התקווה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלת ימין "על מלא מלא" טרם נגוזה. "מלא מלא" הוא ביטוי חדש ואבסולוטי. כוונתו: לגמרי, מוחלט ובאופן סופי. הביטויים הקודמים, ששלטו בסבבי הבחירות 1 עד 3, היו "ממשלה ימנית", או "ימנית על מלא", אך הם נשחקו ודהו, ואז הגיע אלינו התחדיש הילדותי "על מלא מלא".
התקשורת מאוהבת בצירוף האינפנטילי הזה, שחושף חוסר אמון מוחלט במילים הפשוטות והרגילות, שהרי אם לא חזרת על התואר פעמיים, כנראה שלא באמת התכוונת למה שאמרת.
רק ישראלי יכול לשאול ישראלי אחר אם הוא הולך לפגוש "חבר" או "חבר חבר", כשהכוונה ברורה: החבר הראשון הוא חבר אינטרס, וה"חבר חבר" הוא חבר על מלא מלא, כלומר, חבר באמת, ולא סתם באמת, אלא באמת באמת.
כידוע, התלמידים חזרו השבוע ל"יום לימודים על מלא מלא". ללא קפסולות וללא זום. הם לא סתם "חזרו ללימודים", וגם לא "חזרו על מלא", כמו שהיה בעבר, בין הסגרים, אלא "על מלא מלא".
כאן אנחנו כבר מדברים על חזרה אמיתית ושלמה ללא חארטות וללא בארטות. בימים כאוטיים אלה, רק אם חזרת על המילה פעמיים, אתה מקבל את המוצר נטו, ואנשים יבינו שאתה מתכוון ברצינות.
באופן דומה ומחריד, אגף השיקום של משרד הביטחון ניסה כל השנים להבין אם נכי צה"ל שבאים אליו בבקשות להכרה באחוזי נכות, הם נכים אמיתיים, זאת אומרת "נכים על מלא מלא", או "סתם" נכים, כלומר, אנשים בריאים לגמרי בגופם ובנפשם, שכל מה שהם רוצים זה לחרטט את המערכת.
כל החקירה וההשפלה שהם העבירו את הנכים הייתה כדי לשאול אותם למעשה, "אתה נכה, או נכה נכה על מלא מלא"? כל ההכפלות האלה מבטאות חוסר אמון של האזרחים בשלטון, אך גם איבוד אמון של השלטון באזרחים. אף אחד לא מאמין לאף אחד אף פעם, עד שהוא חוזר על המילה פעמיים.
סביר להניח שבעתיד גם ה"מלא מלא" יישחק, ונצטרך למצוא ביטוי חדש, חד וקיצוני ממנו. אולי נלך על "מלא מלא מלא", אף על פי שזה כבר אידיוטי, טיפשי וחלש.
לעתים אנחנו לא מעוניינים במוצר או באדם על מלא, אלא נעדיף דווקא את הגרסה החלקית, המוכרת שלו - כמו שקרה עם מרגול.
הקהל שצפה בטקס הדלקת המשואות נדהם לגלות מרגלית צנעני אחרת, שונה. התגובות ברשת על הופעתה היו מבולבלות ונבעו בעיקר מהפער בין מרגול הדוגרית, החזקה, שלא אכפת לה משום דבר ו"אל תחרטטו אותנו, יא מלעונים" לבין מרגול שעברה שינוי קוסמטי על מלא לגמרי.
בגלל הפער הזה, הדעות היו קיצוניות ובלתי ברורות: זכותך להיראות טוב, אבל באופן יחסי; את יכולה לעשות מה שאת אוהבת, אבל לא יותר מדי; ותעשי כושר, רק אל תגזימי כמו ג'ודי שלום־ניר־מוזס, שעושה כושר על מלא מלא. כלומר, קצת אירובי ופה ושם משקולות זה סבבה, אבל לא כל יום. אם את עושה יותר מדי כושר, רואים את זה. ואם רואים את זה, זה יותר מדי.
וגם את, לוסי אהריש, תהיי ערבייה, אין בעיה עם זה, אבל לא ערבייה על מלא מלא. כלומר, אנחנו מקבלים את כולם כמו שהם, את מרגול ואת ג'ודי ואת לוסי. אבל אל תדגישי את זה יותר מדי. זה שהבאת לעולם ילד שהוא לא ערבי על מלא, ולא יהודי על מלא, זה לא מלא לפה ולא מלא לשם.
כשהיית בטלוויזיה, לוסי, הכל היה טוב, כי היית נחמדה וסימפטית, ותכלס, שנים חשבנו שאת יהודייה בכלל, אבל כשהתחלת להביע דעות ערביות ולפעמים גם דיברת בערבית, זה, את יודעת, כבר לא ערבייה לייט אלא ערבייה על מלא מלא. עברת את הגבול של מה שאנחנו יכולים לספוג.
וגם הגייז. אין לאף אחד בעיה עם זה, כן? אבל לא צריך להיות יותר מדי גיי. כלומר, לא אכפת לנו מהנטייה המינית שלך, אבל אל תהיה גיי על מלא ותבקש להתחתן ולהביא ילדים לעולם או ללכת באלנבי עם מכנסי דפוקותי, חולצת בטן, שפם ואיפור, כי אז איבדת אותנו.
תהיה גיי, תהיי ערבייה, תעשי בוטוקס - אבל לא צריך לעשות כל דבר על מלא במדינה הזאת, שהיא מאוד מאוד סובלנית, אבל לא מאוד מאוד סובלנית סובלנית על מלא מלא.