כמי שהיה בטוח עוד לפני הכרזת הממשלה הנוכחית שהיא קום תקום ושרוד תשרוד, אני משוכנע שבהמשך היא תעשה את המעשה הנכון. לא רק דחיקת הבלוק האופוזיציוני מתהליך קבלת ההחלטות או ניקוי אורוות, אלא עשייה עניינית במקום תככים אינסופיים של חצר ביזנטינית. בדרך נכונות לה קטטות וקלקולים, האשמות וחירטוטים והליכה על סכין גילוח של כמעט משבר. ועל כל אלה מפצה הכיוון הכללי שהממשלה הזו נעה בו, כולל התקדמות מהוססת ביחסים בינינו ובין הפלסטינים.
התנאים הבסיסיים לאותם מהלכים ערטילאיים "בכיוון הנכון" הם העברת התקציב ואישור הסכם הגרעין עם איראן. ותרגיעו עם המתח. יהיה הסכם גרעין. אין אף מדינה בעולם, כולל סין ורוסיה, שתומכת באיראן גרעינית. עוד קווץ' או שניים והממשלה תיאלץ לחשב מסלול מחדש בעניין שמטמטם את המדינה משך שנים.
ויהיה תקציב. הממשלה הקודמת הכריזה שהבעיה הפלסטינית לא מעניינת את ממשל ביידן ואת המפרציות. מהר מאוד התברר שמדובר בתרגיל בת יענה ובהטעיית הציבור לצורכי הישרדות פוליטית וגיבוש גוש הימין הדתי־משיחי. העמדה האמיתית של העולם וארה"ב והאלימות שמלווה את ניהול עניינינו מול הפלסטינים, מחייבות את הממשלה הנוכחית לעבודת מטה רצינית ואינטנסיבית לקראת הסיבובים הבאים.
אני מקווה שכל בר דעת מבין שלא ניתן להגיע לשום הסדר בלא לדון בגורלן של ההתנחלויות. במקביל, אין כיום אדם סביר שסבור שהממשלה הנוכחית תדבר על פינוי או תשרטט גבולות. בראיון ל"ניו יורק טיימס" אמר נפתלי בנט כי "הממשלה הזו לא תספח שטחים ולא תקים מדינה פלסטינית". והאמת היא שאיש אינו מבקש זאת מידיו. רק שימשיך לשבת על הכיסא. זו ממשלה שבתוכה מתנהל קרב על תוצאות הבחירות הבאות של מרכיביה, והדרך להבטיח את עתיד המו"מ שעדיין לא נולד היא עבודת מטה שאמורה לעסוק בשאלה כיצד תהיינה ההתנחלויות חלק מדיוני המו"מ. את העבודה לטובת הסדר עתידי יעשה "העולם", כולל חצי מאזרחי ישראל שמוכנים להתפשר על שטחים תמורת שלום ולהבין את יתרונות ההסדר העתידי.
בינתיים, כדי להרגיע את הרוחות, מג'נגלים. האיש שעל זריזות ידיו מוטלת החובה להעיף באוויר את שלושת הכדורים – מתנחלים, שמאלנים ומציאות פוליטית וביטחונית – הוא שר הביטחון. רק לפני שבוע קבר בני גנץ יוזמה פראית של חובשי כיפות, ארגוני ימין ועובדי מערכת הביטחון, שרצו לאפשר למתנחלים לרכוש קרקעות באורח פרטי.
לפני כשבועיים אישר גנץ למתנחלים בניית אלפי יחידות דיור. ארה"ב ואירופה הקלאסית הגיבו בזעם. לפלסטינים נארזה חבילה של 1,300 אישורי בנייה כולל בשטחי C, פעימה נוספת של אישורי מרשם לפלסטינים חסרי מעמד, והרחבה משמעותית של היתרי תעסוקה כולל בהייטק ובשירותים. למהלך הזה קוראים לחץ אמריקאי, ואני מקווה שזוהי רק ההתחלה.
בינתיים מג'נגלים. איש לא יודע לומר כמה זמן ניתן יהיה להחזיק את כל הכדורים האלה באוויר, אבל הכיוון ברור: הכשרת הקרקע לקראת מו"מ שאולי יוציא את מדינת ישראל מלופ הדמים ואיבוד העשתונות הצבאי והמוסרי שגרמה ממשלת נתניהו. את חלקו תורם בנט בכך שהוא אינו מונע (בעצם אינו יכול) מהלכים של גנץ, מרצ והעבודה בחיבור קצוות רופפים של שיתוף פעולה עם אבו מאזן ונציגים נוספים של הרשות בדרך ללגיטימציה של המו"מ העתידי.
