למרות סערת יוקר המחייה: כיצד השבוע שייך דווקא לאביגדור ליברמן?

1. ליברמן צדק

זה היה השבוע של שר האוצר אביגדור ליברמן, שלימד את שותפיו לקואליציה פרק בהתנהלות פוליטית, הלכות עמידה בלחצים, ואיך מטפלים ביוקר המחיה בצורה מקצועית ולא פופוליסטית. הקו שהוביל עד היום מגובה בנתונים מקרו־כלכליים, והטבלה לא משקרת. מזכ"ל ארגון ה־OECD, האוסטרלי מתיאס קורמן, שנפגש איתו, עם הנגיד ונציגי משק נוספים, שפע מחמאות למשק הישראלי. הלשכה לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני האבטלה העדכניים, שהצביעו על ירידה ל־3.7% וחזרה לשיעור התעסוקה שלפני משבר הקורונה.

נתון מדהים נוסף של הלשכה נוגע לנתוני הצמיחה במשק, שהסתכמו ב־2021 ב־8.1%. החלטתו של ליברמן לבטל את החל"ת מאוגוסט 2021 הוכחה כמוצדקת מאין כמוה. ולבסוף, גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים. בינואר 2022 היא זינקה ב־40% ל־47.4 מיליארד שקל, ותחזית הגבייה עודכנה. גם ההחלטה על השארת המשק פתוח ללא סגר הייתה בינגו.

בנוסף, אינטל קנתה את חברת המוליכים למחצה הישראלית טאואר ב־5.4 מיליארד דולר - פרמיה של 60% מעל המחיר בבורסה. אז הנה לכם התרגום הכספי המיידי למושג "אמון במשק הישראלי". נתניהו כבר היה עושה מזה מטעמים. הנתונים מצדיקים את ההיגיון שבמדיניות שר האוצר לא להעניק פיצוי גורף למגזר העסקי, או לטפל ביוקר המחיה על חשבון הקופה הציבורית. לזכות שר האוצר ייאמר שהוא הודיע מראש לכל מי מוכן היה לשמוע שאין בכוונתו להמטיר כסף ללא אחריות לפני שיגיעו הנתונים.

ליברמן הוא אחרון הפוליטיקאים בישראל שנמנעו מצעדים פופוליסטיים קצרי טווח כדי להבטיח את חוסנו של המשק לטווח הארוך. הוא גם מוכן לשלם מחיר, רק כדי להיזכר כרפורמטור. הוא מעדיף להיות נתניהו של 2003, שהפעיל תוכנית חירום שהצילה את המשק וכללה חיתוך בקצבאות החרדים, על פני ביבי של 2020, שפיזר צ'קים לכל עובר אורח.

השבוע הוא הדף ממטרת לחצים פוליטיים שהופעלו עליו מכל הכיוונים. רה"מ נפתלי בנט מנסה לרצות את חבר מפלגתו ח"כ אביר קארה. שר החוץ יאיר לפיד מנסה לרצות את המפגינים מול ביתו. את עמדתו מול ליברמן, המכונה על ידיו "הבוס", הוא מכנה בזהירות "ניסיונות לסכסך". ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), יו"ר ועדת הכלכלה והאחראי לנושא יוקר המחיה בכנסת, לחץ על שר האוצר להגיע לוועדת הכלכלה, שם נקלע לאמבוש קטלני. במשך כשעתיים נאלץ ליברמן לספוג שלל גידופים ונאצות כדוגמת "אנטישמי", אבל לא זז מילימטר מעמדותיו.

ח"כ קארה, נציג העצמאים בכנסת, ביקש שמתווה הסיוע לעצמאים יגובש עד סוף השבוע. אז ביקש. אנשי העבודה ומרצ, שנלחצים מארגונים חברתיים כמו לובי 99 או ארגון עומדים ביחד, הדורשים את העלאת שכר מינימום ל־40 שקל לשעה, לחצו לשפץ את מתווה הפיצויים. הדרישות אמורות היו להתברר בקבינט הכלכלי־חברתי, אבל ליברמן התעקש והעדיף להתמקד ברפורמת תעסוקת החרדים.

