בנק ישראל נרדם: הצעד שחייבים לבצע בשביל לשמור על מעמד הביניים

קוריאה הדרומית, שדומה מבחינות רבות, במבנה המשק שלה ובתעשיית ההייטק שלה לישראל, כולל משק פתוח לסחר בינלאומי, העלתה כבר בינואר את הריבית ל־1.25%, לרמה שבה הייתה לפני פרוץ הקורונה. העלאת הריבית התרחשה עוד כאשר האינפלציה הגיעה ל־2.5%. בינואר היא כבר עלתה ל־3.6%. באמצעות העלאת הריבית, הקוריאנים מנסים לנטרל חלקית את השפעתם האינפלציונית של טריליוני הדולרים שהבנקים המרכזיים בעולם הזרימו כחלק מהמלחמה בנגיף הקורונה.

הזרמות אלה גררו הדף אדיר של עליות מחירים בעולם, שלא נראו בכמה מדינות כבר ארבעה עשורים. בצד האינפלציה חלה עלייה חדה במחירי הדירות והבתים, בשל הריבית הריאלית השלילית שבנקים מרכזיים הפעילו בכוונה לעודד ולהמריץ את הכלכלה. בקוריאה הדרומית עליית מחירי הדירות הייתה "רק" 21% בחמש השנים האחרונות - וזה כבר הדאיג את הבנק המרכזי.

מעגל קסמים אינפלציוני
בבריטניה זינק בינואר שיעור האינפלציה השנתי ל־5.5%, מעבר לציפיות של הבנק המרכזי. הריבית, שכבר הועלתה מ־0.1% ל־0.25%, צפויה לעלות פעם נוספת במרץ, אולי ב־50 נקודות בסיס (נ"ב) כלומר ל־0.75%. הבנק המרכזי של אנגליה כבר פוחד מתחזיותיו הוא, ולפיהן האינפלציה השנתית תגיע בחודש אפריל לסביבות 7.25%, וזאת עוד טרם נסיקה נוספת באינפלציה בגלל המלחמה באוקראינה.

המלחמה מביאה לעלייה במחירי הנפט ותזקיקיו, חומרי הגלם לתעשייה הכבדה, במחירי חומרי הגלם לתעשיית המזון ולגל נוסף של עליות מחירים של ההובלה הימית. מדהים, רק לפני שנה שיעור האינפלציה השנתי בבריטניה היה 0.4%. הבנק המרכזי של אנגליה מבין דבר אחד או שניים, למשל שאינפלציה הנמשכת לאורך תקופה ארוכה מדי גוררת לעליה בשכר ועליה בציפיות האינפלציה כתוצאה מכך, מה שגורר לרובד נוסף של האינפלציה. הריבית הריאלית הנמוכה הביאה לעליה של כ־30% במחירי הבתים והדירות בחמש השנים האחרונות, מתוך זה כ־20% בשנתיים האחרונות. הבנק המרכזי מבין כי הדירות מתרחקות מהישג ידו של רוב העם, ולכן העלאת הריבית מחויבת המציאות.

הציבור בעולם אינו סובל לאורך זמן שחיקה בשכר הריאלי, כפי שקורה עכשיו - מה שמביא בדרך כלל לדרישה לעליות שכר מעבר לאינפלציה, כעין ביטוח מפני שחיקת השכר לעתיד. העלאות שכר תורמות בצורה מובהקת להעצמת האינפלציה, ולכן חייבים לבלום האינפלציה בעודה באיבה. כן - באמצעות העלאת הריבית. המחסור העולמי בכוח אדם במדינות המפותחות מבטיח עליות שכר. נכון שהריבית הנמוכה לבדה אינה הגורם העיקרי לאינפלציה העולמית, אבל תרומתה גבוהה.

עיקר האינפלציה נובעת מהעלייה במחיר הנפט וחומרי הגלם הנלווים. העלאת הריבית לבטח יכולה לבלום את הביקושים בענפים אחרים. יש ויכוח אינסופי בין כלכלנים מתי להעלות את הריבית, כמכה מונעת, כמו שעשתה קוריאה הדרומית ועומדת לעשות אנגליה, או אם להעלות ריבית לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה, כלומר לאחר שהאינפלציה כבר יצאה וזינקה מעלה בפועל - כפי שארה"ב וגוש היורו עומדים לנהוג.

