אם לא די במשימות השגרתיות השוטפות שבהן עסוק ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, הגיעה הקורונה והסיטה אליה את מרכז העניינים. ואם לא די בקורונה, התרחשותם של אירועים חריגים בענקיות הביטוח, כלל ביטוח ומגדל, חייבו את התערבותו המיידית.
ועדיין, ברקת מבצע את פעילותו בדרכי נועם וללא תצוגת שרירים מוחצנת. בסופו של דבר, הוא משיג את שלו. כך היה כשהכניע את סוכני הביטוח והתיר לחברות כרטיסי האשראי להתחיל בשיווק פוליסות ביטוח. כך היה בקרב הענקים שניהל מול שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל, שנאלץ לזוז הצדה. וכך גם היה כשהכניע את יו"ר כלל ביטוח דני נוה, מנע את הדחת המנכ"ל יורם נוה, ואילץ את יו"ר החברה לפרוש.
המפקח גם השכיל לשמור על מערכת יחסים מצוינת עם שרי האוצר שאיתם עבד: משה כחלון, שמינה אותו לתפקיד, והשר הנוכחי ישראל כ"ץ.
האם אתה מחכה לשר האוצר הבא כדי להתחיל להזיז דברים?
"כמו כולם, גם אני ממתין להקמת הממשלה. עד היום שמרתי על מערכת יחסים טובה עם שרי האוצר, ואין סיבה שלא יהיה כך גם בעתיד. אנחנו באגף שוק ההון אנשים מקצועיים, וגם בעתיד אדע לעבוד עם כל שר אוצר".
בראיון ל"מעריב" ברקת מודה כי לא צפה את כל השפעות הקורונה, אך נערך לכל תסריט אפשרי: "הקורונה הייתה בהחלט אתגר, ישראלים רבים נקלעו לקשיים, וניסינו לראות איך אפשר להקל על המבוטחים והחוסכים, ושכספי ההשקעות ישמשו מנוף למשק. אחרי שהתמודדנו בהצלחה בחודשים הראשונים של המשבר חזרנו לתוכניות העבודה המקוריות, ואת חלקן מימשנו. בדרך יש רפורמות נוספות בעולם הבריאות והסיעוד ובעולמות ההשקעה והפנסיה".
האם שכירים ועצמאים ניצלו את זכותם בתקופה הקורונה לשבור קרנות פנסיה והשתלמות ללא פגיעה בהטבות המס?
"על פי הכללים שקבענו, עצמאים יכלו לקבל שווה ערך של פיצויים ללא פגיעה בביטוחים וללא מס נוסף של 35%. זה נקבע כהוראת שעה עד סוף השנה. לגבי קרנות השתלמות, אפשרנו משיכת כספים עד תקרה מסוימת בפטור ממס. היו משיכות כספים אבל לא בהיקפים דרמטיים. מי שהיה חייב את הכסף נאלץ למשוך אבל נהנה מפטור ממס. דוח בנק ישראל הראה שמי שמשך בתקופה הקורונה הפסיד הרבה מאוד כסף, אבל הזהרנו מהאפשרות הזאת בזמן אמת. אמרנו כי במשברים מומלץ להתאפק ולא לקבל החלטות מהירות, אלא אם כן באמת צריכים את הכסף".
איך לדעתך תפקדו חברות הביטוח בזמן המשבר מבחינת השירות ללקוחות?
"מבחינת תפקוד בשעת חירום יש הוראות ברורות של עבודה מאתרים חילופיים וזה נעשה בצורה טובה. לא הקלנו עליהן בנושא התביעות והתשלומים ודרשנו שהן ימשיכו לשלם כרגיל, ומבחינה זו לא ראינו שום תגובה לא שגרתית. השינוי היחיד נגע להכנסת חריג הקורונה בפוליסות חדשות, ומשיחות שלנו עם מבטחי משנה התברר שזה נעשה בכל העולם. לגבי ביטוחי נסיעות לחו"ל היו קשיים בכל העולם, ובמיוחד בהשגת ביטוח נסיעות לארה"ב.
בנוסף הצלחנו להפחית את עמלות ביטוחי הנסיעות בקופות החולים מ־50% ל־10%, אבל היות שלא היו נסיעות, אנשים לא הרגישו את זה. בכל מקרה, התערבנו כשהיה צריך והגענו לפתרונות שנתנו לרוב האנשים ביטוח. הוצאתי אל הפועל מספר יוזמות נוספות כדי לבוא לקראת מבוטחים. הורינו לחברות הביטוח שלא להעלות דמי ניהול, גם אם מבוטחים הפסיקו להפקיד. דרשנו להקפיא ביטוחים במקרה שהנהגים לא נוסעים במכוניות, והחלטנו לאפשר הארכת ביטוחים ואי־העלאת דמי ניהול".
