שחר חדש הפציע. לראשונה לאחר עשרות שנים יש פריצה פוטנציאלית אדירה לישראל בתחום הכלכלי והעסקי עם מדינה שלא הייתה במעגל הרשמי של יחסים עסקיים. מובן שהכוונה היא לאיחוד האמירויות הערביות, שצפויה להיות מדינת סחר אדירה עבור המשק הישראלי.
שבע האמירויות, שזכו לעצמאות מהאימפריה הבריטית בשנת 1971, הבינו מיד עם כינונן שלא לעולם חוסן בתחום ההישענות על גז ונפט (כפי שנשענו בעבר בעיקר על שוד אוניות סוחר במפרץ הפרסי, עד שהבריטים שמוו לזה סוף).
האמירויות פיתחו ענפים חדשים ונוספים לכדי משק מגוון. תעשיות הנפט, הגז והמחצבים הן כיום רק כ־30% מהתוצר ואילו המסחר הבינלאומי, גם באמצעות עשרות אזורי סחר חופשי, הוא כ־12% מהתוצר.
המערכת הפיננסית, שהתפשטה בכל העולם - באמצעות הבנקים המקומיים, שהיו חלוצים בהקמת בנקים אסלאמיים בקרב 1.4 מיליארד מוסלמים בעולם - היא קרוב ל־9% מהפעילות במשק. צי המטוסים של חברות התעופה של אבו דאבי ודובאי מביא את התחבורה והאחסנה אל יותר מ־5% מהתוצר.
באוויר, בים וביבשה
נקודה קריטית היא הטיסה מעל שמי סעודיה. טיסה 971 של אל על, טיסת הבכורה מעל סעודיה, אף היא נחשבת לפריצת דרך אדירה, שתשמש כתקדים לטיסות ישירות לא רק לחברות התעופה של האמירויות. כיום אייר אינדיה כבר טסה בדרכה לישראל מעל סעודיה, ובעתיד תאפשר סעודיה לטיסות מסחריות של ישראל לטוס מעל שטחה למדינות דרום־מזרח אסיה.
כיום מוכרחות חברות תעופה ישראליות להאריך את הטיסה בשעתיים וחצי כדי לעקוף את התחום האווירי של סעודיה. יהיה זה חיסכון אדיר למשק הישראלי ויתאפשר גם הידוק יחסי המסחר עם מדינות האוקיינוס ההודי. נקווה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יצליח הן במשימה הזאת והן בכינון יחסים עם מפרציות נוספות. גם תנועת האוניות תגבר בים, בואך המפרץ הפרסי, מה שייאלץ אוניות סוחר להתמגן לנוכח איומי הצי האיראני.
ההכרה ההדדית והשלום המדיני, המסחרי והביטחוני עם איחוד האמירויות הערביות מביאים לכך שבפעם הראשונה יהיה לישראל שכן קרוב יחסית, שאפשר לנהל עמו עסקים בחופשיות כמו בין מדינות שכנות באירופה או בין ארה"ב לקנדה. הסחר יהיה ללא הגבלות, עם מדינת סחר גדולה שקונה, רוכשת ומוכרת סחורות ושירותים כמו במדינות המערב.
ההערכות בישראל הן כי המסחר בין המדינות יגיע מהר מאוד מ־1 מיליארד דולר ל־2 מיליארד דולר בשנה ויעפיל בהמשך ל־6.5 מיליארד דולר בשנה. נכון שיש לנו יחסי שלום עם מצרים וירדן, אך זהו שלום קר עם מדינות עימות לשעבר, עניות, שאין ביכולתן לפתח יחסי סחר רחבים, הן מפני מחסור בכוח קנייה של האוכלוסייה והן מפני שחלק מהאיגודים המקצועיים והמוסדות החצי־רשמיים שומרים על עוינות לישראל, גם אם על להבה נמוכה. לשם השוואה: עם מצרים היה בשנת 2019 סחר בהיקף של 186 מיליון דולר ועם ירדן - 385 מיליון דולר.
