1
מתהליך הפנמה והסתגלות, ביצע השבוע ח"כ בנימין נתניהו ניסיון נוסף להצית את המזרח התיכון, לפגוע במאמציהם של נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ לשקם את יחסינו עם מדינות האזור ו"לשרוף את המועדון" על יושביו (עלינו). הוא עשה זאת באמצעות ביקורת על הממשלה על כך שהכפילה את הקצאת המים לירדן, כשטען כי ישראל "מסייעת לירדן, שמהדקת את יחסיה עם איראן, ולא מקבלת תמורה".
נתניהו נראה כמי שמוטרד מאוד משיקום היחסים בין ישראל למלך עבדאללה, לאחר שנים של נתק שנוצר מבעיות אמון. הוא מוטרד מחימום היחסים עם הנשיא המצרי א־סיסי, מהאפשרות שמדינה ערבית נוספת תצטרף להסכמי אברהם, מהקשרים של הממשלה בארה"ב, מהמפגש הצפוי בין בנט לנשיא ולדימיר פוטין במוסקבה וגם מהתקציב שעומד לעבור בכנסת.
נתניהו יודע היטב שישראל איבדה במשמרת שלו את השטחים החקלאיים בנהריים ובצופר, אבל מה שהוא חושב ששכחנו - לא שכחנו. מי שהוסיף לירדן 50 מיליון קוב מים היה דווקא הוא, בתמורה לשחרור אנשי המוסד לאחר המבצע הכושל לחיסול ח'אלד משעל בעמאן ב־97'. מי שדחף אותו להסכם ההוא היה אומנם אריאל שרון ז"ל, אבל נתניהו היה זה שהסכים ואישר.
טענתו של נתניהו היא כמובן קשקוש מוחלט. התמורה שישראל מקבלת עבור המים היא שכנות טובה, שותפות, צעדים בוני אמון, יציבות לאורך הגבול, חיזוק השלום ועוד הרבה מאוד דיבידנדים ביטחוניים חשובים מאין כמותם, עם מדינה שאנו חולקים עמה את הגבול הארוך ביותר שלנו, ושהיא עצמה חולקת גבולות עם מדינות שמעניינות אותנו מאוד. חבל שעדיין לא קם בליכוד אף בכיר שיזעק "ריבונו של עולם, המלך הוא עירום".
2
מי שכן מתייצב מול נתניהו וטוען כי הוא המכשול לחזרת הליכוד לשלטון הוא יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, שהודיע שיתמודד מולו (אם יאשר לקיים פריימריז, כמובן). בעוד רוב הטוענים לכתר מתדרכים נגד נתניהו מאחורי גבו - אדלשטיין לא חושש מנקמת חברי המרכז, והוא מנסה לשכנע אותם שנתניהו הוא המכשול העיקרי להקמת ממשלת ימין רחבה, בעוד הוא עצמו, אומנם עם פחות מנדטים, יביא את הליכוד בחזרה לשלטון.
וזהו סוד גלוי. נתניהו, במעשיו ובמחדליו, בהשימו את טובתו האישית לפני טובת המדינה וטובת תנועתו, גרר את מפלגתו ואותנו לארבע מערכות בחירות ומשם לאופוזיציה. מצביא פוליטי הוא לא. גם לא קוסם.
אם וכאשר יעזוב המותג נתניהו את הליכוד, עתידה המפלגה להיחלש וקולות יתפזרו בין מפלגות אחרות. לכן השדר יעקב ברדוגו, שעל פי פרסומים בוחן אפשרות להקמת מפלגת ימין, מעריך שניתן יהיה לקבל נתח מ"ירושת נתניהו", וממש כשם שנהגו בעבר טומי לפיד ז"ל ושלי יחימוביץ', שהחליקו ישירות מהאולפנים לפוליטיקה - עשוי גם הוא לעשות זאת, ואולי גם להצליח. יהיו בטח גם נוספים.
בינתיים, האויב המשותף והעיקרי של הביביסטים ושל הטוענים לכתר הוא ניר ברקת, שמזכיר להם את נתניהו ומנסה להחליף אותו בלי להותיר חתימה על המכ"ם. הוא נתפס על ידיהם כמי שחותר תחת המנהיג עם כסף גדול, יועצים רבים ותיאבון פוליטי רב.
הסיר בהחלט מתחיל לבעבע. אדלשטיין הוא הראשון, אבל לא יישאר היחידי.
3
כואב לי על אלעזר שטרן. אני מכיר אותו עשרות בשנים, גדלנו ביד אליהו - הוא בבני עקיבא ואני בשומר הצעיר - ודרכינו הצטלבו שוב בשירות הצבאי. ההיכרות הפכה מאישית למשפחתית, ואני מוכן לשים ידי באש בכל הקשור לעמדתו הנחרצת והחד־משמעית בסוגיית ההטרדות המיניות.
אינני מעלה על דעתי שמפקד בכיר בצה"ל, שקיבל בעשורים האחרונים לידיו תלונה על הטרדה מינית, לא יטפל בה ויעביר אותה למשטרה הצבאית. בוודאי ובוודאי שטרן, שהוא אב לבנות, שרעייתו דורית מתנדבת במרכז לנפגעות הטרדה מינית, ושהמשטרה הצבאית ומצ"ח היו תחת פיקודו כראש אכ"א.אני יכול להעריך עוד שחיילות וקצינות שולחות תלונות על הטרדה מינית לפרקליטות, לקצינות ח"ן ולא כל כך לראש אכ"א, ואם כן, אזי זה מגיע לרל"ש, לעוזר ולא לראש אכ"א עצמו.