כלומר, אף על פי שאנשים לא אוהבים את חברות הביטוח, אתה סבור שהן תפקדו טוב? האם זה ניכר בירידה בתלונות?
"אנחנו עוקבים בצורה שוטפת אחרי רמת השירות, ויש מעורבות רבה מאוד בנושא. גם פעילות הבקרה והפיקוח השתפרה. אנחנו בוחנים בצורה שוטפת את מערכי הטיפול של חברות הביטוח, והעסק מנוהל היום בצורה יותר יעילה. בזכות החוזר שפרסמנו של יישוב תביעות, צומצמו המחלוקות המשפטיות וכבר רואים ירידה בחיכוכים עם החברות, במיוחד בנושא תביעות סיעוד. יש גם ירידה בהיקף התלונות בנושא אובדן כושר עבודה. ובכל זאת, יש עדיין מקום לשיפור. אבל תמיד יהיו חיכוכים בין חברות הביטוח לציבור".
איך אתה מתייחס לאירועים הניהוליים שהתרחשו בשבועות האחרונים בקבוצת מגדל?
"במחלוקת בין המנכ"ל ליו"ר לא התערבנו, והדירקטוריון קיבל את ההחלטה באופן עצמאי. מבחינתי הכי חשוב שהחברה תנוהל בצורה תקינה ובאופן עצמאי. בעל השליטה לא צריך להתערב בענייני הניהול השוטפים למעט הפעילות דרך הדירקטוריון. אנחנו מסתכלים מה קורה, אבל לא מנהלים את החברה, אלא דואגים שהיא תפעל בצורה טובה ללא מעורבות פסולה של בעל השליטה. כשבדקנו וראינו שהייתה מעורבות לא תקינה, עשינו דוח ביקורת ועצרנו לאחר שהליקויים תוקנו.
"הרצון שלנו שמגדל תצליח אינו שונה מזה של בעל השליטה, בתנאי שהחברה תתנהל בצורה תקינה. באף נקודה לא חששתי ליציבות הבסיסית של מגדל, אבל בשלב מסוים חששתי שהבעיות בניהול עלולות להתגלגל מהר מאוד גם לבעיה ביציבות. זאת הסיבה שבניגוד לחברות הביטוח האחרות לא אפשרנו למגדל לנצל את מלוא העתודות ההוניות".
ומה דעתך על חילופי הדירקטוריון בכלל ביטוח?
"כלל ביטוח מנוהלת ללא גרעין שליטה. הוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס ספי איילון מתחילה לעבור במטרה להמליץ לאסיפה הכללית על דירקטורים חדשים. כרגע אני מרוצה ממה שקורה בכלל ביטוח. כלל מתומחרת כיום בשווי נמוך. יש עדיין נטל על ההון ומצב הון שעדיין מחייב שיפור. יחס כושר הפירעון אינו מזהיר, אבל היום היא נראית הרבה יותר טוב מלפני שנתיים. בניגוד למגדל אני לא מודאג מהבעיות הניהוליות, החברה בונה את עצמה בהדרגה ונמצאת בתהליך חיובי".
מהן המסקנות מפרשת הפריצה למחשבי שירביט? האם אתה מרוצה מניהול האירוע?
"סיפור הסייבר והמתקפה והשלכותיה נמצאים מאחורי שירביט. החברה התנהלה בשיתוף פעולה מלא איתנו, ומבחינת המצב שלה חל שינוי עצום. אבל קודם לכן עשינו ביקורות, ולמרבה הצער, למרות הדגלים שהרמנו, החברה לא התייחסה לכולם. היו דברים שצריכים היו להיעשות ולא נעשו, ולו זה היה נעשה, הפריצה הייתה נמנעת. החברה תקבל דוח ביקורת עם ממצאים מלאים מיד אחרי החג. שירביט לא הגיבה בצורה טובה, והחברה חייבת להפיק לקחים. אגב, אם הפניקס תחליט לרכוש את השליטה בשירביט, מבחינתנו לא תהיה מניעה, כי אין בעיה המשפיעה על התחרות. אבל עוד לא הגיעה אליי בקשה".
ביקשת לקבל מהגופים המוסדיים דוח על החלטות ההשקעה של ועדות השקעות בהנפקות. למה?
