כששר האוצר אומר שיש לנו צרות של עשירים, אנחנו בצרות צרורות

1. צרות של עניים

בשוק מטבע החוץ שום דבר כבר אינו מפתיע. הדולר צנח והגיע שלשום לשפל של 3.05 שקלים, רמתו הנמוכה ביותר מאז 1995. היורו קרס ל־3.45 שקלים, רמה שבה ביקר לאחרונה בשנת 2000. סוחרי המטבע מתחילים להפנים שמרוץ הדולר לקידומת 2 הוא כבר תסריט ריאלי.

אלמלא התערבות בנק ישראל במהלך המסחר, ייתכן שזה היה קורה עוד השבוע. בראיון לטור זה בשבוע שעבר סיפק לי שר האוצר אביגדור ליברמן מספר כותרות. להתחזקות השקל מול הדולר קרא "צרות של עשירים", והוסיף: "אני סומך על הנגיד שיידע מה צריך לעשות. האחריות היא שלו ועדיף שהממשלה לא תיגע בנושא".

הוא גם דיבר על המשך עליית מחירי הדיור (11%־12% ב־2021), והדגיש ש"אם העלייה ב־2022 תהיה מחצית מכך, זה יהיה הישג מדהים". אם לליברמן אין טענות כלפי הנגיד, אזי הגיע הזמן שגם הממשלה תיקח אחריות על שער החליפין. נכון, המדינה אינה צריכה להתערב בשיקולי המסחר היומיומיים של בנק ישראל. נכון שאסור לה גם להכתיב את מדיניות שער החליפין. אבל עדיין, יש לה מרחב תמרון כלכלי עצום כדי לנסות להפוך את תמונת המצב.

כשהוא נשאל לשלומו, נוהג ליברמן לענות "גן עדן", וכשהוא במצב רוח מרומם במיוחד הוא מוסיף את המילים "פלוס פלוס". אולם כל עוד המחדל בנושא שער החליפין יימשך, גן העדן יהפוך לגן עדן של שוטים. כששר האוצר אומר שיש לנו צרות של עשירים, אנחנו בצרות צרורות.

הנגיד פרופ' אמיר ירון עושה ככל יכולתו לסייע להתאוששות הדולר, וזה עולה לנו בינתיים ביתרות מט"ח של 207.5 מיליארד דולר. מצד שני, הוא הסביר שהוועדה המוניטרית מסתכלת על היצואנים, אבל גם על היבואנים והצרכנים. אלא שבניגוד למצופה, הצרכנים לא נהנים מירידת הדולר – אלא בעיקר היבואנים שהרווחים שלהם הולכים ותופחים.

בדברים שנשא הנגיד בשבוע שעבר בהרצאה באוניברסיטת תל אביב הוא פרס את השקפת עולמו העדכנית בנוגע לשער החליפין: ״בראייה ארוכת טווח, בנק ישראל יצר לאורך השנים תהליך שאיפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית לעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים, תוך שמירה על תעסוקה גבוהה, וזה הישג גדול. כפי שכבר הראינו, רף ה־30 מיליארד דולר אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות.

אנו בוחנים כל העת את ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, והבנק ממשיך לנהל את המדיניות בהתאם למצב המשק. לא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסים של המשק״.קיצור התובנות מדבריו: הנגיד עושה ככל יכולתו לסייע ליצואנים, אלא שמבחינתו יצוא אינו רק תעשייה אלא גם סחורות ושירותים, ושם מבחינתו המצב לא רע. ההישג הגדול הוא שלמרות הדולר הקורס, רמת התעסוקה נותרה גבוהה והחששות בנושא מוגזמים.

בנק ישראל ימשיך להתערב בעתיד הנראה לעין בשוק המטבע, אלא שדוח ביקורת של מבקר המדינה מהחודש שעבר הוריד ממנו את מפלס ההתלהבות לרכישת דולרים. לכן סביר כי בישיבת הוועדה המוניטרית ביום שני בשבוע הבא ההחלטה תהיה שהריבית לא תעלה. העלאת הריבית רק תגדיל את האטרקטיביות של השקל ותפגע עוד יותר ביצואנים.

שר האוצר התיישר כאמור עם עמדת בנק ישראל. זה בסדר שהוא סומך על הנגיד, אבל במקביל הוא חייב לסייע ליצואנים במישורים אחרים. זה מה שמצופה משר אוצר בכל מדינה מערבית, וזה מקובל אפילו בארה"ב הקפיטליסטית. תעשייה כחול־לבן וחקלאות מקומית הן אבן היסוד בקיומה של כל מדינה, קל וחומר כשמדובר במדינת אי כמו ישראל.

