1. הדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שפורסם לאחרונה מספק הצצה לספורט הלאומי בישראל: העלמות מס, כלכלה שחורה והניסיונות להלבין כסף שחור - נושא שאני מקדיש לו לא מעט מטוריי, משום שהוא חשוב לכל אחד מהאזרחים שמשלם מס אמת (בייחוד שכירים): כל שקל שלא גובים ממעלימי המס, המלבינים ומתכנני המס (הלא חוקיים), הוא שקל מיותר שגובים מהאזרחים שמשלמים מס אמת.
לא, אני ממש לא מתכוון לשיפוציקים ולבעלי עסקים קטנים שאליהם משום מה מופנה הזרקור, אלא במעלימי מס "כבדים", ובדרך כלל גם הרבה יותר מתוחכמים. גם לא מדובר בעשרות מיליונים או מאות מיליוני שקלים. מדובר בסכומים עצומים, במיליארדי שקלים לפחות מדי שנה, אם לא סכומים גבוהים בהרבה. זו תופעה רחבה מאוד, תופעה שלא מסוקרת כמעט בעיתונות הכלכלית, שאי אפשר כמובן לכמת אותה במדויק - אבל דרך הדיווחים של רשות המסים על תפיסת מעלימי מס ודרך הדוח של הרשות לאיסור הלבנת הון אפשר ללמוד בהחלט על הדרכים המגוונות להעלים מס ולהלבין כסף.
ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לרשויות המס ולרשויות הלבנת ההון לעקוב ביתר קלות אחר תנועות כספיות חשודות וכדומה תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקבילות בחו"ל, אבל הטכנולוגיה פועלת גם לרעת הרגולטורים: היא משכללת את דרכי הפעולה של עברייני המס, בין אם באמצעות מטבעות דיגיטליים ובין אם בהונאות דיגיטליות ופריצה לחשבונות.
2. הלבנת הון, על פי הגדרת הרשות, היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, במטרה להטמיע אותו בתוך רכוש חוקי, לרבות באמצעות שימוש במערכת הפיננסית. זאת, כדי שלא יהיה אפשר לזהות את מקור הרכוש, מיקומו וזהות בעלי הזכויות בו. כלומר, יש שורת "עבירות מקור" שבעקבותיהם נעשים הניסיונות להלבין את הכסף. מדובר בעבירות כמו סחר בסמים, עבירות מס חמורות, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי־חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם. אני אתמקד בדברים הכי בסיסיים: לא טרור, לא סחר בסמים, בוודאי שלא רצח: העלמות מס. הנה כמה דרכים נפוצותש בהן מנסים להתחמק ממס.
3הונאות מס באמצעות זיופים: זו שיטה לשאוב כספים מהמדינה שלא כדין באמצעות בקשות להחזרי מס בלי שהלקוחות עצמם זכאים לו.
דוגמה: שני רואי חשבון במקצועם, אלו שאמורים לדעת את החוק, ניהלו מערך של זיופים, שימוש ב"אנשי קש" ובחשבונות בני משפחה, במטרה להשיג ללקוחותיהם החזרי מס במרמה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, מבלי שלקוחותיהם היו זכאים להחזרים הללו. שני רואי החשבון שידרו למחשבי רשות המסים את חשבונות הבנק שלהם כחשבונות היעד לקבל חלק מהחזרי המס שהוצאו במרמה.
בחלק מן המקרים התברר כי רואי החשבון נעזרו באנשי קש ובבני משפחתם לצורך פתיחת חשבונות בנק, שאליהם הועברו כספי החזרי המס ומשם לחשבונות החשודים. בסך הכל, מתוך החזרי המס שהושגו במרמה, עשרות מיליונים הועברו לחשבונותיהם של רואי החשבון. לפי החשד, חלק מהכספים נמשכו במזומן, חלקם שימש לכאורה לרכישת ציוד ומשאיות לחברה שבבעלות אחד החשודים וחלקם שימש לרכישת נדל"ן (דרך פופולרית מאוד להלבין הון: רכישת דירות וקרקעות).
