1. מה נשתנה
השאלה האקטואלית הראשונה שנשאל מחר בליל הסדר היא "מה נשתנה?". מבחינה כלכלית, כלום לא השתנה. תוצאות הבחירות מנציחות את הערפל הפוליטי, וחוסר הוודאות הכלכלי רק גדל והולך. מי שממתין לקיום הבטחתו של בנימין נתניהו לפיזור מענק של 15 מיליארד שקל מיד אחרי הבחירות, צריך להפנים שזה לא יקרה, לא היום וגם לא בשבועות הקרובים. הקופה הציבורית מחוררת, ועם הקמת הממשלה החדשה יהיה צורך בהפעלת תוכנית חירום, ולא בתוכנית לפיזור כספים.
אבל אם תסריט האימים יתממש ובתוך כמה חודשים נלך לבחירות חמישיות - שוב לא יהיה תקציב מדינה, לא יהיו תוכנית כלכליות, לא יהיה חוק הסדרים, הכולל עשרות תחומים, וגם לא יהיה יותר הלוקסוס של "קופסאות קורונה". האזרחים יישארו תקועים בבוץ פיננסי, מאות אלפי מובטלים יישארו תלויים באוויר, והעסקים הקטנים ימשיכו לקרוס לתוך עצמם. הגירעון ילך ויתפח, ועל פי אומדני האוצר ימריא בתחילת אפריל ל־180 מיליארד שקל. במקרה כזה, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עלולות לצאת מהאדישות ולהוריד את דירוג האשראי של ישראל לנוכח המדדים הפיננסיים המחמירים (במיוחד זה של היחס חוב־תוצר).
בינתיים ישראל כ"ץ סיים מסע בחירות מוצלח מבחינתו, והוא צופה פני עתיד. בהנהלת משרד האוצר לא עושים הרבה, ובהיעדר ממשלה מתנהלים כאילו הכל זמני. הפקידות מושבתת ותחזור לפעילות מלאה אחרי חול המועד. אם אנשי האוצר יהיו חרוצים מספיק, הם אמורים להתחיל מיד אחרי החג בהכנת ניירות עמדה ותוכניות עבודה עבור השר שיחליף את כ"ץ. הבעיה היא שבהיעדר מנכ"ל קבוע וממונה על תקציבים, אין עם מי לעבוד.
ומי יהיה השר הבא? תלוי את מי שואלים. רבים, ובעיקר השר הנוכחי, רוצים בתפקיד, אבל השאלה היא האם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה ועם מי. וזה כבר תלוי בעיקר בנפתלי בנט. יו"ר ימינה התחייב לפעול למען תושבי ישראל, ואמר כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". כל אחד מוזמן לפרש את הדברים כרצונו, אך בנט רמז כי ינסה למנוע בחירות חמישיות בכל מחיר. באותה נשימה דרש מנתניהו להתחייב שלא לשבת עם רע"ם ומנסור עבאס.
אם יקרה הבלתי ייאמן ונתניהו ירכיב ממשלה בלי עבאס אבל עם בנט, סביר ששרת האוצר הבאה תהיה איילת שקד. אם זה יקרה, היא תנסה ליישם כלכלה ניאו־ליברלית, ימנית יותר אפילו מזו של נתניהו. זו כוללת את יישום תוכנית סינגפור (הורדה של 15% במס ההכנסה והפחתת מס החברות מ־23% ל־15%), האצת תהליכי בנייה והפחתת נטל הבירוקרטיה, במיוחד ביבוא.
אבל התסריט הזה תלוי גם בעבאס. יו"ר רע"ם ינהל בשבועות הקרובים בזאר מסחרי עם שני הגושים, וכנהוג בשווקים יתמסר למי שישלם יותר. אבל מומלץ לו בחום להתייחס להבטחות נתניהו להזרמת מיליארדים למגזר הערבי בעירבון מוגבל, במיוחד אם אריה דרעי יחתום על הערבות. עבאס מכיר בוודאי את התקדים של בני גנץ ויעשה ככל יכולתו שלא ליפול במלכודת הדבש של ראש הממשלה, שמרבה להבטיח אבל לא מבטיח לקיים.