למרות הכל, הוא מוכן לשקול רשת ביטחון לעצמאים, אבל גם אם יוחלט על פיצוי, הוא יהיה שונה לחלוטין מהפיצוי הנדיב של מתווה צוק איתן. בינתיים האוצר מסתפק בסיוע הממוקד שכבר ניתן לענפים ולמקצועות כמו מלונאות, מורי דרך, תרבות וענף התעופה, בנוסף לשיפור תזרים המזומנים (כמו החזרי מס).

בתחילת מרץ יפרסם האוצר צעדים משלימים. הרפורמה בחקלאות, שתכלול הפחתה מיידית של מכסים על עשרה סוגי פירות וירקות, תתווסף להפחתת מכסים בהיקף 900 מיליון שקל על מוצרי צריכה. מהלך נוסף יהיה הקדמת לוח הזמנים לרפורמת התמרוקים, לאחר ששר הבריאות נתן את הסכמתו. היא תאפשר פתיחתם ליבוא של מוצרים כמו שמפו, לק, מרכך שיער ועוד. גם מתן פטור מארנונה לעסקים עומד על הפרק. הכל במשורה, הכל במידה וללא פיזור חסר הבחנה.

בגיבוי אנשי רשות המסים ומנכ"ל האוצר, התעקש ליברמן שכל עוד לא יגיעו נתונים סופיים (לאחר הגשת דוחות המע"מ) לא יינתן פיצוי גורף. הוא התחיל שבוע פוליטי מורכב ומסובך ומסיים אותו מותש, אבל עם ניצחון בנוקאאוט לגישתו.

2. עובדים ועסקים

היום יינעל הכנס ה־25 לנושאי עבודה בהובלת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי. לדובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, יש בטן מלאה לגבי התנהלות האוצר בנוגע לפיצוי עסקים וגל ההתייקרויות האחרון. באמצע השבוע, בשיא הסערה התקשורתית, הוא נפגש עם שר האוצר לפגישה חסויה. "מדובר במפגש ברמה של סיעור מוחות", אומר אמיתי. "השר רצה לשמוע על הכיוונים הנכונים לפעולה, אילו מנועי צמיחה להפעיל ואילו חסמים להסיר. השר היה חד מאוד, והוא מבין מה בדיוק צריך לעשות. מצטער, אבל מעבר לכך איני יכול להתייחס".

אז בוא נדבר על יוקר המחיה ועמדת שר האוצר. מהן הציפיות שלך ממנו בנושא?
"לממשלה תפקיד מכריע בנושא יוקר המחיה. אני אומר לממשלה: אל תגלגלו את האחריות. ביכולתכם לרסן את גל ההתייקרות במדיניות כלכלית נכונה. במקום לכתוב מכתבי נזיפה ולהשוות את ישראל לשאר מדינות העולם, יש לנקוט צעדים פרקטיים שיעצרו את העליות. מי שאמורה הייתה לטפל בנושא הריכוזיות זאת רשות התחרות, ומה שאני רואה מהם זה דוחות על גבי דוחות. לא ראיתי שום פעולה אפקטיבית עד היום. למרות שהם אומרים שהשוק ריכוזי, היבואנים מחליטים מה שהם רוצים. המדינה לא עשתה כלום בנושא עידוד השוק לתחרות".

חתמתם על עסקת חבילה עם האוצר וההסתדרות, ועכשיו אני שומע שרוצים לפתוח אותה מחדש ולהעלות את שכר המינימום.
"הדבר שהכי מטריד אותי הוא כשאני שומע פוליטיקאים פופוליסטיים שמבקרים את עסקת החבילה, שחתמנו עליה אחרי מאמצים כבירים ועשינו בה את כל האיזונים. הביקורת מגיעה מחברי כנסת שהחליטו ללכת על הראש של המעסיקים ומדברים על דברים שאין להם מושג בהם.