4. נושא המטבעות הדיגיטליים תופס תאוצה במסחר בין אנשים ולכן הוא הפך גם מוקד פוטנציאלי להעלמות מס ולהלבנות הון. הרשות כתבה במפורש, עוד בדוח הקודם, כי בשנים האחרונות היא מזהה נפחי פעילות הולכים וגדלים בשימוש בארנקים אלקטרוניים ובמטבעות קריפטוגרפיים כלים פיננסיים לגיטימיים כשלעצמם, אך במקביל לשימוש החוקי בהם גובר השימוש בנכסים וירטואליים לצורך פעילות עבריינית ולהלבנת הון, בין השאר בעזרת תוכנות וכלים טכנולוגיים.
יש גם עדויות לפעילות מרובה במטבעות וירטואליים אצל נותני שירותי פיננסיים (נש"פים) שנפתחו במיוחד לצורך הפעילות. צריך להדגיש: בשלב הזה יש קושי להתחקות אחרי פעולות במטבעות וירטואליים ומבצעיהם, ומבחינת רגולציה וחקיקה, השוק הזה נמצא הרחק מאוד מהסדרה. לכן הפופולריות שלו ככלי להלבנת הון עשויה לגדול.
דוגמה: באחת הפרשיות שנחשפו הופצה נוזקת מחשב לצורך גניבת כספים מחשבונותיהם של קורבנות ברחבי העולם, אשר מנוהלים אצל נותני שירותים בנכסים וירטואליים בחו"ל. אותו מלבין הון סחר במטבעות וירטואליים ואף אותרה אצלו פעילות גבוהה בביטקוין אצל נותני שירותי פיננסיים בישראל, פעילות שהחשוד לא הצליח להסביר וגם לא תאמה את תחום העיסוק שלו.
דוגמה נוספת: תושב קדימה־צורן נעצר לאחר שביצע עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים (ביטקוין ואית'ריום) בהיקף של מיליוני שקלים, שלפי החשד לא דווחו כמתחייב לרשויות המס. במהלך המעצר נתפסו אצלו עשרות ארנקים דיגיטליים שנועדו לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה שלו.
5. החזקת חשבונות בחו"ל כדי להעלים מס (פתיחת חשבונות חו"ל כשלעצמה חוקית ואין בה שום פסול - תלוי מה עושים עם החשבון). במהלך השנים הציעה רשות המסים מבצעים על גבי מבצעים ל"גילוי מרצון" כדי לחשוף את ההון במבצע מס ולוודא שישלמו עליו מס מכאן והלאה. אבל יש כאלו שמתעקשים לא לנצל את המבצעים ולהמשיך לא לדווח על חשבונות בחו"ל.
דוגמה: תושב קיסריה, שלא דיווח על חשבונות בנק בחו"ל בהיקף של 112 מיליון שקל(!) ולא דיווח על הכנסות שהופקו בחו"ל בסכום של כ־10 מיליון שקל. אותו חשוד, תושב חוזר שחזר לישראל לפני 13 שנה, משמש כמנהל ובעל מניות בחברות בחו"ל, והמידע עליו התקבל באמצעות חילופי מידע בין הרשויות.
6. שימוש במה שנקרא "מלבינים מקצועיים" - ושוב - מדובר ברואי חשבון או עורכי דין שדרכם עוברת הפעילות העבריינית. דוגמה: עורך דין שהיה קשור למספר רב של מוסדות פיננסיים, כמו גם למספר רב של גורמים שנחשדו בפלילים, פעילות בתחומים כמו נדל"ן, הימורים, קזינו ופורקס. וכרגיל, גם במקרה הזה התגלה אותו דפוס פעולה: כספים שמקורם בעבירות מועברים באמצעות חשבונות בנק הקשורים לעורך הדין ולבני משפחתו במטרה להסוות את מקורם, כאשר עורך הדין היה הבעלים בפועל של מגוון חברות שנרשמו של שם בני משפחתו.
