הנשיא ג'ו ביידן בצרות. שיעור התומכים בו בסקרי דעת קהל צונח והגיע לשפל של פחות מ-40 אחוז. הנשיא לא מצליח להעביר יוזמות בקונגרס, הקורונה לא מרפה והאינפלציה עולה. זה לא חדשות שנשיא ארצות הברית,  אחרי למעלה משנה בבית הלבן, מאבד אהדה. החידוש בצרות של ביידן, שהוא לא עשה שום דבר רע. לא מעד, לא קשור למחדל כל שהוא, לא הדיח אף אחד או אחת מהקבינט שלו, לא נתפס בהצהרה מביכה במיוחד. ג'ו ביידן בצרות כי הוא אדם נורמטיבי, מסביר פנים, מכבד אנשים ונשים בסביבתו. אין היום בפוליטיקה האמריקאית מישהו או מישהי שיכולים להתחרות בעבר העשיר ובניסיון העצום שג'ו ביידן צבר בשירות ציבורי, ובתפקידים בכירים בצמרת הממשל בקריירה ללא רבב שנמשכת יותר מ-50 שנה.

אמר לי אמש פרשן ותיק בוושינגטון, "לא ביידן בצרות. אמריקה בצרות. להיות פוליטיקאי  נורמלי, מיושב, מפויס ושואף לעשות טוב לעם, זה היום חסרון, פגם". פרשנים, בעלי טורים ותיקים בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט משתגעים. ארבע שנים כתבו בחמת זעם ופרסמו מאמרים נגד דונלד טראמפ. גינו כל תזוזה שעשה, הוקיעו כל התבטאות ששיווק, לעגו לכל הופעה שלו. עכשיו הם מנסים באופן נואש להסביר מה קרה למחליפו האידיאלי של שנוא נפשם, לבן יקירם ג'ו ביידן?

"מסכן ג'ו", כותבת בעלת הטור הוותיקה בניו יורק טיימס מורין דאוד. "הצרות של ג'ו ביידן. קירסטן סינמה (סנטורית דמוקרטית מאריזונה) משפילה אותו, מיץ' מקונל מעליב אותו, בית המשפט העליון בולם אותו, ולדימיר פוטין שם אותו ללעג וקלס, האינפלציה גוברת עליו, הקורונה מתפשטת סביבו". לצד הטור שלה מנסה בעל טור ותיק, רוס דוטאט, לפרשן ולהסביר לפי כותרת מאמרו האחרון "מה חושב ביידן?".  הכותב משתדל  לפרשן מה קרה לנשיא "שזכה להשתוות לפרנקלין רוזוולט בעקבות אישור פרויקט  התשתית היקר שלו ועכשיו מתמודד עם המוטציה דלתא, עם  הנסיגה המביכה מאפגניסטן ואווירת אינפלציה".

לאחר שהצליח להשיג את אישור שני הבתים לפרויקט התשתית שלו עם תקציב של למעלה מטריליון דולר, הגיש ביידן לקונגרס את היוזמה המהפכנית שלו, התוכנית "לבנות בחזרה טוב יותר", יוזמה חברתית שאפתנית, היקרה והמקיפה ביותר בתולדות ארה"ב, יותר מהניו-דיל של הנשיא רוזוולט.  לישום התוכנית ביקש ביידן תקציב אסטרונומי של 3.5 טריליון דולר. מי שמנע, סיכל ולמעשה חיסל את התוכנית, היה סנטור דמוקרטי ממערב ווירגי'ניה בשם ג'ו מנצ'ין. גם אחרי שהנשיא ביידן הסכים לקצץ את התקציב לשני טריליון, מנצ'ין התעקש בהתנגדותו. גם אחרי שסקרי דעת קהל העלו שרוב בקרב האמריקאים תומכים בתוכנית, מנצ'ין סירב לסגת מהתנגדותו.

סנטורים דמוקרטיים ובכירים במפלגה עדיין מקווים לקדם את התוכנית, אך להערכת פרשנים בוושינגטון, הסיכויים לאישורה קלושים ביותר. לא רק תוכנית חברתית שאמורה הייתה לשפר את מערכת הבריאות, הרחבת החינוך הציבורי גם לגני ילדים, סיוע לקשישים ומעבר לאמצעי אנרגיה ירוקים, נבלמה על ידי סנטור יחידי שמניעיו לפי דעות הרווחות בגבעת הקפיטול מפוקפקים ביותר. מי שיצא מוכה וחבול מכישלון קידום התוכנית הוא הנשיא ג'ו ביידן.

