יום השואה הבינלאומי חל השנה בעיתוי מאוד מלחיץ מבחינה יהודית. היום הזה יצויין בישראל ובארצות העולם בזמן שאיננו בדיוק תואם את המשמעות שיש ליום הזה, או צריך שיהיה לו, בתודעה היהודית. על האירועים והטכסים שיתקיימו לציון יום השואה יעיבו הדיווחים שפורסמו באחרונה על הגידול המשמעותי בתקריות אנטישמיות שאירעו בארה"ב ובארצות אירופיות. בנאומים ובהצהרות שיישמעו לציון יום השואה אי אפשר יהיה ואסור להתעלם ולא להגיב להתקפות ולגילויי שנאה אלימים נגד מוסדות יהודים בארה"ב.
יום השואה הבינלאומי שנקבע בהחלטה מיוחדת ביוזמת ישראל במליאת האו"ם לפני 11 שנים, אולי לא בא לכתחילה לחסל את התופעה החולנית של אנטישמיות. גם הצעת החלטה שאושרה בקונסזוס במליאת האו"ם בשבוע שעבר נגד התופעות המתרבות של הכחשת השואה, ביוזמת שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, לא נועדה מלכתחילה להתעמת עם העליה בגילויי אנטישמיות בעולם. לדעתי, מהלך של האו"ם נגד הכחשת שואה גם לא יצליח בעימות כזה.
הדיווחים המעודכנים על העליה באנטישמיות הם קשים. הסקר בנושא הזה, שנעשה ביוזמת קרן משפחת רודרמן, הוא מדאיג. הסקר שהתפרסם זמן קצר אחרי המתקפה על בית הכנסת בטקסס ונסיון חטיפת מתפללים, קובע כי "מתוך 10 יהודים ארבעה חוו אנטישמיות על עצמם או על אדם קרוב". עוד נאמר בסקר: "72 אחוז בקרב האורתודוכסים העידו כי חוו אנטישמיות. כמו כן 94 אחוז מהנשאלים אמרו שהאנטישמיות נוכחת בארה"ב, ו-55 אחוז הוסיפו נוכחת מאוד". מהסקרים עולה כי יהודי ארה'ב חיים בפחד מאנטישמיות.
לא נעים לערער על נתונים בסקרים. אולי זה גם חוצפה. אני מעז לערער. לדעתי הסקרים האחרונים ובמיוחד הפרשנויות הערכות שפורסמו כתגובות לנתונים הם מוגזמים, חוטאים בהפרזה, בתיאורים פסימיים ומפחידים שאינם מתיישבים עם המציאות בשטח. ההגזמה נעשתה מתוך חרדה ודאגה. לא מתוך כוונות רעות. אבל זה לא מפחית ולא מחליש את הרושם, את תוצאות ההשפעה השלילית, הבלתי רצויה, הפוגענית שיש לפרשנויות ולהערכות שסקרי האנטישמיות הניבו והפיצו.
לא נכון שיהודי ארה"ב חיים בפחד. זה פשוט לא נכון. אין לי נתונים לבסס את דעתי. אבל יש לי תוצאות של מראה עיניים, שהחכם מכל אדם ציין שזה "טוב מהלך נפש" (קהלת פרק ו'), כלומר, המציאות בשטח טובה ויעילה מסקרים. בביקורים וסיורים בשכונות המאוכלסות ביהודים, ברובם דתיים וחסידים אין שום סימן, שום אות וגילוי של מתיחות, של מצב, של הלכי רוח חריגים. הכל מתנהל כרגיל. השבוע התקיים בשכונת בורו פארק, כנס גדול שהשתתפו בו מאות חסידי גור. שום אמצעי מיוחד לבטחון הכנס לא נראה. לומר ש" 72 אחוז מקרב יהודים אורתודוכסים חוו אנטישמיות". לא בטוח שזה נכון, בלשון המעטה.
