לקראת סוף כהונת טראמפ: אלה יהיו חודשיים גדושים באירועים במזה"ת

תקיפת צה"ל בסוריה. צילום: דובר צה"ל

ספק אם גם תומכיו האדוקים ביותר של אבו מאזן קונים את נרטיב "הניצחון" שבו ניסה לעטוף את המהלך. ישראל לא הבטיחה לו דבר חדש, גם האמריקאים לא, וסביר שממשל ביידן כבר יחפש דיאלוג עם היורשים המסתמנים שלו.

איראן, לעומת זאת, כבר מאותתת שהיא נערכת למשא ומתן קשוח מול ביידן על הסכם הגרעין. השבוע היא הפעילה קסקדה ראשונה של צנטריפוגות מדגם מתקדם (IR-2) ועם ערימת האורניום המועשר שהולכת וגדלה - איראן כבר צוברת קלפים למשא ומתן עם ארה"ב. בצה"ל ובמוסד כבר מתכננים איך רותמים את ממשל ביידן להתעקש על הסכם גרעין משופר מול איראן, ונראה שגם בנימין נתניהו לא מתכוון לחזור על טעותו, והפעם יעבוד עם הממשל האמריקאי ולא נגדו.

היו שסברו כי טראמפ ינסה לנצל את ימי הדמדומים שבין הממשלים למהלומה צבאית נגד איראן. בכירים ישראלים גם שמעו את החשש הזה מעמיתיהם בפנטגון, אבל אז בא הרמטכ"ל האמריקאי מארק מילי ונתן לטראמפ שיעור מופתי באזרחות: "אנחנו לא נשבעים אמונים למנהיג, למפלגה או אפילו למדינה", אמר. "אנחנו נאמנים רק לחוקה". יש רגעים, הזכיר לנו מילי, שבהם גם לובש מדים צריך להשמיע קול חד וברור. גם אצלנו, בקיסריה, התחולל השבוע רגע מהסוג הזה, וטוב עשה גם הרמטכ"ל שלנו שלא שתק לנוכח האירוע.

משחק כפול

בחודשיים שנותרו לו ינסה טראמפ להגביר עוד את הלחץ על איראן ולקבוע עובדות בשטח: בסנקציות נוספות, במהלכים דיפלומטיים ובפעולות חשאיות. לא ברור מדוע נמנע טראמפ מלחשוף את החיסול המוצלח של בכיר אל־קאעידה בטהרן ולהוון אותו במהלך הקמפיין. בחיסול הזה ישראל סגרה עבור ארה"ב חשבון פתוח של 224 נרצחים בפיגועים שחולל אבו מוחמד אל־מסרי, והיו לטראמפ כל הסיבות להתגאות בהישג הזה.
המבצע גם חשף את עומק האינטימיות שבין שירותי המודיעין של ישראל וארה"ב. על פי הפרסום, ישראל העמידה לרשות האמריקאים תשתית ויכולת מבצעית שיש לה באיראן, כחלק משיתוף הפעולה בין המדינות. רבים כבר ראו בדמיונם את הלוחמים הישראלים דוהרים על אופנוע ברחובות טהרן, אבל בעידן הטכנולוגי של היום, וביתר שאת מאז פרוץ הקורונה - קשה עד בלתי אפשרי לשלוח את תמר רביניאן למשימה כזאת. משימות כאלה מבוצעות בידי סוכנים - זרים שמופעלים על ידי ישראל. בניגוד לפרסומים, חיסולה של הבת מרים, כלתו של בן־לאדן - לא היה מכוון.

גם בעיתוי הלא מובן של חשיפת המבצע, הפרסום הצליח להביך את איראן והצביע על המשחק הכפול של האייתוללות השיעים עם הקיצונים הסונים של אל־קאעידה. מחד - מיליציות איראניות נלחמות באל־קאעידה בעיראק, ומאידך - האיראנים מפעילים את אל־קאעידה נגד האמריקאים באפגניסטן וביעדים אחרים. לא יהיה מופרך להניח שבחודשים הקרובים נשמע על עוד פעולות חשאיות באיראן.

גילוי המטענים השבוע ברמת הגולן סיפק לישראל הזדמנות להנחית עוד מכה על האיראנים בסוריה, והפעם לעשות את זה בגלוי. ליתר ביטחון, נפרסו כיפות ברזל בצפון, אבל ספק אם האיראנים יעזו להגיב כל עוד טראמפ בתפקיד.

השנה הזאת, שהחלה בחיסולו של קאסם סולימאני, הייתה אחת השנים הקשות לאיראן. הם ספגו מכות כמעט בכל חזית. מתחת לשולחן הם מנסים לנהל מלחמת סייבר חשאית מול ישראל, עם ניסיונות תקיפה של תשתיות אזרחיות, בעיקר מים, ולאחרונה גם תשתיות חשמל. התגובה הישראלית, על פי הפרסומים, נגד הנמל הימי שלהם בבנדר עבאס הייתה בהתחלה מגושמת, אבל לאחרונה חווים האיראנים על בשרם את יכולות הסייבר המיוחסות לישראל, וזה לא נעים להם.

עם זה, צריך לזכור שכוס המרורים של איראן הולכת ומתמלאת, ומתישהו הם לא יוכלו להמשיך לספוג בלי תגובה. במשך שנים עקבה ישראל בדאגה אחרי ההתפשטות האיראנית באזור. נהגו לומר אצלנו ש"לישראל אין גבול עם איראן, אבל לאיראן יש גבול עם ישראל: בסוריה, בלבנון ובעזה". עכשיו התהפכה התמונה, והאיראנים הם שרואים בדאגה את ישראל מתקרבת אליהם. היחסים הגלויים עם מדינות המפרץ מצטיירים להם כטבעת חנק שמתחילה להתהדק סביבם, והם חוששים שבעוד רגע יראו מטוסי קרב ישראליים מתאמנים באמירויות. צריך להניח שבשלב מסוים הם יהיו מחויבים להגיב.

יעברו עוד חודשים רבים עד שממשל ביידן יתפנה לעסוק במזרח התיכון ובאיראן. את החורף והאביב יצטרך ביידן להקדיש לטיפול בכלכלה ולהתמודדות עם הקורונה, אולי בקיץ הבא יוכל להקדיש זמן לאזור שלנו. ישראל גם מתכוונת לנצל את שנות ביידן כדי לקבע את המשך הסיוע הצבאי האמריקאי בהסכם חדש שייכנס לתוקף ב־2029. בינתיים, עם בחירתו של דני אבדיה לוושינגטון וויזארדס, אפשר להיות בטוחים שיהיה לנו נציג ישראלי בעל שיעור קומה בבירה האמריקאית.