מדברים על העלאת שכר מינימום ל־40 שקל לשעה ולא מבינים שבכך הם עלולים להבריח את התעשייה לחו"ל. שר האוצר חתם איתי על עסקה, ואם חלילה זה לא יעבור, זה יהיה חסר תקדים. העסקה תגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, ואני מקווה שלאחר מכן תאושר בכנסת".

מה דעתך על תוכנית הסיוע למגזר העסקי? ליברמן מתעקש להמתין לנתונים לפני שיינתן פיצוי
"ראשית, אני מבין את שר האוצר, שמעוניין לשמור על הקופה הציבורית. אבל עוד לפני שמדברים על פיצוי העסקים, צריך למשל לשנות את חוק עידוד השקעות הון, שעלותו כ־15 מיליארד שקל, ולהתאים אותו גם לעסקים קטנים ובינוניים. יש לשנות את תוכניות תשלום הארנונה, כמו למשל בבתי המלון, ולגבות את הכסף לפי תפוסת החדרים בפועל כמקובל בחלק ממדיניות אירופה.

"לגבי פיצוי העסקים, אני מקבל את האמירה של שר האוצר שצריכים לעבוד על בסיס נתונים ולא יכולים לפזר כסף מהשמיים. אבל מצד שני, אנחנו רואים עסקים שנמצאים על סף קריסה. צריך למצוא נוסחה פשוטה לתשלום פיצוי מיידי לעסקים וללא דיחוי על בסיס הירידה במחזורים. בשלב הראשון לשלם מקדמה שתיחשב הלוואה. בסוף הרבעון ייעשה חשבון, ואם הדיווח היה מוטעה, ההלוואה תיפרע מיידית. אבל אם מחזור העסקים באמת ירד, ההלוואה צריכה להפוך למענק".

איך אתם במגזר העסקי מסתדרים עם הבעיה הקשה של מחסור בעובדים?
"עלויות העובדים והתייקרויות השכר משקפות מחסור בעובדים מיומנים. על אף הצורך האדיר בכוח אדם מיומן, הממשלה לא נערכה עם מסלולי ותהליכי הכשרה נאותים. חסרונם של עובדים מיומנים גורם לכך שהמשק עובד מתחת לכושר הייצור שלו, ובמקביל חווה עליית שכר חדה.

"העלייה בעלויות הייצור עקב כך מתגלגלת לעליית מחירים לשוק המקומי ולהפסדים עסקיים בשוק הגלובלי. בטווח הארוך כשל השוק הזה ייצור הרחבה של אבטלה מבנית. הקנסות מגולגלים אל הספקים ומביאים לעליית מחירי הבנייה וליוקר המחיה".

כיצד נראה שיתוף הפעולה שלכם עם ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות? השבוע הכריז עופר עיני כי יתמודד על התפקיד
"עד היום ובשנתיים האחרונות הממשקים האישיים שלי עם ארנון בר־דוד נוהלו בצורה מקצועית ובעבודה משותפת טובה. עסקת החבילה שחתמנו עליה היא אחת הדוגמאות לכך. כראש נשיאות המגזר העסקי נהניתי עד היום מעבודה רצינית ואחראית. עם זאת, ההסתדרות תיכנס בזמן הקרוב לבחירות, ואני מעדיף להימנע מלהתערב בנעשה תוך חלוקת ציונים למועמדים".

3. דרושה שרה אנרגטית

המעמד היה מרגש עד דמעות. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי פסע לאורך אולם הכנסים וניגש לשרת האנרגיה קארין אלהרר, ובמחווה יוצאת דופן בירך אותה על השתתפותה בכנס אנרגיה אזורי. אירוע כזה לא נצפה מאז חתימת הסכמי השלום עם מצרים. "משק האנרגיה הוא גשר ליצירת קשרים עם מדינות האזור", אמרה אלהרר במהלך הכנס, ובהמשך דבריה לא שללה אפשרות ליצוא גז ללבנון.

