבין השינה. הרי אין הבדל בין בקבוק עם תחליף חלב לאכילת כריך במיטה. תגידי לילד שלמדתם משהו חדש והחלטתם שבגלל שלא אוכלים במיטה, אין צורך לשתות תחליף חלב במיטה. הרי כשהוא יהיה גדול, הוא לא יאכל כריך במיטה, נכון? כמובן שתגידי לו את זה בצחוק, ולא באופן פדגוגי. אני לא חוששת שהוא יגיב לא טוב לקראת הלידה הצפויה, ובכלל לדעתי, אתם, ההורים הצעירים, פוחדים מיותר מדי דברים. אם עכשיו הזמן הכי מתאים עבורו לעבור גמילה, תנו לו לעבור את כל התהליך. אם הוא ירצה גם בקבוק כשהתינוק ייוולד, תוכלי להגיד לו שרק תינוקות שותים מבקבוק, ולכן הוא הפסיק, כי הוא כבר לא תינוק. אל תגידי לו שהוא גדול; כשאנחנו אומרים לילדים שלנו שהם גדולים בסיטואציות כאלה, אנחנו מייצרים אצלם רגרסיות והופכים את המונח 'גדול' למשהו לא שווה. תדגישי שהוא כבר לא תינוק, ובכך תעניקי לו את הביטחון להתמודד עם המצב".
לבני הבכור בן ה־7 יש ויסות חושי. הוא מסתדר נפלא עם אחיו הקטן בן ה־3, אבל עם אחיו האמצעי בן ה־5.5 הוא רב כל הזמן, ולעתים קרובות זה מגיע לאלימות ולקללות. מה עליי לעשות כדי לשפר את האווירה המתוחה בבית?
"ויסות חושי יש לכולנו, השאלה היא האם אנחנו מצליחים לווסת את החושים יותר או פחות. לצורך העניין, אם נוגעים בנו, אנחנו חשים שנוגעים בנו, אבל השאלה היא אם זה נעים לנו או לא, והאם אנחנו רגישים הרבה פחות מאחרים למגע או הרבה יותר. כשמדברים על קשיים בוויסות החושי, מתכוונים לאנשים שמתקשים להתמודד עם התפר בגרביים או עם התווית בחולצה, אנשים שחשים כל דבר קטן בעוצמות מאוד גדולות. הסיכוי שהבכור יריב עם הילד בן ה־5.5 גדול הרבה יותר מאשר שהוא יריב עם הילד בן ה־3 משום שהתחרות הלא מודעת ביניהם, הפנימית, היא הרבה יותר גדולה. בתפיסה שלו אחיו האמצעי מאיים על מקומו ותפס את תשומת הלב שלו מול המבוגרים. את לא צריכה להיכנס לתוך הדבר הזה. אין סיבה שתביעי עמדה או תתערבי במריבות שלהם. מספיק פעמים אמרת להם לא לדבר אחד לשני בצורה כזו. לתפיסתי, כדאי שתפני לבן הגדול שלך ותגידי לו שאת מבינה שלפעמים אחיו מעצבן אותו, אבל את לא מתכוונת להעיר יותר. תגידי לו שאם הוא יקלל את אחיו בן ה־5.5 ותראי שהאח ייפגע את תיגשי לנחם אותו, ושאת תמיד דואגת שהילדים שלך ירגישו בטוחים ומוגנים ולא מוכנה שיעליבו אותם. בו זמנית, תעדכני אותו פעם אחת ויחידה שאם הם שוב ייגררו לאלימות פיזית, את תיאלצי לנקוט אמצעים. תסבירי לבכור שגם אם הוא יהיה הכי צודק בעולם, את תיאלצי להפריד ביניהם ולא תוכלי להקשיב לו כי הוא הרים יד על אחיו".