1. הפינה לשיפוטכם
בנימין נתניהו היה מאוד רוצה לחתום על הסדר טיעון כזה או אחר עם הפרקליטות ולנצל את ההזדמנות, אולי האחרונה, להיחלץ מהקוראלס שעלול להוביל אותו, בסבירות גבוהה, לכלא מעשיהו. פרקליטיו (בן צור וחדד) הסבירו לו שגם אם יזוכה בסעיף השוחד של תיק 4000, סיכוי מצוין שיורשע בהפרת אמונים ברף הגבוה, בנוסף להרשעה הבטוחה של מרמה והפרת אמונים ברף הגבוה מתיק 1000 (מיליון שקל, כן?). פירוש הדבר עונש מאסר בפועל, חד וחלק.
רשימת אישי הציבור ואנשי העסקים שעלו על סרבל כתום בעקבות הרשעה בהפרת אמונים ומרמה מוכרת לנתניהו בעל פה. הוא חונה עכשיו ב"פינה לשיפוטכם" וממש לא רוצה להיכנס למצעד הזה היישר למקום הראשון. אילו היה אדון לעצמו, היה עושה את זה מזמן. כפי שקוראי הטור הזה יודעים, הוא כבר מזמן לא מקבל את ההחלטות לבד. לא בעניינים גורליים לחיי מדינה (כשהיה ראש ממשלה), לא בעניינים גורליים לחייו שלו.
כל מי שמכיר את נתניהו יודע שלאורך השנים מי שרצה להשפיע על החלטותיו חתר להיות האחרון שמדבר (או מפחיד אותו) לפני קבלת ההחלטה. מאז הפך לאזרח משועמם, האחרונים שמדברים או מפחידים אותו הם גם הראשונים: בני ביתו. הם יודעים איפה ללחוץ כדי להפעיל את הפוביות, תיאוריות הקונספירציה והפחדים.
הפגישה הדרמטית ההיא בבית פרקליטו נועדה לשכנע את בני המשפחה שאבי המשפחה עלול לגמור כפי שגמרו העבריינים משה קצב, אריה דרעי, אברהם הירשזון ואהוד אולמרט (רשימה חלקית). חדי העין שמו לב שלפגישה זומנו גם נתן אשל ועו"ד יוסי כהן. נאמר זאת בעדינות המתבקשת: מקורבי המשפחה יודעים שמקור כוחם של שני אלה אינו נשאב מהאדון, אלא מהגברת. תפקידם בכוח היה לשכנע בעיקר אותה. ואכן, זה הצליח. לחצי שעה לפחות.
במהלך הפגישה יצא תדרוך לכל פרשני המשפט שלפיו נתניהו יסכים להסדר עם קלון. מיד אחר כך יצא ציוץ אצל יעקב ברדוגו שהבהיר שאם נתניהו יחתום על הסדר הטיעון, תהיה זו הודאה בביצוע עבירות פליליות בפה מלא, ואף אחד לא סוחט אותו, ובלי טריקים ובלי שטיקים (הניסוח שלי). מטרת הציוץ הזה הייתה להבהיר ליועמ"ש ובכירי הפרקליטות שביבי בעניין. שאפשר להתקדם.
לרוע המזל, שעה וחצי אחר כך יצא, מאותו ברדוגו ממש, ציוץ הפוך לגמרי. החל ב"מנדלבליט וחבורת הבריונים" ועד "החלטה להודות בהסדר טיעון בנסיבות הללו אין בינה לבין האמת דבר". אל תתרגשו, אצל הביביסטים אין שום בעיה לצייץ, או לחשוב, דבר והיפוכו תוך שעה אחת. הם מצייצים, או חושבים, מה שאומרים להם (ע"ע מנסור עבאס). הקלון הנלווה לזה לא מטריד אותם, הם רגישים לקלון פחות מאדונם. אגב, למען הסר ספק ואולי כדי לכפר על הציוץ הראשון, צייץ אותו ברדוגו כמה דקות אחר כך שוב את אותה הכחשה ואותה קביעה בעניין "מנדלבליט וחבורת הבריונים".
