גידול האוכלוסייה יביא למחסור במזון? חשבנו שלא, אך הקורונה מוכיחה אחרת

תיאוריית מלטוס, שהגה תומס רוברט מלטוס הבריטי ופורסמה בשנת 1798, קבעה כי הגידול המהיר באוכלוסיית העולם יביא למחסור במזון ולרעב, מכיוון שייצור המזון לא ידביק את העלייה הגוברת של מספר התושבים על פני כדור הארץ. "מאמר עקרון האוכלוסייה", או במקור An Essay on the Principle of Population, של מלטוס, שהיה גם כלכלן, גם מתמטיקאי וגם דמוגרף, הביא לתשומת לבו של הציבור את העובדה שההתרבות של בני האדם היא בטור הנדסי, בעוד ייצור המזון עולה בטור חשבוני לינארי בלבד. לכן מלטוס הסיק שהפער ביניהם יביא לרעב, חד וחלק. לא זו בלבד, המשיך החוקר, אלא שהעלייה בייצור המזון דוחפת גם לעלייה בילודה. לכן המצב אינו פתיר: רק בעלי היכולת ישרדו - והעניים יימוגו.

ספרו הביא לוויכוח מר בציבוריות הבריטית והעולמית. הוא מצידו כתב עוד שישה מאמרי המשך העוסקים בסוגיית המחסור במזון, האורב לאנושות מעבר לפינה. התיאוריות שכתב באו להוכיח כי אביו וחבר מרעיו טועים בדבר השיפור בחברה והמושלמות שלה. בזמן כתיבת מאמריו מנתה אוכלוסיית העולם אולי כ־0.9 מיליארד איש. היום היא מונה 7.8 מיליארד בני אדם. והמזון? עדיין נמצא בשפע במרבית המדינות, בעיקר באלו המפותחות. כך שתיאוריית הקטסטרופה של מלטוס התבדתה. האומנם? מחירי המזון החלו לעלות בשיעור חד בחודשים האחרונים, כתוצאה עקיפה של נגיף הקורונה. וכך נשאלת שוב השאלה שהעלה מלטוס - האם יהיה מזון לכולם בכל העולם?

רוסיה החליטה להטיל מס יצוא על גרעיני סויה בשיעור של 30% ולא פחות מ־165 דולר לטונה. ההיטל ייכנס לתוקף בתחילת פברואר. רק היצוא למדינות גוש היורו־אסיה, שרוסיה ארגנה לאחר נפילת הגוש הסובייטי, יהיו פטורות. המחיר יעלה בעיקר עבור הסינים, המכורים לסויה. מחיר טונה סויה היה ברוסיה באמצע דצמבר כ־480 דולר, 65% יותר מאשר שנה קודם לכן.

צעדה של רוסיה, יצרנית זעירה של פולי סויה, יבואנית ויצואנית (יבוא מארה"ב ויצוא לסין), הוא עוד סימן לעלייה במחירי הסחורות החקלאיות, המאמירים ומדלגים מעל משוכות בחודשים האחרונים. לפי שעה, ללא השפעה אינפלציונית. אולם ייתכן כי האינפלציה במחירי המזון, שהחלה לפרוץ במדינות שונות בחודשים האחרונים, תתגלגל בהמשך השנה לאינפלציה עולמית גדולה יותר.

צמח הסויה חדש יחסית באירופה ובאמריקה, והגיע ליבשות אלו רק במאה ה־19. במקור הוא ממרכז סין ומצפונה, שם החלו לתרבתו כבר לפני 4,000 שנה. בהמשך למדו הסינים להפיק ממנו טופו וחלב סויה. במאה ה־11 הופיע לראשונה בכתב הסימנים הסיני מושג סיני עם שני סימנים: פולים ושמן. ההיגוי הוא dou-you, כלומר פולי סויה כפי שאנחנו קוראים להם היום, או huang tou-yu, פולי שמן זהובים, בכתיב היתדות הסיני.

צמח הסויה עבר לקוריאה וליפן ולכל דרום מזרח אסיה, שם נתחבב על האוכלוסייה כמקור מזון חיוני מהסיבה הפשוטה: הוא מכיל 18% שמן ו־35% פרוטאין. מה צריך יותר? צמח הסויה, החסכן במים, שובח והפך לגידול תעשייתי אדיר של ארה"ב. ואיזו מדינה היא היעד העיקרי של יצוא הסויה של ארה"ב? נכון, סין, ארץ הולדתו של הצמח הפלאי. היצוא לסין הוא גם תוצאה של הדרישה של נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ מהסינים, כחלק מהשיחות במסגרת מלחמת הסחר בין המדינות.

