וריאנט דלתא מטפס ועולה במרוץ לכ־10,000 מאומתים בסוף השבוע, ומתחרה במאות אלפי המתחסנים חיסון שלישי ובאלפי המתחסנים בפעם הראשונה. אתה יושב מול מסך הפאנלים של החדשות, שכל משתתפיהם הלא־מדענים והלא־רופאים הם מומחים־בדיעבד וחכמים־בדיעבד לקורונה ("ועוד לא הכרנו את החשש מווריאנט הלמדא"), וכולם היסטריים ומטיחים האשמות בממשלה ("ממשלה כושלת"; "ממשלה מעופפת"), שהיססה ואיחרה להחליט ולא הבהירה אם סגר או לא, והתווכחה עם המומחים הרפואיים ומה לא. וכולם צועקים זה על זה, בביטחון נטול ספקות של בדיעבדים ושל "אמרנו לכם!".
הלו, תרגיעו. גם טובי המומחים הרפואיים, שאתם תומכים בקביעותיהם וביושרתם המקצועית, אומרים שהקוביד הוא ארץ רעה, רעילה, עם חוקיות משובשת, והיא מלאת מהמורות, הפתעות קשות וסכנות לא צפויות. בכל יום לומדים משהו חדש בדרך הניסוי שנכפתה עלינו, ובכל יומיים משנה מציאות המגיפה את מה שחשבנו שלמדנו.
הכל חדש ומתעתע. אין ודאות. איש לא הצליח עדיין לפתור את המשוואה ולבנות אלגוריתם מנצח. כבר לא אומרים "להביס את הקורונה" ומסתפקים ב"ללמוד לחיות לצדה, כי היא תישאר איתנו שנים רבות". גם בנט של האופוזיציה והספר "איך לנצח מגפה" למד בדיעבד, בשִׁבתו כאן כרה"מ, להיות צנוע יותר בדברים ששואפים אליהם משם.
מי שלא למד דבר ולא זכר דבר הוא הרמנל"ש (ראש הממשלה הנצחי לשעבר), שהגיב לדברי השרה שקד, ב"במקום להכיל מתים, אתם צריכים להציל חיים. בגלל חוסר הניסיון שלכם והבריחה מאחריות, בזבזתם זמן יקר, שהיה מציל חיים”. כך נתניהו, בחציפות יהירה של משיח־בלפור במיל', ובאי־הכלה של אחריותו למעל 6,000 מתים בתקופת כהונתו.
בעוד רב הנסתר על הגלוי, וכל בדיעבדניק תוקף את הממשלה על אפסותה, השתמטותה מאחריות, פחדנותה להחליט החלטות קשות, בריחתה מהטלת סגר, תו ירוק, תו סגול, משמעת מסיכות וכיו"ב, יש לומר שהממשלה הבלתי אפשרית הזאת דווקא עושה רבות בשקט ענייני, כל שר במשרדו וכולם ביחד.
חקיקות מתקנות ותקציב ממשי ומבטיח. המחלוקות שהתקשורת נאחזת בהן בכל פעם מחדש ("מבחן גורלי לקיום הממשלה") נפתרות בסופו של דבר (למשל ההחלטה לחסן בבתי ספר תלמידים בני 12 עד 16).
אינני מחסידי משנתו הפוליטית המשתנה של בנט, אך מגיעה לו הערכה על ההחלטה שקיבל, בעצת צוות המומחים, על מתן החיסון השלישי והרחבתו, למרות שעדיין לא אושר במנהל התרופות בארצות הברית ובארגון הבריאות הבינלאומי.
אלו הם נטל כבד ואחריות גדולה, ומצד שני, ברירת המחדל היחידה לבלימת המגיפה בפעם הרביעית. סגר רביעי, שתוצאותיו מפוקפקות, ייתקל בסרבנות רוב האזרחים.
אכיפה? משטרת ישראל כבר הוכיחה את חדלונה בתחום. רק חיסונים יעזרו, ונקווה שלא נתבדה. חיסון שלישי לגילאי 40 ומעלה (בקרוב, נקווה) וחיסון ראשון ושני למתנגדי החיסונים, שהם מקור הסכנה העיקרי לכולנו ולעצמם.
סרבני החיסון כוללים גם ילדים, שלא חוסנו מחשש הוריהם מתופעות הלוואי הנדירות; מאות אלפים במגזר הערבי, שמחוסר ידע או חשש לא התחסנו; עשרות אלפים במגזר החרדי; ועשרות אלפים בשכבות החלשות, כולל מהגרי עבודה ופועלים פלסטינים.
כשהחלו רופאי המשפחה לשכנע אישית את מטופליהם מהציבור הערבי הלא מחוסנים, עלה אחוז המתחסנים במגזר. מילות המפתח: הסברה אישית נקודתית. אלא שזו לא תשכנע כמה מאות סרבנים אידיאולוגים, ויהיה צריך למנוע מהם וממשפחותיהם לבוא בקהל ישראל ללא בדיקות חוזרות ואישור שאינם מהווים סיכון לסביבתם. לא בדיעבד. עכשיו.