1
סוף סוף הורדת מסים, ועליה כמובן צריך לברך. בחודשיים האחרונים הזכרתי פה כמה פעמים את מס הבלו המנופח על הדלק, אותה פרת מזומנים שפקידי האוצר מתעקשים ומתקשים להיפרד ממנה, כמו גם את הצורך בהורדת מסים על רקע עודפי גביית המס בחודשים האחרונים וצמצום הגירעון.
כנראה שמחירי הדלק המאמירים וגלי ההדף הציבוריים מיוקר המחייה אילצו את שר האוצר ליברמן לעשות את המובן מאליו: להקל קצת עם המסים ולוותר (קצת) על מס הבלו, כך שתהיה הוזלה של חצי שקל לליטר במחיר הדלק לצרכן. דא עקא, שלא ברורה לי ההפחתה הזמנית לשלושה חודשים.
אני מניח שזה עשה כאבי בטן לפקידי האוצר, כי הם ויתרו על משהו כמו 800 מיליון שקל באותם שלושה חודשים, ובכל זאת - כאבי הכיס של הצרכנים חשובים הרבה יותר, וזה לא חשוב כרגע איך מתנהגים מחירי הנפט בעולם. מה שחשוב הוא שברמת מס הבלו על הדלק ישראל נמצאת במקום השני מבין מדינות ה־OECD, נתון לא מחמיא במיוחד, וגם אחרי ההחלטה של ליברמן אנחנו נמצאים עדיין במקום גבוה.
תזכורת: מרכיב המסים במחיר הדלק לצרכן מגיע לסביבות ה־70%, כאשר השאר זה מרווח שיווק (10%) והיתרה עלות הבנזין (כ־20%). מסים מורכבים משניים במקרה של הדלק: מע"מ ומס על הבלו, שבסך הכל מהווה יותר מ־50% מעלות המחיר לצרכן. זה מס חריג בכל קנה מידה.
על פני נתוני השוואה של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, נכון לרבעון הרביעי של שנת 2020, הבלו על ליטר בנזין בישראל עמד על 0.92 דולר לליטר. מבין מדינות ה־OECD רק בהולנד הבלו על בנזין גבוה יותר מבישראל ועמד על 0.93 דולר לליטר (ראו גרף). הממוצע האירופי עומד על 0.68 דולר לליטר, ואילו הממוצע ב־OECD עומד על 0.61 דולר לליטר.
וחשוב מזה: גם אחרי ההורדה האחרונה ישראל רחוקה עדיין מהממוצעים של מדינות ה־OECD והיא עדיין נשארת במקומות גבוהים, אז למה לפנק את האזרחים לשלושה חודשים בלבד? לא מובן. זה יוצר תחושה של "קחו סוכריה ותשתקו, אבל בעוד שלושה חודשים הכל יחזור לקדמותו". ככה לא מורידים מסים.
2
שוק הנדל"ן מחכה לשר האוצר ליברמן, שפיזר כמה וכמה רמזים בתקשורת בחודש האחרון. בינתיים, משרד האוצר הודיע על כמה שינויי מיסוי מינוריים, שלא ישפיעו בצורה דרמטית על השוק: דעתי על התוכנית החדשה, כפי שפורסמה באופן בלתי רשמי, ידועה: תוכנית הסבסוד ללא דכפין כמעט, היא לא סבירה ולא מידתית ותיתן פרס לאלו שלא זקוקים לו.
על הרקע הזה שוחחנו עם גורם ותיק מאוד בשוק הנדל"ן, שעבר כמה תוכניות דיור ומכיר את שוק הנדל"ן לעומקו ולרוחבו: "תוכנית הדיור החדשה של שר האוצר ליברמן שעליה התבשרנו לפני כחודש", אומר אותו גורם, "יותר מאשר יש בה כדי לצנן את שוק הדיור, יש בה כדי ללמד על הפאניקה בקרב מקבלי ההחלטות. עובדה זו כשלעצמה היא בגדר חדשות רעות במיוחד לציבור הקונים הפוטנציאליים (לרובם לפחות, למעט אלו שיתמזל מזלם לזכות בהגרלות על חשבון כלל ציבור משלמי המסים).