מישהו או מישהי לחצו עליו מאוד בעניין הזה. למחרת בבוקר המשיך ברדוגו עם ציוץ שלישי. וכדי למחוק כל זכר להסכמה של נתניהו לקלון, הצטרפה למקהלה גם ניקול ראידמן, המקורבת עד מאוד לגברת נתניהו, שבישרה בדרמטיות בחשבון האינסטגרם שלה את זה: "נתניהו לא הסכים לעסקה עם קלון! מידע ממקור ראשון!!". ניקול יקרה, לא צריך סימני קריאה. שומעים את הצעקות מקיסריה עד צלאח א־דין. מיד אח"כ צירפה ראידמן עוד פוסט: "ומספיק עם הספינים השקריים! לא יודעת מי מדליף מידע, אבל זה לא נכון!!".
מה השתנה בין הערב ("נתניהו הסכים") ללילה (ברדוגו) ולבוקר (ראידמן)? לא יודע. אולי מיזם גיוס המיליונים שפתח ינון מגל עבור המשפחה הנזקקת. אולי עוד אפשר יהיה לעשות כמה לירות מהמשפט הזה. ההגנה לא תעלה כסף. ואם הנאשם יצטרך ללכת לבית האסורים? כשנגיע לגשר, נעבור אותו.
ובינתיים בצלאח א־דין, הסתיים תהליך התפכחות מהיר. היועץ הבין, בפעם השלוש מאות, עם מי יש לו עסק. סביבתו סייעה לו להבין. בנימין נתניהו משלם עכשיו את כל החשבונות שמהם חמק ב־30 השנים האחרונות. ממשלה הוא לא הצליח להרכיב, כי אין בנמצא אף פוליטיקאי שפוי (שאינו שבוי) שמוכן לעשות איתו עסק. מסתבר שאין גם פרקליטים שמוכנים לעשות איתו עסקה.
קו האשראי של האיש תם ונשלם. לאורך כל הקריירה שלו הוא התיש את יריביו למו"מים השונים עד שהם מאסו בחייהם. הרשימה ארוכה וכוללת את כל הלאומים, השפות והיבשות על פני כדור הארץ. הבעיה היא שרוב הזמן הזה הוא היה ראש הממשלה. הוא הכתיב את הקצב. הוא שיחק עם יריביו כחתול המהתל בעכבר הלכוד בין כפותיו. הוא עוד לא הבין שזה נגמר. עכשיו, הוא העכבר.
2. תוכנית הקלון
תוכניתו המקורית של נתניהו הייתה פשוטה: לחתום על הסדר טיעון שבו מוסכם שהתביעה תבקש קלון והוא יתנגד. הצדדים ישאירו את זה להכרעת בית המשפט, שיכריע כמובן שיש קלון (לאור העובדה שהנאשם מודה בשתי עבירות הפרת אמונים). נתניהו יעתור לבית המשפט העליון. מיד אחר כך יתפטר מהכנסת. לעליון הוא יגיע כאזרח פשוט, שאלת הקלון כלל אינה רלוונטית מבחינתו, והעליון יודיע שאין שום סיבה להכריע בסוגיית הקלון (זה בדיוק מה שקרה השבוע בעליון עם הקלון של דרעי).
התוכנית הזו התפוגגה לאור התנגדותם של בכירי הפרקליטות שהזכירו למנדלבליט עם איזו מכונת שקרים הוא מנסה לעשות עסקים. לפחות כרגע, הסיפור נפח את נשמתו ונקבר קבורת חמור. בהמשך הדרך הוא עלול (או עשוי) לקום לתחייה.
מאזן הרווח־הפסד של נתניהו מחשיפת מגעיו (שלא לומר תחנוניו) לעסקת טיעון מעיד על פשיטת רגל. יש כאלה הסבורים שהנכונות של התביעה לוותר על סעיף השוחד ב־4000 ולסגור את תיק 2000 היא ניצחון גדול עבורו. ציבורית ומהותית. ציבורית, כי הוא מוכיח לחסידיו שתפרו לו תיקים. הנה, הם מוכנים למחוק את השוחד. הטיעון הזה מגוחך במיוחד: הרי חסידיו כבר בטוחים מזמן שתפרו לו תיקים והם יישארו בטוחים בזה גם אם יורשע במחוזי, בעליון ובבית הדין של מעלה.