אבל שטרן הסתבך באמירה אומללה שהותירה מרחב לפרשנות, ואל המרחב הזה נכנס "בית הדין המודרני", שבניגוד לבית דין רגיל אין בו סחבת, אין בו ייצוג, אין בו ערכאות ערעור ואין בו עינוי דין. הוא מהיר וקטלני. זהו משפט השדה של הרשתות החברתיות. זר, לו נקלע לכאן השבוע, יכול היה להתרשם ששטרן לכל הפחות הטריד מינית בעת שירותו הצבאי, בשעה שהוא בסך הכל ביקש לתמוך בראש השב"כ הנכנס ולהזדהות עם הוועדה למינוי בכירים, שיצאה נגד התרבות של מכתבים אנונימיים כמכשיר לסיכול מינויים וחיסול חשבונות.
מאז ומעולם היה שטרן "הפה הגדול של צה"ל", לטוב ולרע. ככתבים צבאיים היינו מצפים להדלפות מכנסים של סגל הפיקוד הבכיר, שבמהלכם היה אל"ם שטרן, מפקד בה"ד 1, יורה חצים בקצונה הבכירה ולפעמים ברמטכ"ל עצמו. לאחר מכן, כדובר צה"ל, הייתי בכוננות בכל פעם שדיבר או התראיין. השבוע זה קרה לו ברדיו בראיון לא מוצלח, עם התבטאות לא מדודה. אני יודע ממנו שמעולם לא גרס תלונות על הטרדה מינית ושגם לא התבטא כך, אבל בית הדין המהיר הכריע.
כך איבדה הסוכנות היהודית את המועמד האולטימטיבי של מחנך ומפקד ציוני שבנה יישוב בגליל, שיש לו עמדות ברורות על יהדות ליברלית, שהגה וייסד את פרויקט הגיור הצבאי "נתיב", את "עדים במדים", ושהוא ציוני ויהודי במודל שרובנו אוהבים. חבל.
4
הזדמנתי השבוע לרמת הגולן, שילבתי עבודה ובילוי קטן והתאהבתי שוב בחבל הארץ המדהים הזה. ביליתי לא מעט בגולן, אולם לרוב הביקורים לוו בשאון טנקים, במסוקים מטרטרים, בריח של אבק שריפה ובסיפורי גבורה הזרועים בעשרות רבות של אנדרטאות ושלדי טנקים ונגמ"שים, עדות אילמת לקרבות ולנופלים.
לנתי במלון מקסים, נקי, מרווח וטובל בירק במרום גולן. הרוגע והשלווה נוחתים עליך באחת. בערב הרוח נושאת את קולות המואזין מכפר סורי אל תל א־סאקי, שם אני מקשיב עם קבוצה בדממה לעדותו של מנחם אנסבך, מפקד המוצב במלחמת יום הכיפורים, שמתאר בקול מצמרר כיצד שרדו הוא וחלק מלוחמיו בתוך הבונקר, מוקפים בעשרות חיילים סורים.
הוא מספר כיצד רגע לפני שחשב שכולם עומדים להיהרג, שלף את הסידור מהכיס וקרא את הפרק "ממעמקים קראתיך".בתל א־סאקי צילמו את "שעת נעילה", ומאז נפתחה בגולן "תיירות שעת נעילה". מאות רבות של משפחות מגיעות עם סבא ומקבלות שיעור במורשת קרב.
המרחבים, הכבישים הריקים והנוף המשכר מגדילים את הביקוש למגורים בגולן. ברמת טראמפ מתגוררות כבר 23 משפחות, והשבוע נפתח גן הילדים. למחרת הגיעו ראש הממשלה והשרים לוועידה שארגן "מקור ראשון", והביאו עמם הבטחות להשקעות, עידוד וטיפוח, ואילו ראשי המועצות והיישובים בגולן לחשו לי: "בניהו, רק שלא יפריעו". 24 שעות הייתי שם, ויצאתי מאוהב בנוף, בפוטנציאל, באנשים החלוצים, בחקלאות ובמקומיים. לכו לבקר.
5
חגגתי השבוע יום הולדת, ומשנה לשנה אני הופך פחות ציני ויותר רגשן, ומזיל דמעה מהברכות הרבות שזורמות אליי. הגיל מחייב להתבונן לאחור, ואני עושה זאת בגאווה גדולה ובסיפוק על מפעל חיי ופועלי, וקדימה בתקווה.
אני יודע שאדם נבחן בבוא יומו במה שהותיר: בבית שבנה, בעץ שנטע, בדרך שסלל ובטנא המעשים הטובים שהוא נושא עמו. אוסיף לכך את המאבק על דמותה של המדינה והחברה שנוריש כאן לילדינו, ואני רק נושא תפילה לבורא עולם שימשיך להאיר את דרכי ולהובילני בדרך הישר כדורש טוב ועושה טוב. שבת שלום.