שיקול משמעותי: האם הפלישה לאוקראינה תסייע לכלכלה הרוסית?

הסחר בין הפדרציה הרוסית וישראל הסתכם בשנת 2021 ב־1.47 מיליארד דולר, מזה יבוא של 688 מיליון דולר לישראל. שנה קודם לכן היה הסחר (יבוא ויצוא) 1.09 מיליארד דולר, ובשנת 2019, ערב התפרצות הקורונה, הוא עמד על 1.28 מיליארד דולר.

אלה סכומי סחר נמוכים מאוד בסחר הבינלאומי עבור רוסיה, מעצמה שיכלה להיות גם מעצמה כלכלית אדירה, עם כל היכולות המדעיות שצברה במאה האחרונה, בייחוד בשילוב של אלה עם מרבצי חומרי הגלם האדירים שלה. במקום להתבסס כלכלית על סמך מדע ומסחור יכולות של התעשייה הצבאית שלה לצרכים אזרחיים וייצור מוצרי צריכה עם ערך מוסף גבוה יותר, בחרה רוסיה, לאחר התמוטטות ברה"מ, להמשיך להגדיל את כוחה הצבאי, תוך שהיא מגדילה את התיאבון שלה להרחיב את גבולותיה.

מתפשטים ושוקעים
ככל שרוסיה כובשת יותר שטחים, כך המשק הרוסי שוקע לאורך שנים. רוסיה "הכירה" ב־2008 ב"אוטונומיה" של אבחזיה ודרום אוסטיה, מחוזות של גיאורגיה שנתלשו ממנה בידי הרוסים. בשנת 2014 כבשו הרוסים את חצי האי קרים, שבמקור היה שייך לרוסיה, אך הוענק במתנה בידי נשיא ברה"מ ניקיטה חרושצ'וב לאוקראינה בשנת 1954.

רוסיה צירפה אליה, הכירה בהם ועזרה לשני מחוזות רוסיים בדלניים במזרח אוקראינה להיפרד ממנה ולחסות תחת השלטון הרוסי, שתי פרובינציות, דונייצק ולוהנסק. מחוזות אלה קיבלו סיוע מחיילים רוסים, ללא תווי זיהוי רשמיים של הצבא הרוסי. עכשיו התיאבון של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין גדל, הוא מבקש למנוע את הצטרפותה של אוקראינה למערב, חס וחלילה לנאט"ו.

פוטין אומר גלויות שהוא מבכה את הטראומה של פירוק ברה"מ, שהביא להפסד של 40% משטחה של האימפריה הסובייטית. רוסיה מוכנה להקריב את כלכלתה ולהסתכן במלחמה עם כל הנזקים שייגרמו לה, העיקר למנוע הצבת כוחות מערביים על גבולה, כולל טילים. זאת הסיבה שהיא כבשה את חצי האי קרים השולט על הים האזובי, בו נמצא עיקר הצי הימי של רוסיה.

רוסיה פועלת מתוך הגנה, בדיוק כפי שארה"ב, שפעלה מתוך הגנה, כמעט הביאה לפרוץ מלחמת עולם נוספת, אולי גרעינית, כאשר הטילה מצור ימי על קובה באוקטובר 1962, מה שנקרא "משבר הטילים". ארה"ב אילצה לבסוף את ברה"מ להסיג את הטילים הגרעיניים שהציבה באי הקובני.

השיטה הסינית
סין בחרה בדרך אחרת. בסוף שנות ה־70 היא החליטה להיפתח למערב, לרתק השקעות וידע של המערב לסין, לחולל מהפכה תודעתית שאפשרה, בדרכים קפיטליסטיות, להגדיל את התוצר, להעלות את רמת החיים (תוך הגבלת הילודה), לבער את העוני, לעבור תהליך עיור בקנה מידה ששום מדינה בהיסטוריה האנושית לא עשתה בתקופה כה קצרה, לייצר מכל הבא ליד, להיות מדינת הסחר החשובה בעולם - ורק אז להעז פנים מול ארה"ב והמערב.

רק כעבור 50 שנה של פיתוח, שלא היה לו אח ורע בעולם, הפכה סין למעצמה השנייה בגודלה בעולם. רק עכשיו היא מעזה לעבור לכיבושים טריטוריאליים, למעט הכיבוש של טיבט, שהביא את המנהיג הרוחני הדאלי לאמה לברוח מסין בשנת 1959. סין מרחיבה שליטה בים סין הדרומית, מאיימת על טייוואן ובולעת סופית את המושבה הבריטית לשעבר הונג קונג. כן סין מיישבת סינים משבט ההאן באזורים האויגוריים בצפון־מערב סין, אף שדיכוי האויגורים מביא לחיכוך עם הממשל האמריקאי.