מיד יבואו מליצי "שב ואל תעשה" בטענה שאין למהר עכשיו, והפעם הם יישענו על פלישת רוסיה לאוקראינה, שמשבשת את מערך המשק העולמי ומגבירה את האי־ודאות. הם יאמרו שלא להעלות ריבית: "זה לא הזמן להכביד יותר באמצעות העלאת הריבית מעבר להכבדה הנובעת משיבושי המשק העולמי בגלל המלחמה באירופה".

ברור לכל כי הריביות של הבנקים המרכזיים נמוכות מאוד, על רקע האינפלציה במדינות המערב, שלא לדבר על המדינות המתעוררות - כלומר הריבית הריאלית היא שלילית. בחמש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות במדינות ה־OECD בכ־50%, כך עפ"י נתוני הארגון. העלייה במחירי הדירות בעולם המפותח מביאה לעיוות בחלוקת העושר בין שכבות האוכלוסייה ולעלייה בפער ברמת החיים וגלישה לקהילות הרבה פחות שוויוניות.

איך המנגנון של השכבות החזקות פועל? טוענים לריבית נמוכה כדי לעודד את המשק שנפגע מנגיף הקורונה, אזי השכבות החזקות נוטלות משכנתאות זולות מאוד תוך מינופן לרכישת נכס, וזאת על חשבון השכבות החלשות, שאין להן מספיק כסף והון לרכוש דירה. השכבות החלשות מחנות את הכסף בבנקים המסחריים בריבית אפס. הבנק מתווך בין העשוקים למתעשרים, כך בכל העולם. מקבלי החלטות הם בדרך כלל בני הקבוצה המתעשרת.

על ריבית וסחר
אז למה לא ממהרים להעלות ריבית? מסיבה פשוטה, כי מדינה מקרב המדינות המפותחות, עם כלכלה מתקדמת, שמעלה ריבית - מביאה לפער ריבית גבוה יותר לעומת מדינות אחרות, מה שמחזק את המטבע שלה מול שאר המטבעות של ארצות הסחר שלה. כושר התחרות של המדינה שהעלתה ריבית נפגע בשווקי הסחר הבינלאומיים, היות ובמונחי מט"ח, נניח דולר או יורו, עלויות היצור עולות.

אותו שכר במטבע מקומי שווה יותר במונחי מט"ח, מה שמקשה על היצוא ומגביר את היבוא. אז מה רוב המדינות עושות? חורקות שיניים, ולא מעלות ריבית למרות הנסיקה ברוב המערב במחירי הדירות. פשוט, בנקים מרכזיים מחכים כי הפד האמריקאי, הוא הבנק המרכזי של ארה"ב, יוציא עבורם את הערמונים מהאש.

הם מקווים כי הוא יעלה את הריבית בין 4־7 פעמים השנה, ושרק אז יעלו את הריבית אצלן, ושהפער בריביות בין ארה"ב לשאר המדינות יישאר כפי שהיה בדרך כלל. כלומר - המטבע שלהן לא יתחזק כתוצאה מהעלייה בריבית. האמריקאים התכוונו להעלות את הריבית במרץ השנה, אבל ייתכן כי בגלל הפלישה של רוסיה לאוקראינה הם יסתפקו בהעלאה מזערית, וזותביא לאכזבה בבנקים מרכזיים בעולם, שקיוו שהפד ישכב על הגדר עבורם הרבה יותר מהר.

בינתיים, בריביות האפסיות בעולם אין אפשרות לעצור את האינפלציה. בנוסף למחירי האנרגיה, מחירי ההובלה והשינוע הימי ממשיכים להיות גבוהים מאוד, אפילו לאחר עלייה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים ועלייה של מאות אחוזים בהובלה במכולות בשנה האחרונה. בארה"ב מחירי הבתים עלו בחמש השנים האחרונות ב־62%, מתוך זה עלייה של 19% בשנת 2021 בלבד.

הבנק המרכזי של ניו זילנד העלה הריבית זה עתה בפעם השלישית, עד ל־1%, וזאת לאחר העלאות דומות בנובמבר ואוקטובר 2021. ניו זילנד מבקשת לייצב את האינפלציה ולמנוע בועת נדל"ן. מחירי הבתים בניו זילנד עלו בחמש השנים האחרונות ב־19%, מתוך זה 24% בשנה האחרונה, לאחר עלייה בשנה הראשונה לקורונה, 2020, בשיעור של קרוב ל־19%. קודם לכן היו שנים של ירידות במחיר.