"ראינו שמתחילה בשבועות האחרונים תופעה של 'הנפקות פקס'. ללא בחינה מתקבלות החלטות על השקעות בהתאם לאינטרסים של החתם. החתמים מקצים את ניירות הערך לפי העדפתם ומשיקולים לא ענייניים. ראינו את האופי של ההנפקות ואת התמחור, והבחנו שבמקרים מסוימים מזמינים את ההנפקה כתוצאה מלחץ של חתמים. החלטתי שצריך להעביר בזמן אמת מסר חד־משמעי ומהיר עוד לפני שהסוסים בורחים מהאורווה. מבדיקת הנתונים, התברר שהמוסדיים בסך הכל אחראיים, אבל גילינו שיש מקומות שטעונים שיפור. אנחנו לא מחליפים את מנהלי ההשקעות, אבל מעוניינים שההליכים יהיו תקינים. החלטות ההשקעה לא תמיד היו ענייניות, בגלל לחצים של חתמים על הגופים המוסדיים להשתתף בהנפקות גם ללא בחינה כלכלית מסודרת כדי לשפר את התשואה. את המסקנות בנושא והמסר נעביר מיד אחרי הפסח".
האם כניסת חברות כרטיסי האשראי לשוק הביטוח הצדיקה את עצמה, ומתי הבנקים ייכנסו?
"חברות כרטיסי האשראי נמצאות בתקופת היערכות לא פשוטה. כל האזהרות של סוכני הביטוח שכניסת חברות האשראי לענף תהיה מסוכנת היו לא במקומן. לוקח הרבה זמן לבנות עסק בתחום הביטוח. הבשורה הגדולה היא שישראכרט ומקס יעבדו במודל של סוכן אובייקטיבי ויקבלו עמלה אחידה. כרגע הם מחממים מנועים אך ללא דריסת רגל משמעותית בשוק. יש לאפשר לבנקים להרחיב את מערך הייעוץ הפנסיוני למגוון רחב של מוצרים, כך שבסופו של דבר יותר להם למכור גם קופות גמל להשקעה. בפיקדונות שוכב הרבה מאוד כסף בתשואה אפסית ואנחנו לא רואים מהם מס, ולכן צריך להגביר את החיסכון בתחום. בנושא כניסת הבנקים לביטוח, עדיין לא הצהרתי שזאת הכוונה שלי, וזה מוקדם מדי. אבל אני בעד הקמת מערכת פיננסית פתוחה שתאפשר לשחקנים, ובהם בנקים, להתחרות בפוזיציה אובייקטיבית ולא כמשווקים".
ומה לגבי החברות הדיגיטליות או כניסת הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע לביטוח?
"כללית אנחנו בעד טכנולוגיה ומעודדים את הפעילות בתחום. ערב החג פרסמנו הנחיות המקילות על ההון בחברות המשקיעות בטכנולוגיות חדשניות. אנחנו גם מעודדים הקמת מרכזי אינשור־טק וחברות הזנק שמסוגלות לתת תועלת לכל הענף. כרגע אנחנו מעניקים הרבה רישיונות לחברות פינטק ומעודדים אותן. לגבי הבנק הדיגיטלי, אני בוחן את הנושא. אמנון שעשוע ואנשים מטעמו פנו כדי לקבל רישיון ביטוח, אבל צריך לבחון את העניין גם מהבחינה המשפטית. בסופו של דבר מדובר בבנק, וכדי לאפשר את כניסתו לתחום צריך לשנות חקיקה. אנחנו רק יכולים להמליץ, ובהחלט בוחנים את הנושא בחיוב".
שר האוצר אמור היה להוציא אל הפועל בהמלצתך מספר רפורמות בנושא השקעות הגופים המוסדיים, שנבלמו בגלל הבחירות. איפה זה עומד?
"הרעיון שנדחה בגלל הבחירות היה להשתמש בכסף המוסדי כמנוף לצמיחה תוך העלאת התשואות לעמיתים ברמת סיכון קצת יותר גבוהה, וגם לפתח את המשק. כיום כ־200 מיליארד בשנה נכנסים לגופים המוסדיים, וחצי מהסכום מגיע להשקעות בחו"ל. בקצב הנוכחי, תוך פחות מחמש שנים 70% מהכסף יגיע לחו"ל. אנחנו משקיעים בכל מיני מדינות, והמשק הישראלי לא נהנה מההשקעות. עקב הצמיחה המוגבלת גם ההשקעה בפנסיה לא צומחת, כי במקום להצמיח את ישראל אנחנו מצמיחים את שוקי העולם ופוגעים בעצמנו. הכספים שבנו את המדינה הם כספי הציבור כמו האג"ח המיועדות. כמובן שכל ניהול ההשקעות צריך להיות כפוף לקריטריונים כמו תשואות נאותות וסיכונים".