לשר האוצר יש מספר אפשרויות להשפיע על שער החליפין והורדת יוקר המחיה. הצעד המיידי הוא לגלות פחות זחיחות לגבי מצב המשק, ולפחות ברמת ההצהרתית להודיע שהוא אינו אדיש לנעשה בתחום. במקביל, יש לפתח נגישות אפקטיבית וישירה יותר לצרכנים הישראלים לשווקים בחו"ל.

2. פני הבנקאות כפני המשק

בנק הפועלים, בנק לאומי ומזרחי טפחות סיימו את הרבעון השלישי של 2021 ברווח של 3.6 מיליארד שקל. הדיווידנד שחולק בהתאם להיתר שניתן על ידי הפיקוח על הבנקים הסתכם ב־3 מיליארד שקל, שהם 30% מהרווח הרבעוני. מחצית מהסכום חולק על ידי לאומי.

בקצב הרווחיות הנוכחי ולנוכח ההתגברות על נגיף הדלתא, יבוטלו עד סוף השנה כל מגבלות החלוקה. אגב, ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שבהן עדיין קיימות מגבלות על חלוקת דיווידנדים.

מבין שלושת הבנקים הגדולים, לאומי בניהול חנן פרידמן הציג דוחות מרשימים במיוחד. הבנק הצליח להפיק על הון של 41.8 מיליארד שקל שיעור תשואה פנומנלי של 16%. התשואה במזרחי טפחות אומנם גבוהה יותר (17.3%), אבל בהשוואה ללאומי הוא עם פחות מגבלות הון.

אגב, בעוד הבנקים הרוויחו מהיציאה ממשבר הקורונה, ענקית ההובלה הימית צים הרוויחה דווקא מהכניסה אליו. צים הרוויחה ברבעון השלישי 1.45 מיליארד דולר (4.5 מיליארד שקל) בזכות הזינוק במחירי ההובלה הימית. מדובר ברווח גבוה מזה של הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות גם יחד.

חזרה לבנקאות: גורמים חשבונאיים חד־פעמיים הנובעים מהפרשי האינפלציה שהיו בין הרבעונים שיחקו לטובת הבנקים, והגדילו את הכנסותיהם. הכנסות לאומי גדלו הרבעון רק מסעיף זה ב־725 מיליון שקל. לאלה יש להוסיף כמובן את הריבית האפסית הנמצאת אצלנו כעשור. ההסתברות שהיא תעלה בהודעת הריבית הקרובה של בנק ישראל שתפורסם ביום שני הקרוב - אפסית. אגב, פרופ' ראובן גרונאו, האופוזיציונר העיקרי בדיוני הוועדה המוניטרית, שתמך לאורך כל הדרך בהעלאת הריבית, סיים את תפקידו כחבר הוועדה.

הפרשי הריבית בין הפלוס למינוס (המכונים "מרווחים פיננסיים") הגיעו לממדים אסטרונומיים. המרווח הפיננסי בבנק לאומי עומד על 2%. ברבעון השלישי שילמו הלקוחות ריבית ממוצעת של 3.49%, אבל מאידך הריבית שקיבלו על פיקדונות הייתה אפסית, בגובה של 0.002% לשנה. הבנקאים פונים ללקוחות וממליצים להם לסגור את הכסף. אולם עם ריבית עלובה בגובה של מנת פלאפל, הם מעדיפים שהכסף "ינוח" בעו"ש כדי שיהיה נזיל לכל מצב שלא יגיע. לכן בעו"ש "נחים" כיום מאות מיליארדי דולרים.

ועדיין לא דיברנו על שוק המשכנתאות הרותח, שהפך הרבעון לאחר ממנועי הצמיחה החשובים. הביקוש למשכנתאות כל כך גבוה עד שהמערכת מתקשה לעמוד בקצב. שוק ההון העניק לבנקים רוח גבית, והלקוחות מגהצים כרטיסי אשראי כמו מטורפים (אפרופו חגי הקניות בנובמבר).

נהוג להסביר את הרווחיות העצומה בבנקים בגידול בעמלות, אבל זה הסבר פשוט שאינו משקף את תמונת המצב כולה. כפי שהראינו כעת, הסביבה העסקית שיחקה לטובת בנקים שעות נוספות, ואת זה רואים בכל הפרמטרים.