תסריט הממשלה הבלתי סבירה הוא של מתנגדי נתניהו. במקרה זה, הגיבור המרכזי יהיה אביגדור ליברמן, החושק במשרד האוצר. למרות הדימוי שלו, ליברמן יהיה שר "ממושמע" וישתף פעולה עם פקידי המשרד. הוא ידרוש ביצוע רפורמות מרחיקות לכת לא פחות מאלה שמתכננת שקד.
2. שנת הקמעונאות
מדי שנה, ערב ליל הסדר, נהוג לפרסם את עלות סל המוצרים לפסח. השנה, המוצרים שיונחו על שולחן החג לא יהיו יקרים בהשוואה ל־2020. מחיר הסל הוא אומדן מסוים ונקודתי ליוקר מוצרי המזון בכלל. העובדה שהסל לא התייקר השנה מעידה שיוקר המחיה בשנת הקורונה כמעט לא השתנה. יותר מכך: איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל, התחייב עם פרסום דוחותיו השנתיים לפני שבועיים כי מחירי המזון לא יתייקרו לקראת החג. התחייב וקיים.
האבסורד הגדול הוא שלמרות הקורונה והוצאתם לחל"ת של מאות אלפי עובדים, 2020 הפכה לשנה העסקית הטובה בתולדותיהן של רשתות השיווק. מרבית הדוחות, ובראשם אלה של שופרסל, הצביעו על שיפור ברווחים ובמחזור המכירות בהשוואה ל־2019. מדובר גם בוויקטורי, יוחננוף, רמי לוי, טיב טעם, פרשמרקט וכל האחרים.
עם האוכל בא התיאבון, ושחקני משנה בתחום, ובראשם חברות הדלק, לוטשים עיניים לכיוון הקמעונאות. שטחי המסחר הפכו למוצר חיוני לא פחות מהלחם והחמאה שבסופר. רשת סופר יודה נרכשה על ידי פז. סיטי מרקט נרכשה על ידי סונול. יינות ביתן, שסיימה את השנה במצב עסקים גרוע, הועמדה על מדף המכירה. חלק מהסניפים נרכשו על ידי ויקטורי, ואל הרשת כולה לוטשים עיניים כרישים כמו קבוצת הפניקס, ואפילו איש העסקים אלי אלעזרא. גם הדוחות הכספיים של יצרניות המזון, ובראשן קבוצת שטראוס, היו לא רעים בזכות השוק הישראלי.
אז איך מתרחש הנס שבו למרות שלושת הסגרים ולמרות הירידה ברמת החיים, המגזר הקמעונאי פרח? רשתות המזון הוגדרו כמשק חיוני והיו פתוחות לאורך כל המשבר. ואכן, עם פרוץ המגיפה הציבור הסתער ורכש מכל הבא ליד. למי שפחד מצפיפות ניתנה האפשרות לרכוש אונליין, ושם המכירות זינקו במאות אחוזים. במקרים לא מעטים הרשתות ניצלו את המשבר ומכרו מכל הבא ליד, אפילו צעצועים. היו גם מקרים שבהם היה מקום גם להחמיא להנהלות. שופרסל למשל זיהתה במועד את המותג הפרטי והפכה אותו למנוע הצמיחה העיקרי שלה. הקופות האוטומטיות, החוסכות בתורים, הפכו למנוע צמיחה נוסף של הרשתות.
אבל יכולת הצמיחה בתחום הקמעונאי מוגבלת לגידול בקצב האוכלוסייה או דרך רכישת מתחרים (בשופרסל זה לא רלוונטי). לכן ברשתות כמו רמי לוי (שנכנסה לתחום התעופה, למשל) לא מפסיקים לחפש אפיקי התרחבות נוספים. הנהלת שופרסל מצדה רואה בתחום הנדל"ן את אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלה, ובימים אלה היא החלה בביצוע פרויקט לבניית מגדל משרדים בקרבת צומת רעננה.
מנוע צמיחה נוסף הוא התחום הפיננסי, ובו בולטת הקמתה של חברה לפיתוח ושיווק ארנק דיגיטלי בשיתוף קבוצת דיסקונט. העובדה שלרשת אין בעל שליטה מוגדר מאפשרת להנהלה להוציא אל הפועל תוכניות עסקיות נטולות כל אינטרסים צדדיים. שלא במקרה, הרשת כבר החלה לפזול לחו"ל, ולפני כשבועיים השלימה גיוס של 702 מיליון שקל ממשקיעים זרים. לא אופתע אם בשלב מסוים שופרסל תבחן אפשרות להתרחב בחו"ל.
