"הממשלה איבדה שליטה, המחירים ימשיכו לעלות בהרבה מהקצב עליו מדבר ליברמן"

1. בנזין למדורה

בפגישה שקיים לאחרונה נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין עם מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, העלה לין הצעה חריגה למלחמה ביוקר המחיה: לבטל לתקופה קצובה את המע"מ על מחירי החשמל. "כך נוכל לסייע לא רק לאוכלוסיות המוחלשות אלא למגזר העסקי כולו", הסביר. בלינקוב דחה את ההצעה על הסף, וטען שבישראל כל מה שזמני הופך לקבוע. "ברגע שהמע"מ על החשמל יבוטל, כבר לא ניתן יהיה להחזיר אותו לעולם", הבהיר.

אגב, המע"מ האחיד הוא אחד מהיתרונות הגדולים של שיטת המיסוי בישראל. אומנם הוא מפלה לרעה את האוכלוסיות המוחלשות, אבל ידה הארוכה של רשות המסים מגיעה לכל כיס, וגביית המס פשוטה להפליא.

למען האמת מחירי החשמל בישראל אינם במרכז הדיונים על יוקר המחיה, שכן הם מהנמוכים בעולם. הגז הטבעי, שמהווה כיום 67% ממקור ייצור החשמל, מנע זינוק בתעריפים בזכות מחירי המינימום שחברת החשמל משלמת לבעלי המאגרים. מחיר הגז בישראל הוא כעשירית מהמחיר העולמי. מחיר הפחם, המהווה 23% ממקורות ייצור החשמל, אומנם זינק במאות אחוזים, אבל דווקא במקרה זה המדינה הכניסה את היד לכיס וספגה בחודש שעבר מחצית מההתייקרות דרך הפחתת מחיר הבלו.

אף על פי שהזינוק במחירי הפחם מחייב העלאה נוספת בתעריפי החשמל, בשלב זה אין כוונה כזאת, אלא אם כן תתרחש קטסטרופה. חברת החשמל תיאלץ לספוג את ההתייקרויות - ותפוצה על כך בעדכון המחירים בסוף 2022.

כדי לצמצם את התלות בפחם, חייבים להקדים את לוח הזמנים לחיסול תחנות הכוח המופעלות בפחם (בחדרה ובאשקלון). לפי הלו"ז המקורי זה יקרה עד 2025, ועד אז חייבים לצמצם ככל הניתן את השימוש בפחם. יחסית למצב בעולם המערבי, שם מסתערים על תחנות הדלק, המצב בישראל בכל הנוגע למחירי החשמל הוא גן עדן אנרגטי - מונח שבו שר האוצר אוהב להשתמש. אלא שגם בגן העדן יש צרות. חוץ מהפחם, שני מקורות אנרגיה נוספים המיובאים לישראל התייקרו אף הם: הסולר והבנזין.

הסולר עלול להביא להקפצת מחירי ההובלה, כולל התחבורה הציבורית והמוניות. בבנזין הנהגים כבר מרגישים את ההתייקרות בכיס עם תוספת של עשרות אחוזים לליטר. בהנחה שהדולר ומחירי הדלק בעולם יישארו עד סוף החודש ברמתם הנוכחית, מחיר ליטר בנזין (בשירות מלא) יחצה בתחילת אפריל את קו 8 השקלים לליטר. זה נראה מספר קסם, אבל בהיסטוריית מחירי הבנזין בעשור האחרון הוא הפך לסמל.

לפני עשור בדיוק, זמן קצר אחרי המחאה החברתית, החליט ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו להפחית זמנית את מס הבלו בבנזין ב־23 אגורות לליטר כדי שלא יחצה את רף 8 השקלים (בתדלוק עצמי). נתניהו החליט בניגוד לעמדות אנשי המקצוע, כי הבין את עוצמת התייקרות המחיה. מספר חודשים מאוחר יותר הוא מנע את ייקור הבנזין ב־40 אגורות נוספות, ולאחר מכן שוב התערב והפחית את המחיר בעוד 10 אגורות.

