1.ראש הממשלה בנימין נתניהו טבע לפני כשנה, במהלך המשא ומתן להקמת ממשלת אחדות, את הביטוי “בלי טריקים ובלי שטיקים". את יאיר לפיד כינה באותה הזדמנות “מטורלל". עכשיו, יש מצדו טריקים ושטיקים, ועוד איך, ולפיד זוכה בפיו לקידום – הוא נהפך בפי ראש הממשלה, בראיון בחדשות 12, מ"מטורלל" ל"יריבי". קידום של ממש.
נתניהו פתח במסע הבחירות שלו כבר לפני כמה שבועות, ומהלכים שונים שלו בעת הזאת אינם אלא מופעי תעמולה פוליטית במסגרת המרוץ לכנסת. כאלה הן הופעותיו החוזרות ונשנות בחדשות הערב בטלוויזיה – האחרונה שבהן ביום שני השבוע כאמור בערוץ 12. הערוץ הזוכה בכבוד הזה בדרך כלל מנפח כמובן את העניין. כיום, נדמה לי, זה כבר גורם ללא מעט צופים לערוק לערוץ אחר.
נתניהו מנצל כל הצלחה שיש לו - ויש לו כמה כאלה - להופעה בפני “אזרחי ישראל" בטלוויזיה, לחזור ולהזכיר להם שוב ושוב את ההצלחות הללו. למשל, הטיפול בחיסונים נגד קורונה והיחסים שנקשרו עם מדינות המפרץ. לא מעניינות אותו כל כך שאלות המראיינים, והוא מנפנף אותם מעליו – כנאמר: בלי טריקים ובלי שטיקים. אלה הם פשוט שידורי בחירות נטו.
ראש הממשלה מוחק את גדעון סער ואת נפתלי בנט, המתמודדים רשמית על ראשות הממשלה, וכביכול מתעלם מהם, אף כי במציאות הוא די חושש מהם. הוא מכתיר דווקא את לפיד כאמור בתואר המכובד “יריבי" ומקפיץ אותו בדרגה באומרו: “הבחירות האלה הן בחירה ביני לבין לפיד". אך מיד מוסיף ב“צניעות אופיינית": “מה שאני מסוגל לעשות בשעה אחת, לפיד יריבי לא יהיה מסוגל לעשות כל תקופת חייו". אם זה לא “שטיק", שלא לומר בלוף, איני יודע מה כן.
2. השבת שלפני פורים נקראת “שבת זכור", מפני שקוראים בה, בין השאר, את הפסוקים הבאים מתוך פרשת "כי תצא" שבספר דברים: “זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים. והיה בהניח ה’ אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה’ אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח".
לא פשוט – זוהי מצווה לחסל עם. ומי מצווה על כך? דווקא תורת העם היהודי, הנרדף במשך השנים כשהוא נתון בסכנת חיסול. וכך מסביר זאת הרב אליעזר מלמד: “עמלק מבטא את שורש הרע בעולם, והוא התחיל את שנאת ישראל בעולם. לעם ישראל יש התמודדות קשה. המסר האידיאלי והאמוני שהועיד ה’ לישראל מעורר את כל הרשעים שבעולם לצאת ולהילחם בעם ישראל. לא הייתה אומה שנרדפה כמו האומה הישראלית, מחורבן הבית, דרך מסעות הצלב, האינקוויזיציה, מאורעות ת"ח־ת"ט ועד השואה הנוראה שפקדה את עמנו. ואת כל זה התחיל עמלק".
מיד לאחר צאתנו ממצרים, עוד לפני שהצלחנו להתגבש ולהתארגן וללא כל התגרות וסיבה, בא עמלק ותקף את העבדים היוצאים לחירות משעבוד ארוך. עמלק הוא המבטא בעצם קיומו את שנאת ישראל, וממילא גם את שנאת התורה ושנאת הרעיון האלוקי של תיקון עולם בחסד ובאמת. וזהו שנאמר (שמות י"ז, ט"ז): “כי יד על כס יה, מלחמה לה’ בעמלק מדור דור".