לישראל יש את כל הנתונים לצמיחה מצוינת, אז למה היא נשארת מאחור?

ישראל תשמור על חלקה בתוצר העולמי, שעומד עתה על 0.282%, גם בשנים הבאות, למרות הצמיחה האדירה בדרום־מזרח אסיה, בעיקר בסין ובהודו, וכן חידוש הצמיחה ביפן בשנים הבאות, בתוספת מדינות בעלות פוטנציאל מיטבי: קוריאה הדרומית, סינגפור והפיליפינים. כך עולה מהדוח של קרן המטבע הבינלאומית ומהניתוח שערכתי.

התוצר הישראלי לנפש במחירים קבועים - שירד בשנת 2020 ל־38,436 דולר לאחר שעמד על 40,090 דולר לנפש בשנת 2019 - ישוב ויעלה אל מעבר לרמה של 2019 כבר בשנת 2022, והוא יעפיל מעלה ל־43,169 דולר לנפש בעוד חמש שנים, כלומר בשנת 2026.

קוריאה הדרומית, אחת המעצמות המצליחות בעולם, דומה בהרבה מובנים במבנה המשק שלה לישראל, מדינת הייטק עם אוכלוסייה חרוצה מאוד ואנשים עם הנעה שחושבים לטווח הארוך. היא תצמח, אבל חלקה בתוצר העולמי יירד מ־1.715% ל־1.628% והתוצר לנפש יעלה מ־42,298 דולר לנפש ל־49,340 דולר לנפש בעוד חמש שנים.

קוריאה עוברת את המהפכה התעשייתית הרביעית עם הטמעת טכנולוגיות חכמות במפעלים ובעסקים קטנים ובינוניים. בתחום הזה ישראל כשלה מאחר שאין פה תחרות מחו"ל בענפים ובשירותים מסורתיים, ולכן הם מצליחים לשמור על מחירים גבוהים בהשוואה בינלאומית. הוצאות המו"פ בקוריאה ביחס לתוצר הן 4.8% מהתל"ג, מקום שני בעולם אחרי ישראל, שמדורגת במקום הראשון עם 4.95%.

עוד מדינה שעשתה כמה רפורמות חשובות היא הפיליפינים, עם צמיחה אדירה בשנים האחרונות (6% בממוצע בשנה בעשור האחרון; 6.4% בעשור עד 2019). עיר הבירה מנילה הפכה למרכז עסקים. חלקה של הפיליפינים בתוצר העולמי ימשיך לעלות מ־0.745% מהתוצר העולמי ל־0.812%, ובהתאמה יעלה התוצר לנפש מ־8,979 ל־10,720. ההשקעות הזרות הישירות גדלות ומאפשרות את הצמיחה וגם ייסוף המטבע המקומי, לעתים.

יותר מדי פקידים

ישראל, מדינת הייטק מהפסגה העולמית, אינה מצליחה להעלות מספיק את רמת התוצר לנפש שלה, חרף הפוטנציאל האדיר הגלום בה. התוצר במדינות המתקדמות, למעט שבע העשירות וגוש היורו, שישראל היא חלק ממנו, יעלה משיעור ממוצע של 50,741 דולר לנפש ל־56,509 דולר לנפש בעוד חמש שנים.

לישראל יש כל הנתונים לצמיחה מצוינת: עם עודף בחשבון השוטף של 3.12% בשנת 2019, שיישאר חיובי (2.89%) בעוד חמש שנים, כך לפי קרן המטבע. אינפלציה נמוכה בין 0.8%־1.3% בחמש השנים הקרובות. חוב לתוצר שיעלה מכ־75% השנה ל־78.5% בלבד בעוד חמש שנים. שיעור אבטלה שיירד מ־5% השנה ל־3.9% בעוד חמש שנים. השקעה בשיעור של 21.5% מהתוצר בשנים הקרובות. שיעור חיסכון גבוה בשנים הקרובות, בשיעור ממוצע של 24%, הכל לפי הקרן.

נתונים טובים יש, אז למה ישראל אינה מצליחה כמו מדינות דרום מזרח אסיה, העוקפות את אירופה בקצב הצמיחה, או כמו ההישגים של אירופה בשנים עברו? למה ישראל, למרות הישגיה, מתחילה, ועלולה, להיתקע?

אחת הסיבות העיקריות היא העודף בסקטור הציבורי. הסקטור הציבורי כבר מנה בשנת 2020 כ־704,000 בממוצע, דומה לשנת 2019, כלומר עלייה של 85,000 בתוך חמש שנים. בממשלה המרכזית מועסקים 260,000 איש, עוד 176,000 ברשויות המקומיות שאליהן העבירה העבירה הממשלה בשנים האחרונות עוד ועוד תפקידים ונוסף לכך העבירה למלכ"רים ציבוריים המונים 268,000 שכירים גם תפקידים נוספים, אבל היא לא הפחיתה מספיק את כוח האדם בשורותיה.

