השבתם של בני הזוג אוקנין לארץ מסמלת את החזרה לנורמליות

לטור המלא של בן כספית:

1. יש בלתו
קל לתאר באיזה פסטיבל היינו עכשיו אם בני הזוג אוקנין היו חוזרים ארצה בתקופת נתניהו. נאומי ה"הוריתי", ו"החלטתי", ו"הפעלתי". השטיח האדום, המטוס המיוחד, בני הזוג המלכותי יורדים אט אט מכבש המטוס מלווים בזוג המשוחרר, מנופפים לקהל הנתינים, הפרחים לרעיית ראש הממשלה (ומה עם הצמיד?), פולחן האישיות ליכולותיו הקוסמיות ומנהיגותו האינסופית של המנהיג הנצחי, מצעד התודות הנרגשות, יועץ הסתרים שיתקשר לבת וינזוף בה על שלא אמרה מספיק פעמים את שמה של "הגברת", רבקה פאלוך כלשהי שתדרוש בוואטסאפ סרטוני תודה למנהיג ורעייתו, לאו דווקא בסדר הזה, מפיהם של כל בני המשפחה, ביחד ולחוד.

כאן יש להוסיף את שרי, ח"כי ומזדנבי מפלגת השלטון, כל אחד בתורו, כל אחד בטוויטרו, מעלים על נס ומשבחים את המנהיג העליון ומודים למזלנו הטוב על שזכינו לחיות בתקופתו. במקום זה, קיבלנו אתמול זרזיף מגוחך של מירי רגב, מיקי זוהר אנד קומפני מודים ל"בורא עולם". אותו בורא עולם שנפקד מהתודות שפיזרה אותה רגב על אותו נתניהו כשהביא, במטוסו!, את נעמה יששכר מרוסיה אחרי תשעה חודשים (במקום תשעה ימים). כלומר, אם זה לא נתניהו, זה "בורא עולם".

לזכור איזה שימוש פוליטי ציני נעשה בשחרור נעמה יששכר וגילוי עצמותיו של זכריה באומל. תמיד זה ערב בחירות. במקרה, כמובן. מתואם עם פוטין, תמורת תשלום כבד, רק כדי להאדיר את שמו של המנהיג, רק כדי להעצים את שטיפת המוח שהכל נעשה בדברו, שאין בלתו. מתברר שיש בלתו. לא רק בלתו, גם טוב בהרבה ממנו. אנשים שעובדים בשקט, לא מתקוטטים על הקרדיט, לא ממנפים שום דבר לצרכים פוליטיים, שומרים על פרופיל נמוך וצניעות מסוימת, כדי שהמבצע יצליח. כמה חיכינו לשינוי הזה.

למה אני נדרש להשוואה הזו? כי האירוע הזה מהווה דגימה קטנה ומזוקקת למה שקרה כאן בחצי השנה האחרונה. לשינוי שחל בצורת המשטר הישראלית, באווירה הציבורית, בתרבות השלטונית. זה לא שאין קלקולים בממשלה הזו. זה לא שאין חסרונות בקואליציה הזו. יאיר לפיד מפרנס, ברוך השם (ותודה לבורא עולם!), את הביביסטים במעידות לשוניות מהעבר, ההווה והעתיד, על בסיס יומי. אבל כשצריך להוביל מהלך רגיש כמו שחרורם של זוג ישראלים שנפלו לנסיבות קשות בחצר האחורית של ארדואן, הוא מתפקד באופן מופתי. נפתלי בנט נעדר כריזמה, אבל יש לו יכולת ניהול מוכחת, והוא יודע לזהות משבר, לשים תוכנית ולטפל. וכן, ההגדרה הכי נכונה היא אמירתו ההיא של אותו בנט: "נגמר עידן האני, החל עידן האנחנו".