כרבע מגידול הסויה העולמי נמצא בברזיל. בברזיל הממשלה מעודדת את הגידול וכן מעלימה עין מביעור יערות הגשם באגן האמזונס, כדי לספק את התאווה העולמית לסויה, שממנו מפיקים לא רק שמן מאכל, אלא גם מכינים המבורגר טבעוני. הסויה, בעיקר התרמילים, משמש גם להאבסת בהמות, מה שיתגלגל בהמשך לעלייה במחירי הבשר. מחירי המזון עלו, על פי מדד מחירי המזון של האו"ם, בשיעור של קרוב ל־10% ברבע האחרון של 2020, לאחר שבטראומה העולמית של נגיף הקורונה הם ירדו בכ־8% בחצי הראשון של 2020.

הירידה במחירי המזון עם פרוץ המגיפה והעלייה בחוסר הוודאות הביאו לצמצום חד בייצור ובהפקה של סחורות חקלאיות, שכן החברות המפיקות והמגדלים חוששים שלא יהיה מי שיקנה את תפוקתם, מה שיגרור הפסדים. התוצאה היא יצירת היצע שפחת ועליית מחירים, שלה אנו עדים כיום.

צוברים מלאי

הירידה בהכנסות הציבור בעולם, פשיטות רגל, עלייה חדה באבטלה ומחסור כיס - כל אלה הביאו לכך שמחירי הבשר בעולם טרם התאוששו. מדד מחירי הבשר עדיין היה בדצמבר נמוך ב־12% לעומת השנה הקודמת. אלא שמטבע הדברים, אם לא חוזרים לצריכת הבשר ברמות שהיו, ממלאים את הבטן בדגנים למיניהם וגוניהם. הרי חייבים לאכול, לא כן? ואם הגענו לדגנים, מחיריהם היום גבוהים ב־19% לעומת שנה קודם לכן. כל הירידה שהייתה עם פרוץ נגיף הקורונה נעלמה - והמחיר זינק לרמות חדשות.

מחיר הסויה עלה ב־40%. שיבושים במשק הארגנטינאי, כולל בנמלים, מקשים על יצוא פולי סויה, מה שתרם לדחיפה נוספת של המחירים כלפי מעלה. העלייה במחיר של פולי הסויה כבר הביאה לעלייה במחירי השמן לטיגון, שכל משפחה בעולם צורכת בחיי היומיום. ואם הזכרנו שמן, מחירי השמן לסוגיו עלו בשוק העולמי מאז תחילת אוקטובר ב־30% - שיא של שבע שנים.

אינדונזיה, מפיקת שמן הדקלים הגדולה בעולם, הטילה מס על יצוא שמן הדקלים, שבו נעשה שימוש תעשייתי רחב במוצרי מזון תעשייתיים המוניים, מה שהביא לעלייה במחירו. ראה התירס את העלייה במחירי הסויה והשמן למאכל ותעשייה - והתקנא. גם הוא מזון בסיסי באמריקות, שם מולדתו, ומחירו עלה מאז תחילת אוקטובר ב־31%, מה שיגרור אף הוא עלייה במחירי פתיתי התירס, קורנפלקס בלעז, מנה לארוחת בוקר עם חלב סויה או חלב רגיל. מחירי תוצרת החלב בעולם עלו מאז תחילת אוקטובר ב־6%, על פי המדד של האו"ם.

אם רציתם להמתיק את הגלולות המרות של הנתונים דלעיל, כדאי שתביאו בחשבון כי מחיר הסוכר בעולם עלה ברבע האחרון של 2020 ב־10%. אבל אל תדאגו בנוגע לסוכר. השיפור הצפוי השנה בייצור סוכר אצל היצרנית הגדולה בעולם, ברזיל, וסובסידיה ממשלתית נדיבה לייצור סוכר בהודו לא יאפשרו למחירי הסוכר לטפס. גם מחירי החיטה בעלייה חדה, והם עלו בדצמבר בשיעור של כ־11%, על רקע החשש לקשיים בתנאי הגידול ברוסיה ובארה"ב - שתי היצואניות העיקריות בעולם, לצד קנדה - והחשש כי הרוסים יטילו מס גם על יצוא חיטה או על מכסות יצוא.