מספר העובדים ברשויות המקומיות עלה בארבע השנים שקדמו ל־2019 ב־22%, אצל הממשלה והמוסד לביטוח לאומי, וכן במלכ"רים ציבוריים, הוא עלה ב־11%. התפתחות ענפי התקשורת והפס האינטרנטי הרחב, שיפורים טכנולוגיים, מילוי בקשות והתכתבות עם הממסד הממשלתי באמצעות האינטרנט היו אמורים להביא להפחתת מספר העובדים בסקטור הציבורי ובכך לפנות כוח אדם לתעסוקה בענפי משק יצרניים אחרים. לשם כך היה מקום להשקיע יותר בחינוך טכנולוגי ובכלל ענפי ההשכלה.

משבר הקורונה הוכיח את חשיבותה ונחיצותה של ההשכלה לעבודה בחברה מודרנית מתוחכמת. כך שיעור התעסוקה בקרב העובדים עם השכלה  בת יותר מ־15 שנות לימוד הגיע בשנת 2019, טרם הקורונה, ל־82.4% ונפל ל־76.3% בשנת הקורונה. אך הנפילה הייתה פחותה מאשר בקרב אלה המשכילים פחות כגון בעלי השכלה של פחות מ־12 שנות לימוד, שם שיעור התעסוקה היה 69.1% וירד ל־56.7% בשנת הקורונה, כך לפי דוח הבנק המרכזי.

בקרב היהודים הלא חרדים ירד שיעור התעסוקה מ־85.4% ל־74.7%. בקרב החרדים ירד שיעור התעסוקה מ־64.3% ל־54.3%. בקרב ערבים ירד שיעור התעסוקה מ־56.3% ל־45.6%. בקרב נשים ערביות ירד שיעור התעסוקה מ־36.8% ל־31.1%.

בשנה האחרונה (עד לחודש מרץ) עלה מספר העובדים במינהל המקומי, הציבורי, בביטחון ובביטוח לאומי ב־10%, בכלל המשק ירד מספר העובדים ב־2.3%, בנדל"ן נרשמה ירידה של 23% ובשירותים פיננסיים ירידה של 12.8%. רק הסקטור הציבורי התנפח בשנה האחרונה, ולא בבריאות ובסעד הנחוצים, שם הייתה ירידה של 3.8%.

אם ישראל לא תשקיע מיד בהכשרה מקצועית ובלימודים גבוהים בתחומים המבוקשים, נישאר מאחור. זה קורה עכשיו. האוניברסיטאות בסין העניקו בשנת 2000 רק 10,000 תארים שלישיים, תוארי ד"ר, במדעים ובהנדסה. בשנת 2015 המספר קפץ ל־34,000 בשנה.

ארה"ב העניקה 40,000 תארים שלישיים בהנדסה ובמדעים בשנת 2016, בעוד בכל 28 מדינות האיחוד האירופי העניקו 77,000 תארים שלישיים בתחום בשנת 2016. שימו לב, מאז שנת 2000, כ־54% מהתארים השלישיים שניתנו בארה"ב במדע ובהנדסה היו של סטודנטים שהגיעו מסין, מהודו ומקוריאה הדרומית.

הסינדרום הסיני

חלקה של סין מהתוצר העולמי במונחי כוח קנייה יעלה מ־17.305% בשנת 2019 ל־20.374% בשנת 2026. התוצר לנפש במונחי כוח קנייה של 2017, יעלה מ־15,983 דולר בשנת 2019 ל־22,591 דולר בשנת 2026. סין והודו מתכוונות לכבוש את העולם מבחינת משקית, אחת בעקבות רעותה. רק נציין כי שיעור החיסכון בסין מטורף, אין לו אח ורע בעולם, כיום הוא עומד על כ־45% וצפוי לרדת ל־42% בלבד בשנת 2026.

חיסכון אדיר, רפורמות מקיפות והמשך הכניסה לתעשיות ההייטק, מלבד לתעשיות המסורתיות, הם כבר עתה איום על ארה"ב, העלולה להפסיד - לפי התוכנית הסינית - את ההגמוניה העולמית. החיסכון של 1.4 מיליארד תושבים יעלה רק ל־1.42 מיליארד בעוד חמש שנים. היקף ההשקעות בסין, שהוא כ־44% מהתוצר, יירד עד 2026 רק ל־42% מהתוצר. למרות הצמיחה האדירה, שיעור האינפלציה בסין עוד יירד מכ־3% כיום ל־2% בעוד שנים ספורות.