הבנקאות היא תמונה ראי של המשק: כשהכלכלה במצב טוב, הבנקאות במצב מעולה. 2020 הייתה שנה קשה, והתיקון הגיע ובענק ב־2021. לפי אינדיקציות ראשוניות, גם הרבעון הרביעי של 2021 נראה מצוין. בקצב הנוכחי, 2021 הולכת להיות השנה הרווחית ביותר בתולדות המערכת הבנקאית.

3. לא עשו חשבון

ביום שלישי הבא תתכנס האסיפה הכללית של בעלי המניות במפעלי נייר חדרה. על סדר היום אישור החלפת משרד רואי החשבון המכובד דלויט בניהול אילן בירנפלד, במשרד מכובד לא פחות, E&Y המנוהל על ידי דורון שהרבני.

דלויט שימש כרואי החשבון בנייר חדרה ב־14 השנים האחרונות. מהלך להחלפת משרד רואי חשבון, ועוד אחד הנמנה עם ארבעת הגדולים בישראל, הוא רעידת אדמה, וזאת הסיבה שיש צורך בכינוס אסיפה כללית לאישורו. זאת גם הסיבה שרשות ני"ע מתעניינת תמיד במניעים להחלפה, מה התרחש מאחורי הקלעים, והאם מדובר באירוע חריג.

בהנהלת נייר חדרה דווח לבורסה שההחלפה "נעשתה בתיאום עם המשרד ואינה כרוכה בנסיבות מיוחדות. לאחר תקופה ממושכת ראוי וסביר להחליף את רואי החשבון מטעמי רענון ולשם נאותות תהליך הביקורת. לא היו מחלוקות מקצועיות שלא באו על פתרונן ולא היו ממצאי ביקורת בעייתיים או חריגים".

מדובר בתיאור חלקי של תמונת המצב. דלויט עשה עבודת ביקורת מצוינת ולא ברור בכלל מדוע היה צורך ב"רענון". הסיבה האמיתית להחלפה הייתה שהמשרד סירב פשוט להתפשר על גובה שכר הטרחה ודרש להעלותו ב־125 אלף שקל, מ־675 אלף שקל לשנה ל־800 אלף שקל לשנה, עקב הגידול בהיקף שעות הביקורת והעלאת שכר רואי החשבון במשרד.

כשמפעלי נייר חדרה נקלעו לקשיים, עד לפני שלוש שנים, רואי החשבון נתרמו והסכימו לקצץ בשכר הטרחה. עם שיפור המצב הם ציפו כעת למקצה שיפורים, אבל נענו בשלילה. מגעים שנוהלו מאז חודש מאי עד לימים האחרונים לא הועילו. בהנהלת נייר חדרה החליטו לחתוך, ולישיבת הדירקטוריון נוסף, ערב לפני מועד כינוסה, סעיף לסדר היום, והוא החלפת רואי החשבון.

לפני הישיבה הובאה הצעת מחיר מ־E&Y, שהציע לעשות את הביקורת באותו שכר טרחה. לדלויט הוסברה הסיטואציה וניתנה להם האופציה להישאר באותם התנאים, אבל הם סירבו. לדבריהם הם יתקשו לבצע עבודה ביקורת מקצועית ללא תוספת העלויות. אין זה המקרה הראשון שבו משרדי רואי החשבון מתעקשים על עמדותיהם המקצועיות, גם במחיר הסיכון לאובדן התיק.

לפני חצי שנה איבד E&Y את תיק הביקורת של חברת דלק שבשליטת יצחק תשובה. דלק ספגה הערת "עסק חי", שהתריעה על המצב המתדרדר של תזרים המזומנים ועל קשיים ביכולתה לשרת את החובות. תשובה לחץ, אבל ב־E&Y סירבו להסיר את ההערה הלא מחמיאה, ובסופו של דבר תשובה העיף אותם מהחברה. ומי המשרד שקיבל את תיק הביקורת? ניחשתם נכון! דלויט. לזכות דלויט ייאמר שלאחר שקיבל את התיק, המשרד סירב להפחית את גובה שכר הטרחה ולהסיר מהדוחות את הערת ה"עסק חי".

לחברות הבורסאיות המשלמות את שכר הטרחה מומלץ להבין שהחלפת רואי החשבון לא תמיד משפרת את המצב, ושכדי לעשות עבודת ביקורת רצינית צריך לדעת גם לשלם. משרדי רואי החשבון עצמם חייבים מצד שני להפנים שגם במקצוע ראיית החשבון צריך לדעת לראות את העתיד. לפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק. כל עוד המשרד המבקר לא נדרש לכופף את כללי המקצוע או לבצע מהלכים לא חוקיים חלילה, מומלץ לאפסן את האגו ולוותר.