"במרכז התוכנית, כך פורסם בתקשורת, בהיעדר הודעה רשמית של משרד האוצר, הוחלט כי כמעט כל קרקעות המדינה שמשווקת רשות מקרקעי ישראל לזכאי ״מחיר מופחת״ יהיו בסבסוד ממשלתי, זאת במקום שיעור של 40% מתוכן כפי שנקבע בתוכנית הקודמת, שעליה הוכרז רק באוקטובר 2021.
"ברוח חג הפסח הקרב ובא מתבקש לשאול: 'מה נשתנה?' מה גרם לשר האוצר לרוץ ולהצהיר על תוכנית דיור חדשה, לפני שאפילו יצאה לפועל ההגרלה הראשונה של התוכנית שעליה הכריז לפני פחות מחצי שנה? לאור עיתוי פרסום התוכנית - יומיים לאחר שפורסם מדד מחירי הדירות של הלמ"ס - סביר להניח כי העלייה החדה שעליה דווח במדד לדצמבר־ינואר הביאה את השר ליברמן למסקנה כי אם תוכנית על 40% שיווקי קרקעות במחיר מופחת אין בה לכאורה כדי לצנן את השוק, אז הבה נכפיל שיעור זה".
"לא אכנס כאן לדיון אם יש בכלל הצדקה כלכלית למכור קרקעות מדינה בסבסוד ממשלתי - שממנו לא ייהנו שלושת העשירונים הנמוכים, שאין בידיהם כדי להעמיד הון עצמי גם לרכישה של דירה במחיר מופחת. השאלה היא אם זה מה שנדרש כדי להוריד את מחירי הדירות - או לפחות למתן את קצה העלייה לזה של עליית השכר"?
"מניתוח הנתונים שזורמים על שוק הנדל"ן, בפרט לנוכח העלייה החדה בהתחלות הבניה שנרשמה בשנת 2021 והשיא שנרשם בשיווקי קרקעות בידי רשות מקרקעי ישראל, נראה כי הבעיה הגדולה של שוק הנדל"ן כיום היא ביקושים גבוהים, הנשענים על התפיסה שלפיה מחירי הדירות יוסיפו לעלות בקצב מהיר. ומה גורם לכך? בין היתר ההתבטאויות של בכירים בממשלה (וכמובן קבלנים, אבל אותם אפשר להבין) - התבטאויות שלפיהן זה בדיוק מה שיקרה,.
"אפילו שר האוצר עצמו אמר בכנס שנערך לאחר פרסום התוכנית החדשה שלו, שזה יהיה הישג אם מחירי הדירות יעלו השנה בפחות מ־7%. עבור שוק הנדל"ן, המוזן מציפיות, זה כמו להוסיף שמן למדורה. הרי מי יקנה היום דירה, ההוצאה הכספית המשמעותית ביותר של משק בית במהלך חייו, אם יאמין שבקרוב מחירה ירד, או לפחות יעלה בקצב איטי ביחס לנכס השקעה סולידי אחר"?
"מה שנדרש עכשיו לצינון שוק הנדל"ן זה לא עוד סבסוד קרקעות, אלא המשך העבודה הקשה להגדלת ההיצע, והעברת המסר שהממשלה תדאג להסיר כל אבן העומדת בפני מטרה זו. זה מה שיעביר לציבור את המסר שאין זו גזירת שמים שמחירי הדירות יעלו תמיד. הדור של הזוגות הצעירים הנוכחי לא חווה על בשרו את ירידת המחירים הריאלית החדה בין אמצע שנות ה־90 ל־2007, ובטוח שעליית מחירי הדירות היא לנצח נצחים".
"וכן, זה גם העלאת הריבית המתבקשת לאור הזינוק באינפלציה ובציפיות לאינפלציה. נכון, בנק ישראל 'קבע' בדוח השנתי שפרסם לפני כשבוע, שתרומת הריבית הנמוכה לעליית מחירי הדירות היא שולית. האשם החדש בעיני הבנק הוא סיום תוכנית מחיר למשתכן. מעניין. בעבר קבע אותו הבנק שמחיר למשתכן היא זו שאשמה בעליית מחירי הדירות, מאחר שהיא מגדילה ביקושים. מה יש לומר, 'טוב' שיש, או אין, את תוכנית מחיר למשתכן, כדי למצוא את האשם לא במגרש הביתי שלך".