לשופרסל אין נכון להיום בעל בית דומיננטי. העובדה שענקית הקמעונאות נסחרת לפי מכפילי רווח גבוהים מונעת בשלב זה אפשרות להשתלטות עוינת. לכן כל מי שמעוניין בדריסת רגל בענף הקמעונאות חייב לאתר רשת כושלת או להסתפק ברשת קטנה יותר, אבל לשלם עבורה הרבה כסף.
3. תקשורת לא עוינת
ענף התקשורת מסיים את 2020 עם שני מגה־דוחות כספיים: הדוח השנתי של בזק (כולל חברות הבת פלאפון, יס ובזק בינלאומי) והדוח של פרטנר.
בזק עברה אשתקד מהפסד של 1.2 מיליארד שקל לרווח של 796 מיליון. הכנסות החברה גדלו לשיא של חמש שנים ועמדו על 4.2 מיליארד שקל.
ענף התקשורת עמד השנה בסימן תזוזות טקטוניות, לא מעט בזכות שר התקשורת הפורש יועז הנדל. הוא הצליח לחלץ מהבוץ רפורמות שנתקעו בגלל מחלוקות רגולטוריות או מסיבות פוליטיות. פרויקט הסיבים האופטיים, שהיה תקוע במשך שנים, יצא סוף־סוף לדרך על ידי סלקום, וכמה ימים לאחר מכן הושק על ידי בזק. אגב פרטנר, שהייתה הראשונה לפרוס סיבים אופטיים, מבינה שהיא נותרה קצת מאחור ומעוניינת לשתף פעולה עם סלקום והוט, שכבר נכנסו לתחום.
הטמעת דור 5 בסלולר הייתה מהלך מהותי נוסף שאולי יהווה מנוע צמיחה בעתיד. סלקום מוזגה עם גולן טלקום במהלך עסקי יוצא דופן.
ועל אף כל אלה, משיחות שניהלתי בימים האחרונים עם בכירי ענף התקשורת בישראל הורגשה באוויר חמיצות. התחושה היא שאכן עושים עסקים לא רעים, אבל שולי הרווח נמוכים ואין להם הצדקה עסקית. כך למשל, תחום הסיבים הוא סיפור טרגי מבחינת בזק. החברה איבדה חמש שנים יקרות רק כדי לשכנע שאין הצדקה עסקית לפריסת תשתית בכל המדינה. כדי לכפר על הזמן האבוד החברה נכנסה לאטרף, והיא פורסת סיבים ל־130 אלף משקי בית בחודש. עם פרסום הדוחות העריך מנכ"ל בזק דודו מזרחי כי שוק התקשורת הפך להרבה יותר תחרותי, למרות יציאת גולן טלקום משוק הסלולר. הרווח הממוצע למינוי (מה שמכונה ARPU) סלולרי ממשיך להישחק, ורמת המחירים, שהיא מהנמוכות בעולם, מגרדת את התחתית.
אפשר להבין על מה מדבר מנכ"ל בזק. חברת הבת פלאפון הפסידה אשתקד 25 מיליון שקל בהשוואה ל־47 מיליון שקל בשנת 2019. פרטנר, בניהול איציק בנבנישתי, הרוויחה ב־17 מיליון שקל, לעומת 19 מיליון ב־2019. מדובר ברווח סמלי בלבד בהתחשב בכך שמחזור המכירות שלה עמד על 3.2 מיליארד שקל.
סלקום סיימה את 2020 בהפסד עתק של 170 מיליון שקל, בהמשך להפסדי 2019. החברה בניהול אבי גבאי הייתה עד לאחרונה ללא בעל בית, כך שאין מי שיהפוך את השולחן. כשאני שואל את מזרחי על התחרות, הוא מוסיף: "בסוף שוק התקשורת מאוד תחרותי. פועלות חברות בכל התחומים, ומצב השוק לא מעודד. כולם במלחמת קיום. כולם מתקשים לייצר תזרים חיובי, וחלק סוחבים חוב מהעבר. מדובר בכל ההיבטים. הרווח בענף מייצג את המצב הקשה, וגם עלינו זה משפיע. הדבר מייצר אתגרים לא פשוטים. ההכנסה הממוצעת מלקוח בסלולר ממשיכה להישחק. גולן יצאו מהשוק, וצריך לראות איך העסק משפיע, וגם מה יעשה הדור החמישי".