4. אזהרת הממונה

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, מתבטא בדרך כלל בזהירות. אלא שהשבוע, עם הגשת הדוח השנתי לסיכום פעילות האגף, הוא חרג מהפרוטוקול הדיפלומטי ויצא באזהרה שבימים כתיקונם הייתה תופסת כותרות: "בשנים 2020־2021 הגיעה רשות שוק ההון לשיא ביכולותיה המקצועיות ורמת פעילותה, אבל לשפל מייאש בהתאמת המשאבים המוקצים לה הנדרשים לביצוע תפקידה. כספי הציבור המפוקחים על ידה חצו לראשונה את הרף של 2 טריליון שקל, והדומיננטיות בפיקוח על כספי הציבור תלך ותגבר.

"על אף כל אלה, הרשות לא הוגדרה בחוק כתאגיד סטטוטורי הפועל אוטונומית ואחראי לתקציב, בניגוד למעמדם של המפקחים האחרים. הדבר עלול לפגוע בתפקוד ושם את הרשות בנחיתות ברמה התפקודית העצמאית וניהול המשאבים, ביחס למפקחים הפיננסים האחרים".

לו מדובר היה בגוף פיקוח חיצוני היו מקציבים לו 40־50 מיליון שקל, כי לגוף הפיקוח על נתוני האשראי בבנק ישראל ניתן סכום דומה. לי אישרו תקציב של 4.5 מיליון שקל בלבד, שמספיק לחמישה כלכלנים זוטרים. אני מוגבל ברמה הניהולית. כעת מתנהלים דיונים מול אגף התקציבים. שלחתי מכתב למבקר המדינה כבר במאי 2019, זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד, והזהרתי שגוף הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים לא מתוקצב, ושתפקודו עלול להיפגע לאורך זמן".

אז מה בעצם אתה מציע?
"אני מציע להפוך את גוף הפיקוח שתחת אחריותי לגוף סטטוטורי, שיאפשר לנו לגבות אגרות מהגופים המפוקחים. נכון להיום הפיקוח נעשה על חשבון הציבור, והגופים המפוקחים לא משלמים שום דבר. איך ייתכן מצב כזה? לאורך זמן זה עלול לפגוע בפעולות הפיקוח. בתחום הסייבר יש לי תקן של 1.5 אנשים בלבד, בעוד בבנק ישראל יש עשרה עובדים.

איך אפשר להתמודד עם סיכוני סייבר במצב כזה? אני לא חושב שבמצב התקנים הקיים נוכל לפקח על פעילות הגמ"חים, וייתכן שנבקש ארכה במתן רישויים. אנחנו מתמודדים ביעילות עם הפשיעה בעולם הערבי באמצעות פעילות הציינג'ים, למרות המחסור בכוח אדם. לגבי המטבעות הווירטואליים, מרבית הפיקוח נמצא תחת אחריותי, אבל הנושא אינו מוסדר גם בעולם. הגעתי לפיקוח מהשוק הפרטי, ויש לי הבנה מסוימת ביצירת תהליכי עבודה. תאמין לי שהיום אני עובד קשה יותר מהתקופה שבה שימשתי כיו"ר הפניקס".

אף שהרפורמה באגרות החוב המיועדות לפנסיה כבר אושרה, וכך גם רפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים, יש עדיין חששות מאופן יישומן.
"רפורמות אלה עברו בחוק ההסדרים בזכות הובלה נחושה של שר האוצר, מנכ"ל משרדו, אגף התקציבים והחשב הכללי. ללא הרפורמה באגרות החוב, בתוך ארבע־חמש שנים המדינה הייתה נותנת סובסידיה לקרנות של 25 מיליארד שקל לשנה. מדובר בהוצאה כבדה על תקציב המדינה.

בזכות הרפורמה יש הבטחה שלא ייגעו בהסדר החדש במשך 15 שנה, ואני מאמין שהכנסת תדע לשמור בסופו של דבר החוסכים, ולא רק שהם לא ייפגעו, אלא שבסוף הדרך הם יקבלו יותר. העלאת גיל הפרישה לנשים מנעה את הקיצוץ בזכויות הפנסיונרים בקרנות הוותיקות. האוצר התגייס ונתן תמיכה נוספת ונמנע הקיצוץ. המנגנונים שנקבעו לסיוע לנשים לקראת גיל הפרישה פותרים עבורן את הבעיה".