מהותית, כי הנכונות של הפרקליטות ללכת לקראתו תשפיע על השופטים. זה אפילו לא מגוחך. הרי חלק ניכר מהתיקים הפליליים בישראל מסתיים בעסקאות טיעון והעסקאות הללו מכילות תמיד, ללא יוצא מן הכלל, ויתורים של שני הצדדים. כשהעסקה נופלת, זה לא משפיע על השופטים. מי שמקווה שבעוד ארבע שנים, כשהם יכתבו את הכרעת הדין, הם יהיו מושפעים ממה שאירע בפברואר 2021, לא מבין את כללי המשחק. נסו להיזכר במשה קצב, שסירב לחתום על עסקת טיעון חלומית שבמסגרתה היה מורשע בעבירות שוליות והולך הביתה אדם חופשי ונטול דאגות. אחרי שהתחרט, הורשע באונס ונשלח לשש שנות מאסר, אף על פי שמני מזוז היה מוכן למחוק 90% מהתיק.
את ההוכחה הטובה ביותר למהלומה שספג השבוע נתניהו נתן ח"כ דוד ביטן בראיון שהעניק אתמול לרדיו 103. לדבריו, אם נתניהו לא היה ראש הממשלה עכשיו, ישראל כ"ץ היה מרכיב ממשלה תוך 90 יום. על פי ביטן, המגעים כבר מתקיימים. על פי ביטן, נתניהו הוא זה שיצר את הסיטואציה ולכן "הוא לא יכול לבוא בטענות". במקביל פורסמו ידיעות שכ"ץ עצמו אומר לפעילי ליכוד ש"נתניהו בדרך החוצה יותר מהר ממה שאתם חושבים".
האם נתניהו אכן בדרך החוצה? אני לא יודע. אבל היראה מנתניהו וההרתעה של נתניהו בהחלט ניזוקו. הלחשים הפכו לדיבורים. האנשים מתחילים לדמיין את היום המר והנמהר שבו הם יקומו בבוקר ומישהו אחר יהיה יו"ר הליכוד. תהליך דומה מאוד לאפשרות, שנראתה עד לאחרונה בדיונית לגמרי, שיום אחד נקום בבוקר ויהיה כאן ראש ממשלה אחר. ובכן, יש.
3. פסטיבל ערד
האם סיפור הסדר הטיעון (שלא הוסדר) היה מתוכנן ומתוזמן מראש יחד עם פעילות נוספת סביב נתניהו? אני לא יודע, אבל הנה העובדות: בד בבד עם הגעת המגעים להסדר טיעון לשיאם, תואמה "הפגנת המאה" של הימין והביביסטים שהתקיימה השבוע, העלאת כרזת ההערצה הענקית לנתניהו בנתיבי איילון ומבצע התרמת המיליונים לטובת המשפחה הנזקקת (אם כי שותפי לשידור ינון מגל אומר שהחליט לבד ולא הושפע מאיש).
האם הייתה כאן תוכנית להדגים ליועמ"ש עד כמה פופולרי הנאשם שלו ועד כמה כדאי ללכת לקראתו? אולי. במקביל, התרחש עוד משהו: הביביסט מספר 1, רמי בן־יהודה, הכריז על מבצע נטיעות ביביסטי בדרום שססמתו "שותלים עץ בדרום, יורים בלבו של איש החמאס מנסור עבאס".
הם ירדו לשטח, ובנקודת הכינוס הציע לו ביביסט מוכר נוסף, יגאל מלכה, את ההצעה הזו: "רמי, רמי, רמי, יש לך פה שני בדואים, עכשיו מסתכלים עלינו בצד, לך תדליק אותם!". מי שחושב שהמטרה העיקרית של ה"נטיעות" הללו הייתה להדליק את הנגב ולשפוך בנזין על הגחלים הלוחשות בו ממילא, עושה את זה על אחריותו. בכל מקרה, החברים ניסו לתאם את נטיעות הנפץ שלהם עם עיריית ערד, שהאירוע כולו אמור להתרחש בשטחה המוניציפלי. בשלב הראשון, הביעו בכירי העירייה הסכמה. למה לא? רוצים לבוא לנטוע בעיר? בבקשה. בתיאום עם מחלקת הגינון. וולקאם.
ראש העיר ערד הוא ניסן בן חמו. ראש העיר הראשון שנולד וגדל בערד, בן להורים שנמנו עם מייסדי העיר. בן־חמו היה מ"פ בדובדבן. השתחרר בדרגת רב סרן. היום הוא מג"ד במילואים. תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים בהצטיינות יתרה (רייכמן). עשה קריירה לא רעה בהייטק והחליט שהגיע הזמן לחזור לעיר שבה גדל ולתרום לה. הוא איש יש עתיד ומייצג את הרוב החילוני בערד, מול נציג הליכוד שחבר לחסידות גור בעיר. בן־חמו ניצח בבחירות האחרונות עם 63% מקולות הבוחרים.
