בשנים האחרונות קיבלתי לא מעט פניות מאנשים צעירים המעוניינים ללמוד את רזי שוק ההון. מרוח הדברים אני מבין שהם שמעו וקראו את הסיפורים על מתעשרי שוק ההון, אלו שקנו ביטקוין עת מחירו היה "ברצפה" והפכו למיליונרים. מדובר במי שמתפתים להישאב לאופנת המסחר היומי.
נער הייתי וגם זקנתי, ואני משיב להם שאלו סיפורים יפים אבל הם היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל, כי בעיתונות הכלכלית לא מספרים לכם על אלפי מקרים של אכזבות מרות או על הימורים כושלים.
אפשר להבין שרוח הנעורים מפתה לעשות "מכה" ושואבת לא מעט אנשים להשקעות בשוקי ההון. הסיפורים הרי מסנוורים, חלום ההתעשרות המהיר מנקר בראש, וכולם מחפשים את הסוס המנצח - את המניה או המניות או המטבע הדיגיטלי שיקפיץ את ההשקעה לשמיים. ובכן, המסר שלי הוא אחד: אל תלמדו את שוק ההון, אל תיכנסו לג'יבריש שלו, אין צורך בכלל להתעמק בספרי לימוד או להשקיע בקורסי למידה על שוק הון. אין גם צורך לקרוא דוחות אנליסטים, לא לצלול לדוחות כספיים של חברה כזו או אחרת ואין צורך לעקוב כלל אחר שוקי המניות או האג"ח.
צריך לעשות דבר פשוט מאוד: לקנות קרן מחקה של השוק, או תעודת סל (על שוק) ולשכוח מזה. כל שקל של חיסכון במהלך הזמן, אם יש כזה, כדאי לצרף לשם, והעיקר: לשכוח מזה, לא לעקוב, לא למכור, לא לקנות (רק אם צריכים זאת למטרה מסוימת) - פשוט לשים את הכסף בתעודה כזו ולהתמקד בדברים אחרים, במקום לבזבז זמן בריגושים שבמקרים רבים מובילים למפח נפש. אחזקה כזו תניב לכם את התשואה הטובה ביותר לאורך זמן, בלי להתאמץ כלל.
קשה לשכנע אנשים צעירים להשקיע לטווח הארוך, הם הרי רוצים לעשות "מכה" - כאן, עכשיו ומיד. תשואה של 8%־9% בשנה? הצחקתם אותם. הם רוצים לקנות איזה להיט תורן ולהתעשר בתוך זמן קצר. לשמחתי, לאחרונה יצא בישראל ספר (מתורגם) שמסביר כל זאת בשפה נהירה. המחבר הוא ג'ון בוגל, שנפטר בתחילת 2019. בוגל היה המייסד והמנכ"ל של קבוצת ההשקעות ונגארד, חברת ההשקעות שהציעה לחקות את השוק במקום לגבור עליו. בתחילת הדרך כולם לעגו לו, אבל היום החברה מנהלת טריליוני דולרים והפכה את שוק ההון לנגיש עבור כל אחד ואחת. "הגיבור שלי ושל עוד מיליוני משקיעים", ספד לבוגל המשקיע האגדי וורן באפט, שמצוטט על כריכת הספר: "במקום להקשיב לשירת הסירנה של יועצי ההשקעות, משקיעים - גדולים כקטנים - חייבים לקרוא את הספר הזה".
הספר, הוותיק יחסית, נקרא "המדריך למשקיע המתחיל, השיטה ששינתה את עולם ההשקעות ותעזור לכם להרוויח בשוק ההון", והוא יצא לאור בישראל בהוצאת סלע מאיר, הספרייה העסקית. אין בספר הזה שורה של עצות איך להשקיע בשוק ההון, יש בו עצה אחת בלבד - לחקות את השוק ולשכוח מהשוק. יש בו למעשה עצת זהב אחת ושפע של נימוקים למה בעצם צריך לקרוא את הספר הזה כדי להפסיק לקרוא להבא ספרים אחרים על שוק ההון. אל תתפתו לריגושים אומר לכם בוגל, זה ממש לא שווה.
המספרים: אלו הנתונים שהגיע אליהם בוגל לאחר מחקר שערך על מנהלי קרנות שפעלו בשוק ההון לאורך עשרות שנים: אם נבחר שנה ספציפית אחת, הסטטיסטיקה מצביעה על כך ש־29% ממנהלי קרנות ההשקעות האקטיביות (כלומר, אלו שמנתחים את השוק ובוחרים להשקיע במניות ספציפיות על פי הערכות האנליסטים שלהם) יגברו על ממוצע השוק. אבל מה קורה לאחר חמש שנים של השקעה רצופה? רק 15% מהמנהלים האלו יצליחו להשיג תשואה עודפת על שוק. ואחרי חמישים שנים? רק 2%! המשמעות: אין מנהלי השקעות שמצליחים להכות את השוק לאורך זמן.
הבלוף הגדול: ההבטחה לתשואה עודפת – סיבת הקיום של התעשייה הסובבת את וול סטריט – אינה אלא בלוף שעולה למשקיעים הון עצום. המציאות הכואבת היא שאי אפשר לנצח את השוק פעם אחר פעם אחר פעם: בית השקעות שהימר נכון בשנה אחת, ואפילו בעשור אחד, עשוי להתרסק בשנה הבאה. לאורך זמן זה בדיוק מה שקורה, כמעט ללא יוצא מן הכלל.
לקנות את השחת במקום את המחט: שיטת ההשקעות החדשה שפיתח בוגל, שנולדה מההכרה שאין לבטוח ב"מומחי שוק ההון", שינתה את דרך המחשבה של משקיעים בכל העולם. במקום לחפש את המחט שמסתתרת בערמת שחת - כלומר לנסות לבחור מניות ספציפיות בעלות סיכוי לרווח גבוה מבין המוני החברות הציבוריות ברחבי העולם - המליץ בוגל למשקיעים הנבונים פשוט "לקנות את ערימת השחת". כלומר, לקנות שבריר בכל אחת מהחברות האלה ובכך להבטיח לעצמם את התשואה הממוצעת של השוק. במקום הניסיון הסיזיפי לגבור על שוק, המליץ בוגל למשקיעים פשוט לחקות אותו. להיתלות על העץ הנפלא של הקפיטליזם העולמי - וליהנות מהפירות.
שלושת עקרונות ההשקעה: במקום הניתוחים המפולפלים שמציעים מנהלי ההשקעות בכל העולם, הציע בוגל שיטה שאין פשוטה ממנה. היא מורכבת משלושה עקרונות בלבד: התחילו להשקיע כמה שיותר מוקדם, רכשו את תיק המניות המגוון ביותר שבאפשרותכם ושלמו כמה שפחות מסים ועמלות על ההשקעות שלכם. דרך ההשקעה הזו, שנקראת מאז "השקעה מחקת מדדים" או "השקעה פסיבית", שינתה את חייהם של מיליוני משקיעים בכל העולם והחזירה להם את המפתחות לעצמאות כלכלית.
החזקה לנצח: השקעה מוצלחת היא בסך הכל עניין של שכל ישר. כפי שאר וורן באפט, האורקל מאומהה, זה פשוט אבל לא קל. החשבון הפשוט מצביע על כך שהאסטרטגיה המנצחת להשקעה במניות היא להחזיק "בבעלות" על כל העסקים. בכך מובטח לכם לקבל כמעט את כל התשואה שעסקים אלה מניבים. הדרך ליישם את האסטרטגיה הזאת גם היא פשוטה מאוד: קנו קרן הכוללת תיק מניות שחובק את כל השוק, והחזיקו בה לנצח.
מה זה קרן מחקה: קרן כזו נקראת גם קרן מחקת מדד (TIF). הקרן המחקה היא פשוט סל (תיק מניות) שכולל ביצים (מניות) רבות ושנועד לחקות את הביצועים הכוללים של שוק המניות האמריקאי (או של כל שוק הון במדינה אחת או של מגזר מסוים בשוק כזה). הקרן המחקה מייצגת בהגדרה את כל הסל של שוק המניות ולא רק כמה ביצים אקראיות. היא מחסלת את הסיכון שבבחירת מניות ספציפיות, את הסיכון של מתן עודף תשומת לב למגזר עסקי מסוים ואת הסיכון שבבחירת מנהלי השקעות מסוימים על פני אחרים. נותר רק הסיכון של שוק המניות עצמו (וזה סיכון גדול מספיק). קרנות מחקות מדד מפצות על היעדר ההתרגשות בטווח הקצר בפריון המרגש באמת שלהן בטווח הארוך. קרנות אלה נועדו להחזקה במשך כל החיים.
9.5% בשנה, מה רע? בוגל הקדיש בספרו חלק ניכר ממאמציו לשכנע בכך את אלו שחולמים על תשואות גבוהות בהרבה מ"תשואת השוק". לשם כך הוא מסביר את החשיבות הגדולה שבהצטברות של התשואות האלה, שלעתים קרובות נסתרות מהעין או כפי שהוא מכנה זאת לאורך הספר - "קסם התשואות המצטברות". לאורך 116 השנים האחרונות, הוא כותב, ממוצע התשואות על מניות היה 9.5% בשנה. כך, בכל שנה, אם הצלחתם להשיג את ממוצע השוק "בלבד", ערך התיק שלכם צמח בממוצע ב־9.5%. וכך בשנה שאחריה, וגם בזו שאחריה.
כל זה, בלי לעשות שום דבר; בלי לפתוח עיתון כדי לראות מי החברה החזקה של השבוע, בלי לנתח דוחות פיננסיים, בלי לשלם עמלות גבוהות ובלי להחליף בכל שני וחמישי אסטרטגיית השקעות על פי האופנה החולפת. פשוט בהחזקת אותו תיק השקעות מגוון דיו, שזוכה לקבל רק את תשואת השוק.
הקסם המצטבר: מה התוצאה של כל אי־הפעולות הזה? "כל דולר שהושקע במניות בשנת 1900 בתשואה שנתית של 9.5% צמח ל־43,650 דולר עד לסוף שנת 2015. זהו קסם התשואות המצטברות... תשואות אלו הן לא פחות ממופלאות - זה המשחק שהכי קל לנצח בו. הסתפקות בממוצע השוק "בלבד" יכולה להפוך אתכם לעשירים משחשבתם.
הברוקרים תמיד מנצחים: במציאות שבה משקיעים מנסים לגבור על עמיתיהם ולהשיג תשואות עודפות על ממוצע השוק, רווחי המנצחים משתווים באורח בלתי נמנע להפסדי המפסידים. לאור פעילות המסחר הקדחתנית הזאת, המנצחים הוודאיים היחידים בתחרות היקרה על הביצועים העודפים הם אנשי שוק ההון המקצועיים, היועצים והברוקרים, היושבים בליבה של השיטה הפיננסית הנהוגה כיום. כפי שוורן באפט כתב לאחרונה "כאשר טריליוני דולרים מנוהלים על ידי אנשי וול סטריט שגובים עמלות גבוהות, מי שיזכה לתגמולים בגודל חריג הם המנהלים, לא הלקוחות".
כמו בלוטו, המדינה תמיד מנצחת: בקזינו, הבית תמיד מנצח. במרוצי סוסים, מסלול המרוצים תמיד מנצח. בלוטו, המדינה תמיד מנצחת. השקעה בשוק ההון לא שונה מהדוגמאות האלה. במשחק ההשקעות, הברוקרים תמיד מנצחים, והמשקיעים כקבוצה תמיד מפסידים. לאחר שמנכים את העלויות ההשקעה, הכאת השוק היא משחק שקל להפסיד בו.
מאות מיליארדים רק לעמלות מיותרות: הספר מבקש להסביר לקוראיו למה עליהם להפסיק לתרום להכנסות היועצים, המנהלים והברוקרים של שוקי ההון. מדוע? מכיוון שבמהלך העשור האחרון הם גרפו מדי שנה כ־565 מיליארד דולר שהגיעו ישירות מהכיס שלכם ומאלו של שאר המשקיעים. פשוט קנו קרן שמחקה את מדד ה־S&P 500 או קרן מחקת מדד אחרת העוקבת אחרי כלל השוק. לאחר שקניתם את הקרן שלכם, צאו מהקזינו - והישארו בחוץ. פשוט החזיקו בתיק המניות הזה לנצח והשיגו באמצעותו את התשואה קרובה ביותר לממוצע של השוק כולו, זה מה שקרן מחקת מדד מסורתית עושה.
זה נגד האינטואיציה, אבל: לא קל להישמע לפילוספיית ההשקעה הזו. כל עוד אנחנו, המשקיעים, מקבלים את הסטטוס קוו המשוגע של שיטת שוק ההון, כל עוד אנחנו נהנים מההתרגשות (יקרה ככל שתהיה) של קניית מניות ומכירתן וכל עוד לא נבין שישנה דרך טובה יותר - פילוספייה כזו תיראה מנוגדת לאינטואיציה... ההרגל המתמשך לחשוב על דבר מה כי אין הוא מוטעה, יוצר את הרושם השטחי כי הוא צודק, ומעורר בתחילה זעקה גדולה להגנת המסורת. הזמן ממיר דעתן של הבריות יותר מן התבונה.
אל תשתתפו באיוולת: ייקח זמן רב לתקן את השיטה הפיננסית שלנו, אך הקצב האטי של השינוי לא אמור למנוע מכם לדאוג לטובתכם שלכם. אין צורך שתשתתפו באיוולת היקרה של השיטה הנוכחית. אם תבחרו לשחק במשחק שקל לנצח בו - משחק הבעלות ארוכת הטווח על מדדי מניות, ואם תימנעו מלשחק במשחק שקל להפסיד בו, של הניסיון להכות את השוק, תוכלו להתחיל במשימה פשוט באמצעות שימוש בשכל הישר שלכם, בהבנת השיטה ובחיסול בפועל של כל העלויות המוגזמות שנגזרות ממנה.
ההבדל בין קרן סל לבין קרן מחקה: קרן הסל מספקת גיוון נמוך בהרבה, ובהתאם גם הסיכון בה רב יותר. תוכנית הפעולה המקורית הייתה להשית את עלויות המשקיע, ואילו בקרן הסל העלויות גבוהות יותר ומקיפות רכישת קרנות מחקות מגזריות עם עלויות גבוהות יותר, הכוללות עמלות ברוקרים בזמן המסחר בהן... אבל תנו לי להבהיר משהו. אין שום פסול בהשקעה בקרנות סל מחקות שעוקבות אחרי חלקים נרחבים משוק ההון, כל עוד אתם לא סוחרים בהן. ספקולציה לטווח הקצר היא משחק שקל להפסיד בו, אבל השקעה לטווח הארוך היא אסטרטגיה מוכחת, כזו שקרנות מחקות שעוקבות אחרי חלקים נרחבים מהשוק יכולות ליישם בקלות.
מה אמר על זה "האקונומיסט": "האמת היא שעל פי רוב, מנהלי הקרנות סיפקו תמורה גרועה להחריד לכסף. ביצועי היתר שלהם כמעט תמיד קודמים לתקופות של ביצועי חסר. בטווח הארוך, כמעט אף מנהל קרן לא הכה את הממוצע בשוק... ובו בזמן הם גובים מלקוחותיהם עמלות שמנות תמונת הזכות להפסיד את כספם. לקח ספציפי מכך... הוא היתרונות שהשקעה מחקת מדדים... כמעט אף פעם לא תמצאו מנהל קרן שיכול להכות את השוק שוב ושוב. מוטב להשקיע בקרן מחקת מדד שמבטיחה תשואת שוק בעמלות נמוכות בהרבה".
אל תתפתו לשוק הציפיות: שוק הציפיות הוא בעיקר תוצר של ציפיות הספקולנטים, שמנסים לנחש את הציפיות של משקיעים אחרים וכיצד הללו יפעלו כשפיסת מידע חדשה תגיע לשוק. שוק הציפיות עוסק בניחושים. השוק האמיתי עוסק בהשקעות. אם כן, שוק המניות הוא הסחת דעת ענקית מהעסק שנקרא השקעות. לעתים קרובות השוק גורם למשקיעים להתמקד בציפיות ארעיות ותנודתיות בטווח הקצר, במקום במה שחשוב באמת - ההצטברות ההדרגתית של התשואות שהניבו התאגידים. כאשר שייקספיר כתב כי זו "אגדה בפי שוטה, מלאה שאון ורעש ותוכה אינו אומר כלום", הוא היה יכול באותה המידה לתאר את התנודות היומיות, החודשיות, או אפילו השנתיות הבלתי מוסברות במחירי המניות. עצתי למשקיעים: התעלמו מהשאון והרעש של הרגשות בטווח הקצר, כפי שהם משתקפים בשוקי ההון, והתמקדו בכלכלה היצרנית בטווח הארוך של התאגידים. הדרך להצלחה בהשקעות היא לצאת משוק הציפיות של מחירי המניות ולהצטרף לשוק האמיתי, שוק העסקים.
מובן שהעצה הזו טובה למי שהצליח לחסוך כסף, אבל המסר ברור: קחו את החיסכון הפנוי שלכם, לא חשוב באיזה היקף הוא, שימו אותו בדבר הכי בטוח שקיים היום בשוק ההון ותשכחו מזה. חשוב לי להדגיש: חיסכון כזה בהגדרתו זה לא החיסכון הפנסיוני, כלומר - אותם כספים המופרשים מדי יום ממשכורתכם. שם זה מחייב מעקב (לא שוטף), אבל זה כבר לפרק אחר.###