זוכרים את תמונות הסדקים בקירות של בלפור ואת הטיח הנושר? עכשיו, בעקבות רעידות האדמה התוכפות והולכות, אלה הם יסודות הבית שמזדעזעים. עד כדי כך מצבו של בנימין נתניהו נואש שהפטריוטיזם בפרוטה הוא מפלטו הראשון, השני הוא צלם החצאיות, ולתקשורת הוא משגר את הח"כים שלמה קרעי ואוסנת מארק, שבימים כתיקונם לא היו עוברים את הסלקטור בכנסת. גם לא כאורחים. כך גם החקיקה למניעת הפגנות נגד משפחת נתניהו. כחול לבן הטילו וטו על תקנות לשעת חירום שנתניהו ביקש ותמכו בחוק שהועבר בהערכה שניתן להמשיך בהפגנות אחרי הסגר.
ודווקא עכשיו, כשהאיש על הקרשים, קמים דורשי טובתו מקדמת דנא ומשליכים לעברו מיני גלגלי הצלה מנבצרות ועד חנינה ועסקת טיעון. אחרי עשרות שנות תמיכה הם גילו לפתע את החושך, והם מבקשים לגרשו באמצעות דילוג על ההליך המשפטי. גם כדי להציל את כבודם שלהם וגם כדי להכין הקרקע לנפתלי בנט. את רעיונות המילוט האלה צריך להרוג ומיד. לא נתניהו עומד למשפט אלא מערכות שלמות של פוליטיקאים, אנשי עסקים, אנשי ציבור, עיתונאים ורבנים שתמכו בו משך 20 השנים האחרונות. רובם החלו לנשור לטובת סיבוב פרסה בועטת רק בשנים האחרונות, חלקם עדיין נפעמים מ"הצלחותיו המדיניות", וזה מוזר. זה עתה חטפו היישר לפנים "הצלחה" שחיסלה את חלום הסיפוח (שלהם, לא שלי) וככל הנראה הקפיאה את מפעל ההתיישבות כולו וקֵרבה את בינאום ירושלים. וכל הטוב הזה אירע משום שקרסו כל הערכות נתניהו לגבי "עסקת המאה".
שלא לדבר על שאר "הצלחותיו" בהקמת קשרים "אמיצים" עם הגרועים והגזענים במנהיגי העולם. ולדימיר פוטין, נרנדרה מודי, ז'איר בולסונארו, ויקטור אורבן ומתאו סאלביני. ודונלד טראמפ כמובן, שמריץ קמפיין בחירות פאשיסטי שנע על גלי ההדף של אספסוף ימני אנטישמי ועל ידידיו האוונגליסטים של נתניהו, שהם שניים רק לטירוף המשיחי של נאמני ארץ ישראל.
כך גם שאר הצלחות ה"שלום" שלו. סודן עושה שלום? הממשלה שם בצרות עקב מניעת סיוע וסנקציות, כי היא מסומנת בארה"ב כתומכת טרור. טראמפ, שמחפש בנרות "הצלחות" מפוברקות, סוחט מסודן הצהרות רפות, ובסך הכל זהו תרגיל בשוחד וסחטנות. כוויית? נחיה ונראה. תלוי מה נשלם. אבו דאבי? מלכודת מתוחכמת של בן זאיד, שמנהל קמפיין להנהגת העולם הערבי באמצעות הכנעת מדיניות השטחים של ישראל (שאפו). בחריין? שכונת בובה של סעודיה, שהיא חלק מהדיל המצטנן בין טראמפ ובן סלמן, חרף גיחת השכנוע השבוע של מייק פומפאו. המלך אמר את דברו: מדינה פלסטינית על פי היוזמה הסעודית.
מצדי, הלוואי שנתניהו ו"רעייתי" יגיעו לסעודיה ושמטוס פרטי יטיס את כביסת הרש שלהם. כיבוס תמורת כיבוש היא "עסקת המאה" האמיתית, ושאר התעלולים מבוססים על אינטרס רגעי של דיקטטורים פלוס פירוטכניקה של טקסים, תקשורת מטומטמת וציבור משוטה.
לנטרל את ביבי
זו אגב הסיבה שבגינה החל אגף הימין הפרקטי להסתייג מנתניהו ולהעביר את תמיכתו לבנט. בצדק גמור, מבחינתם. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת, רצוי בשקט, שלא תתגלה ערוותם כתומכי שחיתות וכאווילים מדיניים. העובדה שהם תמכו בו עד כה לא נבעה מכך שרק עכשיו גילו את האור, כלומר החושך. המפא"יניקים שביניהם תמיד ידעו מי זה ביבי. אלה רק השופרות שתקעו עד היום והיום נתקעו.
