יש משפט שאומר שצירופי מקרים הם הדרך של אלוהים לשמור על אנונימיות. רצה הגורל וממש לאחרונה, במקביל להסמכתה של קצינת השריון הקרבית הראשונה, זכה בפרס המאמר המצטיין של אגודת חוקרי צבא–חברה בישראל, שפועלת במכון דן שומרון במכללה האקדמית כנרת, המאמר "תסריטי חיים, תסריטי נגד - וסרטוני וידיאו".
במאמר, שפורסם בכתב העת "Religions", עקבו הכותבים פרופ' אודי לבל וד"ר דנה מסד אחר סרטוני רשת של עמותות חרד"ליות (חרדיות לאומיות, או בשמן האחר "תורניות") במטרה לשכנע נערות דתיות–לאומיות לא להתגייס לצה"ל.
לצד תרחישי תבוסה במערכה הבאה בגלל נוכחות של נשים, אפשר למצוא בהם הכל מהכל: בקמפיין של "פורום חותם" מופיעה כריכת ספר שנראה כמו "מעשה בחמישה בלונים" של מרים רות, עם המילים "מעשה בחמש מצהירות". "שומרת נגיעה בעמידה איתנה על העקרונות שלה", אומר קמפיין אחר, ובסרטון של "הפורום לחוסן צה"ל", דמות של חיילת לצד סמל חיל הרפואה. אל אזור איברי הרבייה שלה מופנית זכוכית מגדלת, והמבינה תבין או תידום לנצח.
בקמפיינים נוספים נראית בחורה בזמן בדיקת הדמיה לבחינת רמות הדת בדמה, ועולות התרעות מפני אסונות שמאיימים על גורלן הבריאותי של המתגייסות, כמו קרעים ברצועות ובברכיים, שיעור גבוה של צניחות רחם, צניחת רצפת האגן ובעיות בפריון.
הנחת היסוד של לבל, מרצה בביה"ס לתקשורת העומד בראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר־אילן, ושל מסד, עמיתת מחקר במרכז ומרצה במחלקה לספרות, לשון ואומנויות באוניברסיטה הפתוחה, היא שכולנו מחזיקים בתסריטים פרטיים שמשמשים מעין מפה שיכולה לנבא את העתיד בעקבות החלטה שנקבל. סטודנטים למינהל עסקים, למשל, מאמינים שייקלטו בשוק העבודה ולאחר מכן יהפכו למנכ"לים מכובדים. אחרים חושבים שאם יתגייסו ל־8200, אחרי עשור יגיע האקזיט, וכן הלאה.
השיטה של העמותות החרד"ליות הייתה הצגה של "תסריטי נגד", כלומר כאלה שנועדו לנפץ את התסריטים הנורמטיביים של נערות מהמגזר, במטרה לגרום להן למחשבה מחודשת באשר לכוונתן להתגייס, ואם אפשר - לוותר על הרעיון לגמרי.
אם ב"תסריטי הגיוס" של הבנות החרד"ליות מופיעים תרומה לביטחון המדינה, שדרוג ערכן בקהילה ובתום השירות הצבאי יציאה לעולם הזדמנויות משמעותי יותר מאשר זה שהיה זמין עבורן לו לא היו מתגייסות, באים הקמפיינים ואומרים להן בדיוק את ההפך.
ההתנגדות הגורפת של כוחות חרד"ליים לגיוס נשים לצה"ל היא לא חדשה. היא כוללת שימוש בפרסום חוצות, חלוקת פלאיירים בצמתים, גיוס פוליטיקאים והעברת מסרים רבים ברשתות החברתיות. ההסבר הרשמי הוא ההשפעה של הימצאותן של קצינות נשים על אופיו של הצבא, אבל לבל ומסד מעלים סברה אחרת: גיוס נערות דתיות־לאומיות לצה"ל בתפקידים משמעותיים הוא שינוי כללי המשחק בקהילה הציונית־דתית, והפיכתה לקהילה פחות מגודרת, פחות מנותקת, יותר שוויונית ויותר ישראלית.
