אין קבינט, אין ועדת חוץ וביטחון, אין פורום ביטחוני משמעותי שדן או מקבל החלטות, אין אמון בין ראש הממשלה לשר הביטחון. מה יש? הדלפות, התרברבויות, הצלחות מבצעיות (אם אכן התקלה בנתנז היא פרי מבצע ישראלי) - אבל גם לקיחת סיכונים, העלאת רף וסכנה ממשית להתדרדרות.
גורמים מדיניים מתחילים לחשוד כי ההסלמה בין ישראל לאיראן, ההחצנה של חלק מהפעולות שנעשו לכאורה לאחרונה ולקיחת הסיכונים המוגזמת בתחום הזה, אינם תולדה של אינטרס ישראלי־ביטחוני, אלא של האינטרס הפוליטי־אישי־פלילי של בנימין נתניהו.
“כמו שגייס את הקורונה כדי להקים את הממשלה הקודמת שלו”, אמר לי אתמול גורם מדיני בכיר, “כך ייתכן שהוא מגשש עכשיו להסלמה מבוקרת מול איראן כדי להוריד את בנט וסמוטריץ’ מהעץ, או אפילו גורמים נוספים כמו גדעון סער או בני גנץ. אצלו, אף פעם אי אפשר לדעת”.
לא מזמן גילה “במקרה” שר בכיר מאוד שהמערכת מתכוננת לפעולה צבאית מסוכנת ורחוקה במיוחד, עם פוטנציאל נפיץ. לא היה דיון בקבינט, כי אין קבינט. לא היה דיון כלשהו בין צמרת הממשלה (רה”מ, שר הביטחון, שר החוץ, שר בט”פ וכו’), לא היה פורום חוקתי כלשהו שקיבל החלטה. הדברים נסגרים איכשהו בין נתניהו לגנץ. האם ביבי לוקח את גנץ לסיבוב? ואם כן, האם גנץ מבין שנתניהו לוקח אותו לסיבוב?
השר האמור דרש מיד לקיים דיון לקראת הפעולה. הדיון התקיים. לא כל הדעות באותו דיון התאימו לקונצנזוס בין נתניהו לגנץ. הפעולה יצאה לפועל בכל זאת. הביקורת שנמתחת על דפוס הפעולה הזה, שמתחיל להזכיר ניהול ריכוזי של נושאי הביטחון הרגישים ביותר, לא נרגעת. להיפך.
בצמרת המדינית והביטחונית נמתחת לאחרונה לא מעט ביקורת על המדיניות המבצעית והביטחונית, בעיקר בכל הקשור למאבק באיראן. חלק ממנה ממוקד בפעילות הימית הישראלית.
“התועלת של הפעולות האלה מוגבלת מאוד”, אמר ל"מעריב" גורם מדיני בכיר, “בשבוע או שבועיים של עליית מחירי הנפט האיראנים מחזירים לעצמם את כל הנזק שנגרם להם”, אמר, “אבל אנחנו מסתכנים בזירה בה אנו נחותים. קווי הסחר הימי הם נקודת תורפה של ישראל, יש לנו קווי סחר ימי ארוכים מאוד שאי אפשר להגן עליהם. לקיחת הסיכונים בזירה הזו אינה סבירה לנוכח התשומות”.
על פי הביקורת הזו, ישנם במערכת גורמים שמעדיפים לקצור קרדיטים קצרי טווח, שאין בהם תועלת אמיתית לביטחון הלאומי, על חשבון שמירת הפרופיל הנמוך החיוני כל כך להמשך פעילות המב”מ, המערכה שבין המלחמות.
“תאר לעצמך שהאיראנים יתחילו לחבל בקביעות במכליות וספינות שלנו. הרי זה כבר התחיל, וחברות הביטוח יעלו את תעריפי הביטוח בצורה חדה. בתוך רגע אחד ייגרם לנו נזק כבד שאף אחד לא יוכל להחזיר”, מזהיר הגורם.
גורם ביטחוני בכיר נוסף אמר בשבוע שעבר בפורום סגור ש”היתרון של המב”מ הוא בכך שהיא מתחת לרדאר, שהיא על אש קטנה, שהיא מתנהלת כמעט ללא סיכונים, ברגע שהמב”מ עולה מעל פני המים, היא כבר לא מב”מ, היא מכריחה את האיראנים להתחיל להגיב. הם כבר התחילו להגיב, לא בטוח בכלל שזה יועיל לאינטרס הישראלי בטווח הבינוני והארוך”.
הדברים האלה אינם אמורים בכל הקשור לפעילות החשאית הישראלית נגד פרויקט הגרעין האיראני, הנמשכת כל היום. אם אכן התקלה באתר הצנטריפוגות בנתנז היא מבצע ישראלי, הרי שמדובר במבצע חיוני. יחד עם זאת, אסור לשכוח שהאיראנים קרובים היום לגרעין הרבה יותר מכפי שהיו אי־פעם. “בפעילות החשאית הזו אנחנו יודעים להאט אותם, אבל לא נוכל לבלום אותם”, אמר אתמול גורם ביטחוני בכיר.
אתמול, בעקבות פנייה של גנץ, הודיע נתניהו שיכנס את הקבינט המדיני־ביטחוני. במקביל, פנה ח”כ גדעון סער ליו”ר הכנסת יריב לוין ודרש להקים לאלתר ועדת חוץ וביטחון מתפקדת. “קיומו של פיקוח פרלמנטרי על הממשלה בנושאי הביטחון הלאומי הוא חיוני ונדרש ועל הכנסת לפעול לקיימו ללא דיחוי”, אמר סער.
במקביל, נשמעות דרישות מכל קצווי מערכת הביטחון והמערכת המדינית להטיל על השב”כ לבדוק את הפרסום על הדלפה שהייתה כביכול, לתקשורת האמריקאית, לפני פעולה מבצעית רגישה שביצעה ישראל.
עד כה, לא נמצאו הוכחות כלשהן לכך שגורם ישראלי כלשהו הדליף לעיתונאי זר פרטיה של פעולה צבאית מבצעית עוד בטרם בוצעה. “צריך למצות עד תום את הבדיקה הזו”, אמר ל"מעריב" גורם מדיני בכיר, “הפעם זה עבר בשלום, בפעם הבאה יכול להיות שלא”.