למו"מ מעין זה יהיה ערך רק אם במהלכו (אין ספק שהוא יימשך שנים) תיווצר רגיעה שתוביל להשקטת פחדים משני הצדדים לטובת הסכם יציב. כצפוי, המו"מ והתהליך המלווה אותו יציפו פרובוקציות של קיצוני שני הצדדים. הפלסטינים אמורים להוכיח שהם מסוגלים להתגבר על הג'יהאדיסטים שלהם. מדינת ישראל אמורה להתגבר על הקיצונים שלה ולמנוע רצח של ראש ממשלה.
הגירה שלילית
אם משחקי הג'ינגול הנוכחיים יתנהלו בכיוון של מו"מ, אזי די ברור שאת הבעיה הפלסטינית תחליף בעיית ההתנחלויות. מרבית המדינות אינן מכירות בבעיה הפלסטינית, אלא במדינה הפלסטינית ובבעיית ההתנחלויות. ולא תאמינו, מחצית מעם ישראל מוכן לטרייד של התנחלויות תמורת שלום. נסו לשאול בסקר הבא אם הישראלים מוכנים לשלום תמורת שטחים, בלי להצמיד שאלות כמו: האם אתם חושבים שהפלסטינים רוצים להשמיד את מדינת ישראל או מאמינים להם? התשובה, אגב, היא כן. הפלסטינים רוצים שאנחנו ניעלם, כשם שאנחנו מוכנים שהפלסטינים ייעלמו. הבעיה היא שאנחנו חיים במציאות שבה לא ניתן להיעלם, להתעלם ואפילו לא להעלים בשיטת נתניהו ושות'.
המציאות הזו מחייבת תשובות מציאותיות, ולמזלנו חלק מהתשובות ניתנות בשטח כבר כיום: הצצה בנתוני הלמ"ס מלמדת שבשנת 2020 היה מאזן הגירה שלילי בכל 46 ההתנחלויות הגדולות ביו"ש, שבהן מעל 2,000 תושבים. מספר הישראלים שעזבו את ההתנחלויות הללו ב־2020 גדול ב־1,040 ממספר אלה שעברו אליהן. בכל ארבע הערים היהודיות, שבהן מתגוררת 44% מהאוכלוסייה היהודית במחוז יו"ש, יש מאזן הגירה שלילי: במודיעין עילית, העיר הגדולה ביותר, שאוכלוסייתה חרדית - מינוס 815; באחותה החרדית, ביתר עילית, העיר השנייה בגודלה ביו"ש - מינוס 442; העיר השלישית בגודלה, מעלה אדומים, שאוכלוסייתה מעורבת, מחזיקה בשיא - מינוס 853; אריאל, העיר הקטנה ביותר - מינוס 327.
יש לציין שבמניין תושבי אריאל מופיעים לא פחות מ־573 ערבים, ואחריה מעלה אדומים עם 73 ערבים. לא נראה (על פי חוקר הסכסוך שאול אריאלי) שהמצב הזה ישתנה. ב־46 היישובים הגדולים מתגוררים כ־88% מהאוכלוסייה, וב־82 ההתנחלויות הנותרות, הקטנטנות והמבודדות, מתגוררים כ־12% (בכמחצית מההתנחלויות חיים פחות מאלף תושבים בכל אחת). יישובים כמו נווה דניאל ומצפה יריחו סובלים מגידול שנתי של 0%. ביישובים אלעזר, כפר האורנים, בית אל ואלון שבות אף נרשמה ירידה במספר התושבים.
יש אור בקצה המנהרה, ולכן לא ברור פשר הנהי הצדקני של תקשורת המיינסטרים על הבטחות בחירות שהופרו מצד ממשלת השינוי. לא ברור העזוז העיתונאי שצף באותם גופי תקשורת שנתניהו זרע בהם הרס מקצועי ותלה מעליהם חרב דמוקלס שאיימה לקפד את ראשם. במקום לאתרג את הממשלה הנוכחית, שמצילה אותם כשהם בשלבי התקרנפות מתקדמים, מנהלים בתקשורת המיינסטרים קרבות צדקניים על כספים קואליציוניים שמפלגות הקואליציה נטלו לעצמן בניגוד להבטחות הבחירות שלהן. לעניות דעתי הבלתי נחשבת, לא רק שמפלגות הקואליציה ביצעו את המהלך הנכון, אלא שצריך היה לקחת יותר, וביתר תוקף.