נחזור לנטיעות. ביום שני השבוע, היום שבו היו אמורות להיערך "הנטיעות", צייץ חשבון הטוויטר של עיריית ערד את הציוץ הבא: כש"מתנדבים" מתקשרים ומציעים לשתול עצים בשנת שמיטה, זה נשמע מוזר מלכתחילה. כשהם מסרבים לשתול בתוך העיר כפי שנקבע, ורוצים לשתול סמוך לשטח בדואי, כבר ברורה מטרתם. אז סיבוב פוליטי תעשו במקום אחר. אין לנו ולשכנינו צורך במתנדבים שבאים לשעה במטרה להדליק אש.
הרמתי אתמול טלפון לראש העיר בן־חמו. "אני נולדתי כאן", אמר לי בן־חמו, "אני גר כאן, אני חי כאן, עם הבדואים, מהיום בו נולדתי. אף אחד לא יכול לספר לי סיפורים. אז כשהחמודים האלה רצו לבוא לרקוד על הדם, ענינו להם כמו שצריך. הם רצו לנטוע לבדואים ממש על האף. כדי להתסיס. אז כמו שהם הגיעו, ככה הם הלכו. נסעו למקום אחר. יש כאן מספיק אש. לא ניתן להם להבעיר עוד אש".
אתה לא יכול להכחיש, אמרתי לו, שיש בעיה עם הבדואים. פשיעה, ניתוק כבישים, אלימות. "ברור", אמר, "יש לנו בעיה קשה עם הפשיעה והאלימות, אבל צריך להבין שזה אחוז מזערי מהאוכלוסייה עצמה. יש 300 אלף בדואים. האנשים שניתקו את כביש 31 זה כמה מאות. אני יכול לרקוד על הדם ולצעוק בכיכר מוות לבדואים, אבל אני לא אעשה את זה".
"שיהיה ברור: מי שזורק אבן על מכונית נוסעת הוא טרוריסט. לא פחות. מי שפוגע בתשתיות הוא עבריין. צריך להשתמש ביד ברזל כדי לבער את התופעות האלה. אבל בעת ובעונה אחת צריך לזכור שיש כאן מאות אלפי אנשים שהם אזרחי המדינה והם חיים בתנאים מחפירים. בוא תסתובב איתי בפזורה ותראה. ביוב זורם, אין תשתיות, אין בתי ספר, אין כלום. הגיל החציוני בחברה הבדואית הוא 19. זה מטורף. זו חברה צעירה מאוד, ואם לא ניקח את העניינים בידיים עכשיו, בעוד 10 ו־20 שנה נקבל מצב גרוע פי מאה. הם אזרחי ישראל. אנחנו צריכים לדאוג להם ביד אחת, ולהבהיר להם שיש חוק וסדר בשנייה".
4. משימת חיסול
תחקיר "כלכליסט" בעניין תוכנות הריגול (להלן "רוגלות") ההתקפיות הנמצאות בשימוש משטרת ישראל הוא עבודה עיתונאית ראויה וחשובה. אם המשטרה השתמשה בכלי התקיפה הללו נגד מפגינים או מוחים, זוהי רעידת אדמה. אם המשטרה השתמשה בהם נגד פוליטיקאים, כנ"ל. אם המשטרה השתמשה בהם ללא אישור שופט (נשיא או סגן נשיא מחוזי), זו הכלאה בין קו 300 לווטרגייט, על סטרואידים. המשטרה, אגב, מכחישה בתוקף. אין לי כלים (התקפיים או הגנתיים) לדעת את האמת.
הבעיה שלי היא עם ספיחיו של התחקיר, שהפכו לזנב שמכשכש בכלב. הזנב הזה עוד יגרור את הכלב אחריו לאבדון. מאמר שפורסם ב"כלכליסט" יומיים אחרי התחקיר הראשוני נשא את הכותרת "פגסוס צריכה להימחק, ויחד איתה גם NSO". המאמר הפליא לסקור את "השימושים המסוכנים" בתוכנת הריגול ובכלי הסייבר ההתקפיים שמייצרת NSO, קבע כי "אין תרחיש סביר לשימוש ראוי בפגסוס" ודרש, פחות או יותר, למחוק מעל המפה כל זכר לכל זה.