להיות עם חופשי
לא זאת בלבד. "מדד החופש הכלכלי", המתפרסם זה 26 שנים בידי מכון המחקר האמריקאי הגדול ביותר בוושינגטון, The Heritage Foundation, ובוחן 186 מדינות, העניק לאמירויות את הציון 76.2 בתחום חופש הפעולה הכלכלי (בשפה שלנו: פחות ביורוקרטיה והטרדות). כלומר, האמירויות נמצאות במקום טוב מאשר ישראל, שלה 74 נקודות מתוך 100, וכן מקטאר (72.3), ירדן (66) ומצרים (54). סעודיה, שמעליה כזכור טסה המשלחת במטוס אל על, קיבלה 62.4 נקודות.
כדי שתקבלו מושג על החופש העסקי העולמי נציין שבריטניה זכתה ב־79.3 נקודות ושארה"ב מדורגת במקום ה־17 בעולם, עם 76.6 נקודות, מעט יותר מעל האמירויות, שמדורגת במקום ה־18 במדד העולמי לחופש כלכלי. ישראל, אם תהיתם, מדורגת רק במקום ה־26.
הנה עוד כמה נתונים השוואתיים: מדינת ישראל, עם 9.3 מיליון תושבים, בשיגה בשנת 2019 תוצר של 388 מיליארד דולר, לעומת איחוד האמירויות, שבה 10.7 מיליון נפש (מהם 7.8 מיליון זרים, שמתוכם 0.4 מיליון הם פלסטינאים) ותוצר של 421 מיליארד דולר. לשם השוואה, בירדן, שלה אוכלוסייה בסדר גדול דומה - 9.9 מיליון נפש - התוצר השנתי הוא 93 מיליארד דולר בלבד. במצרים יש 97 מיליון תושבים ותוצר של 1,300 מיליארד דולר. כלומר, סדרי הגודל פה הם אחרים. התוצר בישראל הוא 42,800 לנפש, בעוד באמירויות הוא 37,800 דולר לנפש, בירדן 4,300 דולר לנפש ובמצרים - 3,500 דולר לנפש.
עד למעבר הסחורות יגבר שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות בתחום המלחמה בנגיף הקורונה, שגורם למשק הישראלי להתכווץ השנה (בין 4.5%־7%, לפי בנק ישראל, וצפי להצטמקות דומה של 5.6% באיחוד האמירויות). בעיתונות פורסם על שיתוף פעולה בין חברת טארה הישראלית לחברת אפקס מאבו דאבי. הערכות מדברות על כך שבפועל כבר היה מסחר סמוי של כמיליארד דולר בשנה בין ישראל לאמירויות קודם להכרה ההדדית. קודם לכן נחתם הסכם בין חברת רפאל לחברת 4G, שעניינו מחקר ופיתוח בתחום המלחמה בנגיף הקורונה, במישור של מכשירים לבדיקה מהירה לנושאי הנגיף.
בניגוד למדינות חלשות הזקוקות לאשראי בכל נושאי שיתוף פעולה, לאיחוד האמירויות יש יתרות מט"ח של 108 מיליארד דולר, מה שמאפשר לה לשמור על שער חליפין קבוע של 3.67 דירהם (המטבע המקומי) לדולר אמריקאי אחד. שער חליפין קבוע למדינה חלשה אינו טוב ועלול להביא להרס, כפי שקרה בלבנון, אבל במקרה של איחוד האמירויות, שער החליפין המקובע מול הדולר האמריקאי מבטיח אינפלציה נמוכה, שהייתה שלילית אשתקד ולאחרונה עלתה ל־1.5%. מבחינת הישראלים, השער הקבוע והאינפלציה הנמוכה הם כר בטוח יותר לעסקים, מפני שזה מסיר אי־ודאות בנוגע לתקבולים וכן מאפשר לחתום על חוזים גם בדירהם כדי לשמח את העמיתים החדשים (כלומר, לא חייבים לחתום על הסכמים בדולר אמריקאי). אחד הנושאים החשובים שבהם דנו המשלחת הישראלית והמארחים מהאמירויות הוא ההסדרה הפיננסית בין מערכת הבנקאות הישראלית לזאת של האמירויות. אין עסקים בלי יכולת להעביר תקבולים ותשלומים בקלות. כלומר, יש לצפות כי מערכת הסוויפט הבינלאומית להעברת כספים בטוחה ואישורי האשראי בין הבנקים ימוסדו. באמירויות, כאמור, אוהבים מאוד את תחום הבנקאות. בנק First Abu Dhabi Bank PJSC כבר מתכנן שיחות לשיתוף פעולה עם בנק הפועלים ובנק לאומי בישראל ובאמירויות. הבנק מאבו דאבי פרסם ציוץ רשמי כי הדבר יאפשר להגביר את המסחר, את שיתוף הפעולה הטכנולוגי ואת החדירה לתחום ההמצאות והחידושים.