תרגיל גירוש נתניהו בכפפות משי מתקבל בשמאל בתרועת הסכמה, וזו ממש איוולות שמאלנית טיפוסית יצרית וחסרת הבנה (כמו המשתה הצוהל בתחילת הסגר). סילוקו פירושו מניעת הליך משפטי שהוא בעיקר מהלך ציבורי ופוליטי. בינואר 2021 יחל משפט שבו יגולגל נתניהו ברחובות העיר בזפת ובנוצות. במהלך המשפט תוצג, גרפית, עליבותו במהלכי החקירה. התקווה היא כי גם הליכוד תוכה אלקטורלית, והבעיה היא שאם המנדטים של הליכוד ילכו לבנט ושות' לא עשינו כלום.
זו הסיבה לכך שיש למשוך זמן עד בחירות במועדן עם נתניהו כברווז צולע במטווח תקשורתי, ובינתיים לקוות לנס.
רעיון הגירוש בכפפות משי משחק לידיהם של יורשים מטעם עצמם כמו בנט, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד וישראל כ"ץ. הם שומעים את נהמת ההמון ומנהלים קמפיינים אישיים של דיג במים העכורים.
המסוכן מכולם הוא בנט. המסווה ה"נאור" של רבני יש"ע החשוכים שמחליפים את חמורו של משיח בחמור השני. בנט הוא נתניהו בהתהוות, וכדאי להבין כבר כיום שמדובר בתעלול הסוואה ושיווק, כמו הקמפיין שנולד מהפאניקה הציבורית ואומר "תנו לבנט לנהל את הקורונה והוא מדביר אותה כמו כלום".
אלה הם רק ביצועיו בעבר שמעלים סימני שאלה. מטרת־העל של שר הכלכלה היא להוזיל את יוקר המחיה. כשבנט נכנס לתפקיד, הוא הפציץ בהצהרות וסיים באפס פעולות. כשר חינוך הוא הלך על הגברת לימודי המתמטיקה כסוג של מגדלור לאומי. התוכנית נכשלה. לעומת זאת הוא דחף למערכת נושאים שהדיפו ניחוח (כל אחד וטעמו) של הדתה, ובתום הקדנציה שלו תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים.
את הדרך לבנט מפלס כרגיל עמית סגל ("ידיעות אחרונות"): "נתניהו טרם השתכנע שבנט הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לו". כדי שנתניהו ישתכנע עליו כמובן לפרק את הממשלה וללכת עם בנט. עד שזה יקרה, ח"ו, סיכויו של בני גנץ להחליף אותו, נכון לרגע זה, הם הטובים ביותר. לאחר שכשל ניסיון נתניהו לארגן חליפת הגנה באמצעות תקנות לשעת חירום, לך דע לאן הייאוש יוליך אותו. כך שאין לנו על מי לסמוך אלא על 60 פלוס חברי הכנסת הנוכחית שיבלמו כבר עכשיו כל ניסיון לנוע בכיוון פרוע זה או אחר, והדרך היחידה היא לנטרל את נתניהו ולהשאירו בבלפור עד הבחירות במועדן (לא לסלקו מבלפור, זוכרים? עדיף ברווז מדמם על תרגיל כיפה אדומה של זאב בתחפושת סבתא).
ובנוסף: להקריב את פרופ' רוני גמזו. בעולם מבועת ומבולבל הוא איבד את עולמו כסמכות עקב מאמץ פתטי להתיישר עם הפוליטיקאים בתקופה שיותר מכל זקוקה לדיקטטור נאור וראש בקיר. ולו רק לטובת תחושה של התחלה חדשה, איש חדש וחסימת הדרך לבחירות. מין גדי איזנקוט כזה או אחר שיהיה אחראי על כל ההשלכות שנובעות מניהול המצב: כלכליות, חברתיות ובעיקר פוליטיות. במצב כזה אריה דרעי ויעקב ליצמן יוכלו לערער, אבל רק כלפי שמיא, והדרך תיפתח לאישיות שתגיע על תקן דאוס אקס מכינה, ולך דע, אולי זה יתגלגל לקלפי בהמשך וימנע זליגת קולות לבנט ושות'.
אשרי המאמין, הא?