"לא להאמין", אמר לי אתמול פרשן ותיק בוושינגטון. "הוא (הנשיא ביידן) רצה ושאף להיטיב עם העם, ביקש לשפר, להרחיב שירותי בריאות וסעד בהיקף שעד כה לא נעשה, לעשות טוב לאמריקאים, ויצא פגוע ומושפל". הנשיא איננו מרפה. גם לא יכול להרפות. היעד הקריטי שנכפה עליו הוא הבטחת בחירות דמוקרטיות בארה"ב. נשמע ומצלצל כיעד מוזר וחריג ההולם יותר מדינה נידחת ביבשת אפריקה.

אבל מסתבר כי בקרב הרפובליקנים, כולל סנטורים, חברי קונגרס ובכירים, לא מעטים מאמינים לטענות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כי תוצאות הבחירות לנשיאות האחרונות היו מזויפות.  ב-20 מדינות בארה"ב שמושליהן רפובליקנים כבר שונו, תוקנו ונקבעו תקנות ונהלים חדשים לבחירות, וגם נקבעו מחדש גבולות של אזורי בחירות מקומיים והכל במטרה מוצהרת למנוע מבעלי זכויות הצבעה בקרב שחורים, מהגרים ומיעוטים ואוכלוסיות המצביעות לדמוקרטים, ליישם למעשה את זכותם או לפחות להקשות עליהם להצביע.

בנאום שנשא ביידן הוא התייחס לפעילות של הרפובליקנים שמטרתה הגבלת הנגישות  לבחירות אותה הגדיר כ"איום על הדמוקרטיה בארה"ב". בנאום שנשא לציון יום השנה להסתערות של אוהדי טראמפ על בית המחוקקים בוושינגטון, ביידן הגדיר לראשונה את מי שקרא "הנשיא הקודם" כ"איום קיומי על עתידה של ארה"ב.

להגנה על בחירות יש לביידן תומכים גם מחוץ למפלגה הדמוקרטית. המבחן להצלחתו או לכישלונו במאבק נגד ההתנכלות להליכי הבחירות הקיימים יהיה בבחירות של אמצע הקדנציה בעוד שנה.

מעניין שהצרות של הנשיא הן בחזית הפנימית, בנושאים ובעיות הנוגעים לחיי היומיום של אמריקאים. נושאי מדיניות חוץ כמעט לא מעניינים ולא מעסיקים את אמצעי התקשורת. בתחום החוץ, נצמד לנשיא ביידן כתם - הנסיגה המבוהלת והמביכה מאפגניסטן. עתיד הסכם הגרעין עם איראן והמשא ומתן המתקיים בנושא כמעט ולא נידונים בקרב פרשנים.

הנושא המעסיק פרשנים הוא העימות בין ארה"ב ורוסיה במשבר אוקראינה. הערכה של רובם היא שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין פועל מתוך חולשה ויודע היטב כי אין לו סיכוי לבלום את התרחבות ברית נאט"ו.  גם פרשנים הידועים כאוהדי הנשיא ביידן טוענים שחסרה לבית הלבן אסטרטגיה ברורה ומוצהרת בעימות מול פוטין.

עם זאת, ההערכה היא כי סופו של המשבר תלוי במידה רבה בעמדת מעצמות מערב כמו בריטניה, גרמניה, צרפת וארצות האיחוד האירופי. בכל פרשנות והערכה לגבי תפקודו של ביידן חוזר ונשנה המשפט, "אבל יש לו עוד יותר משנתיים וחצי בבית הלבן". ההערכה הרווחת בוושינגטון היא שביידן צפוי להפתיע לטובה ולחיוב. "יש לו הרבה ניסיון לנווט את דרכו להישגים", אמר לי פרשן וותיק ומוערך. "ההישג הגדול שלו יהיה שהוא ישקם את מעמד הנורמליות והשפיות בפוליטיקה האמריקאית. שיוכיח שניסיון, רצון טוב, כוונות חיוביות ושאיפה להיטיב עם העם הם מעלות ותכונות ששוות תמיכה ואהדה".