3
הייתי ונותרתי אופטימי לגבי השתלבות של חרדים - גברים ונשים, בשוק התעסוקה. המספרים העידו על כך, במיוחד אצל נשים. אלא שהשבוע פרסם פורום קהלת כמה נתונים מעניינים עם נורה אדומה ושורה תחתונה: יש קיפאון בהשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים. שיעור זה עלה בין 2002־2015 לאחר ירידה בשנים שקדמו לכן. מגמות אלו דומות למגזרים אחרים באוכלוסייה, אבל היו בעוצמה גבוהה יותר.
הבעיה: נראה שבשנים האחרונות נפסקה העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. בניתוח לפי גיל נראה שמה שהתרחש הוא לא עלייה כללית בתעסוקה של חרדים, אלא כניסה מוקדמת יותר של צעירים לתעסוקה, כאשר התעסוקה בגילאים המבוגרים יותר נשארה דומה למשך רוב התקופה.
אלו המספרים: שיעור התעסוקה של גברים יהודים בישראל (גילי העבודה העיקריים: 25 עד 64) מתקרב ל־90%, ואילו שיעורו אצל גברים חרדים עומד על קצת יותר מ־50%, וזאת למרות עלייה יפה כאמור משנת 2002.
נתונים נוספים שעלו מהמחקר של פורום קהלת הם:
בגרויות: הפער בין חרדים ללא חרדים בזכאות לבגרות הוא עצום, ואף החריף במשך השנים. פחות מ־3% מהגברים החרדים שבשנת 2022 היו בני 22 עד 44 הם בעלי תעודת בגרות. בגרות חיצונית (אקסטרנית) אינה מגשרת על הפער ואף מגדילה אותו, שכן גם למסלול זה ניגשים ומצליחים שיעור גדול יותר של יהודים לא חרדים מיהודים חרדים.
מבחנים פסיכומטריים: פחות מ־2% מהגברים החרדים (ילידי 1978 עד 1990) ניגשים לבחינה הפסיכומטרית עד גיל 30. הישגיהם של מתי המעט שניגשים לבחינה נמוכים באופן משמעותי משל גברים יהודים לא חרדים - הציון הכללי נמוך יותר, הציון הכמותי נמוך יותר והציון באנגלית נמוך בהרבה. הציון המילולי של חרדים גבוה יותר - ואין זה מפתיע, בהינתן הדגשים בחינוך החרדי שעוסק רבות בניתוח מילולי וזונח כמעט לחלוטין אנגלית ומתמטיקה. תוצאות אלו מרמזות כי אין בעיה ביכולות הלמידה במגזר החרדי, וכי לימודי ליבה יכולים להיות בעלי תשואה משמעותית במגזר זה.
השכלה: בערך 8% מהגברים החרדים התחילו לימודים אקדמיים עד גיל 35, וזאת לעומת כמעט 50% מהגברים היהודים הלא חרדים. בעוד שרוב הגברים היהודים הלא חרדים הולכים ללמוד באוניברסיטאות, רוב הסטודנטים החרדים הולכים למכללות. לרוב הסטודנטים החרדים אין בגרות או ציון פסיכומטרי, והם לומדים בעיקר מדעי החברה, חינוך, משפטים ועסקים ומדעי הניהול - תחומים המתאפיינים בתשואה נמוכה יותר במונחי הכנסה לעומת תחומים שלא חרדים לומדים.
נשירה מהאקדמיה: חרף הסבסוד המוגבר שנועד לעזור לחרדים להשתלב באקדמיה, הלימודים במכללות והבחירה בתחומי לימוד דורשניים פחות - הרקע ההשכלתי החלש של החרדים מוביל לשיעור נשירה כפול משל עמיתיהם הלא חרדים. כל אחד, גבר או אישה, מכל מגזר, דת או קבוצה אתנית יתקשה להצליח בלימודים אקדמיים ללא השכלה בסיסית מתאימה - מתי המעט שיכולים להשלים חסך השכלתי בעודם באקדמיה קיימים בכל קבוצה, והם אינם מייצגים את הסטודנט החרדי הממוצע.