בעוד סין הכפילה ויותר את התוצר לנפש בעשור שחלף עד 2020 - ל־10,435 דולר לנפש, לעומת 4,550 דולר בשנת 2010 - ברוסיה הייתה נסיגה ל־10,126 דולר לעומת 10,675 דולר לנפש בשנת 2010. התוצר לנפש ברוסיה שווה רק ל־23% מהתוצר לנפש בישראל שהגיע בשנת 2020 ל־44,169 דולר לנפש. עיקר הנסיגה ביכולת המשקית של רוסיה היה לאחר שהמערב הטיל על הפדרציה הרוסית עיצומים בשל הפלישה לחצי האי קרים ויתר הפלישות הקטנות למקומות אחרים.

בשנת 2013, טרם הפלישה לחצי האי קרים, התוצר של רוסיה היה 15,975 דולר לנפש. לעומת רוסיה, את עוצמתה של סין, שבשנות ה־50 וה־60 הייתה ענייה ומרוששת עד כדי קניבליזם, אפשר לראות בצמיחה האדירה בסחר עם ישראל, שהגיע בשנת 2021 ל־15.08 מיליארד דולר.

היבוא מסין לישראל היה בשנת 2021 בהיקף של 10.72 מיליארד דולר, לאחר 11.91 מיליארד דולר בשנת 2020 וסכום דומה של 11.22 מיליארד דולר בשנת 2019. כלומר, במשך שלוש שנים ייצאה סין לישראל בהיקף של 25.2 מיליארד דולר, לעומת רוסיה שייצאה לישראל באותה תקופה 1.68 מיליארד דולר בלבד, כ־6.7% מהיצוא הסיני המקביל לישראל.

הסנקציות של המערב גרמו טראומה לרוסיה, שהבינה כי היא מנודה יותר ויותר מהזירה המשקית הבינלאומית. חלק מהסנקציות של המערב היו הפחתות של ממש בהשקעות הזרות הישירות ברוסיה - מ־69.2 מיליארד דולר בשנת 2013, כלומר, לפני הפלישה לחצי האי קרים בשנת 2014, ל־6.9 מיליארד דולר בשנת 2015, שנה לאחר הפלישה לחצי האי קרים, ו־32 מיליארד דולר בשנת 2019, השנה האחרונה לפני פרוץ הקורונה.

ההשקעות בתיק ני"ע רוסי בידי זרים ירדו אף הן מ־39.9 מיליארד דולר בשנת 2014 למשיכה נטו של 12.7 מיליארד דולר בשנת 2019, כלומר מינוס. בשנת 2020 שבו ההשקעות בני"ע רוסיים ל־25.3 מיליארד דולר, על רקע הריבית האטרקטיבית של רוסיה' שפיתתה חלק מהמשקעים להשקיע למרות הסיכון באין תשואה של ממש על אג"ח במערב.

רוסיה הבינה שהיא תהיה יותר ויותר מודרת משוק ההון הבינלאומי וכי החזקת דולרים באמתחתה מסוכנת בגלל השליטה של ארה"ב על המטבע, לכן היא העבירה חלק גדול מהיתרות ליורו וליואן הסיני וגם הגדילה בצורה ניכרת את ההשקעה בזהב. כלומר, במקום להגדיל השקעות במשק הרוסי בשיעור ניכר כדי לחזקו, הרוסים השקיעו בזהב שאין לו תוחלת, בניגוד להשקעות מניבות פירות. רוסיה העלתה את היקף הזהב שהיא מחזיקה מכ־1,200 טונות לפני הפלישה לחצי האי קרים ל־2,300 טונות כיום.

בכך ביקשה רוסיה להתרחק מיכולתה של ארה"ב לפגוע בה דרך השליטה על המערכת המוניטרית הבינלאומית. הזהב, בניגוד להשקעות בתשתיות ובמפעלים, בבריאות ובחינוך, אינו מניב דבר. לא זו בלבד, עתה, עם הכוונה להעלות את הריבית בארה"ב, מחירו, מטבע הדברים, יירד. כן השקיעו הרוסים בכלי משחית כגון טילי סופרסוניק שאין להם פירות של ממש במשק האזרחי. בשנת 2013 היה התקציב הצבאי 3.9% מהתוצר, אך הוא זינק ל־5.4% בשנת 2016, ובשנת 2020 היה 4.3%.

מלחמת קרים
ההשקעות ביחס לתוצר ברוסיה היו בעשור האחרון 21.6% בשנת 2010, 20.6% בשנת 2015, אחרי הפלישה לחצי האי קרים, ו־21.8% בשנת 2020. לשם השוואה, הסינים השקיעו במשק שלהם בשנת 2010 43.9% מהתוצר, ובשנת 2020 42.9% מהתוצר, ממש כפול מהרוסים. עוד לשם השוואה: ההשקעה בנכסים קבועים בישראל ביחס לתוצר עלתה מ־18.9% בשנת 2010 ל־20.5% בשנת 2020, תוך תנודות חריפות בתקופה.

