אוניברסיטת חיפה ברכס הכרמל ריקה. אחד מאולמות ההרצאות הקטנים הוסב לחמ"ל של חטיבת החילוץ שנשלחה לסייע לעיר. סביב שולחן עגול יושבים סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר, ראש עיריית חיפה ענת קליש־רותם ועוד שמונה קצינים בכירים, בהם ראש מטה פיקוד העורף תא"ל איציק בר, מפקד חטיבת החילוץ אל"ם אמיר בן מוחה ומפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף אל"ם אלעד אדרי.
את מסכי המצגות שמשמשים את המרצים בהעברת מערכי השיעור לסטודנטים החליפו שקפים צה"ליים, שמציגים חלוקה של העיר וסימון נתוני התחלואה בצבעי רמזור ומפת חום המתעדכנת בכל ארבע שעות ומספקת תמונת מצב לראש העיר ולגופים המסייעים לה במערכה במגיפה.
חיפה נחשבת לעיר חזקה עם מודעות גבוהה לחירום, גם בשגרה. זאת אחת הסיבות לכך שצה"ל בחר בה כעיר האדומה הגדולה הראשונה שבה הוא פועל באופן משמעותי.
כמיטב המסורת הצבאית, יש למבצע שם: "ההר הירוק תמיד", השיר שמתאר את רכסי הכרמל מנקודת מבטו של יורם טהרלב מקבל כעת משמעות אחרת. פיקוד העורף, באמצעות חטיבת החילוץ שלו שמתורגלת בעבודה בסביבה אזרחית, מבצע את המשימה: להחזיר את העיר למצב של אור ירוק באמצעות עבודה משותפת עם הרשות המקומית במהלך שבועיים.
מאז הסגר נרשמה ירידה בנתוני התחלואה, וכבר כעת מוגדרת חיפה כעיר כתומה. בשיא המגיפה היו כאן 1,880 חולים פעילים. השבוע מספרם עומד על 1,285.
אבל מספר המבודדים הנמוך (2,271 בלבד) מצביע על עומק הבעיה. על פי הערכת גורמי המקצוע, על כל חולה מאומת אחד אמורים להיות עשרה נדרשי בידוד בממוצע. כלומר פי חמישה ממה שקורה בפועל. המשמעות: אלפי אנשים שמסתובבים בחוץ ממשיכים את שרשרת ההדבקה הבלתי נגמרת.
בחיפה, כמו ברחבי ישראל, סוגיית האמון הציבורי בהנחיות הממשלה, המשמעת העצמית ויכולת האכיפה יקבעו את מידת ההצלחה, גם של המודל הזה. פיקוד העורף טוען שתפקידם הוא בין היתר לחזק את האמון, משימה שהפכה למורכבות בימים האחרונים.
"התחושה הייתה כמו להחזיק מים", מתארת קליש־רותם את ההתמודדות עם הקורונה בחודשים האחרונים מפרוץ המגיפה, "היינו צריכים סיוע, וזה שיש לנו עכשיו את פיקוד העורף שמרכז מאמץ הוא דבר נפלא".
המודל של הצבא כולל סידור של מערכי הבקרה, הפיקוד והשליטה של הרשות המקומית, כך שבידי הנהלת העיר תהיה תמונת מצב קבועה שתסייע לה לקבל החלטות בשכונות, בבתי הספר, בתי האבות ובמוסדות ציבוריים נוספים. נוסף על כך, הצבא יהיה אמון על פעילות הסברה לתושבים בשפות שונות, על סיוע אזרחי, בעיקר לאוכלוסיות הנזקקות, על הוצאת חולים למלוניות, על סיוע בבדיקות ובחקירות וגם על תיאום עם משטרת ישראל.
זאת אינה החלפה בפועל של הרשות המקומית, טוענים בפיקוד העורף, אנחנו רוצים לספק לרשות את היכולת לתפקד טוב יותר. לאחר שבועיים בחיפה נעבור לעיר אחרת, הם אומרים ומספרים שיש רשויות שבורחות מאחריות.
צמרת הצבא הבינה באיחור שהיא צריכה להיות הרבה יותר משמעותית במערכה בקורונה, שיש דברים שרק צה"ל יכול לעשות, בייחוד כשרשות החירום הלאומית לא מתפקדת, משרד הבריאות חלש ומערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה אינו פועל.