במסגרת החקירה התברר כי מדובר במלבין הון מקצועי בעל קשרים לגורמי פשיעה וארגוני פשיעה מוכרים אשר ביצע פעולות עוקץ ומרמה בתחום הנדל"ן בהיקפים עצומים, תוך ניסיון להסתרה וטשטוש נתיב הכסף ובעליו. אופן הפעולה חוזר על עצמו אצל עברייני מס: הקמת מערך חברות אשר נרשמו על שמות אחרים, פעולות של ניכיון או גלגולי שיקים שבוצעו מול נושאי שירותים פיננסיים ובין החברות. היקף העבירות בתיק הזה לבדו מוערך במאות מיליוני שקלים, אז תארו לכם מה "פוטנציאל" העלמות המס שלא נתפסו.
7. השיטה עתיקת היומין: הלבנת מזומנים שמופקים מהתחמקות ממס. אומנם החוק לצמצום השימוש במזומנים (עקרונותיו: עד 50 אלף שקל בין פרטיים, עד 11 אלף בין עוסקים) מקשה על העבירות הללו והוא חוק מצוין. הוא גם קובע קנסות על אנשים פרטיים וקנסות על עוסקים במקרה של עבירות על החוק, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. זה לא נגמר רק בקנסות: החוק אומר כי ניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בו ייחשב עבירה פלילית של מעשה מרמה שבצידה שלוש שנות מאסר.
כלומר, אם אתם מודעים לחוק ומחליטים לעבור עליו ביודעין (למשל, באמצעות פיצול עסקאות במזומן פיקטיבי), אתם עלולים להישלח למאסר. עצם קיומו של החוק הוא גורם מרתיע שעוזר לצמצום השימוש במזומנים, אבל הבעיה הגדולה שלו באכיפה. כל עוד עסקת המזומן נעשית בין פרטיים, רשות המסים יכולה לעלות על עבריינים בעיקר באמצעות הלשנות.
בעיה שנייה: מעברי הגבול. חוקי הדיווח כל אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה לדווח על כספים שברשותו, אם שווי הכספים הוא בסך של 50 אלף שקל ומעלה. אדם הנכנס למדינת ישראל ממסוף מעבר יבשתי (רפיח, ניצה, טאבה, נהר הירדן, יצחק רבין) או משטחי עזה, או יוצא ממדינת ישראל ממסוף מעבר יבשתי או משטחי עזה, חייב לדוח על כספים שברשותו אם שוויים הוא בסך 12 אלף שקל ומעלה. מי שמפר את חובת הדיווח צפוי להליך פלילי.
8. חשבוניות פיקטיביות, "טריק" מאוד נפוץ - על פי הודעות רשות המסים - אצל מעלימי מס ומלביני הון, שנעשה בדרך הבאה: מקבל החשבונית הפיקטיבית עושה בה שימוש כדי להפחית את התשלומים לרשות המסים באמצעות ניכויי מע"מ תקופתיים וכן באמצעות הגדלת הוצאותיו בדוחות השנתיים למס הכנסה. בדרך כלל חשבונית פיקטיבית, כשמה כן היא - היא לא באמת מייצגת עסקה כלשהי או העברת סחורות בין עסק לעסק, אלא עסקה מלאכותית הנרשמת בדרך כלל על שמה של חברת קש או חברה "אמיתית". יש גם מקרים של ניפוח חשבונית, שבהם נרשם סכום גבוה מהעסקה האמיתית.