ההתערבות לא רוששה את האוצר ולא גרמה לקריסת מערך גביית המסים. היא נועדה בסך הכל להקל על הכיס ולמתן את הזינוק במחירים. הבנזין המוזל לא הפך את ישראל לערב הסעודית או לכווית, אבל החיים הפכו קצת יותר נסבלים. "המדינה אינה שולטת במחיר הנפט בעולם, אבל אנו לא חייבים לגבות תוספת מס על כל העלאת מחיר", דייק אז נתניהו בהסבריו.

2. אלבר ועולם הרכב

"מכונית בישראל כבר מזמן אינה לוקסוס, במיוחד עם תחבורה ציבורית כל כך לא משוכללת. רכב הוא מוצר צריכה בסיסי בדיוק כמו משקפיים", אומר אורן אלעזרא, מנכ"ל קבוצת אלבר שבשליטת אלי אלעזרא. "למרות זאת, בגלל המיסוי הגבוה מאוד המוטל על המכוניות שיעור הבעלות על רכב פרטי בישראל נמוך בהשוואה לאירופה. יש לנו לאן לשאוף".

חברת הליסינג אלבר מובילה את שוק המכוניות הפרטיות עם מכירות של 33 אלף רכבים בשנה. היא מחזיקה בחברת ממסי, במותג השכרת הרכב הבינלאומי יורופקאר, בזיכיון מותגי האופנועים הבינלאומיים הארלי דיווידסון וטריומף ועוד. קונה פוטנציאלי המגיע לאחד ממתחמי אלבר יכול לקבל שורה של שירותים, ובהם גם מימון, ביטוח מקיף, שירותי גרירה ועוד.

אלבר היא חברה בורסאית. בזכות אמון המשקיעים בה היא משלמת עבור איגרות החוב שלה ריבית אפסית. עד סוף החודש תפרסם את דוחותיה, ובקצב הרווחיות הנוכחי - 108 מיליון שקל מתחילת 2021 - תסיים את השנה ברווח של כ־150 מיליון שקל. ברבעון הרביעי תשבור שיא הכנסות של כמיליארד שקל.

אלעזרא: "2021 תהיה עבורנו שנת שיא במכירות בזכות משבר הקורונה והמחסור העולמי בשבבים, שגרם לשיבושים עולמיים בשרשרת האספקה. הביקוש למכוניות זינק. המוניטין והמיתוג של אלבר כאחת החברות הגדולות בענף מקנים לה יתרון משמעותי. ישראל הייתה ב־2021 מהראשונות שיצאו ממשבר הקורונה, ובזכות השיפור במצב הכלכלי הקדמנו את יבוא המכוניות על חשבון יבואנים מאירופה. הציבור מחפש חלופות לתחבורה ציבורית, ומגיפת הקורונה הריצה קונים לשוק המכוניות כדי לפצות את עצמם על הסגרים". ולמרות הכל, אני שומע על מחסור עצום ברכבי יד שנייה ועל פריחה חסרת תקדים בשוק המכוניות.

3. תעודת זהות בנקאית

חמשת הבנקים גדולים השלימו השבוע את פרסום דוחותיהם השנתיים יוצאי הדופן. שני הבנקים הגדולים - הפועלים, בניהול דב קוטלר, ולאומי, בניהול חנן פרידמן - סיימו את שנת 2021 ברווח אסטרונומי של 11 מיליארד שקל ביחד, כולל שבתות וחגים.

אגב, לאומי סוגר בהדרגה את הפער מול הפועלים ומאיים על מעמדו כבנק הגדול במדינה. תוצאות שיא כאלה גוררות בימים כתיקונם מחיאות כפיים סוערות, אבל לא צריך להתרגש. רגע לפני ששולפים את השמפניה חייבים להביא בחשבון שתוצאות 2021 הן תמונת מראה הפוכה לשנת הקורונה ב־2020. וחוץ מזה, מה שמרגש באמת הוא דוחות חברת הספנות צים, שסיימה את 2021 ברווחים חסרי תקדים של 4.65 מיליארד דולר.