גם הודו במשחק הגלובלי. חלקה של הודו בכלל התוצר העולמי, במונחי כוח קנייה, יעלה בשנים הקרובות מ־7.094% בשנת 2019, השנה שלפני נגיף הקורונה, ל־8.36% בעוד חמש שנים, שנת 2026. התוצר לנפש יעלה מ־6,708 דולר במונחי כוח קנייה של שנת 2017 ל־9,035 בשנת 2026.

הממשלה שיפרה את מערכת הבנקאות ואת אפשרויות החיסכון, שעומד על קרוב ל־30%. בשנים הקרובות - ולצד התערבות בשער החליפין, עדיין יהיה גירעון בחשבון השוטף בשיעור של כ־1.5%־2.5% בשנים הקרובות, שיאפשר להמשיך להשקיע סכום השווה ל־31% מהתוצר בשנים הקרובות, כך לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית, שמעריכה שאוכלוסיית הודו תעלה מ־1.392 מיליארד נפש היום ל־1.456 מיליארד בשנת 2026.

לישראל הייתה הזדמנות פז להעביר דווקא בשנת הקורונה הכשרה למקצועות רלוונטיים למבנה המשק הישראלי. הממשלה אכן הקצתה אשתקד סכום של 1.5 מיליארד שקל לתוכניות הכשרה מקצועית, כולל בהשכלה הגבוהה, במסגרת הגדלת ההוצאה והמלחמה בקורונה. אבל אז היה ויכוח בין שר האוצר ושר התעשייה על מי יקבל את הקרדיט להצלחה, אם תהיה.

הוויכוחים בין ישראל כ"ץ לעמיר פרץ נמשכו חודשים ארוכים. התוצאה עד לסוף הרבע הראשון של 2021 עמדה על 29% בלבד. ההצלחה הייתה בעיקר ברשות לחדשנות, שם הואצו פרויקטים של הייטק בסכום של 950 מיליון שקל, שהוקצו עם ביצוע של 86% - והשאר יהיה עוד השנה ובשנה הבאה.

לתוכנית השנייה של רשות החדשנות לעידוד השקעות בהייטק בידי המוסדיים - קופות הגמל והפנסיה, ההשתלמות והחיסכון - הוקצה סכום של 1.5 מיליארד שקל. רק 9% נעשו עד סוף חודש מרץ. זאת הייתה הזדמנות להשקיע במיזמי הייטק בישראל, לגייס לשם כך עובדים ולעודד הכשרה מקצועית בתחומים הדרושים.

במקום זאת, המוסדיים מעדיפים להשקיע בחו"ל ולגדר עסקאות מט"ח הגורמות לייסוף השקל, מה שפוגע בתעשייה המסורתית ומקשה על חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת לחזור לעבודה (בגלל האצה בסגירת עסקים לא כדאיים בקצב מהיר). כן נרשם כישלון גם בנושא הדיגיטציה והלמידה מרחוק. באמצעות משרד ראש הממשלה הוקצה סכום של 600 מיליון שקל שרק 27% ממנו מומשו.

לתפוס אמריקה

ארה"ב, המעצמה הגדולה בעולם, חלקה בתוצר העולמי במונחי כוח קנייה יירד מ־15.9% ל־14.756%, והתוצר, במונחי כוח קנייה של 2017, יעלה מ־62,606 דולר לנפש ל־67,958 דולר לנפש, בהתאמה. ארה"ב העניקה בשנת 2017 93,000 תארים במדע ובהנדסה ועוד 133,000 תארים בטכנולוגיה של ההנדסה. מתוך הסטודנטים הזרים שקיבלו תואר שלישי בארה"ב במדע ובהנדסה, בערך שני שלישים נשארו בארה"ב בחמש השנים שלאחר קבלתו.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הציג תוכנית, לשמונה השנים הבאות, של 2 טריליוני דולר: 180 מיליארד דולר למחקר ולפיתוח, 115 מיליארד דולר לתשתית כבישים וגשרים, 85 מיליארד דולר לתעבורה ציבורית ועוד 80 מיליארד דולר למערכת הרכבות Amtrak. עוד 100 מיליארד דולר לפס הרחב של האינטרנט ו־111 מיליארד דולר למערכות מים וביוב. יש בכוונת הממשל לסלול 20,000 מייל כבישים ועוד 10,000 גשרים.