מדובר בטירוף הדעת. לא פחות. מישהו כאן מתבלבל לגמרי. "כלכליסט" לא לבד. עיתונאים, פעילים חברתיים, מנהיגים, פוליטיקאים, כולם מתקהלים עכשיו אל מול NSO וחברות ישראליות דומות לה עם קלשונים, ולא מתכוונים להירגע עד השלמת החיסול. צר לי לקבוע שהחבר'ה האלה מטורללים. הם מצטרפים למסע כוחני אף יותר, שמתנהל כעת על ידי האמריקאים נגד NSO וחברת סייבר ישראלית נוספת בשם קנדירו (CANDIRU). מדובר במתקפה נגד תעשיית הסייבר הישראלית. מתקפה נגד היתרון האיכותי הדרמטי שיש לישראל, בזכות גאונות מהנדסיה (ותודה לתשתית של 8200), בכל הקשור לתחום הסייבר.
למי ששכח: הסייבר הוא העתיד. הוא ההווה. המלחמות הבאות יתנהלו שם. באותה מידה שעלינו לטרוח על יתרון איכותי לחיל האוויר, למודיעין, ליחידות המיוחדות, כך אנחנו חייבים יתרון איכותי בסייבר. גם המאבק בגרעין האיראני מתרחש עכשיו בסייבר וזה ילך ויתעצם. מגיעה עכשיו חבורת האנרכיסטים־פרוגרסיבים הנלהבת הזו ורוצה להוריד את השאלטר על התעשייה כולה. כי NSO וקנדירו הן רק מטאפורה. שם קוד.
הן מייצגות עשרות ומאות חברות סייבר ישראליות שממוקדות בסייבר התקפי, סייבר הגנתי וכלי סייבר שונים ומשונים שנועדו לשמור על היתרון האיכותי שלנו בעולם שהולך ומשחיר, הולך ושוקע בתוך עולם ה"דארקנט", שם מרוכזים מופרעי כל העולם וזוממים את מזימותיהם. אז עזבו, זה לא בשבילנו. שהאיראנים יפתחו סייבר. שחמאס וחיזבאללה יובילו בסייבר. אנחנו טהרנים עכשיו.
זאת ועוד: NSO לא מפעילה את מערכותיה. היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ריגול. אין לי דבר ומחציתו עם אף אחד בחברה הזו. אין לי שם מניות, או ריטיינר, או אינטרס כלשהו. שייחנקו עם הררי הכסף שהם עושים. אבל אני פטריוט ישראלי שמנסה לשמור על שפיות (לא תמיד בהצלחה). ואני מבין מה פירוש הג'יהאד הזה שמתנהל עכשיו נגד חברות הסייבר שלנו. כש־NSO מוכרת רוגלה למשטרת ישראל, היא מאבדת עליה שליטה. אגב, לא מדובר בפגסוס, אלא ברוגלה עם יכולות מופחתות בשם "סייפן". האחריות כולה של המשטרה.
יודעים מה? אני גם מאוד רוצה שלמשטרה יהיו כל הכלים האלה, ויותר מהם. כי אני יודע להסתער על המשטרה כשהיא מפשלת (והיא עושה את זה הרבה), ואני יודע לדרוש ממנה לפצח את משפחות הפשע, לעצור את כל הפדופילים, את הברחות הסמים, את הפשע במגזר הערבי, את מצבורי הנשק העצומים שם. אבל אני מצייד אותה ברוגטקות. כי משטרת ישראל מצוידת בצורה אומללה, גם יחסית לארגוני הפשיעה.
המשטרה צריכה פגסוס וכל מה שיש היום בעולם כדי להיות יעילה וטובה ולהגן על החיים שלנו. באותה נשימה, צריך שתהיה רגולציה יעילה, חודרנית ותקיפה על השימוש בכלים האלה. בדיוק כפי שיש רגולציה על מכירת טילים, מקלעים ומכונות הרג אחרות. תגידו, מישהו פעם בא בטענות לרפאל כשטילים מתוצרתה שוגרו לעבר מטרות שנויות במחלוקת? מישהו עוקב אחרי כל הדיקטטורים באפריקה ששכירי החרב שלהם טובחים שנות דור במורדים למיניהם בעזרת תת־מקלעים כחול־לבן? וכו' וכו'. התשובה היא לא. ישראל היא מעצמת נשק. צריך להגיד את האמת הזו. הייתי מאוד שמח אם אפשר היה לסגור את התעשייה האווירית, לפטר את כל עובדי רפאל והתעשייה הצבאית ולכתת את רובינו למקלדות. אבל אי אפשר.