תמונת הרווחיות האמיתית המייצגת של הבנקים היא ממוצע הרווח בשנים 2020/21. אם הפועלים הרוויח ב־2021 4.9 מיליארד שקל וב־2020 2 מיליארד שקל, ממוצע השנים הוא 3.5 מיליארד שקל. אם לאומי הרוויח ב־2021 6 מיליארד שקל וב־2020 2 מיליארד שקל, הרווח המייצג הוא 4 מיליארד שקל. רווחיות כזאת על הון עצמי של 40 מיליארד שקל משקפת תשואה להון של כ־10%. זאת לא רווחיות בשמיים. התשואות על ההון בבנקים בחו"ל גבוהות משמעותית ומגיעות ל־15%־20%.

הפרשי הרווחים בבנקים מוסברים גם בהפרשות העתק בשנת הקורונה. ההפרשות להפסדי אשראי היו סופר־שמרניות והעידו במידה מסוימת על פאניקה. גם מדיניות בנק ישראל לצמצום היקף חלוקת הדיווידנד במזומן הייתה שמרנית. הפועלים ויתר ברבעון הרביעי של 2021 על חלוקת דיווידנד כדי לחזק את מבנה ההון, כדי שיהיה לו כסף נוסף למימון ענף הבנייה. בבנקאות מאנית־דפרסיבית כמו בישראל, שנה מאוחר יותר הפכו "הפסדי האשראי" לרווחים, ומכאן האופוריה.

סוגיית רווחי הבנקים עלתה בפגישה שקיים בתחילת השבוע שר האוצר עם מנהלי הבנקים. זו הייתה הזדמנות להוצאת קיטור, ואחד המנהלים הזהיר: "קיים שיח קשה נגד הבנקאים. יש משהו במספרי הדוחות שמעורר אנטגוניזם. כבר לא כיף להיות היום בנקאי. אני בחרדה מהתגובה הציבורית על הרווחים, אף על פי שהתשואה על ההון המייצגת היא של כ־10%. בסופו של דבר, מרבית מניות הבנקים מוחזקות ממילא על ידי הציבור הרחב".

4. קבלן ביצוע

לפני חודש בדיוק נבחר ראול סרוגו לתקופת כהונה נוספת כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, והוא אינו מבזבז זמן. כבר בשבוע הבא יציג בפני הממשלה תוכנית חירום להורדת יוקר המחיה בענף הבנייה, בנוסף למהלכים שיסייעו בקליטת גל העלייה מאוקראינה ומרוסיה.

"ב־15 בחודש יתפרסם מדד המחירים לחודש מרץ, ואז נדע את הנתון הסופי בכמה עלו מחירי הדיור בשנת 2021 (לפי נתוני דצמבר־ינואר). להערכתי, המחירים זינקו ב־12%, ומדד תשומות הבנייה יזנק ב־1%. המדינה איבדה שליטה על שוק הדיור", אומר לי סרוגו.
בקבינט הדיור והממשלה התקבלו החלטות נכונות, שהתוצאות שלהן יורגשו אומנם לא מיידית אלא בתוך שנתיים־שלוש.

"נכון שהם קיבלו החלטות עקרוניות נכונות, שבאו לידי ביטוי בחוק ההסדרים, אבל הם לא יודעים ליישם אותן. במבחן התוצאה הם נכשלו. אין לנו זמן, והמחירים חייבים לרדת בתוך שנה. אתן לך דוגמה אחת בלבד הנוגעת למחירי הקרקעות: ברגע שהמינהל משחרר קרקע במכרזים בשיאים חדשים, מחירי הדיור ממשיכים לזנק. מחירי הקרקעות עלו מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית בעשרות אחוזים, והם ימשיכו לעלות. לא משנה אם ימשיכו להפעיל את תוכנית מחיר מטרה, מחיר למשתכן, או אם הם ישחררו 30 אלף דירות במחיר מופחת.

"אין פרויקטים חדשים בקצב המתאים לביקוש, וגם אם יאפשרו לקבלנים בפרויקט למשתכן למכור דירות בשוק החופשי, מחירי הקרקעות ימשיכו לעלות. וכל עוד לא ייצבו את מחירי הקרקעות, מחירי הדיור לא יירדו. לו היו מוכרים 100 אלף יחידות דיור בשנה, ייתכן שהמחיר לא היה עולה".