מחירי החיטה האמירו גם מפני שכמה מדינות החלו לצבור מלאי בגלל פחד ממהומות של האוכלוסייה בשל מחסור בדגנים. עם המדינות שצוברות במהירות מלאי של חיטה נמנות מצרים, פקיסטן, טורקיה, אינדונזיה, הפיליפינים, ברזיל ובנגלדש. הבצורת במרוקו, באלג'יריה ובתוניס בשנת 2020 הגבירה את יבוא החיטה למדינות אלה. גם סין מגדילה את יבוא החיטה, אף שהיא דווקא יצרנית החיטה הגדולה בעולם - 136 מיליון טונה מטרית, לעומת 107.6 מיליון טונות בהודו, 83 מיליון ברוסיה, 49.7 מיליון בארה"ב ו־35 מיליון טונות בקנדה. גם מחירי הסורגום (דורה) עלו בשיעור חד על רקע זינוק ביצוא מארה"ב לסין. עלייה נרשמה גם במחיר הקפה - 11% מאז תחילת אוקטובר.

הנפט מתייקר

הזינוק במחירי המזון בעולם יביא למחסור ב־45 מדינות, שיזדקקו לעזרה מבחוץ כדי להשלים את סל המזון הבסיסי של תושביהן. ביניהן, להערכת מומחים של האו"ם, גם שכנות מאזורנו: אתיופיה, אריתריאה, ג'יבוטי, עיראק, לבנון, סוריה, סודן ותימן. להתייקרות המזון נלווית עתה גם עלייה במחירי הנפט. מחיר הנפט הגולמי עלה מאז תחילת אוקטובר בכ־31%־37%. עלייה חדה זו במחיר הנפט תקשה דווקא על מדינות עניות, הזקוקות לו כהכרח בסיסי לייצור כוח, מה שישאיר בידן פחות כסף לרכישת מזון ועלול להביא לערעור משטרים במדינות חלשות. אלה יהיו מהומות לחם.

החשש העיקרי הוא מחידוש העלייה החזקה בפעילות הכלכלית בסין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם. התאוששותה של סין היא מכה קשה בעקיפין למדינות העניות בשל התייקרות הסחורות. לא זו בלבד, הסכמתה של סעודיה, במסגרת ועידת מדינות הנפט, להפחית תפוקה של מיליון חביות ביום, הביאה להתגברות העלייה במחירי הנפט.

ואם נחזור למלטוס, נאמר ביושר שהייתה מדינה אחת שיישמה את תורתו - שתי מאות לאחר כתיבת המאמר - וזוהי סין. היא הטילה מגבלות על הילודה במשך עשרות שנים, עד שביטלה אותן חלקית לפני שנים ספורות. במשך עשרות שנים השקיעה סין רבות ביישום טכנולוגיות לייצור מזון בכמויות גדלות והולכות וגם פתחה את שווקיה, בעוד אוכלוסייתה גדלה אך במעט - כיום 1.44 מיליארד איש, לעומת 980 בתחילת שנות ה־80 של המאה הקודמת. הודות למדיניות של מלטוס, מאות מיליוני בני אדם יצאו ממעגל העוני המחפיר בסין. סין בדרך להפיכתה למעצמה - אולי הגדולה בתבל.

הודו, שאכלסה בתחילת שנות ה־80 של המאה שעברה 680 מיליון איש, כבר מגיעה כמעט לגודלה של סין במספר התושבים, 1.4 מיליארד בני אדם, וקרוב ל־70% מהם עניים. בסין הטענה של השלטון היא כי העוני מוגר, אבל גם לפי המחמירים הוא ירד ל־27% לעומת 98% בשנת 1990.

המגיפה השחורה קטלה בין השנים 1347 ל־1353 קרוב לשני שלישים מאוכלוסיית אירופה וצפון אפריקה. אוכלוסיית העולם ירדה מ־450 מיליון בני אדם לכ־350־375 מיליון באותה תקופה. הצפיפות בעולם ותהליך העיור כיום מגבירים את התפרצות נגיף הקורונה בעולם. אוכלוסיית טוקיו רבתי היא 37 מיליון בני אדם, ניו יורק רבתי 23.7 מיליון, סאו פאולו 22 מיליון וקהיר - 21 מיליון. אולי נגיף הקורונה רומז שעלינו להאט את הריצה למיליארד הבא של האוכלוסייה בעולם?