על הפחתת התעריפים בטלפון הקווי הוא מוסיף: "אנחנו בתהליך שימוע. בשבועות האחרונים נפגשנו עם גורמי הרגולציה, וניסינו להראות כמה זה חריג להתערב בשוק שבו המחירים ירדו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. אין צורך להתערב בשוק בצורה גסה. בכל המדינות בעולם הפסיקו לפקח על מחירי הטלפון הקווי וההתערבות אינה במקומה".
באשר לדוחות של בזק הוא מוסיף: "2020 כשנת הקורונה הייתה מורכבת מאוד, אך למרות המשבר - כוח האדם גדל בזכות פרויקט הסיבים. אנחנו מסכמים שנה מצוינת וגידול באינטרנט הקמעונאי. למרות התחרות החריפה והשחיקה בטלפוניה, אנחנו צומחים יפה בצד עסקי".
במצב העניינים הנוכחי חברות התקשורת מנסות להמציא את עצמן מחדש. סלקום במכירת ציוד קצה ברשת דינמיקה, פרטנר בהמשך השכלול של הטלוויזיה, הוט בשידורי תוכן משוכללים ובהפקות מקור, וגם בזק לא נותרת מאחור. מזרחי: "ראשית, אנחנו מנצלים את היתרונות היחסיים שלנו ואת המוניטין והמותג כדי לבנות את עצמנו מחדש, כמו פריסת סיבים עבור גוגל או הבית החכם. בנוסף אנחנו מאתרים שימושים כמו חוות שרתים לנכסים פנויים, ועושים מתיחת פנים לריטייל ולמסחר אלקטרוני".
4. עושה חשבון
ראובן שיף, יו"ר פירמת רואי החשבון RSM שיף הזנפרץ ולשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, ראה כבר כמעט הכל. הוא שימש בוועדות מייעצות למיניהן, כיהן כיועץ לגופי ביטחון, ושמו הוזכר כמועמד לתפקיד מבקר המדינה. ממרום ניסיונו הוא אינו חוסך את שבט ביקורתו על המתרחש ופותח עם תובנותיו לגבי תוצאות הבחירות: "אני מודאג וחרד אם ניתן יהיה לנהל כלכלה במצב כה בעייתי הכולל גירעון ושיעורי אבטלה עצומים. קשה לנהל ממשלה הנשענת על מפלגות קטנות שיסחטו את הקופה הציבורית. לדעתי חייבים למנות לתפקיד שר האוצר דמות מקצועית לא פוליטית, שכולם יחשיבו את עמדותיה המקצועיות ושתדע להנהיג את המשק. אני מסכים שתרחיש כזה הוא מאוד קשה בהיבט הפוליטי".
מה הדבר הדחוף ביותר שהיית ממליץ לשר האוצר הבא לעשות?
"לכל שר אוצר שלא יהיה אני ממליץ לפעול מיד להנעת גלגלי המשק לנתיב מחודש של צמיחה מואצת, כפי שהיה בתחילת העשור. ומבחינת סדר החשיבות, לאשר תקציב מדינה. אי־אישור תקציב משול לחברה בורסאית שלא תדווח לציבור על תוכנית העבודה ותוצאות הפעילות. צריך להוציא כרטיס אדום לכל אלה שלא הכינו תקציב, כי מדובר בממשל תאגידי כושל. המדינה אינה יכולה להתנהל כמו דוכן פסטה, ללא קביעת יעדים וללא רפורמות".
הגירעון נאמד ב־174 מיליארד שקל. כמי שמכיר היטב את תחום המס, האם היית ממליץ להעלות מסים?
"הפתרון לגירעון אינו בהעלאת מסים, ובוודאי לא בתקופה של שפל כלכלי עם צמיחה שלילית. לאלה שמדברים על העלאת מסים או הטלת מס עיזבון מומלץ לרדת מהר מהרעיון. בעלי ההון ימצאו דרכים עוקפות וחוקיות לאי־תשלום מס העיזבון, וייהנו ממנו בעיקר עורכי דין ורואי חשבון. מאידך ניתן בהחלט לקצץ משכורות במגזר הציבורי, שגדלו בשנים האחרונות בשיעור גבוה בהרבה מהמגזר הפרטי. מנהיגי העובדים מבינים שאי אפשר לנהל כלכלה בתקופה כה מאתגרת כשהשכר עולה. חייבים גם להתייעל ולהקטין תקנים, לצמצם בירוקרטיה ולאפשר ניידות עובדים. גם מערכת הביטחון וצה"ל צריכים להיכנס מתחת לאלונקה למרות האיומים הביטחוניים".