בחסות הדור החמישי
בטח שההסדר הפיננסי דרוש גם לתעשיית הליטוש והסחר ביהלומים. ענף ליטוש היהלומים והסחר ביהלומים מישראל יוכל למצוא כר נרחב לפעולה באזורי הסחר החופשי באמירויות, שאליהם באים מכל העולם כדי לעשות קניות. יש אפילו הנוחתים במקום רק עבור קניות של תכשיטים ויהלומים. ישראל עדיין מפגרת בתחום הבנקאות של הבלוקצ'ין, אבל יש כאן יותר מ־500 חברות בתחום הפינטק שיכולות לחולל נסים ונפלאות למערכות הבנקאות, הפיננסים והברוקרז'.
המשק באיחוד האמירויות הופך דיגיטלי כמעט בכל תחום, כולל חקלאות ומערכות מחסנים לוגיסטיים. באיחוד האמירויות כ־40% מהתושבים מחוברים למערכת הדיגיטלית הממשלתית. פה יהיה לישראל כר פתוח לשיתוף פעולה, היות שהאמירויות רוצות לסמוך פחות על העובדים הזרים ויותר על מערכות דיגיטליות בין אנשים ועסקים, על הטמעת מכשור, על העברת מידע ועוד. ישראל פורשת עתה את רשת הדור החמישי של הטלפון הנייד, מה שיאפשר לישראלים לעשות שיתופי פעולה ב"אינטרנט של הדברים". גם באיחוד האמירויות פורשים עתה את האנטנות לדור החמישי של הניידים, כבר עתה כ־30% מהאזורים העירוניים של שבע הנסיכויות שהן איחוד האמירויות מכוסים בדור החמישי.
דיגיטציה זאת של האמירויות תאפשר ביתר קלות לחברות ישראליות בתחום החקלאות המדברית להציע מכשור ושיתוף פעולה עם חקלאים בנוגע לטכנולוגיה מתקדמת. הן תוכלנה לספק ולהבטיח את צורכי האמירויות בתחום המזון, שכיום רובו מיובא. החקלאות המדברית אינה מפותחת דיה כדי לספק את צורכי האמירויות. כמו בישראל, מכשור מתקדם וחכם, בשילוב ה"אינטרנט של הדברים" יאפשר לפרוש מערכות חכמות של השקיה ודישון במדבר. לא זאת בלבד, הטכנולוגיה החקלאית הישראלית, שהיא מהמתקדמות בעולם, תאפשר שיתוף פעולה גם בתחום הפרחת השממה המדברית. באמירויות כבר הוכיחו, עוד לפני היחסים עם ישראל כי יש בכוחם להפוך את המדבר לפורח, בעיקר למטרות ספורט, פארקים והארחה. ישראל תוכל לתת לתהליך דחיפה נוספת.
האויבת של אויביי
הינה תחום סבוך ועלום שגם בו יש להניח שיתקיים שיתוף פעולה נרחב, שכן ישראל כבר פועלת בנושא - מלחמת הסייבר, הגנה מפני מתקפות סייבר ולימודים הקשורים בתחום. אין כל אפשרות להטמיע טכנולוגיה מישראל, או ממדינות אחרות, בלי הגנה ממתקפות סייבר היכולות לשתק מערכות מים, התפלת מים, השקיה, טלקומוניקציה, תעבורה יבשתית, תעבורה ימית ותעבורה אווירית. הניסיון של ישראל בתחומים אלה, כולל מול האויב הטורף שמעבר למפרץ הפרסי, הוא אדיר. בחודש מאי השנה נרמז כי ישראל שיתקה את נמל שהיד רג'אי, הממוקם ממש מול האמירויות, מצדו השני של המפרץ.
