ארגון מחדש: האתגרים שעומדים בפני ד', ראש המוסד הנכנס

בניגוד לכל נוהג שהשתרש פה בעשור האחרון, הוא מונה השבוע בהליך נקי, שקט וענייני. ראש הממשלה, שנוטה לדחות החלטות על מינויים עד לדקות האחרונות ממש, חרג הפעם ממנהגו ומינה את ד' מבעוד מועד - אולי כי הוא מעריך שבקרוב יוטלו עליו מגבלות של ראש ממשלת מעבר. ד', שאת רוב דרכו במוסד עשה בצלו ותחת פיקודו של יוסי כהן, יידרש בקרוב לנסות ולמלא את נעליו הגדולות.

אחרי שירות צבאי בסיירת מטכ"ל יצא ד' ללימודי מינהל עסקים ועבד כאנליסט בקונצרן כלכלי. הוא התגייס למוסד בגיל יחסית מבוגר, למסלול של מפעיל סוכנים (קצ"א). מי שחנך אותו היה דוד מידן, שזיהה את הכישרון שלו להפעיל מודיעין אנושי (יומינט) כבר בתרגיל ההסמכה ה"רטוב" שעשה ד'. גם יוסי כהן זיהה את הכישרון ומיהר לחטוף את ד' לתפקיד תחת פיקודו. מאז עשה ד' את רוב שירותו באגף להפעלת סוכנים "צומת" תחת פיקודו של כהן, עם גיחה אחת לתפקיד סגן ראש אגף אחר.

כמו פטרונו כהן, הוא הצטיין בהפעלת מקורות וסוכנים ופיקד בהצלחה רבה על אגף "צומת". הוא פחות מוחצן מכהן, ויביא איתו סגנון שקט יותר לתפקיד. האם ניחן גם בברק ובתעוזה שאפיינו את כהן? אם כן - זה יתגלה בתפקיד הבא שלו.

בחמש השנים האחרונות חזר שמו של המוסד להטיל מורא על אויבי ישראל, הקרובים והרחוקים. נדמה היה בשנים האלה שידו של המוסד נמצאת בכל מקום - ממלזיה וטהרן ועד אפריקה ודרום אמריקה. תחת כהן חזר המוסד להיות גוף התקפי, לוחמני ויוזם, עם שרשרת ארוכה של מבצעים מוצלחים. בשנים האלה גם צמח המוסד להיקפים חסרי תקדים, הן בתקציב והן בכוח אדם.

אבל להצלחות המרשימות היה גם מחיר. כהן ידע למצות את יכולות הארגון עד לשד עצמותיו, ובצד ההצלחות צמחו גם איים של מרמור וחוסר שביעות רצון בקרב חלקים ממנו. כבר שנים שלא נערך במוסד סקר של אקלים ארגוני ולא בכדי.

המציאות המשתנה גם הכתיבה שינוי באופי הפעילות: מארגון שנשען בעבר בעיקר על יכולות של לוחמים כחול־לבן - התפתחות הטכנולוגיה כפתה מעבר להישענות על סוכנים, כנראה גם על לוחמים זרים, ועל עבודה הדוקה עם שותפים מהעולם. ההתקדמות הטכנולוגית ביכולות הזיהוי והמעקב, בנוסף להופעת הקורונה, הגבילו מאוד את היכולת להשתמש בלוחמים ישראלים, בוודאי במבצעים שצפויה להיות אחריהם חקירה.

כהן החל להוביל את השינויים האלה אינטואיטיבית, מתוך הבנת המציאות המשתנה. ד' יצטרך למסד אותם, אולי באיחוד של האגפים הלוחמים. הוא צעיר בכמעט עשור ממי שהתמודד מולו על התפקיד - א', ובעידן הנוכחי זה עשוי להיות יתרון. אבל איראן לא תחכה לשינויים הארגוניים שיוביל. כבר בשנה הקרובה היא עשויה לקבל מחדש את הסכם הגרעין המפנק של אובמה, מה שיפיח רוח במפרשי הכלכלה שלה ובשאיפות ההתפשטות.

ב־2020 איבדה איראן שני נכסים משמעותיים, שספק אם יימצא להם תחליף במהרה: קאסם סולימאני, הארכיטקט של הציר השיעי, ומוחסן פח'ריזאדה, מי שהוביל את תוכנית הגרעין הצבאית שלה. איראן ספגה את המהלומות הכואבות האלה בלי להגיב, עד כה, אבל כניסתו של ממשל אמריקאי חלש ומפייס עשויה להחזיר לה את האומץ להגיב.

# # #

עם עזיבתו של כהן את המוסד, הוא ייקח איתו גם את מערכת הקשרים האישיים שהשכיל לטוות. ד' הוא לא "אחוכ" של שר החוץ האמריקאי ולא אורח מבוקש בכל ארמון מלוכה באזור. את הקשרים האלה הוא יצטרך לטוות בעצמו כדי לבסס כאן את הציר הישראלי־סוני אל מול איראן.

נתניהו רוצה מאוד להמשיך ליהנות מכישוריו של כהן ולמנות אותו כשגריר בוושינגטון, שיבנה לו את הגשרים אל הממשל החדש. נכון לעכשיו, כהן נוטה שלא להיענות לבקשה הזאת, וחבל. כהן לא מסתיר את שאיפתו להשתלב בהנהגה הלאומית, ואני מקווה שגם יגיע אליה. הוא מביא איתו סל נדיר של כישורים בתחום המבצעי, הדיפלומטי והניהולי, יחד עם יצירתיות ותעוזה. עומדות לפניו שלוש שנות צינון שקובע החוק, ובשלוש השנים יהיו רבים שיראו בו איום פוליטי.

תפקיד דיפלומטי יכול להועיל לו לצלוח את שלוש שנות הצינון בעמדה ממלכתית וללא הסתבכויות בעולם העסקי או הפוליטי. בניגוד לפרסומים, הוא גם אינו מתכוון להקדים את פרישתו כדי לזכות בקיצור הצינון אם יתקיימו בחירות בחודשים הקרובים. אבל עד שיפרוש, יש לו עוד יותר מחמישה חודשים בתפקיד ראש המוסד. אם מסתכלים על הרקורד של כהן עד היום - אין לו שום כוונה להעביר את התקופה הזאת בעצלתיים, ועוד נכונו לנו הפתעות ממנו.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]