בינתיים בישראל
הבנק המרכזי של ישראל עשה כמה פעולות מבורכות למלחמה בתוצאות נגיף הקורונה, כגון הותרת הריבית על 0.1%, הדפסת 85 מיליארד שקל באמצעות רכישת אג"ח ממשלתי והקמת צינורות אשראי מועדפים דרך המערכת הבנקאית לעסקים קטנים, בהיקף של 40 מיליארד שקל. המשמעות היא כי הייתה הרחבה מוניטרית במקביל להרחבה הפיסקלית של הממשלה, שהעמידה אף היא סכומי עתק של כ־178 מיליארד שקל להילחם בהשפעותיו של נגיף הקורונה.

המשק הישראלי התאושש במהירות מדהימה בשל ההרחבות הפיסקליות והמוניטריות, עד כדי שהדהים את כולם עם צמיחה מטאורית בשנת 2021 של 8.1%, הרבה מעבר לציפיות בנק ישראל או גופים בינלאומיים בתחום. התוצר לנפש עלה ב6.3%. שעור האבטלה ירד ל־3.7%, אפשר לומר תעסוקה מלאה עם אבטלה חיכוכית בלבד, רק מעט יותר ממה שהיה באפריל 2020 עת היה שיעור האבטלה 3.2%. במילים אחרות: הקורונה כבר מאחורינו. מצב המשק מחייב העלאת ריבית.

אבל בנק ישראל נרדם בשמירה, הוא ממשיך להעביר עושר רב מהשכבות העניות והחלשות לעשירים. פיקדונות הציבור, בעיקר של השכבות החלשות והמוחלשות, בד"כ פחות מתוחכמים, פחות משכילים ופחות מקושרים הגיעו בסוף ינואר השנה ל־665 מיליארד שקל, עליה של 56% בתוך שנתיים של נגיף הקורונה, עוד 238.4 מיליארד שקל.

רק בשנה האחרונה הפסיד ציבור המפקידים שקלים בעו"ש במערכת הבנקאית 18.4 מיליארד שקל משחיקת כספו בגלל האינפלציה. רק מהשחיקה. זוהי העברה של הכסף מפשוטי העם לכיסם של הממנפים בשוק הנדל"ן והמערכת הבנקאית.

הלווים למשכנתאות הצליחו לקבל הלוואה בריבית קבועה לא צמודה, קל"צ, בעלות שנתית של 2.28% גם בינואר 2022 - אפילו פחות מאשר לפני שנה, אז שילמו 2.41% בממוצע, לפני שנתיים, אז שילמו 2.5% או לפני חמש שנים - אז שלמו במסגרת המשכנתא 3.33%. האינפלציה גואה והריבית יורדת על חשבון פשוטי העם. אין פלא שבשנה האחרונה עלו מחירי הדירות ב־11.3%, בשנתיים ב־15.7%, ושבחמש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות ב־20.4%.

בנק ישראל בעצמו מסביר למעשה למה צריך להעלות את הריבית, אבל בסוף החליט החודש שלא להעלות אותה. הבנק המרכזי אומר כי המשק הישראלי ממשיך בפעילות רציפה גבוהה, ציפיות האינפלציה עדיין בתחום היעד של הממשלה, 1%־3%, מגמת ההאצה במחירי הדירות נמשכת, מגמת האומיקרון בעולם מתמתנת, השיבושים בשרשרת האספקה בעולם מתמתנים תוך מגמת התאוששות כלכלית בעולם ונמשך ההידוק המוניטרי בעולם.

הכל אומר שחייבים להעלות ריבית, אבל הבנק מודיע כי הוא יעלה ריבית בחודשים הקרובים באופן הדרגתי. וייעשה את שנדרש כדי "להבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים". פעילותם של השווקים הפיננסיים פועלת היטב, הבנק המרכזי סתם ממציא משפטים סתמיים. מה, העלאה בריבית תפגע ברווחיות הבנקים מימני המשכנתאות? או זאת אמירה למשך זמן עד שהפד יעלה ריבית? או אולי דרך להמשיך לדחוף מעלה את מחירי הדירות על חשבון העובדים בשכר מינימום, שנשחק בגלל האינפלציה - בעוד הדירה שהם חשבו וחלמו עליה, תישאר הרחק מהישג ידם.