תחומי תעסוקה: הענף הכלכלי הנפוץ ביותר בקרב גברים חרדים הוא חינוך, והרוב עובדים בישיבות ובבתי ספר תורניים. בקרב גברים לא חרדים הענף הנפוץ ביותר הוא ההייטק. למרות ההד הציבורי לתעסוקת חרדים בהייטק, בחינת הנתונים נכון ל־2018 מצביעה על כך שרק 4% מהגברים החרדים המועסקים עבדו בענף זה.
הכנסות לפי תחום: סט הכישורים וההשכלה והניסיון השונים של כל קבוצה מובילים למשרות שונות ולפערי הכנסות גבוהים גם באותו ענף. ההייטקיסט החרדי הממוצע הוא בעל ההכנסה הגבוהה ביותר מתוך המועסקים החרדים, אך הוא מכניס 62% בלבד משמכניס ההייטקיסט הלא חרדי הממוצע (כ־14.4 אלף שקל, לעומת כ־23.1 אלף שקל). לא קיים אף ענף כלכלי שבו הכנסת החרדים משתווה לזו של לא חרדים.
השכלת אברכים נמוכה אף יותר מזו של כלל החרדים: כולל האברכים הוא מוקד חשוב בחייו של הגבר החרדי. מי שרוב עיסוקו הוא למידה בכולל הוא אברך, והאידיאל בחברה החרדית המודרנית בישראל הוא שכל גבר יהיה אברך ויקדיש את זמנו ללימוד תורה. בערך רבע מן הגברים היהודים שהתחנכו במוסדות החינוך החרדים בגיל התיכון מעולם לא היו בכולל האברכים.
יש הבדלים חברתיים מובהקים בין הקבוצות: בהיותם בני 28, 98% מהאברכים ומהאברכים לשעבר נשואים ול־96% יש ילדים, ומספר הילדים הממוצע שלהם הוא 2.9. לעומת זאת רק 41% מהלא אברכים בגיל 28 נשואים, רק ל־36% יש ילדים, ומספר הילדים הממוצע שלהם הוא 0.7 בלבד. שיעוריהם של הזכאים לבגרות, הניגשים לבחינה הפסיכומטרית, הסטודנטים ובעלי התואר, אשר נמוכים באופן כללי בקרב חרדים, נמוכים אף יותר בקרב החרדים שהם אברכים ואברכים לשעבר.
המסקנה הלא אופטימית: פערי ההכנסות בין יהודים לא חרדים ליהודים חרדים הלכו וגדלו על פני זמן (פער כולל בהכנסות), והיו גדלים גם בתרחיש של התכנסות בניסיון התעסוקתי. רק בתרחיש המניח התכנסות במאפייני ההשכלה, פער ההכנסות מצטמצם מעט לאורך זמן. ועם זאת, גם בתרחיש זה הפער נותר גבוה, ובכל מקרה ניתוח זה רלוונטי למתי מעט מן הגברים החרדים: לבעלי תעודת בגרות שניגשו לפסיכומטרי ושיש להם תואר אקדמי.
השורה התחתונה של פורום קהלת: "נכון לעכשיו, אין שום עדות להתכנסות בהשכלה, כך שסביר שפער ההכנסות רק יעמיק ולא יצטמצם... נראה שהשמועות של השתלבות חסרת תקדים ועל 'סגירת פערים' של גברים חרדים היו מוגזמות - שיעור מזערי מן הגברים החרדים הם בעלי השכלה רלוונטית לשוק העבודה המודרני, וזהו חוסר שקשה למלא בגילים מבוגרים יותר, גם כאשר מקצים לכך תקציבים גדולים. בשנים האחרונות שיעור הגברים החרדים המועסקים הפסיק לעלות, ונותר פער עצום בין תעסוקת גברים חרדים לתעסוקת גברים יהודים".