מספר ההרוגים הנמוך יחסית לחמאס במבצע שומר החומות, כלומר העובדה שסעיף הקטלניוּת שאותו צה"ל הציב בראש סדרי העדיפויות שלו כתנאי להישג בעימות צבאי גם מול חמאס לא בא לידי ביטוי במבצע האחרון, מסביר במידה רבה את הקושי להגיע להסדרה בשיחות שמתקיימות מול חמאס בתיווך מצרי.
בשוך הקרבות הציבה ישראל רף גבוה מאוד לתנאים מול חמאס, לאור מה שרואים בצה"ל כניצחון מובהק במבצע האחרון. מנגד, מתארים המצרים מציאות אחרת לחלוטין. יחיא סנוואר, מנהיג חמאס בעזה, מסתובב כלוקה בהיבריס, כאחד שניצח את ישראל בשל כוח העמידה שלו והחיבור שיצר בין חמאס וירושלים והפופולריות הגבוהה שלה הוא זוכה בעקבות המבצע ברחובות עזה, כמו גם ביהודה ושומרון.
בדיוני הקבינט האחרונים תיארו בכירי צה"ל משבר של ממש ביחסים שבין סנוואר למפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, שמבקש לנקוט קו מתון יותר שיוביל להסדרה ולא להסלמה נוספת.
הקו של סנוואר בשלב הזה הוא הקו הדומיננטי, והשבוע הבא אמור לסמן באופן ברור יותר אם הכיוון הוא אכן להסלמה נוספת ולא להסדרה. עד עכשיו מאמצי התיווך המצריים נכשלו לחלוטין, משום ששני הצדדים מבוצרים לעומק בעמדותיהם, וכל אחד בטוח בניצחונו ומבקש להביא זאת לידי ביטוי בהישג מדיני מבוהק.
נכון לעכשיו, פריצת דרך בהובלה מצרית נראית רחוקה מהעין, אלא אם ישראל תוותר על הקווים והתנאים שהציבה בסיום המבצע, כשמבחינתה שיקום עזה יכול להתחיל רק לאחר פתרון סוגיית השבויים והנעדרים; שינוי מנגנון הכנסת כספי הסיוע מקטאר וממדינות נוספות, כך שהתשלומים יתבצעו רק באמצעות הרשות הפלסטינית; ופיקוח על הכנסת סחורות ותנאים נוספים.
פער הקונספציות, בדרך שבה כל צד רואה את תוצאות המבצע האחרון, הוא עצום - וכאן גם נמצא המלכוד של ישראל וחמאס כאחד. כל ויתור או התגמשות בתנאים יכולים להיתפס כהפסד ולהוביל לביקורת ציבורית. השקט של הימים האחרונים מטעה. ככל שהזמן עובר ללא הסכמות, כך גוברים הסיכויים לעימות נוסף ברצועה.
טעות במספר
חודש לאחר סיום המבצע, חשוב להתעכב על המסמך שחיברו ופרסמו השבוע במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית. הדוח בודק לעומק את נתוני ההרוגים ברצועת עזה במבצע. זהו מסמך אינפורמטיבי ויסודי, שנמנע אומנם מהסקת מסקנות ומביקורת, אבל התמונה שעולה ממנו היא ברורה: מספר ההרוגים שבשלב הזה ניתן להצביע עליו באופן ודאי לחמאס ולארגוני הטרור האחרים ברצועה הוא נמוך בהרבה ממה שהעריכו בצה"ל בסיום המבצע, ובוודאי בציפיות ממנו לפני היציאה אליו.
במרכז המודיעין מצביעים אומנם על האפשרות כי ישנם עדיין הרוגים נוספים שטרם זוהו או חולצו מההריסות, אך ניתן להניח כי חודש לאחר סיום המבצע, גם אם יש מחבלים נוספים שנהרגו ודבר מותם לא פורסם, התמונה הכללית לא תהיה שונה כנראה באופן מהותי.
על פי הפרסום, 234 פלסטינים נהרגו במהלך שומר החומות. על פי הנתונים שאסף מרכז המידע ממקורות שונים, לפחות 112 מהם היו פעילים בארגוני טרור. בסיום המבצע העריך צה"ל כי מספר פעילי הטרור שנהרגו במהלכו גבוה מ־200.
יחס ההרוגים בין פעילי טרור לאזרחים ברצועה עומד על כ־1:1, כלומר אזרח הרוג על כל פעיל טרור. מדובר ביחס דומה לזה שבמבצעים אחרים ברצועת עזה שבוצעו מהאוויר, ונחשב טוב לעומת צבאות אחרים בעולם שנלחמים בארגוני טרור שפועלים תוך ניצול אוכלוסייה כמגן אנושי.