דמי הניהול בקרנות הנגבים מלקוחות עם יתרות נמוכות הם גבוהים מאוד, איך מתקנים את העיוות?
"פעלנו להורדת דמי ניהול בעת ביצוע ההפקדות, ונפעל להמשיך להוריד אותם. מדובר באוכלוסיות מועטות יכולת והכנסות, וגם באוכלוסיות צעירות יחסית. הפחתת תקרת דמי הניהול תביא להגדלת הקצבאות של הפנסיונרים המשלמים כיום את תקרת דמי הניהול הנוכחית. ההפחתה תגדיל את רווחתם של בני הדור השלישי, בעיקר בעלי קצבאות נמוכות הנעדרים כוח מיקוח. תקרת דמי הניהול מההפקדה עומדת על 6%, וזה לא סביר לגבי הפקדות בסכומים נמוכים. עיקר דמי הניהול צריך להגיע מהצבירה ולא מההפקדות השוטפות.

"ויש לי בשורה נוספת בעניין. אנחנו עובדים על תוכנית שתוצג בקרוב בהנהלת האוצר להנהגת מס הכנסה שלילי עבור חוסכים בפנסיה שהם בעלי הכנסות נמוכות, הנמצאים כיום מתחת לרף המזכה בהטבות המס. הצעד מכוון לאוכלוסיות מעוטות הכנסה שמי שמעסיק אותן לא מפקיד עבורן לפנסיה. אין להם תמריץ מס לחסוך, ומצד שני, כשהם מושכים את הכסף - קונסים אותם ב־35%. נקים עבורם בנק הטבות מס".
הבנתי שאתם שוקלים את הרחבת חוק פנסיה חובה ויישומו גם לגבי חיילים בשירות סדיר.

"אנחנו בהחלט הולכים גם לכיוון הזה. כיום צעירים ברחבי העולם מתחילים לחסוך כבר בגיל 18, ובסוף הדרך הם נהנים מפנסיה גבוהה. אצלנו בגלל השירות הצבאי הצעירים מתחילים לחסוך רק בגיל מבוגר יחסית. חשיבות אורך תקופת החיסכון וההשקעה היא אלמנט בסיסי בהשקעות. ככל שהפרט מתחיל לחסוך מוקדם יותר, כך אפקט הריבית דה ריבית על כספו יגבר ויסייע להשגת חיסכון נאות בפרישה. הרשות תציע בקרוב לקדם את פנסיית חובה גם בשירות החובה".

הבורסה לני"ע רותחת. האם אינך חושש מרמת הסיכון בהשקעות הגופים המוסדיים?
"אני לא יכול להיות חזאי בנושא הבורסה. יש גופים מוסדיים שהוכיחו את היכולת להניב תשואות נאות. בסופו של דבר, כספי החוסכים מנוהלים באחריות ובצורה טובה עם תחרות בריאה. נכון שיש מיעוט שחקנים בענף, אבל יש עדיין שמונה שחקנים גדולים. כך לדוגמה, שחקן כמו אלטשולר שחם הפך מגמד עד לפני עשור לענק בשוק, וזה מעיד על התחרות.

לגבי הבורסה, ניתן לומר כי בגלל סביבת הריבית הנמוכה הרבה כסף זרם לשוק והשפיע על מחירי הנכסים. זו לא רק בעיה ישראלית, אלא עולמית. לגופים המוסדיים בישראל יש אחריות לנהל את הסיכונים, ואני סומך עליהם".

ועדיין, האם רמת הריכוזיות בשוק הביטוח אינה גבוהה מדי?
"אני רוצה שמישהו יצביע על ענף כלשהו במשק עם שמונה גופים שווי כוחות המתמודדים על כל לקוח ולקוח, ועדיין אנחנו עושים כל הזמן צעדים לקדם את התחרות. ואכן דמי הניהול רק יורדים, ויש ניוד בלתי רגיל. בתי ההשקעות מור ואינפיניטי נבחרו במכרז להצעת דמי ניהול מופחתים, ואנחנו מאחלים להם להצליח. אם יבואו שחקנים חדשים מחו"ל, נפתח בפניהם את הדלת בברכה.

