ביום הבחירות לכנסת ה־20 בשנת 2015 פורסם בדף הפייסבוק של בנימין נתניהו סרטון ובו הוא מכריז כי "שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם". התבטאות זו של נתניהו זכתה לתשומת לב תקשורתית רבה בישראל ובעולם, ומאמר המערכת ב"ניו יורק טיימס" גרס כי נתניהו בהתבטאויותיו מתייחס לערביי ישראל כאל אויבים, וכי מדובר בדמגוגיה אשר מחריפה את המתח והזעם בין יהודים לערבים בישראל. שורה ארוכה של מגנים ופרשנים הגיבו על ההתבטאות, המצוטטת השכם והערב עד עצם ימינו אלה. זמן קצר לאחר יום הבחירות החל נתניהו בסדרת הסברים והתנצלויות, שלא שכנעו את מרבית הערבים, אם כי מעטים מהם קיבלו את התנצלותו, רובם מטעמים פוליטיים פנים־מגזריים.
יש הטוענים כי נתניהו גאון פוליטי, אחרים רואים בו תכסיסן המתאים עצמו למציאות המשתנה, שאינו מהסס לשנות צבע וגוון, אם הוא סבור שזה יביא לו הישג פוליטי. אין לי ספק כי נושא משפטו עומד ברקע החלטותיו, ותמיכת חלק מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת בחוק הצרפתי ובפסקת ההתגברות מהווה את הגורם העיקרי למהפך שהוא מוביל, ולהחלטתו להסתער על הקול הערבי.
ח"כ מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, הצליח להנחיל את המשוואה, שאותה חלק מערביי ישראל רואים בעין יפה, ולפיה מצד אחד יזכו הערבים לטיפול ממשלתי ממוקד בתופעות האלימות במגזר, הקפאת חוק קמיניץ (הריסת מבנים לא חוקיים) והזרמת משאבים לשיפור תנאי חייהם. בתמורה יתמכו עבאס ואנשיו בנתניהו ובצרכיו בחקיקה, בלי להיות חלק מהממשלה. נתניהו הודיע כי יעלה לדיון את התוכנית שהוכנה במשרד לביטחון הפנים בנושא הפשע והאלימות בחברה הערבית, שלחלקה היה שותף עבאס. ראש הממשלה יחליט אם ומתי להעלותה, על פי מצב הליכוד בסקרים סמוך למועד הבחירות.
לנתניהו חסרים על פי הסקרים 3־2 מנדטים כדי לנפץ את תקרת 61 המנדטים שלהם הוא זקוק כדי להרכיב קואליציה בראשותו. הוא מסתמך על הקרע ברשימה המשותפת, על מבצע החיסונים שצובר תאוצה בציבור הערבי ועל התגובות החיוביות במגזר הערבי להסכמים עם האמירויות, כשיותר ויותר תיירים ואנשי עסקים מבקרים באמירויות. גם העובדה שרבים מקרב ערביי ישראל אינם רואים את הרשימה המשותפת כמייצגת נאמנה של צורכי המגזר ועד כה הצביעו לה בשל חוסר אלטרנטיבות אחרות, מעודדת את נתניהו להיכנס לסדק הגדול שנוצר ולנסות לדלות קולות לליכוד בראשותו.
תכסיס ידוע מראש
לאחר אמירותיו הקשות בעבר, נתניהו חייב לבנות צעדים בוני אמון. הוא מאמין כי הענקת שריון ברשימת הליכוד למועמד ערבי תשרת את מטרתו. הוזכרו גם מספר שמות בהקשר זה, אך אני בספק אם מנעד דעותיהם יאפשר את צירופם לרשימת הליכוד, גם אם יובטח למועמד זה או אחר תפקיד ביצועי הקשור למגזר.
סדרת ביקוריו של נתניהו בטירה, אום אל־פחם ונצרת בשבועות האחרונים התקבלה בציבור הערבי בחשדנות רבה. מרביתם רואים בכך ניצול של הקרע ברשימה המשותפת, ולכן ניתן לתהות עד כמה חיזוריו של ראש הממשלה ישפיעו על הצבעת המגזר, ובמיוחד עד כמה בכוונתו לעמוד בהבטחותיו אחרי הבחירות.
אני גורס כי אנו עדים לתכסיס שגרתי ידוע מראש. כמעט בלתי אפשרי לקנות את המיתוג מחדש של נתניהו, וקשה להאמין שהאיש הפך את עורו ושהוא באמת ובתמים מתכוון לעמוד בדיבורו. נראה גם שככל שהליכוד תנסוק בסקרים, כך יירדו עוצמות חיזוריו אחר הקול הערבי, ולהפך.
הציבור הערבי, למוד אכזבות מהמערכת הממשלתית, מתקשה לתת אמון בהבטחות שלטוניות בכלל, ובהבטחות מצדו של ראש הממשלה בפרט. שמענו לאחרונה בתקשורת מספר התבטאויות תמיכה ואפילו הצהרות בדבר הצבעה לליכוד, אך בניתוחן לעומק הן לא נראות רציניות, וחלקן נאמרו יותר כמעין נזיפה לרשימה המשותפת ופחות כתמיכה בליכוד. עם זאת, בהחלט אין להוציא מכלל אפשרות שהודות להשקת קמפיין מסיבי, הבטחות תקציביות גדולות ושריון מועמד רציני לרשימת הליכוד, יצליח נתניהו לקושש את המנדט או השני מנדטים שעשויים לעשות מבחינתו את ההבדל.
שיפור תנאי החיים במגזר הערבי, חקיקה שוויונית, הזדמנויות תעסוקה ונושאים רבים נוספים הוזנחו על ידי רוב ממשלות ישראל במשך שנים רבות. גם החברה הערבית תרמה להזנחה רבת שנים זו. תופעות של משפחתיות מושחתת תרמו לכך את חלקן, אך אין זה מסיר את אחריותה של הממשלה לדאוג ליותר מ־20% מאזרחיה, שמרביתם רוצים מעמד שווה, קיום מכובד, שקט וחיים טובים.
חבל שאזרחיה הערבים של ישראל זוכים לתשומת לב רק כאשר הם יכולים להועיל בקלפי. יש בכך מידה רבה של ציניות, יש שיאמרו צביעות. ומה שמפליא יותר מכל הוא שדווקא מי שלא נחשד באהדת יתר לציבור הערבי, חורת על דגלו בימים אלה ניסיונות התקרבות ומסע חנופה, שספק אם יישאו פרי.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי