1 יש את כל הסיבות הטובות לתמוך במס על משקאות ממותקים, שאושר השבוע בוועדת כספים. אכן, צריך לחנך את הציבור לאורח חיים בריא יותר, כדי לחסוך מהם ומהמדינה הוצאות בריאות גדולות יותר, הנגרמות למשל מבעיות סוכרת. אף אחד לא מערער על כך, אבל אני ממש לא קונה את הצביעות סביב העניין הזה, לא קונה את התיאורים של פקידי האוצר, שלבם יוצא לכאורה לאורח החיים הבריא ולצריכת הסוכר הרבה בישראל.
איפה הם בדיוק היו בשנים האחרונות? אני בטוח שלבם יוצא הרבה יותר לגביית המס, המוערכת בכ־400 מיליון שקל לשנה - זה הרי הג'וב שלהם - לדאוג להכנסות ממסים שתהיינה כמה שיותר גדולות. כולי תקווה שהמס אכן יעזור לצמצום צריכת השתייה הממותקת, אבל זה ייראה במבחן הזמן.
האם המס ידכא או יקטין את הביקוש לצריכת משקאות ממותקים או שהרגישות להעלאת המחירים - משהו בסביבות 1.5 שקל לבקבוק של 1.5 ליטר - לא תהיה רבה, והביקוש לא ייקטן בצורה ניכרת. אחרת, מה הועילו חכמים בתקנתם? גם הטלתם מס וגם לא הפחתתם את צריכת המשקאות הממותקים?
בכל מקרה, כשקראתי את ההסברים שליוו את הטלת המס, התפוצצתי מצחוק. אחרי כמה משפטים מתבקשים על הבעיות של השמנת יתר והצורך באורח חיים בריא, נכתב כך: "מחקרים אפידמיולוגיים מעלים שצריכת סוכרים בצורתם הנוזלית גורמת לסיכון גדול יותר להתפתחות תסמונת מטבולית בהשוואה לסוכר מוצק. מחקרים אחרים, אשר עסקו בממתיקים מלאכותיים וטבעיים, מצאו שצריכת הממתיקים עוקפת את תהליכי הוויסות המטבוליים הטבעיים בגוף, המשפיעים על רמות שובע וצריכת מזון. כמו כן, היא משפיעה על שינויים בהרכב חיידקי המעי - מצב אשר עשוי לגרום להשמנה ועמידות לאינסולין. מחקרים מצביעים על כך שמיץ פירות מגדיל את הסיכוי לעלייה במשקל ולעמידות לאינסולין בהשוואה לפירות טבעיים הנאכלים בשלמותם".
אז ההמלצה המובלעת בדברי ההסבר היא לאכול פירות טבעיים במקום לשתות מיצים ממותקים. אחלה המלצה! באמת, לו יהי! בהזדמנות חגיגית זו אני מציע לפקידי האוצר הבכירים לסור לרשת הקמעונאות הקרובה לביתם ולהכיר מקרוב את מחירי הפירות על גוניהם ובעונותיהם - צאו מהסופר עם סל פירות טבעיים עשיר שאפשר לאכול אותם בשלמותם, אתם ובני משפחתכם, ותארו לעצמכם איך יכולה משפחה מהשכבות החלשות להסתדר עם סל הפירות הטבעיים העשיר הזה שאפשר לאכול אותם בשלמותם במקום מיץ פירות ממותק. בקיצור, תתחברו למציאות.
2 לא פעם אני שומע את בכירי האוצר ופקידיו מדברים גבוהה גבוהה על הצורך לטפל במחירי הנדל"ן המאמירים או בחינוך הציבור לעבור לנסיעה בתחבורה הציבורית, במקום להשתמש בכלי רכב פרטיים. אולם אחרי ההצהרות היפות האלו לציבור, אני ניגש לנתוני שניים ממקורות ההכנסה הבולטים של ישראל - אחרי מסים משכר עבודה (מסים ישירים) ומע"מ (מס עקיף). ובכן, שניים ממקורות ההכנסה של משרד האוצר הנכבדים ביותר הם מסי נדל"ן ומסי רכב, כולל מס על הבלו.
אז מצד אחד יש הצהרות יפות עם כוונות טובות, אבל מצד אחר יש אינטרס ברור למשרד האוצר בהכנסות מסים גבוהות ככל שאפשר, בין היתר ממסי נדל"ן ורכב. זה כמובן לא הולך יחד, וכך בסתר ובעומק לבם, להערכתי, הם רוצים בעיקר בהמשך החגיגה. תוסיפו את זה למצב הסוציו־אקונומי ולנקודת הייחוס המשפחתית והחברתית של רוב פקידי האוצר הבכירים - סביבתם הקרובה והרחוקה מחזיקה לבטח בכמה דירות להשקעה, ואיש מהם בוודאי לא טורח לנטוש את הרכב הצמוד (והמזהם) שלו לטובת נסיעה בתחבורה הציבורית.
האם יש להם אינטרס ברור בעליית מחירי הנדל"ן? בוא נגיד זאת כך: אף שזה ממש לא תלוי רק בהם, אלא בעיקר בגורמים חיצוניים (ריבית) או בגורמים ממשלתיים (מדיניות בשוק הדיור), לא נראה שפקידי האוצר מזילים דמעה על הסחרור המחודש במחירי הדיור.
3 לעזרתי הגיע השבוע דוח של רשות המסים על גביית מסי הנדל"ן לאורך השנים ועד אוקטובר 2021. המספרים מדברים בעד עצמם: התעוררות ניכרת בשוק הנדל"ן ב־2021, שסוקרה פה לאורך השנה, לאחר רמת פעילות נמוכה יחסית בשנים 2017־2019 ומשבר הקורונה ב־2020.
לדוגמה: ההכנסות ממס שבח (מס רווח הון) עלו בינואר־אוקטובר 2021 ב־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו ל־6.3 מיליארד שקל. ההכנסות ממס רכישה עלו בשיעור דומה של 72%, והגיעו ל־9.8 מיליארד שקל. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה חריגה במיוחד בגביית המסים, כנראה תגובת השוק לצפי להעלאת מס הרכישה למשקיעים.
מס רכישה נגבה בעיקר מרכישת דירות (כולל דירות להשקעה), מרכישת קרקעות וגם מרכישת בניינים. מקור עיקרי לגביית מס שבח הוא מכירת קרקעות שמיועדות לדיור - כחצי מגביית מס השבח. השאר הם ממכירת בניין מסחרי, וקרוב ל־20% מהגבייה היא כתוצאה ממכירת דירת מגורים.
מכיוון שרשות המסים מחזיקה את המאגר הטוב ביותר למדידת המחירים בשוק הנדל"ן מתוקף הדיווח על עסקאות לרשות, יש בדוח שפורסם השבוע גם מידע חשוב על מחירי הדירות להשקעה.
לאחר ירידה במחירי הדירות להשקעה בתחילת משבר הקורונה, בחודשים מרץ־מאי 2020, מסוף 2020 ועד ספטמבר 2021 עלו המחירים והגיעו לרמה גבוהה יותר מהתקופה שלפני המשבר. המחיר החציוני של דירת השקעה בינואר־יולי 2021 היה כ־1.55 מיליון שקל, לעומת כ־1.41 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד וכ־1.37 בינואר־יולי 2019, בתקופת ההתמתנות בפעילות בנדל"ן.
מדובר בעלייה ניכרת של 10% בינואר־יולי 2021, לעומת התקופה המקבילה ב־2020 ו־14% לעומת ינואר־יולי 2019. אני מניח שהמגמה הזו התגברה גם בחצי השני של 2021. 10% בשנה אומרים דבר פשוט: אנחנו בסחרור מחירים.
4 עכשיו נדלג למסי הרכב והדלק. מסי דלק מתחילת השנה ועד סוף נובמבר עמדו על 16.6 מיליארד שקל, ואילו מסי הקנייה לרכב מוערכים ביותר מ־10 מיליארד שקל בשנה. אף שחלקם של מסי הרכב מהתמ"ג הולך ויורד עם השנים, לפי רשות המסים, מס הקנייה הממוצע לרכב נוסעים עלה בשנתיים האחרונות.
בשנת 2019 הוא עמד על כ־33 אלף שקל ורק כ־52% מערך הייבוא, שזה השיעור הנמוך ביותר מתחילת תקופת המדידה של רשות המסים. אלא ששינויים במיסוי כלי רכב היברידיים ופלאג־אין (רכבים נטענים), וכן עדכונים בנוסחאות המיסוי הירוק והאיבזור הבטיחותי, הביאו לעלייה הן בסכומים השקליים של מס קנייה ממוצע לרכב והן בשיעור מס הקנייה האפקטיבי.
כך, בשנת 2020 כבר עמד המס הממוצע על 36.5 אלף שקל (מס אפקטיבי של 62% שמשלם האזרח על קניית רכב), ובתחילת שנת 2021 הגיע המס הממוצע ל־41 אלף שקל (מס אפקטיבי בשיעור של 69% - כלומר, על כל שקל יבוא יש תוספת של כ־70% מס קנייה). רשות המסים מציינת כי בתחילת 2021 היו מעט יחסית כלי רכב היברידיים ונטענים, הזוכים למיסוי נמוך, ולכן צריך לבחון את המגמה ארוכת הטווח.
בכל מקרה, המס האפקטיבי הממוצע עלה בשנתיים האחרונות מה שלא מרסן את הביקוש לכלי רכב - בין היתר גם בגלל שוק האשראי הנוח לרכישת כלי רכב.
השורה התחתונה היא שיש פה מאגר מסים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, שיש למשרד האוצר אינטרס בשמירתו, גם אם פקידיו לא יודו בכך. מהצד השני יש בור שחור - אותו בור של הכלכלה השחורה. על פי פרסומים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, היקף הכלכלה השחורה בישראל נאמד ב־20%־23% מסך התמ"ג, כלומר אילו תועדו כל העסקאות במשק, לרבות עסקאות הכלכלה השחורה, צפוי שהתמ"ג היה גבוה ב־20%־23%.
מן הסתם, בגין הכנסות שאינן מדווחות לא משלמים מסים, וכתוצאה מכך נפגעות הכנסות המדינה ממסים. אובדן ההכנסות למדינה ממסים כתוצאה מפעילות זו נאמד בעשרות מיליארדי שקלים בכל שנה(!). על האובדן הזה מתווספת פגיעה עקיפה אפשרית בעוסקים בפעילות כלכלית שחורה או באלו התומכים בהם, לרבות פגיעה בתנאים סוציאליים של המועסקים, כמו אי־הפרשות לפיצויי פיטורים ולפנסיה, כנדרש בחוק. האם המדינה עושה הכל כדי לצמצם את התופעה הזו? ממש לא.
5 בשבוע שעבר כתבתי פה על הדרך להשקיע בשוק ההון בלי צורך להבין בו וללמוד אותו - השקעה באמצעות קרנות מחקות - להשקיע ולשכוח, כך תפיקו את מרב הרווח. זה בנוגע לכסף הפנוי שלכם, אולם יש היבט חשוב נוסף בחיסכון ארוך הטווח של כל משק בית: החסכונות לפנסיה. הפעם העצה של להשקיע ולשכוח אינה רלוונטית. מכיוון שהכסף מופרש ממשכורתכם לקרן הפנסיה, אתם תלויים בביצועיה, ומכיוון שיש מגוון רחב של קרנות ומסלולי השקעה, צריך לבחור נכון.
לפי הדוח האחרון של רשות שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, התשואה הממוצעת של מכשירי החיסכון ארוך הטווח (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה ועוד) עמדה בין 2015 ל־2020 על כ־5% ברוטו בשנה (לא כולל דמי ניהול). זו תשואה לא רעה, בהתחשב ברמת הריבית האפסית, אבל מי שרוצה להשיג יותר מהממוצע צריך להקדיש לזה קצת זמן.
לא, לא מדובר בלימוד רזי שוק ההון וגם אין צורך לעקוב אחרי המדורים הכלכליים בתקשורת. צריך לעשות את זה בעצמך: לבדוק מדי תקופה את הביצועים של הקרן שבחרת לעומת קרנות אחרות (באמצעות מערכת נט פנסיה, הגלויה לציבור, או באמצעות השוואות עם חברים) ולהיות דינמי בניידות בין קרנות ובבחירה בין מסלולי השקעה (בדגש על משקל המניות).
לא צריך להתנייד בכל שני וחמישי, וגם לא פעם בכמה חודשים, אלא לבחון מדי שנה או שנתיים. נכון הוא שמבחן אחורה של ביצועי קרנות פנסיה אינו מבטיח גם את העתיד, אבל בסך הכל ביצועים לאורך חמש ועשר השנים האחרונות הם אינדיקציה לא רעה לאיכות המנהלים.
צריך גם להבין נקודה מהותית: דמי ניהול נמוכים הם אכן חשובים, אבל אינם חזות הכל. על רקע התחרות הגדולה בשוק הפנסיה, דמי הניהול נלחצים כלפי מטה כבר כמה שנים, ולצרכנים יש עדנה בתחום הזה.
פעם נחשבו דמי הניהול ל"רוצח השקט" של הפנסיה. הם אכלו שליש - ולפעמים יותר - מהתשואה, ולמעשה פגעו קשות בסכומי הפנסיה בעת פרישה. כיום הצטמצמה התופעה הזו - והשוק ירד לדמי ניהול ממוצעים נמוכים וסבירים. לכן המבחן החשוב של הצרכנים צריך להיות מבחן התשואה, ולא דווקא דמי הניהול. וכמו בכל מקצוע, גם בעולם ההשקעות יש מנהלים טובים יותר ויש טובים פחות או ממש גרועים. צריך לדעת לבחור את הטובים כי בחירה כזו היא תוספת משמעותית מאוד לפנסיה. עד כמה משמעותית? אקח דוגמה הפוכה שנותנת רשות שוק ההון בפרסומיה בנוגע לדמי ניהול.
הרשות בחרה כמה קרנות פנסיה שהציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר כקרנות נבחרות. קרנות אלו הן אלטרנטיבת חיסכון בדמי ניהול נמוכים, וכאמור, כל עובד או עצמאי שירצה בכך, יוכל להצטרף לאחת מהן. שיעורי דמי הניהול המרביים שייגבו מהמצטרפים החדשים לקרנות הנבחרות יהיו קבועים לעשר שנים ויעמדו על 0.22% מהצבירה ו־1% מההפקדות החודשיות, בהשוואה לתקרה המקסימלית של דמי הניהול הקבועים בחוק, העומדת על 0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות החודשיות. זו התקרה המקסימלית.
הרשות סיפקה כמה דוגמאות כדי להמחיש את החשיבות של דמי ניהול נמוכים - הגידול הצפוי בקצבת הזקנה לאחר פרישה אם החוסך ישלם את דמי הניהול הנמוכים המוצעים בקרנות נבחרות, לעומת דמי הניהול המקסימליים: גבר בן 30, המשתכר 5,000 שקל, צפוי להגדיל את הקצבה ברוטו בכ־530 שקל בחודש.
אישה בת 30 המשתכרת 8,000 שקל צפויה להגדיל את הקצבה ברוטו בכ־717 שקל בחודש.
גבר בן 30 המשתכר 10,000 שקל צפוי להגדיל את הקצבה ברוטו ב־1,060 שקל בחודש.
אישה בת 30 המשתכרת 15,000 שקל צפויה להגדיל את הקצבה ברוטו ב־1,340 שקל בחודש.
המספרים האלה יפים מאוד וממחישים את ההבדלים בין דמי ניהול נמוכים לדמי ניהול מקסימליים, אך זו הטעיה. דמי הניהול הממוצעים נמוכים בהרבה מהמקסימליים, ולכן הרשות ניפחה את הגידול הצפוי בקצבת הזקנה. כלומר, מה שחשוב הרבה יותר כעת היא בחירה של קרן בעלת תשואות גבוהות יותר כי 1% או 2% - ואפילו יש כאלה שמשיגים 3% יותר מהממוצע - הם כבר באמת הפרשים חודשיים של אלפי שקלים בפנסיה בגיל פרישה.
שורה תחתונה: תקדישו פעם בשנה שעה־שעתיים לדברים האלה - זה ממש שווה. שווה מאות אלפי שקלים לפחות, אם רמת השכר שלכם גבוהה יחסית.