במלחמה כמובן הכל יחסי, ובין ההרוגים גם 52 ילדים ו־38 נשים. כ־40 מההרוגים האזרחים סיימו את חייהם כתוצאה מקריסת שני מבנים במהלך המבצע, לאחר שחיל האוויר תקף מנהרות שהפגיעה בהן הובילה לקריסה המבנים אל תוך האדמה, ולא כתוצאה מפגיעת טילים במבנים.
נתון מעניין נוסף מצביע על כך ש־21 בני אדם, בהם כנראה גם 13 אזרחים, נהרגו כתוצאה משיגורים כושלים של רקטות שנחתו בשטח הרצועה או שהתפוצצו בזמן שיגורן. מתוך 4,360 רקטות שנורו לעבר ישראל במהלך המבצע, 680 מהן נפלו בשטח הרצועה. צה"ל מנגד תקף כ־1,500 יעדים, ומערכות ההגנה יירטו כאלפיים רקטות.
בישראל נהרגו במהלך המבצע 12 בני אדם, מהם 8 אזרחים ובהם שני ילדים, 3 אזרחים זרים וחייל שנהרג מפגיעת טיל נ"ט. מתוך פעילי הטרור שנהרגו במבצע על פי הדוח, 63 בלבד מוכרים כפעילי חמאס, 25 פעילי פת"ח, 20 פעילי הג'יהאד האסלאמי, שניים פעילי החזית העממית, ושני הרוגים נוספים לארגוני טרור אחרים.
העמקה בחקר הנתונים שמוצגים בדוח מגלה תמונה מדהימה עוד יותר: 37 מפעילי חמאס מתוך 63 נהרגו בימים הראשונים ללחימה, עוד לפני הפעלת תוכנית ההונאה ותקיפת רשת המנהרות בלילה שבין 13 ל־14 במאי. למעשה, לאחר התקיפה של המטרו, מספר ההרוגים לחמאס בממוצע יומי הלך וירד ככל שהמבצע נמשך. עד סוף המבצע, לפחות על פי הנתונים כרגע, נהרגו עוד 26 בלבד, כלומר פחות ממה שנהרגו לחמאס בשתיים וחצי יממות הקרב הראשונות.
מידתיות וצניעות
מבחינת צה"ל, חמאס היה המטרה המרכזית במבצע האחרון, ואליו כוונו מרבית המשאבים. המבצע נועד לפגוע ביכולות של ארגון הטרור, באתרי הייצור, במעבדות ובמתקנים צבאיים חשובים, ובמקביל לשלול ממנו הישגים בעורף הישראלי ויכולות התקפיות בים, באוויר, ביבשה ובמנהרות. לצד זאת, אפקט הקטלניות בפגיעה נרחבת בפעילי חמאס ובכיריו, היווה יעד נוסף מרכזי.
במבצע האחרון, על פי הנתונים העדכניים העולים מהדוח, התפיסה הזו בסופו של דבר לא באה לידי ביטוי בתוצאות בשטח, סוגיה המעלה את השאלה אם בכלל ניתן להשיג יעד כזה ללא הפעלת כוחות קרקעיים. כך או כך, אל מול היעדים שקבע צה"ל בעצמו, לא ניתן להחזיק את החבל בשני קצותיו ולהתייחס לשומר החומות כאל מבצע מוצלח באופן יוצא דופן, כאשר ברור כי בנתון הזה היה פער גדול.
צה"ל הגיע במבצע האחרון להישגים חשובים שאין לזלזל בהם בפגיעה ביכולות חמאס. ההישגים מבטאים היטב התקדמות מבצעית, טכנולוגית ומודיעינית. גם לפגיעה ברשת המנהרות צפויה להיות השפעה בעתיד על שדה הקרב מול חמאס. אבל לצד זאת צה"ל היה זה ששם כיעד מרכזי את סעיף הקטלניות כתנאי לניצחון מובהק, גם במערכות מוגבלות שאינן תחת משימת הכרעת האויב. צה"ל לא עמד ביעד זה, וצריך להגיד את זה באופן ברור, על מנת להפיק את הלקחים המתאימים ולהתייחס להישגי המבצע האחרון במידתיות ובצניעות הנכונות.
הפער הזה, לצד פגיעה מוגבלת ולא מספקת ביכולת הרקטית של חמאס, לצד הישגים תודעתיים מופרזים מנגד שמייחס לעצמו סנוואר במערכה האחרונה, הם אלה הנמצאים בבסיס חוסר היכולת להתקדם במו"מ בקהיר, שבינתיים אינו מוביל לשום מקום ואולי בעיקר לעימות הבא.
[email protected]