אז מהם השינויים במערך ההשקעות שביקשתם לעשות?
"במסגרת הרפורמה ביקשנו להקצות 100 מיליארד שקל מכספי המוסדיים להשקעות בתשתיות ו־50 מיליארד שקל בהשקעות בתחום הפינטק. מחקר של חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל בראשות יוג'ין קנדל הראה שההשקעה בפינטק הגיעה ל־1.8 מיליארד דולר בלבד, משום שתקרת ההשקעה עומדת על 20% משווי הכנסים. המוסדיים אומנם לא יקבלו רשת ביטחון, אבל בהשקעות חדשות הם יוכלו להשקיע ללא הגבלה ולהסתמך על דירוג פנימי של האשראי. זה יכול להזרים לפינטק הישראלי פי עשרה השקעות ולשנות לחלוטין את פניו, כפי שקרה בעת הקמת קרנות ההון סיכון בתקופת בייגה שוחט כשר האוצר. שינוי נוסף שעמד על הפרק היה מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בטכניקה של שינוי כללי השקעה באקוויטי.
"המלצנו גם לבטל את מגבלת ההשקעה של 20% מהנכסים ולהגדילה ל־49%, בתנאי שלא תושג שליטה. זה היה מאפשר להגדיל משמעותית את השקעות המוסדיים בעסקים הקטנים. המכנה המשותף לכל אלה הוא ניהול השקעות זהיר עם תשואה נאותה. לצערי הכל נעצר ונתקע, למרות הגישה החיובית בוועדת הכספים".
השבוע פורסמו אחרוני הדוחות הכספיים של חברות הביטוח. איך אתה מסכם את התוצאות?
"הקורונה הייתה תקופה קשה מאוד, והירידות בשוק ההון נבלמו, לשמחת כולנו. התוצאות שהוצגו לא רעות, אבל רואים שהמשק משקף עדיין את מצב העסקים. אני לא רגוע, כי חלק מהשפעות משבר הקורונה יופיעו בהמשך. לאבטלה הגבוהה, לירידה בצמיחה ולגירעון הגדול יהיו השפעות על שוק ההון. הפניקס ביטוח הציגה את הרווחיות הגבוהה ביותר ויוצאת הדופן ביותר בענף. יש לכך כמה הסברים, אבל אני לא רוצה להתייחס מעבר לכך".
אם אתה מודאג, ובצדק, מהעתיד, מדוע אפשרת לחברות הביטוח לחלק דיווידנד, בזמן שבנק ישראל מנע את החלוקה מהבנקים מחשש לעתיד?
"דיווידנד במזומן עבור בעל מניות הוא כמו תשלום ריבית למחזיק באיגרות חוב. בעלי מניות מצפים לדיווידנד, וכל עוד חברות הביטוח מחלקות את הכסף בסכומים הגיוניים, הכל בסדר. שוק ההון חי מהריבית והדיווידנד. בבנקים החליטו לעצור עד ספטמבר, אבל זו שאלה של מדיניות ולא הייתה סיבה לכך. ברגע שמפסידים חלוקת דיווידנד, זה פוגם בערך המניה. לא ראיתי שום סיבה במצב של יציבות לעצור את החלוקה. אבל היכן שעלולה להתעורר בעיה ביציבות אנחנו שומרים ומתערבים".
מדוע חברות ביטוח זרות אינן מעיזות להגיע לישראל? כשהסינים התעניינו, מנעתם זאת מהם.
"הפניקס דווקא נמצאת בשליטה של גוף השקעות זר וגם אחת מחברות כרטיסי האשראי. אני מקווה שהמומנטום יימשך, כי טוב שיגיעו לכאן משקיעים זרים. עם זאת, משקיעים זרים לא תמיד רואים בישראל את היעד הכי אטרקטיבי להשקעות. ביחס לסינים, לא שמעתי על התעניינות כזאת בזמן האחרון. בפירוש אין לנו מדיניות מוצהרת הפוסלת סינים. אם מגיעות בקשות ומתעוררות בעיות, אנחנו בוחנים אותן לגופו של עניין. האמירה שאנחנו נגד הסינים היא מאוד גורפת. גם בתוך סין יש גורמים שונים ולא כל גופי ההשקעה עשויים מקשה אחת. במקרה ספציפי אחד שהיה לפני כהונתי, כמעט ניתנו היתרים, אבל הגוף נסוג ברגע האחרון".
מהן התוכניות שלך לעתיד?
"מוניתי לתפקידי בסוף אוקטובר 2018. הקדנציה שלי נמשכת חמש שנים, ואין לי תוכניות אחרות".