מה צריך לעשות כדי לעבור לצמיחה?
"להפחית את האבטלה, הנאמדת ביותר מחצי מיליון איש. הממשלה מחויבת לדרוש מכל העובדים בחל"ת לחזור לאלתר למקומות העבודה, ומי שלא יחזור יישאר ללא עבודה וללא דמי אבטלה. יש להגדיל את ההוצאה הציבורית בתשתיות, לא דרך התקציב אלא בשיתוף המגזר הפרטי. אנחנו מצטיינים בהייטק, אבל זה לא הכל, כי יש גם תעשייה ושירותים. חוק עידוד השקעות הון נותן לענף ההייטק מס חברות מופחת, אבל אסור לשכוח את ענפי המלונאות והתיירות, שהם מחוללי צמיחה חשובים".
האם אתה תומך בחידוש ההליך של גילוי מרצון למעלימי מס כדי להגדיל את הכנסות המדינה?
"בהחלט כן. המדינה לא צריכה להיות צודקת, אלא חכמה. כדי להגדיל את ההכנסות ממסים מומלץ לחזור להליך גילוי מרצון, לאו דווקא של עברייני מס כבדים אלא לאנשים פרטיים שעשו תכנוני מס גבולי. צריך לעודד אותם לגלות את ההון וההכנסות שלא דווחו, לגבות הרבה יותר מס ולהרחיב את בסיסו. נכון שישנם הטוענים שזה לא צודק ושנותנים פרס למפירי חוק, אבל המדינה חייבת לשקול את התועלת בהגדלת ההכנסות בתקופת משבר. אסור לנהוג במונחי צדק אבסולוטי. בנוסף יש לשקול הפחתת המס על הדיווידנד כדי לשחרר 'רווחים כלואים'".
אנחנו ערב ליל הסדר. מה אתה מצפה שיקרה אחרי הפסח מבחינה כלכלית ובהמשך הסיוע לנפגעי הקורונה?
"אם לא נעשה - לא יקרה כלום ואנחנו עלולים להתדרדר. שיעור התחלואה ירד, וכ־85% מעל גיל 50 מחוסנים. סביר שבעקבות כך הכלכלה תחזור למסלול צמיחה, וסימנים ראשונים לכך רואים ברבעון הראשון של 2021. הדבר הדחוף ביותר הוא כיסוי הגירעון שנכדינו ונינינו יחזירו ב־50 השנים הקרובות. נתניהו דיבר על חלוקת מענקים מיד אחרי הבחירות, ואני אומר שאסור לתת באופן גורף אלא רק למי שנפגע אנושות. אני שומע על אלה שקיבלו מענקים ונדרשים להחזירם לרשות המסים. נכון שיש שניצלו לרעה את המענקים וסיפקו דיווחים כוזבים, אבל אלה מקרים בשוליים. רשת הביטחון ליוצאים לחל"ת מסתיימת בסוף יוני, ואני מקווה שהטעות הזאת תחלוף מהעולם. חייבים לאותת כבר היום לציבור הזה שהוא מסתכן באבטלה".
איך מסייעים לעמותות בקשיים ערב הפסח?
"אני מכיר מקרוב מאוד את הנושא וגם פעיל בחלק מהעמותות. ערב חג הפסח חייבים לגלות את מידת הרחמנים והנדבנות. המדינה חייבת לתת מענקים למגזר השלישי שנפגע קשות. ערב המשבר הוא ניזון בעיקר מתרומות, שפחתו מאוד. כמו כן יש להושיט יד ולהיות נדיבים יותר ביחס למעוטי היכולת שנגמרו להם הרזרבות הכספיות. הם עלולים לגלוש במהירות לעוני קשה וחוסר יכולת לשרוד. אני לא מדבר על מקרים בודדים, אלא על עשרות אלפי מקרים. חייבים לאפשר גם להם פסח שמח".