ממשלת ישראל הפריטטית גם היא נתנה אשתקד דעתה על הסוגיה, והקציבה במסגרת המלחמה בתוצאות נגיף הקורונה, כ־5.5 מיליארד שקל לתשתיות. בפועל, כולל הרשאה של המדינה להתחייבויות עתידיות, נעשו רק 12%. רק משרד התחבורה השתמש נכון בתקציבים בזמן שכולנו היינו בסגר: לתשתיות בתחבורה הוקצו כ־1.1 מיליארד שקל ו־77% בוצעו. יפה.

העולם לא מחכה לישראל. בריטניה, שמתחסנת במהירות, אם כי עדיין לא בקצב הישראלי, יוצאת מהמשבר. חלקה בתוצר העולמי יורד מ־2.409% ל־2.11%, והתוצר לנפש עולה מ־46,631 דולר ל־48,308 דולר לנפש, בהתאמה. גם יפן המוכה תצא מהמשבר, ההיסטוריה שלה מוכיחה זאת.

יפן היא המשק השלישי בגודלו בעולם. חלקו מכלל התוצר בעולם ירד מ־4.09% בשנת 2019 ל־3.487% בעוד חמש שנים. התוצר לנפש ביפן המתועשת עם עובדים חרוצים יהיה בעוד חמש שנים 44,828 דולר, מעט מעל ישראל. חלקה של טייוואן עולה מ־0.936% ל־0.934%, כלומר היא שומרת על חלקה בתוצר העולמי: התוצר לנפש עולה מ־51,261 דולר ל־62,031 דולר לנפש, בהתאמה.

האירופים, ובהם הגרמנים, טעו בכל נושא ההתחמשות בחיסונים בשל ויכוחים פנימיים שלהם וניסיון להוציא לפועל רכישה מרוכזת ולא מדינתית - שנכשל. אירופה נשארה מאחור, אבל היא תתאושש. חלקה של גרמניה בתוצר העולמי יירד מ־3.416% ל־3.059% בעוד חמש שנים, התוצר לנפש יעלה מ־53,955 דולר לנפש בשנת 2019 ל־57,043 דולר בעוד חמש שנים.

חלקה של צרפת בתוצר העולמי יירד מ־2.396% ל־2.111%, בהתאמה. התוצר יעלה מ־47,680 דולר ל־50,158 דולר לנפש, בהתאמה. חלקה של איטליה בתוצר העולמי יירד מ־1.98% ל־1.668%, התוצר לנפש יעלה מ־42,424 דולר ל־43,712 דולר לנפש, קרוב לזה של ישראל.

בישראל קשה לעשות עסקים. במדרג "הקלות לעשות עסקים", Doing Business 2020, ישראל ממוקמת במקום 35, אחרי סינגפור הנמצאת במקום 2, קוריאה הדרומית במקום 5, ארה"ב במקום 6, בריטניה במקום 8, גרמניה במקום 22, יפן במקום 29, סין במקום 31 וצרפת במקום 32. כבר שנים מבטיחים פה לקצר תהליכים, אבל ישראל נסוגה. היא כבר הייתה במקום 29 עשור קודם לכן, ובשנים האחרונותב של בחירות בכל חצי שנה, היא הידרדרה.

עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806,000 נפש, 82.1% יהודים ו־17.9% ערבים. מקום המדינה, לפי חזונה, עלו ארצה כ־3.3 מיליון איש. כ־45% מתוכם באו בשנות ה־90 מברה"מ לשעבר. בואם היה נס שהביא לפריחתה המחודשת של ישראל. הנס הזה לא יחזור.

כיום מונה האוכלוסייה 9.33 מיליון, מהם (במספרים מעוגלים) 74% הם יהודים, 21% ערבים ועוד 467,000 אחרים, בייחוד רוסים לשעבר שלא הוגדרו כיהודים או לא התגיירו.  חלקם של החרדים, שהיה בשנת 2015 כ־11%, צפוי לעלות בשנת 2040 ל־20% ובשנת 2065, עת האוכלוסייה תמנה 20 מיליון, חלקם של החרדים יהיה, לפי תחזיות הלמ"ס, 40%.

אז הגיע הזמן ללימודים ולהכשרה מקצועית לכולם, גם לערבים ולחרדים ולאחרים שלא הגיעו מספיק להישגים. הגיע הזמן לעבודה ולמלאכה ולא לחל"ת, להשקעות של ממש בתשתיות בכל התחומים, שיאפשרו להכיל את האוכלוסייה הגדלה בשיעור המהיר ביותר בקרב מדינות ה־OECD, שיהיה להם היכן לגור, לעבוד ולהתקשר באמצעים דיגיטליים. אומות העולם לא מחכות שנקים ממשלה, הן כבר מזנבות בנו.