בשבוע שעבר ראיינתי את שר האוצר אביגדור ליברמן באירוע באוניברסיטת תל אביב. להפתעתי, הוא לא גילה התלהבות לדבר על פוליטיקה וכלכלה ואמר כמה דברים אחרים. רק אחר כך הרהרתי בהם. הנה התקציר: "אני מודאג מאוד", אמר שר האוצר, "משלוש תופעות שהולכות ומתעצמות במישור הגלובלי. הראשונה היא מטבעות הקריפטו. כל המערכות המוניטריות המרכזיות בעולם בלחץ גדול מזה. יש היום בעולם בין 14 ל־15 אלף מטבעות קריפטו. אף אחד לא יודע מי עומד מאחורי כל זה.
באל סלבדור הקריפטו הוא כבר המטבע הרשמי. בסין ותאילנד הוא נאסר לשימוש. התופעה הזו עצומה ואי אפשר לשלוט בה. יש בורסות קריפטו, יש מסחר קריפטו, ממציאי הביטקוין עצמם מודים שלא לילד הזה הם פיללו. העסק הזה אפל ולא ברור. תעשיית הגיימינג מגלגלת 150 מיליארד דולר בשנה, הרוב בקריפטו. כנ"ל הימורי הספורט. מעבר של העולם לקריפטו יקשה מאוד על המאבק בהלבנת הון ואיתור כספי טרור. ברגע שענקיות האינטרנט כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט מתחילות לדבר על ייצור מטבעות קריפטו משלהן, זה מסמן כיוון רע מאוד".
התופעה השנייה, אליבא דליברמן, היא הטכנולוגיה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. "תופעת טרור הסייבר, קבוצות ההאקרים שפעילות בעיקר בדארקנט", הוא אומר, "הם יודעים כבר לפרוץ הגנות של משרדי ביטחון, של בנקים, של מוסדות כלכליים עוצמתיים. זה הפך לתחום הפשיעה בדם קר ובמצח נחושה מספר 1 בעולם. הם פורצים, שואבים מידע, סוחטים, דורשים כופר".
"תוסיף לזה את הפיתוחים של הבינה המלאכותית ותבין שההאקרים האלה הם רק פרומו. אף אחד לא יודע לאן תוביל הבינה המלאכותית. האמריקאים כבר הודיעו שטכנולוגיית דור 5 בסלולר עלולה לפגוע במסלולי טיסת המטוסים. אנחנו מתקרבים למצב שבו הטכנולוגיה בסייבר, ובעיקר בתחום הבינה המלאכותית, תסכן קבוצות הולכות וגדולות של בני אדם".
התופעה השלישית היא המתרחש בדארקנט. "הפייק ניוז ברשתות החברתיות הקונבנציונליות זה משחק ילדים לעומת מה שקורה בדארקנט", אומר ליברמן, "יש שם את ריכוז המופרעים, הפסיכופתים, הטרוריסטים, הפושעים, המרגלים והסוכנים הכי גדול בעולם, זה ריקוד מטורף של כל הגורמים האלה בכפיפה אחת, זה מבהיל". שאלתי אותו לאן זה מוביל. "אין ברירה", אמר, "העולם החופשי חייב להתאחד, חייבים תיאום מוחלט של מדינות 7G פלוס סין ורוסיה, כדי לייצר סוג של שליטה או רגולציה על הטירוף הזה. צריך לקבוע כללים חדשים, צריך לאכוף אותם, צריך לעשות את כל זה לפני שיהיה מאוחר מדי".
אז בדיוק עכשיו מסתערים כאן אצלנו על חברות הסייבר, שהן לא פחות מנכס לביטחון הלאומי. ישראל נחשבת היום לאחת המעצמות החזקות בעולם גם בזכות תעשיית הסייבר שלה, שפותחת לה דלתות מסביב לגלובוס. הנכסים המודיעיניים והיכולות שהתעשייה הזו מקנה לנו הם חיוניים לעידן המסוכן והלא ברור שבפתחו ניצב עכשיו העולם. אז קדימה, בואו נעלה על הבסטיליה ונפרק הכל.