חשבונות פיקטיביות נמצאות בסיכון גבוה לגילוי, כיוון שרשות המסים מנהלת מעקבים ומצליבה חשבוניות (בעיקר באמצעות הדיווחים המקוונים מהעוסקים או חברות המוצלבים במחשבי מע"מ), אבל צריך לזכור שחובת הדיווח המקוון למע"מ אינה כוללת את כלל העוסקים או הנישומים. אצל מי שאינם מדווחים באופן מקוון אין אפשרות להצליב חשבוניות בין מקבל החשבונית לנותן החשבונית, וכך נוצר פתח לתכנון העלמת מסים. לדוגמה, בצד של מקבל החשבוניות הפיקטיביות אפשר לפצל את מספר העוסקים כדי שהם לא יעמדו בחובת הדיווח המקוון החודשי למע"מ. כמובן, תמיד יש סיכון להלשנות, אבל זה סיכון שקיים בכל סוגי עבירות המס.
דוגמה: מנהל משרד רואי חשבון בצפון קיזז והפיץ חשבוניות פיקטיביות והגיש דוחות כוזבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הוא הגיש, לפי החשד, דוחות מזויפים למע"מ תוך שימוש בשיקים ללא כיסוי ובהוצאה וכתיבה של חשבוניות מס פיקטיביות לצורכי הפצתן והכנסתן כתשומות בספרי חברות שאותן הוא מנהל. כל זאת נעשה בחברות בהן הוא ניהל את ספרי הנהלת החשבונות, ובחברות אשר עסק במכירתן לעתים אף ללא ידיעת בעליהן החוקיים. למרבה הצער, זו דוגמה אחת מני רבות, שבה אפשר למצוא שיתוף פעולה של בעלי המקצוע, רואי חשבון ועורכי דין, בהתחמקות מתשלום מס.
דוגמה נוספת: בעל חברה, תושב רהט, נחשד בקיזוז חשבוניות פיקטיביות ובמסגרת זו הוצאה לו שומה של 10 מיליון, אותה הוא לא שילם. רשות המסים הצליחה לעקל לו שלושה רכבי יוקרה חדשים - מרצדס, ג'יפ מרצדס וג'יפ אאודי - לאחר שניסה להבריח את הרכבים. רכב אחד נתפס כשהיה בדרכו לשטחי הרשות הפלסטינית והרכבים האחרים נתפסו בצפון. עוד דוגמה להעלמות מס שאיש לא שש לדבר עליהן ומתרחשות בנגב הפרוע וגם בצפון (וסליחה על ההכללות).
ועוד דוגמה: חשוד שקיזז חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים כאשר השתמש בבני משפחתו ובאחרים כדי להפעיל מערך של חברות פיקטיביות, תוך גיוס ושידול אחרים לרשום על שמם חברות. ההעלמה בוצעה באמצעות קיזוז חשבוניות פיקטיביות עבור עסקאות שלא בוצעו. מה עשה אותו עבריין? השתמש בכמה מוסדות פיננסיים לביצוע העברות הכספים שהתקבלו בגין החשבוניות הפיקטיביות, כדי לטשטש את פעילותו, כאשר בסמוך להעברות בוצעו משיכות הכספים על ידו או חבריו במזומן. אותו חשוד, שנגדו הוגש כתב אישום, הפיק וצבר רכוש רב בשווי של מיליוני שקלים.
9. המילה "דיווח" היא המפתח לכל עולם הכלכלה השחורה. ברור שעברייני המס לא מדווחים לרשויות המס ומצפצפים על הוראות החוק, תוך שהם מודעים לכך שהם עוברים על החוק. בעצם, זה משחק מתמשך של תופסת בין הרשויות לבין העבריינים. במשחק הזה המאבק של הרשויות הוא יומיומי, סיזיפי ולפעמים מתסכל.
האם רשויות המס ורשות הלבנת ההון עושות את המיטב כדי לצמצם את הנזק? אני ממש לא משוכנע בכך. האכיפה בנויה בעיקר על הלשנות, דגימת השומות היא מזערית, העונשים די קלים ובסוף מחכות לעבריינים גם כל מיני הנחות בדמות מבצעים לגילוי מרצון. כנראה ששווה להעלים מס בישראל.