המשבר בין אוקראינה לרוסיה מעמיד את ישראל בפני בחירה מתקרבת וקשה

בדרמה שבין רוסיה לאוקראינה מדינת ישראל משחקת תפקיד קצת מוזר, לא נעים ולא נוח: התפקיד של ידיד ותיק של בני זוג הרבים ביניהם שנמצאים בהליכי גירושים. תחילה, כאשר הנתק בינה לבינו עוד לא הביא את השניים לפתחי הרבנות, עוד נהנה הידיד הוותיק מקרבתו לשני הצדדים. כל אחד מבני הזוג שמח לראותו, להמתיק איתו סוד ואף להעביר דרכו איזה מסר לצד השני.

אך הזמן עובר, הסכסוך מחמיר ולאט־לאט הופך מריב שקט למלחמה רועשת. ואז זה מגיע, והידיד הוותיק מתבקש לשלם מחיר על תחכומו ונדרש בתוקף בידי שני הנצים לבחור צד. זה בדיוק המצב שבו מדינת ישראל מייחלת לעצמה שלא להיקלע אליו.

כמו אותו ידיד ותיק, בעשור האחרון נהנית ישראל מיחסים טובים ומיוחדים גם עם רוסיה של פוטין וגם עם אוקראינה (שאיתה בנתה המדינה היהודית מערכת יחסים איכותית עוד לפני שבראשה נעמד נשיא ממוצא יהודי). במשך שנים ועל אף הזעזועים הרבים שהתרחשו בין רוסיה לאוקראינה, הצליחה ישראל ללכת בין הטיפות ולשמור על האינטרסים שלה, בלי להיגרר למלחמות לא לה ובלי להתייצב בפני הבחירה הלא רצויה – במי להביע תמיכה.

במשבר הרוסי־אוקראיני הקודם, משבר הסיפוח של חצי האי קרים על ידי הרוסים בשנת 2014, התחושות בארץ היו די דומות לאלו הנוכחיות. כבר אז השוויצו בכירים ישראלים ובראשם בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, והתפארו תחת כל עץ רענן בדבר "היחסים המיוחדים עם החבר פוטין".
שנתיים קודם לכן, בקיץ 2012, ארגן נתניהו לפוטין אירוע בומבסטי, עילה לביקור נשיא רוסיה בישראל. על שפת הים התיכון, באזור הטיילת שבעיר נתניה, התקיים טקס חנוכת האנדרטה לזכר חיילים סובייטיים שנפלו במלחמת העולם השנייה. כל הרעיון להקים אנדרטה, להרים טקס חגיגי המוני ונוצץ ולהזמין אליו את פוטין בתור אורח ראשי – נולד מתוך הרצון של נתניהו (או של מי שייעצו לו והבינו דבר או שניים במנטליות של היושב בקרמלין) למצוא מסילות ללבו של פוטין, ולשדרג את יחסי ישראל־רוסיה לרמה שלא נראתה כמותה מאז 1948.

בימים ההם, בתחילת העשור הקודם, פוטין היה מרותק לחלוטין לרעיון איחוד שלוש המדינות הסלאביות, שעד לא מזמן היו חלק ממעצמה אדירה, סביב התרומה הסובייטית לניצחון על גרמניה הנאצית. לא היו להן – לרוסיה, לאוקראינה ולבלרוס – הרבה נושאים משותפים. אבל גם היה להן קורבן משותף, מדמם ובלתי נתפס – כ־23 מיליון אזרחים של ברית המועצות נפלו בקרבות של מלחמת העולם השנייה.