זאת ועוד, כל הענפים האמורים מצריכים לפתח במקביל גם אנרגיה מתחדשת, תחום שישראל החלה לפתח בשנים האחרונות. וזאת אנרגיה שהאמירויות מעוניינות בה, אף שהן שופעות גז ונפט.
אך לא די בכך. איחוד האמירויות החליט עוד בשנת 2017 לעבור למהפכה התעשייתית הרביעית, הכוללת מתן שירותים אינטראקטיביים לתושבים תוך הרחבת מכוני מחקר בתחום החידושים, ההמצאות, ובעיקר הבינה המלכותית. לשם כך האמירויות מבקשות להכשיר תלמידים וסטודנטים בתחום. כלומר, יש מקום לשיתוף פעולה להקמת בתי ספר בתחומים טכנולוגיים: מדוע שהטכניון לא יפתח שלוחה באבו דאבי? גם בתחום הרפואי מבקשות האמירויות להשתלם ברפואה מרחוק וברפואה מתקדמת עם צרכים טכנולוגיים אישיים, מה שיביא אותם להיות מרכז רפואי בינלאומי. אחד התחומים המעניינים הוא רפואת ילדים. האם בית החולים תל השומר, כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם, ייענה לאתגר לשתף פעולה עם בתי חולים באמירויות בתחומים המתקדמים ביותר? גם בתחום המכשור הרפואי יש לישראל יתרון מוכח.זהו אחד מענפי היצוא העולים שלנו בשנים האחרונות.
הדברים האמורים יהיו על השולחן. בתחום הצבאי והביטחוני אפשר רק לשער כי הייתה אספקת ציוד ומידע באמצעות המוסד ומערכת הביטחון. באמירויות לא יסתפקו ברכישת ציוד מישראל או בשיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי, הם הודיעו כי הם מעוניינים לפתח תעשייה צבאית וביטחונית שלהם, למטרות ייצור מקומי של קומפוננטים. ישראל נכנעה בעבר למדינות שביקשו שהייצור או חלק ממנו ייעשה בשטחן. המדינה הידועה בייצור מקומי של טכנולוגיה צבאית ישראלית היא הודו. אבל ישראל גם רגישה לכך שידע וציוד שפיתחה לא ייפלו בידי זרים. ירח הדבש עם הצבא הטורקי, טרם יצא נגדנו נשיא טורקיה ארדואן, הפך למר מלענה כאשר התעורר חשד כי טכנולוגיות מישראל זלגו דרך טורקיה לאיראן. לישראל יהיה גם כדאי, למשל, לפתח במדבר של האמירויות רכב שטח אוטונומי צבאי: יהיה מימון, יהיו שטחי אימון קשים בטמפרטורות גבוהות ויהיה גם שיתוף פעולה עם הצבא המקומי, שצבר ניסיון במלחמה בתימן, ולפי כמה מקורות, גם בלוב.
על פני השטח, מה שיבצבץ ראשון הוא דווקא התיירות בין המדינות, הישראלים כבר צמאים לצאת מהסגר הקורונה כדי להכיר עוד מדינה שבה יוכלו לנפוש ולרכוש. חברות תיירות ישראליות כבר מציעות טיולים מודרכים לאמירויות, עוד לפני שהוסדר נושא האשרות לכך. גם תושבי האמירויות יוכלו לטוס לישראל כדי לחזות מקרוב בפלא של המשק הישראלי הקטן והמתוחכם, שבזכות הרשתות החברתיות (שלהן השפעה רבה יותר מלשליטים או למדינות, המאבדים בהתמדה את הכוח לטובת טוויטר, טיק טוק, אינסטגרם, פייסבוק, וואטסאפ, יוטיוב ולינקדאין) כבר לא נתפס כאויב דמוני.