5. הפייק של זועבי
שתי חברות כנסת אחראיות השבוע לשני מיצגי אימים מופרכים. הראשונה, כצפוי, היא ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. התקף טנטרום שלה השבוע היה קולני מאי־פעם. אם אני קצין הכנסת, אני מחלק ליו"ר וסגניו אטמי אוזניים, בטרם יהיה מאוחר מדי. אבל חוץ מהצרחות הקולניות שאיימו לנפץ את השמשות ברחבי ירושלים, היא גם אמרה את זה: "אני רוצה שתדעו, אחיי החרדים, אתם לא לבד... אתם סיירת מטכ"ל של הזהות היהודית במדינה".
גב' דיסטל אטבריאן: סיירת מטכ"ל היא יחידת עילית. אין בה אלפי לוחמים. הצנזורה לא תאשר לכתוב כמה בדיוק, אבל בסדיר מדובר במשהו כמו עשירית מתלמידיה של ישיבה קטנטונת. מעבר לעובדה שסיירת מטכ"ל המקורית לא חיה על חשבון המדינה אלא משרתת אותה, לא מסכנת את חייה באוהלה של תורה אלא מעבר לקווי האויב, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה סיירת מטכ"ל של עשרות אלפי לוחמים במחזור. אין לה יכולת כזאת. אחיך (ואחיי) החרדים, לעומת זאת, כן יכולים להרשות לעצמם לגדל דורות הולכים ומתרבים של תלמידים שרובם הגדול לא באמת תלמידים, אלא בעצם ממתינים ל"גיל הפטור".
חוק הגיוס, שהופל השבוע על ידי אופוזיציה בכנסת, היה חוק שהחרדים אהבו. הוא לא באמת גייס אותם. הוא בעיקר הוריד את גיל הפטור. זו כניעה שלנו, החילונים, אבל היא מחויבת המציאות הקשה שבה התברר שאין לנו כוח לאכוף שוויון בנטל על אחינו החרדים. אז לפחות שיסיימו את הבטלה ויתרמו לפריון העבודה. וכאן הגענו לח"כית השנייה. ריידא רינאוי זועבי ממרצ. מדיסטל אטבריאן אני לא מצפה לשום דבר, היא מינוי אישי של נתניהו וככה בדיוק היא מתנהגת. מזועבי ציפיתי.
היא הצביעה נגד החוק. לא נמנעה, לא נעדרה מהצבעה. פשוט הצביעה נגד. הפילה בקולה את החוק. למה? אין לה סיבה. כלומר יש, אבל מדובר בפייק סיבה. "מחיתי נגד חוק האזרחות שעבר בוועדת שרים לחקיקה", היא אמרה, אף שידעה שלפיד הגיש ערר נגד נוסח החוק (מדובר בנוסח של ח"כ רוטמן). "מצב הבדואים בדרום", היא אמרה, אף על פי שהנטיעות בשטח המריבה הוקפאו.
ח"כ זועבי בסך הכל רצתה קצת תשומת לב. כמה כותרות. שיראיינו אותה. לצורך זה היא תקעה סכין בגבם של אחיה היהודים, שמנסים להסדיר את נושא הגיוס המדמם כבר עשרות שנים ולהמשיך הלאה. היא תגרום לכך שבעוד כמה ימים יפוג תוקף ההסדר הקיים ואלפי חרדים יצטרכו להגיע לבקו"ם להתגייס לשירות מלא. היא תגרום לכך שהממשלה תמרה, שוב, את צו בג"ץ.
היא עשתה את המעשה המחפיר שלה בדם קר ובמצח נחושה, אף על פי שאין לו שום קשר לאידיאולוגיה. לו עשתה את זה בהצבעה חשובה לה או למגזר ששלח אותה לכנסת, ניחא. אפשר היה לנסות להבין. היא תקעה סכין בלב הניסיון ההיסטורי להקים ולהחזיק כאן קואליציה עם מפלגה ערבית. היא חסרת אחריות, חסרת בושה וחסרת מצפון. צריך להחזיק אצבעות שלא תחזור לכנסת הבאה.