לא רק "אנחנו" ממשלתי וקואליציוני. יש גם "אנחנו" ממלכתי וציבורי. אף שנטלי ומורדי אוקנין היו ביביסטים הארדקור, למרות טקסטים לא פשוטים שפיזרה אוקנין בפייסבוק שלה, כולל גידופים מגוונים נגד ממשלת בנט־לפיד לפני ואחרי שהוקמה, נדמה לי שהשמחה על חזרתם הייתה משותפת כמעט לכולם. קשה היה להסוות את הדמעה שבצבצה כשנשמעה שיחתה עם בתה, להסוות את הגרון הניחר כשהיא שאלה על הילד הקטן עם הצרכים המיוחדים, איך הוא מסתדר, האם הוא יודע, האם הוא אוכל. קשה היה לא להתרגש כשחזרו והודו לכל מי שעזר להם לחזור הביתה.

לא רק מורדי ונטלי חזרו הביתה. יש כאן חזרה, בקטנה, של הסולידריות. לא, אני לא תמים, לא מסתנוור מיום השמחה אתמול, אני יודע שזה יתפוגג בעוד חצי דקה. אבל זה לפחות מזכיר לנו מה היה כאן פעם ומה יכול להיות פה פעם, כשנשתחרר סופית מהכישוף, מהפולחן, מהכת שהפכה לדת שמאמינה שלא הייתה כאן מדינה ולא תהיה כאן ריבונות בלי המשפחה ההיא. ואני לא מתכוון למשפחת אוקנין. אני מאמין שהתחושה של עם אחד, גורל אחד ומדינה אחת עוד לא נקברה לגמרי. אני מקווה שהתקלה ההיסטורית, שבמסגרתה לא מעט ישראלים מאמינים שהמנהיג גדול וחשוב מהמדינה שבראשה הוא עומד - לפני סיום.


2. מחולל ההסתה

וכדי להמחיש את הפער בין שתי תפיסות העולם הללו, בצל שובם הביתה של נטלי ומורדי, אני מתנצל בפני קוראי הטור הזה על מה שצפוי להם בשורות הבאות, אבל אין ברירה. לאיש הזה קוראים דודי אמסלם. עסקן פוליטי שעלה לגדולה, אדם שהכה שורשים, שגשג ופרח בתוך המנגנונים המפלגתיים והפוליטיים הנסתרים ביותר, נחשד בפלילים, נעצר ונחקר, הומלץ לכתב אישום ונחלץ בעור שיניו ("מחוסר ראיות"). אדם שהוא בבואה של מפלגת השלטון בתצורתה הנוכחית, מפלגה שהכילה פעם אנשים כדוד לוי, יצחק שמיר ומשה ארנס והפכה היום למוטציה של ש"ס, כולל החרד"לות והשחיתות.

אמסלם הוא בו־זמנית גם הסיבה וגם התוצאה, גם התוצר וגם המחולל של ההסתה המתמשכת והארסית, גור מסיתים לאב הרוחני אבישי בן־חיים, ולך תדע לאיזו אמא. הנה תקציר של דבריו, כפי שנאמרו בארבע שעות "ספייס" בטוויטר, לאוזניהם של מאות אוהדים ומקורבים. הוא מדבר על ממשלת ישראל:

"כנופיה מטורפת, בולשביקית, אנטי־ציונית, השתלטה על המדינה. ממשלת פלסטין, סמרטוטי רצפה. חבורת ילדים שמנסור עבאס הארכי־מחבל מנהל אותם. בקרוב הם יעבירו חוק שלא ייתנו לתושבי עיירות הפיתוח להצביע - יגידו למרוקאים שהאשכנזים מתל אביב יותר חכמים.
"ראש הממשלה נתניהו, אני קורא לו ראש הממשלה, הוא שליחו של הקדוש ברוך הוא, הוא המנהיג היהודי הכי חשוב זה 100־150 שנה. הבוקר, מנהל בית ספר שמאלני הציב פסל של נתניהו - אני לא מבין איך כשהיינו בשלטון לא העפנו אותו. האוניברסיטאות, בתי הספר ובתי המשפט הם נגד מזרחים. כל פקיד שממנים ישר מתהפך על הליכוד. זה לא יקרה יותר. האנשים במדינה מרגישים מושפלים, הם ירוצו לקלפי וננצח. ואז אין יותר ועדות איתור, אין יותר נבחרת דירקטורים. הממשלה תהיה ועדת האיתור - רק אנחנו נמנה, פקיד שלא יעזור לנו, נחתוך לו את המשכורת".