המציאות, אומרים לבל ומסד, מורה אחרת. הודות לשירות בצבא הן יהיו סוכנות שינוי - לא של מיליטריזציה, אלא של ישראליזציה. ומזה חוששים חלק מהרבנים.
הטייסת האמריקאית אמיליה ארהארט הייתה האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת סולו ב־1932. רוזה פארקס סירבה בשנת 1955 לפנות את כיסאה לאדם לבן באוטובוס בעיר הולדתה מונטגומרי, והסירוב הביא לשורת מעשים שהפכו אותה לסמל לזכויות אדם. המדענית מארי קירי הייתה האישה הראשונה שלימדה באוניברסיטת סורבון בצרפת, הראשונה שזכתה בפרס נובל בפיזיקה ובפרס נובל שני בכימיה.
המשותף לשלוש אלה ברור. עכשיו, אל רשימת אלו שאמרו להן "לא" והן נצמדו אל ה"כן" הפנימי שלהן, הצטרפה ראשית פרקש, קצינת השריון הקרבית הראשונה של צה"ל.
כמי שלא שרדה עד הסוף קורס קצינות שדרש ממני בעיקר ריצה עד 100 מטרים ושינון נהלים, אני נפעמת. זו כמובן סיבה שולית. הסיבה האמיתית היא העובדה שפרקש, מהיישוב עלי שבשומרון, היא הראשונה. וראשונות וראשונים - עם ובלי קמפיינים שמנסים להניא אותם מלפעול על פי הצו הפנימי שלהם, תמיד יהיו אלו שיטמנו את זרעי השינוי.
קריאה ראשונה
במבט ראשון, נדמה שאת העלילה הזו כבר קראנו בכמה וכמה ספרים: דמות מסוימת, בדרך כלל בעל חיים, רוצה לעשות משהו בניגוד לקולות מהסביבה ולמה שחנן אותה הטבע. בניגוד לתחזיות, היא רושמת הצלחה. כך היה ב"פילים לא רוקדים בלט", של פני מקינלי, ב"ג'ירפות לא רוקדות" מאת ג'יילס אנדריאה, ב"בתיה לא עפה" מאת רקפת זיו־לי ובספרים נהדרים רבים אחרים.
ב"ג'רונימו הפינגווין שחשב שהוא יכול לעוף", שמיועד לגילאי 3 ומעלה, מתגלה האתגר כבר בכותרתו: הפינגווין התינוק מאמין בכל מאודו שהוא יכול לעוף. אביו, למוד הניסיון, סבור אחרת ומנסה להניאו, אבל ג'רונימו מסרב להתייאש. עם הרבה יצירתיות ואמונה בדרכו, הוא רותם אליו כוחות של בעלי החיים שסביבו.
דיויד ווליאמס והמאייר שלצדו, טוני רוס, מצטיינים בכתיבה ובאיורים עשירים, משעשעים ואופטימיים, ומצליחים ליצור חוויית קריאה שמדרבנת גדולים וקטנים להאמין גם במה שנתפס כבלתי אפשרי.
"ג'רונימו, הפינגווין שחשב שהוא יכול לעוף", מאת: דיויד ווליאמס. איורים: טוני רוס. הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. 78 שקל
המלצתרבות
מתחם החווה החקלאית בחולון מציע פעילויות לכל המשפחה, ללא תשלום: שעת סיפור וסדנת יצירה לילדים עם שיר ברבי, סיור חווייתי בין משק בעלי חיים, מבוך עצי פיקוס, בבית הבאר, במתבן ובתערוכה "בוגר מאוד" בגלריית החווה, עם המעצבים עדי עזר ויותם שפרוני, המזמינה לסייר בין חלקי רהיטים שהפכו לסוסי נדנדה דוהרים, חבלים מאירים, איורים תלת־ממדיים ועוד.
מתחם החווה בחולון, רח' הנחושת 1 פינת רח' המלאכה. 26.3, 2.4, 9.4, 10:00־14:00. להרשמה מראש: holon.muni.il