אין פלא שהסינים, שלפני 50 שנה ביקשו בתחינה עזרה רוסית בידע, בטכנולוגיה ובהשקעות, מחוזרים עכשיו בידי הרוסים שמבקשים סיוע להשקעות סיניות ברוסיה. הרוסים מעודדים את סין להפוך את היואן למטבע בינלאומי סחיר, מטבע רזרבות בשביל העולם, כדי שהם יוכלו להיפטר מהישענות על המטבעות המערביים העיקריים, בעיקר הדולר, אך גם היורו והין היפני. הסינים אינם נלהבים לפי שעה מהרעיון, העלול לפגוע בתעסוקה.

למה רוסיה לא פולשת, לפי שעה, בזמן כתיבת שורות אלה, מבזבזת מיליארדי דולר על בניית כוח והחזקתו לאורך הגבול הארוך עם אוקראינה? הנשק הכלכלי האדיר שארה"ב טרם עשתה בו שימוש מול רוסיה הוא מערכת הסליקה הבנקאית הבינלאומית סוויפט שהמערב מפעיל מבסיסה בבלגיה עבור 11,000 בנקים בעולם ב־200 מדינות, למעשה כל העולם, למעט איראן וקוריאה הצפונית.

מיליארדי פעולות סילוקין נעשות באמצעות הסוויפט מדי שנה. זהו סם החיים של המשק העולמי, הסחר הבינלאומי בסחורות, בשירותים, בהשקעות ריאליות, תיירות והשקעות פיננסיות, כולל אג"ח. בשנת 2018, בזמן כהונתו של הנשיא אובמה, הוצאה איראן מהמערכת הבנקאית לסילוקין, וזה, לצד סנקציות אחרות, הביא את איראן לכריעה ולמעשה הוליך אותה לניסיון השיחות הגרעיניות הנוכחיות מול המערב וממשל ביידן.

עיצום זה מול איראן הוטל חרף התנגדותן של מדינות באירופה. גם היום אירופה, בעיקר גרמניה, יכולה להתנגד לצעד אמריקאי לזרוק את רוסיה ממערכת הסליקה הכספית הבינלאומית. לגרמניה יש אינטרסים משותפים רבים עם רוסיה, אבל עדיין מי שקובעת היא ארה"ב, ורמיזה קלה שלה עלולה לאלץ את מערב אירופה ליישר עמה קו.

גרמניה מדליפה בימים אלה כי המערב אינו עומד להשתמש בכלי הסוויפט מול הרוסים. ראש ממשלת בריטניה, שאינה חברה יותר באיחוד האירופי, בוריס ג'ונסון דווקא תומך בצעד של סילוקה של רוסיה ממערכת הסילוקין הבינלאומית, על רקע החשש לפלישה לאוקראינה.

הרוסים, האיראנים והסינים קיימו החודש תמרון ימי משותף באוקיינוס ההודי, אולי הן חושבות שיעשו רושם על ארה"ב. הן אומרות בפה מלא כי אין חלל, ואקום, ואם ארה"ב תקפל את כוחותיה מהמזרח התיכון כפי שעשתה באפגניסטן, הן יבואו תחתיה. בשנים האחרונות אוניות מלחמה רוסיות וסיניות מבקרות בנמלים איראניים, הפניית אצבע משולשת מול ארה"ב הרואה באיראן גורם שמערער את היציבות במזרח התיכון והים בואך האוקיינוס ההודי.

התרגיל הימי כלל מעט אוניות משחית וספינות למלחמה בצוללות, כולל ספינות טילים ואספקה. הרוסים, השוהים בסוריה מאז 2015, גם עשו תמרון אווירי עם חיל האוויר הסורי קרוב לגבול ישראל ברמת הגולן. הרוסים אולי גם מרוצים מעשרות מטוסי קרב סיניים שהתקרבו לטאיוואן, מעין איום כי אם תפרוץ מלחמה באירופה, המאבק עם ארה"ב יהיה גם באזורים אחרים בעולם.

ההפחדות של רוסיה לא יעזרו לרוסיה, שבה רמת החיים יורדת. הרוסים השקיעו סכומים אדירים בצינור גז לגרמניה, Nord Stream 2, על קרקעית הים הבלטי, שהונח במלואו אך אינו מחובר כי גרמניה אינה יכולה או רוצה לעשות זאת בניגוד לעמדתה של ארה"ב. זו פגיעה קשה בהכנסות מהצינור למשק הרוסי.

אם זה לא יעזור, האמריקאים יכולים להטיל עיצומים על בנקים רוסיים, חברות עסקיות בינלאומיות וחברות אנרגיה רוסיות. כבר מאפריל אשתקד יש איסור להשתתף בהנפקות אג"ח ממשלתי רוסי, והאמריקאים יכולים להרחיב את העיצום ולאסור סחר בחוב רוסי. אם תהיה פלישה, המערב ישתמש בנשק יום הדין, ניתוק רוסיה ממערכת הסוויפט, וזה איום של ממש, שיביא לבידודה של רוסיה מהמשק העולמי, אולי דחיפתה לעוד מלחמות כדרך מו"מ עם המערב השבע.

הסוויפט האדיר, צינור החמצן של המשק העולמי, הוא שיכריע, לא טילים, לא טנקים ולא קרבות ימיים.