את הפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" על צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון רואים בצמרת המדינית־ביטחונית בישראל כסנונית נוספת, שכבר מתבטאת בפעולות המתבצעות בשטח, במימוש המדיניות האמריקאית המוצהרת - לתעדף באופן מובהק את האינטרסים האמריקאיים מול הסינים ולרדד את היקפי הכוחות וההשפעה באזורנו. במערכת הביטחון מביאים בחשבון כי בעתיד הקרוב האמריקאים עשויים לצמצם את היקפי הכוחות והמשימות גם בסוריה ובעיראק, שבהן לפעולות אלה עשויה להיות השפעה ישירה על הפעילות הישראלית. בישראל גם מוטרדים מכך שככל שהאמריקאים יורידו מהיקף הפעילות והנוכחות שלהם במזרח התיכון, מעמדם של הרוסים יעלה באופן ישיר והם יהפכו לגורם אף יותר דומיננטי מהיום.

במערכת הביטחון ובצמרת המדינית אצלנו נמנעים מלבקר באופן פומבי את הממשל האמריקאי על סדרי העדיפויות המשתנים, ומבינים שמדובר בהחלטות שכבר התקבלו. לצד ההערכה כי ממשל ביידן אוהד כלפי מדינת ישראל וימשיך לתמוך בה, בירושלים מבינים היטב כי המזרח התיכון אינו נמצא במקום גבוה בסדרי העדיפויות של הממשל. בשל מצב זה, במערכת הביטחון ובדרג המדיני הבכיר סבורים כי יש הרבה מאוד נושאים לתאם ולדייק מול האמריקאים בתיאום ציפיות הדדי, בעיקר בכל הקשור להמשך הפעילות של ישראל בסוריה והמערכה המתנהלת אל פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, שאותו מגדירה ישראל כקו אדום ותמשיך לפעול מולו באגרסיביות גם במחיר של הסלמה באזור.

בכל הסוגיות הללו במערכת הביטחון מתכוונים לעסוק בחודשים הקרובים מול האמריקאים, על מנת לצמצם ככל הניתן מחלוקות שעלולות להיפתח בעקבות אירועים מבצעיים בשטח. לצד זה, הכוונה היא להציג לאמריקאים את הפערים המבצעיים והמודיעיניים שעשויים להתפתח בעקבות יציאת כוחות אמריקאית מאזורים שונים במזרח התיכון והצרכים שלהם זקוקה ישראל כגישור על הוצאת הכוחות. גורמי ביטחון בישראל הבהירו כי הם לא הופתעו מהפרסום, ואף עודכנו על ידי האמריקאים מזמן לגבי המהלך הצפוי. לדבריהם, חשיבות המהלך האמריקאי אינה רק בסדרי הכוחות אלא ברמת שיתופי הפעולה. כך או כך, הכוונה וההסכמה בישראל, שהתגבשו כבר לאחר ביקורו של מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין, הן שיש להדק בכל מקרה את שיתופי הפעולה הביטחוניים באזור.