ובמעבר חד ממצרים למציאות הישראלית. שרת האנרגיה הגיעה שלשום לוועדת הכלכלה של הכנסת כדי לספר על פעילות משרדה. אלהרר מדברת בשני קולות. מצד אחד, היא מודה שהגז הטבעי הוא גשר למדינות האזור, ומצד שני, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע כי "שרת האנרגיה תוכל להכריז על מצב חירום ולצמצם או לעצור את יצוא הגז".

עוד הוחלט כי "השרה תוכל להכריז ללא קבלת אישור מוקדם על שעת חירום ולדרוש ממפעילות מאגרי הגז לצמצם את היצוא לירדן ולמצרים לטובת המשק". אז האם אלהרר בעד או נגד חברות הגז? סימני השאלה מתרבים בעקבות החלטה שנויה במחלוקת נוספת. לפני כחודשיים, בכנס באילת לאנרגיות מתחדשות, הודיעה השרה על דחיית המלצות ועדת אדירי (בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר) להמשך פיתוח משק הגז.

"בשנה הקרובה נתמקד בחשמל הירוק, בהתייעלות האנרגטית ובאנרגיות המתחדשות, ובזמן שנעשה את זה נשים בצד את העיסוק בהרחבת פיתוח הגז הטבעי. לא נצא להליך הרביעי למתן רישיונות לחיפושי גז טבעי", אמרה אלהרר. "את השנה הקרובה ננצל לשורה של מהלכים שיקדמו את המעבר לאנרגיות מתחדשות. נקים אגף אנרגיות מתחדשות במשרד, שיקבל את מרב הקשב והמשאבים, ונקדם את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שאושרה בממשלה לאחרונה בעלות של כמיליארד שקל".

הצהרת כוונות זו עומדת בסתירה מוחלטת לדברים שאמרה במצרים וליומרות על יצוא גז ללבנון. לנוכח דברים אלה, יצחק תשובה ומנהלי חברת שברון, בעלי קידוחי "לוויתן" ו"תמר", יכולים לפתוח בקבוקי שמפניה. אם לא ייכנסו לשוק מתחרים חדשים, הם יישארו באדיבותה ספקי גז יחידים. אבל הם מודאגים מסיבה אחרת. הסמכות שניתנה לאלהרר להורות על הפסקת יצוא הגז במקרה חירום פוגעת בתוכניותיהם העסקיות ארוכות הטווח, שכן יצוא הגז הוא חלק מרכזי במתווה.

מפתיע לגלות כי שרת האנרגיה "הירוקה" לא דאגה לכך שתוכניות המשרד יכללו פיתוח תחנות כוח חדשות. מי שמטפלת בנושא היא שרת הפנים איילת שקד, שעדיין לא החליטה אם והיכן למקם את תחנות הכוח העתידית. מתחילת 2022 גדל הביקוש לחשמל ב־23% בהשוואה לתקופה המקבילה.

בגל הקור האחרון ניצלה חברת החשמל כמעט את מלוא הרזרבות. המשק הישראלי ממשיך להתפתח בקצב אדיר, וספק אם בעוד שנה הרזרבות הנוכחיות יספיקו למלוא הצרכים. אז מה תהיה החלופה מבחינת אלהרר? פיתוח אנרגיות ירוקות! מדובר בלא יותר מססמה. עד שיפותחו אנרגיות כאלה, תמשיך חברת החשמל לשרוף פחם, שהוא החומר המזהם ביותר, לצורך תפעול תחנות הכוח שלה. כך, על כל פנים, היה בגל הקור האחרון.

במשק האנרגיה נתקפים געגועים בלתי נשלטים לשר הקודם יובל שטייניץ. למרות חילוקי הדעות הוא לפחות הסתכל לטווח הארוך, הבין את חשיבות פיתוח משק האנרגיה, ובזכותו מתווה הגז יצא לדרך. מה שהכי מדאיג בהתנהלות שרת האנרגיה הוא הקלות הבלתי נסבלת וההתנהלות הלקויה בכל הנוגע למינויי בכירים בחברות האנרגיה שבתחום אחריותה.

חברת נגה, המנהלת את מערכת רכש החשמל, מנוהלת ללא מנכ"ל קבוע. לאחר שפרש יורם כהן מתפקידו לפני יותר מחצי שנה, מונה שמעון פישר כממלא מקום. יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל פרש אף הוא לפני כחצי שנה, ועדיין אין לו מחליף. הדירקטור החיצוני אריק פורר סיים שתי קדנציות, וועדת גילאור למינויים בשירות הציבורי סירבה להאריך את כהונתו.

עקב כך חברת החשמל נותרה עם דירקטור חיצוני אחד בלבד, בניגוד לתקנות ניירות ערך. כעת נותרה גם ללא מנכ"ל: המנכ"ל הנוכחי עופר בלוך גויס לניהול שופרסל על ידי יו"ר שופרסל יקי ודמני, שגם משמש כדירקטור בחברת החשמל. כיצד ייתכן שדירקטור בחברת החשמל, שמחויב בחובת נאמנות לחברה בלבד, פועל נגד האינטרסים שלה? זה מקרה מובהק של ניגוד אינטרסים לכאורה.

מחדל ניהולי נוסף נוגע לרשות החשמל, הגוף המתווה את מדיניות משק החשמל ואחראי על קביעת התעריפים. מנהלה הקודם ד"ר אסף אילת פרש לפני יותר משנה, וגם לו יש ממלא מקום בשם יואב קצבוי. בסוף ינואר החליטה רשות החשמל להעלות את תעריפי החשמל ב־5.7%. אף שההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים, הוחלט באוצר להפחית את גובה ההתייקרות ל־3.4%. פארסת התעריפים הייתה נמנעת לו לרשות החשמל היה מנהל קבוע, שהיה בא בדברים מראש עם שרת האנרגיה וסוגר את העניינים מאחורי הקלעים.

בינתיים השרה אלהרר עושה מה שהיא רוצה. אפילו יו"ר מפלגתה לפיד לא מעז להתערב, ובוודאי לא גורמים אחרים בממשלה. מי שעלול לשלם את מחיר ההתנהלות הנוכחית הוא משק האנרגיה. אבל במדינה שחיה מיום ליום הפוליטיקאים אינם מוטרדים.

4. חקלאות על הכוונת

שר החקלאות עודד פורר ייצא מחרתיים בראש משלחת ישראל לדובאי, שם תשתתף בכנס "חדשנות בחקלאות". הוא יחנוך את הדוכן הישראלי שבתערוכת אקספו ויחתום על הסכמים לשיתוף פעולה עם מספר שרי חקלאות באזור. מתברר כי בניגוד לשמועות, החקלאות הישראלית ומכון וולקני, המשתתף אף הוא בכנס, נהנים עדיין ממוניטין רב - לא רק במדינות אפריקה אלא גם במדינות המפרץ.

יודע חקלאי פיקח שתדמית החקלאות הישראלית בעולם שונה מתדמיתה המקומית. יש לנו עדיין הרבה מה למכור. והאם הפרה הישראלית היא עדיין אלופת העולם בתוצרת החלב? אני תמה בפני שר החקלאות.

"החקלאות הישראלית נהנית ממוניטין רב בעולם. היקף המחקר והפיתוח אצלנו היה עד לאחרונה מדהים, אבל לצערי כבר לא משתמשים בו כל כך. לכן חייבים להשקיע מחדש בחדשנות. וכן, ההערכות לגבי איכות הפרה הישראלית עדיין נכונות. ענף החלב עבר בשנים האחרונות מהלך מדהים של התייעלות ונמצא כיום במקום אחר לגמרי ממה שהיה עד לפני כמה שנים.

"אבל יש לכך מחיר. מחירי החלב בישראל גבוהים כמעט ב־80% לעומת אירופה, בין השאר בגלל השוק המתוכנן והיעדר תחרות. במחירי הביצים אנחנו במקום החמישי בעולם, וזה מצב לא סביר".

מה הרפורמה שאתה עומד להנהיג במטרה לשנות את המצב?
"למשרד החקלאות תקציב של 2 מיליארד שקל, הגדול ביותר שהיה אי־פעם למשרד. הוא נובע מהצורך במימון הרפורמה הגדולה בחקלאות. יעד הרפורמה הוא פתיחת השוק לתחרות, והיעד השני הוא פיתוח החקלאות הישראלית. התוכנית שלנו היא להשקיע סכומים חסרי תקדים בשדרוג החקלאות, כולל מענקים לשימוש בטכנולוגיות ושיטות גידול מתקדמות.

"בימים הקרובים נפרסם קול קורא לקבלת הצעות בתחום. תקצבנו את מכון וולקני ופיתחנו שיטות גידול מתקדמות כמו גידול פירות על קירות, והגדלנו את התנובה לדונם ב־30% תוך שימוש ברובוטים לטובת הקטיף. עוד מדובר בהפעלת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, הכולל מענקי השקעות של 400 מיליון שקל לשנה על פני חמש שנים, עם מסלולי חדשנות והגדלת הפריון. המענקים נועדו לאפשר את פתיחת הענף ליבוא מתחרה".

אתה אומר במילים אחרות שהמענקים נועד לסלול את הדרך ללבו של החקלאי. ומה ייצא מזה לצרכן הישראלי?
"הצרכן ייהנה מפתיחת שוק הירקות והפירות לתחרות. יהיו כאן יותר פירות וירקות לנפש, וכך יירד המחיר ותהיה זמינות אספקת לאורך כל השנה. כבר לא נצטרך לשלם עבור אננס אחד 50 שקלים. המכס על הפרי, העומד על יותר מ־100%, יירד מיידית ל־10%. תהיה ירידה הדרגתית גם במיסוי על ענבים וירידה מיידית במיסוי על האבוקדו, כי מדובר בענף יצוא מובהק. המכס על עגבניות יירד על פני חמש שנים.

"הרפורמה כוללת שני מרכיבים חיוניים נוספים: נעביר חקיקה לסימון ארץ המקור של הירק או הפרי. מי שלא יסכים לאכול עגבנייה מטורקיה או מהשטחים, יוכל להימנע מכך, כי הוא יידע את ארץ המקור. בנוסף, נשנה את הרגולציה בכל הנוגע לנושא הגנת הצומח. כיום צריך לקבל על כל דבר אישור מהגנת הצומח, וזה מגדיל את הבירוקרטיה. לא הגיוני שתהליך האישור לוקח לעתים עד עשר שנים".

אם זה כל כך טוב, למה זה תקוע? מדוע ליברמן לא הצהיר באותה מסיבת עיתונאים בנושא יוקר המחיה על הורדת מכסים בפירות ובירקות?
"אז ראשית, חלק מהמכסים הורדו לאפס כמו בדגים, מוצרי הים ובשר מצונן. בביצים ושמן זית הגדילו את המכסות. לגבי פירות וירקות סיימנו את השימוע ואנחנו בדיונים פנימיים אחרונים. אנחנו ממתינים למסקנות ועדה משרדית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא על פערי התיווך, שיתקבלו עד סוף החודש, ואז נצא לדרך. אני מקווה שהרפורמה תתקבל בהסכמה, והפעם זאת תהיה רפורמה אמיתית ולא קומופלאז'. במקביל אנחנו בוחנים מהלכים שנוגעים לשינוי הרגולציה בתוך ענפי החקלאות. למשל הפחתת תשלום האגרות למועצת הצמחים".

יש טענה של החקלאים שהמחירים בשער החממה או השדה נמוכים, ועל יוקר המחיה אחראיות הרשתות עם פערי התיווך שהן יוצרות
"אני לא מקבל את ההנחה הזאת. כל הנתונים שראיתי עד היום מצביעים על כך שכשל השוק העיקרי בחקלאות נובע מהיעדר תחרות. היצע התוצרת החקלאית בשנים האחרונות נשאר ללא שינוי, אבל הביקוש גדל בגלל הגידול הטבעי באוכלוסייה, ולכן טבעי שהמחירים יעלו. למשל, תקופה ארוכה היה קיים מחסור בפירות מסוימים כמו אפרסקים.

"עקב כך צריכת הפירות והירקות ירדה בשנים האחרונות. הפתרון המיידי הוא פתיחה ליבוא, ופתרון נוסף הוא הגדלת התפוקה. אגב, הדוח האחרון של רשות התחרות מ־2020 מצביע על כך שלרשתות השיווק אין רווחיות חריגה בענף פירות וירקות".

יש לובי חקלאי אפקטיבי הכולל את חברי הכנסת רם בן ברק ונירה שפק מיש עתיד, אלון שוסטר מכחול לבן, יאיר גולן ממרצ ורם שפע מהעבודה. עד כמה אתם נכנעים ללחצים שלו?
"אני מסכים שיש לובי חקלאי חזק שהצליח להוציא חלק ממרכיבי הרפורמות, כמו ביטול התכנון בענף ההטלה. מדובר במהלך מתבקש, אבל שמחייב חקיקה, והיועץ המשפטי לממשלה הבהיר שלא ניתן לעשות זאת ללא חקיקה, ולכן התכנון בענף ההטלה נשאר כמו בקוריאה הצפונית. ישראל היא המדינה היחידה שבה החקלאים יכולים להכריז על שיתופי פעולה מבלי שיוכרו כהסדר כובל.

בנושא הורדת המכסים על הפירות והירקות, אני מנהל מו"מ מתקדם מולם ומול הלובי שלהם. הנושא אומנם בסמכותי ובסמכות שר האוצר, אבל כשותפים קואליציוניים אני מחויב להתחשב בדעתם. אבל עם כל הכבוד ללובי, הממשלה מחויבת לקבוצת אינטרס אחת, והם כלל אזרחי המדינה. לא סביר שבגלל לחצים פוליטיים של כמה אלפי חקלאים הציבור ישלם מחירים לא הגיוניים, שמובילים לכך שצריכת הפירות והירקות ירדה משמעותית בשכבות החלשות, למרות הצמיחה במשק".

אבל לצד המחירים לקיום החקלאות יש חשיבות אסטרטגית במדינה כמו ישראל. אז אולי צריך להגן עליהם דרך מכסי מגן
"אני מקבל את חשיבות החקלאות לשמירה על הגבולות ולשיפור התעסוקה בפריפריה. ועדיין הדרך לשמר את החקלאות היא לא דרך מכסי מגן אלא באמצעות תמיכות ישירות. ההגנה באמצעות מכסי מגן כבר לא מקובלת בעולם, וגם באירופה עברו לתמיכות ישירות.

"החקלאות נמצאת במשבר בגלל הגנת המכסים שנמשכת שנים. הצעירים יוצאים מהענף, והגיל הממוצע של חקלאי הוא 65. בעוד חמש שנים יישארו חקלאים בני 70. לכן חייבים להשקיע בטכנולוגיה, לתת הטבות מס ותמיכה ישירה. אם זה לא יקרה, אנחנו עלולים להישאר עם חקלאות לא תחרותית המתוחזקת על ידי דור הולך ונעלם".