יעילות המבצע תעמוד במבחן לאחר ירידה בנתוני התחלואה והפעלת שיטת הרמזור. אבל כדי שיהיה לכך אפקט ניכר, על הצבא להגדיל את מספר היחידות בעלות הכשירות לבצע משימות מסוג זה. וישנה גם השאלה מה יקרה בימים שאחרי הסגר. אם יופקו לקחים ואם יישמר שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לפיקוד העורף.
היעד הולך ומתרחק
את האופטימיות בנוגע לירידה בנתוני התחלואה צריך לקחת בעירבון מוגבל. באחד הנתונים החשובים ביותר - מקדם ההדבקה, כלומר יחס ההדבקה לכל חולה קורונה - הירידה מתונה יותר ממה שהעריכו המומחים. בפועל מקדם ההדבקה עדיין קרוב ל־1.
הנתון הזה בעל משמעות לפתיחת המשק והיציאה מהסגר. כרגע, לפחות לפי היעדים שהגדירה הממשלה, זה עלול להימשך הרבה אחרי תאריך היעד שהגדירה הממשלה - 13 באוקטובר.
בין הגל הראשון לגל השני נכנסו מערכות הביצוע השונות שאמורות היו לתפקד ולהיערך לבאות לשנת חורף מוקדמת. ללא תחקירים מסכמים, תוכניות ממשלתיות, בניית יכולות ומינוי פרויקטור לאומי - הכשלים היו כתובים על הקיר.
מה שהתרחש עד עכשיו כנראה יצדיק בעתיד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את התהליכים ואת הפערים הגדולים בהתנהלות החירום במדינה. עד אז מבחן ההוכחה הוא בידיים של ראש הממשלה.
הבשורה הטובה היא שעכשיו נבנו יכולות שלא היו קודם לכן: מפקדת אלון לקטיעת שרשרת ההידבקות, מרכז השליטה הלאומי (משל"ט), בתל השומר שמתגלה כמפקדה אפקטיבית בראשות הפרויקטור הלאומי, ומעורבות גדולה ואפקטיבית יותר של צה"ל, למשל בפעילות בחיפה וברשויות מקומיות נוספות.
ההערכה היא שאפשר להגיע למצב שבו תישמר במשך זמן רמת תחלואה נמוכה, שתעמוד על כמה מאות אנשים. מצב כזה מאפשר ניהול שגרה וחיים לצד הקורונה, בתנאי שהמדינה אוכפת ללא פשרות יישובים ואזורים שהופכים לאדומים. הרעיון פשוט: מי שאדום יוצא מהמשחק, כל השאר ממשיכים כרגיל. הרף העליון הוא 1,500 נדבקים ליום. אם יהיו יותר מזה, היכולת של פיקוד העורף לשלוט בתחלואה תהיה מוגבלת. במערכת הביטחון סבורים שזה אפשרי, בתנאי שהשיקולים הפוליטיים נותרים בצד.
כעת צריכה להתקבל הכרעה מיידית. בין השיקול הבריאותי ומספר הנפטרים מהנגיף, שעל פי ההערכות של גופי מקצוע שונים צפוי לחצות את ה־3,000 בסוף נובמבר, אל מול המחיר הכבד שישלם המשק עם המשך הסגר המלא. אי אפשר יהיה להמתין לשחרור המשק עד לרגע שבו מספר הנדבקים יגיע שוב לכמה מאות בודדות.
המחיר של הסגר כבד מאוד ומשפיע על כל תחומי החיים, והמסקנה היא שכבר בתקופה הקרובה תידרש הממשלה להפעיל את שיטת הסגרים וההגבלות רק היכן שצריך, בדיוק כפי שקבעו הגורמים המקצועיים בשיטת הרמזור כבר בשבועות הקרובים.
נאיבי אולי לחשוב שהפעם השיקולים המקצועיים והמלצות אנשי המקצוע יגברו על השיקולים הפוליטיים, אבל אי אפשר להסתיר יותר את הטעויות והכשלים שנעשו. הסבלנות הציבורית להמשך הסגר הולכת ופוקעת. המגיפה היא מבחן אמיתי לממשלות. החזקות והמתפקדות מצליחות, מה שכרגע לא קורה במה שהוגדרה כממשלת חירום לטיפול בקורונה