משיחות עם יהודים אורתודוכסיים, עם רבנים, עם עסקנים קהילתיים המקיימים קשרים הדוקים עם יהודים אלו, לא עלתה, לא הורגשה אף תגובה, אף רמז לפגיעה רווחת בקרב אורתודוכסים מ"חוויה אנטישמית". אין עיר בארה"ב שיש בה ריכוז גדול יותר של אורתודוכסים מאזור המטרופולין ניו יורק. קרונות הרכבת התחתית בקווים מברוקלין למנהטן מלאים וגדושים מדי בוקר באלפי יהודים ויהודיות, חרדים, כשהגברים ברובם עם ציציות בחוץ, יושבים ומעיינים בספרי קודש. הקרונות צפופים בנוסעים שחורים, היספניים. לא ידוע על אף תקרית, על אף ביטוי עויין כלפי יהודים.
גם בחלקי הקהילה שאינם אורתודוכסים אין שום סימנים נראים לעין של פחד ומתח מאנטישמיות. "היהודי הממוצע (בקהילה) איננו סובל מאנטישמיות ולא מרגיש אותה בחייו או בחייה", אמר בשיחה עמו אריק יופה, מי שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה הרפורמית ומגלה פעילות בחיי הקהילה. אריק יופה מסביר שבעבר אנטישמיות בארה"ב באה לידי ביטוי בתופעות שכבר מזמן אינן קיימות. "אין אפליה (נגד יהודים) בחינוך, או בדיור או בתחום התעסוקה. גם ביטויי אפליה נגד יהודים בתחומים חברתיים כמו במועדונים נעלמה לגמרי". מה שקרה באחרונה, אומר יופה, הוא שתקריות אלימות כמו אלו שאירעו בפיטסבורג, בניו ז'רסי ובטקסס עוררו חששות של דאגה ופחד. זה רציונלי או לא? הדאגה קיימת. היא דורשת רגישות וצורך לאמצעי בטחון".
יופה מדגיש את חלקו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במה שהוא מגדיר "היווצרותה של השבטיות בחברה האמריקאית" לדבריו, "אם טראמפ יינצח הוא יתן לגיטימציה לכוחות האנטישמים, שבעבר תמיד נדחו, דוכאו על ידי המימסד הפוליטי של שתי המפלגות".
אברהם פוקסמן, שעמד כמעט יובל שנים בראש הליגה מניעת השמצה בעל מוניטין עולמיים כבר סמכא בנושא האנטישמיות איננו מתייחס במיוחד לסקרים ומעדיף שלא להגיב על הנתונים. פוקסמן ידוע בקביעה שלו, שתמיד היתה אנטישמיות בארה"ב ותמיד תהיה. מה שמדאיג את פוקסמן שבעבר אמריקאי אנטישמי צריך היה להיות שייך לארגון, לכנסיה, למסגד או למסגרת כלשהיא. "היום יש אינטרנט, רשתות חברתיות,טלפונים חדישים. האנטישמיות פתוחה, זמינה לכל אחד. מסתובבים היום בארה"ב ובעולם מיליוני אנטישמיים. מטורף כמו המוסלמי שפרץ לבית הכנסת בטקסס, יש היום מיליונים כמוהו. זאת ההתפתחות שהפכה את האנטישמיות היום לחמורה, מסוכנת ומאיימת".
פוקסמן גם עושה הבדל בין מגזר האורתודוכסים ובין הרוב החילוני בקהילה. "האורטודוקסים לא התרגשו ולא נבהלו אף פעם מגילויי אנטישמיות. הם סמכו וסומכים על אלהים. זהו הלך הרוחות בקרבם גם היום. מה שקרה וקורה באחרונה שהרוב הלא דתי, החילוני בקהילה התחיל פתאם להרגיש חשוף ופגיע לאנטישמיות".
פוקסמן סבור כי חובה להנהיג אמצעי בטחון ובטיחות לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים. הוא מציין לשבח בתי כנסת שכבר הנהיגו אמצעי בטחון. גם פוקסמן, כמו בכירים יהודים בקהילה, טוען שלדונלד טראמפ חלק לא מבוטל בהיווצרותה בארה'ב של אוירה מורעלת שאיפשרה את הגידול באנטישמיות. "אנטישמיות היא שקר. התשובה היא חיזוק והפצת האמת. טראמפ הרס את האמת בארה"ב. בעבר יכולנו לעשות זאת. אמצעי התקשורת וגורמים ממלכתיים עזרו לנו. טראמפ ערער את מעמדם של אמצעי התקשורת ושל הגורמים שעזרו לנו במאבק נגד האנטישמיות".