יש גורמים פיננסיים שיגיעו מחו"ל כדי לנהל כאן מסלולי השקעה חדשים. השבוע התבשרנו שחברת הענק טטאור ויליס נכנסה להשקעה בסוכנות הפנסיה לידרים. היא כבר נמצאת בישראל בעולם האקטואריה, וכעת נכנסת לשוק הקמעונאי. ותזכור שקרנות אמריקאיות כבר מושקעות בחברת הפניקס. אם השחקנים בעולם יראו שיש בישראל שוק מעניין, הם יגיעו לכאן".

והאם אינך חושש מהיקף ההשקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל? היום על כל שקל הפקדה - מחציתו מושקעת בחו"ל.
"זה לא עניין של חשש. הבעיה שלי היא לא חשיפה לחו"ל, כי ישראל היא מדינה קטנה. בגלל הריבית הנמוכה אני מסכים שחלק מהנכסים מנופחים. אבל לו כל הכסף היה נשפך לכאן, בועת הנכסים הייתה מתנפחת עוד יותר. אנחנו באגף שוק ההון עובדים על הגדלת היצע ההשקעות בתחום התשתיות. צריך להרחיב את אפשרויות ההשקעה גם בתחומי הפינטק, הפודטק והאגריטק. צריך להשתמש בכספי החוסכים, הנאמדים כיום ביותר מ־2 טריליון שקל, גם לצורך צמיחת השוק המקומי".

מתי תצא לדרך רפורמת פוליסות הבריאות?
"ראשית, אציין שמטרת הרפורמה היא הגברת כיסוי הביטוח של האזרחים והתמודדות עם כשלי שוק שנוצרו בשוק. מדובר על כפל ביטוח ומחסור בפיתוח מוצרים חדשים. הרפורמה תביא להגדלת התחרות על פוליסת לואו קוסט אחידה שתאפשר השוואת מחירים לצד הרחבות מודולריות שאינן קיימות היום. לאור מורכבות תחומי ביטוחי הבריאות, בכוונתי לקדם גם רישוי חדש לסוכני ביטוח שיתמחו בבריאות בלבד. זה יאפשר התמקצעות לטובת הציבור. חובת הרישוי תחול על סוכני ביטוח חדשים".

איך אתה מתייחס למתרחש בצמרת מגדל?
"אנחנו עוקבים אחר המתרחש שם כבר תקופה ארוכה. בעת האחרונה הושלם הליך תקין של בחירת מנכ"ל מוכשר ומנוסה בעולם הביטוח. במקביל, נבחר יו"ר דירקטוריון שהיה יו"ר חברת החשמל שנבחר על ידי הבעלים. חייבים להקנות למגדל יציבות ניהולית, ולתת למנהלים סוף־סוף לעבוד לאורך זמן.

"מגדל מנהלת מאות מיליארדי שקלים מכספי הציבור, ואסור לנו לערער להם את תחושת הביטחון. בחנו את הנושא, ולשמחתי זה לא קורה. אבל אנחנו עם האצבע על הדופק ולא נהסס לנקוט צעדים כדי להבטיח את היציבות הניהולית. אין לנו שום כוונה לתת לחברה ללכת למקומות לא נכונים. בעל השליטה כבר לא מעורב בחברת הביטוח, בזכות צעדים שנקטנו.

"ואולם מה שקורה בחברת האם הציבורית מגדל אחזקות צריך להיבחן על ידי רשות ניירות ערך. לא ייתכן שבעל השליטה במגדל אחזקות יעשה ככל העולה על רוחו וימנע מהמנכ"ל (יפתח רון טל, שהוא גם יו"ר מגדל ביטוח) ביטוח אחריות מקצועית ושיפוי על נזקים. מישהו ברשות ני"ע חייב לשאול איך דבר כזה יכול לקרות. אסור לי להתערב בחברת האחזקות, אבל אני רואה דברים שצריך לבדוק אותם".

האם תאשר לאקירוב לשלוט בכלל ביטוח אם יגיש בקשה כזאת?
"עדיין לא קיבלתי שום בקשה, ורק קראתי בעיתונים שהוא מעוניין לשלוט בכלל. אם אקבל בקשה להיתר שליטה, נבחן את כל הנתונים לעומק. לאקירוב יש גם הזדמנות למכור את המניות שכבר קנה בכלל ביטוח, כי עד היום הן עשו לא רע בבורסה. כלל ביטוח מתנהלת לשביעות רצוני, אחרת היינו מתערבים. בדירקטוריון כלל ביטוח אין רוב לנציגים של חברת אחזקות ורוב הדירקטורים נבחרו על ידי ועדה ציבורית".