1. כנגד ארבעה בנים
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, ובקטע הבא אנסה להצמיד אותם לפוליטיקאים הרלוונטיים, לא בהכרח לפי הסדר בהגדה.
חכם: שר האוצר אביגדור ליברמן מבין שבהיעדר רוב בכנסת, הסיכוי להעביר יוזמות חקיקה שונות הוא אפסי. ועדיין הדבר אינו מונע משרים בקואליציה לפתוח במרוץ אחר הזמן לאישורן, כנגד כל הסיכויים. ליברמן מבין שמה שלא יושג היום כבר לא יושג מחר. הוא יפעל גם אם הבחירות יוקדמו וגם אם לאו.
ואכן ועדת הכספים אישרה שלשום את הצעתו להפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל, שאינה מצריכה את אישור מליאת הכנסת. מי שייכנס לתחנת דלק ערב החג ישלם על ליטר בנזין מחיר הנמוך מ־7 שקלים לליטר, חיסכון של עשרות שקלים לתדלוק ובשורה מצוינת למטיילים בימי חול המועד. ההנחה שלי היא שהמחיר לא יחצה את ה־7 שקלים לפחות עד סוף השנה.
וזה עוד לא הכל. גם רשות החשמל אישרה הצעה להפחתת מחיר החשמל בזכות הפחתת הבלו על הפחם, והתעריף יירד בתחילת מאי ב־2.2%. וקיימת כמובן ההסכמה להיעתר לבקשת ח"כ ניר אורבך (ימינה) ולדחות בשנה את ביטול סבסוד מעונות היום של ילדי האברכים. זאת ועוד, ליברמן חתם על צו המאפשר את הפעלת הרציפים הפנויים בנמלי המפרץ והדרום, כדי לחלץ את הפקקים ולהקל על פריקת הסחורות.
תם: שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שהצהירה השבוע על הסכמתה לשיתוף פעולה פוליטי עם הרשימה המשותפת, היא התם שבחבורה. שרי יש עתיד האחרים ראויים אומנם לכל שבח על ניסיונותיהם ההרואיים לקדם הצעות חקיקה. הם הפנימו שהסיכוי לרוטציה אפסי, ולכן יעשו כל מאמץ להגיע לבוחרים עם הישגים כלשהם. אלא שהסיכוי לקבל גיבוי מהאופוזיציה שואף לאפס.
אילו יוזמות היו השבוע? הממשלה אישרה את הצעת ברביבאי להרחבת השירותים הדיגיטליים לציבור ולעסקים. מהלך נוסף להגברת התחרות הוא הטלת קנס של עד 8% מהמחזור או 100 מיליון שקל על יבואנים בלעדיים המנסים לחסום תחרות. הכותרת "מחזקים את התעשייה בפריפריה", שיצאה ממשרדה, הסדירה את מעמדם של אזורי תעשייה ברשויות בפריפריה, שחלקן מוגדרות כאזורי עדיפות לאומית וחלקן לא.
בנוסף אושרה הצעה אקטואלית של שר החוץ יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן לבחון שלילת קצבאות ביטוח לאומי מאזרחים שלקחו חלק בפעולות טרור. בלי קשר לברביבאי, בישיבת הממשלה גם אושרה הצעת שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקין להקמת 14 יישובים חדשים בנגב. יש כאן סדרת הצעות מצוינות, אבל רק תם מוחלט יאמין שהאופוזיציה תיתן את ידה לאישור הצעות שקד או לפיד (גם כשמדובר בשלילת קצבאות).
שאינו יודע לשאול: התלבטות לא פשוטה הייתה לי כיצד להגדיר את ח"כ אביר קארה מימינה - תם או שאינו יודע לשאול. קארה הגיע לכנסת על כנפי ארגון השולמנים, ועד למשבר הקואליציוני הישגיו למען העסקים היו דלים. הוא, שאמור היה להיות האביר על הסוס הלבן עבור העצמאים, אכזב. הוא לא ידע לשאול את השאלות הנכונות וגם לא קיבל את התשובות. ההישג היחיד שלו היה עד היום הגמשת תקנות כיבוי אש בעסקים קטנים.
בכל השאר לא ספרו אותו והוא לא מינף את מעמדו, אבל כל זה נכון עד השבוע. בממשלה שבה כל ח"כ מלך בעקבות פרישת סילמן, הקלפים עוברים לידיו של קארה. הוא יחזיק אותם קרוב לחזה, והוא נמצא בעמדת השפעה עצומה. השבוע נפגש עם שר האוצר ולא הותיר מקום לספק באשר לדרישותיו. ליברמן ייאלץ לעבוד שעות נוספות ולהיעתר לרשימת המכולת של קארה, ובראשה האצת תוכניות הסיוע לעצמאים ולעסקים. אחרת, הקואליציה תיפול.
רשע: את בנימין נתניהו בחרתי ללהק לתפקיד, אבל הוא בקלות היה יכול לשמש כחכם, כתם או כזה שאינו יודע לשאול. המיילג' שלו בפוליטיקה הישראלית מאפשר לו לשחק כל אחד מתפקידי ארבעת הבנים, תלוי בפוזיציה ובאינטרס שלו בכל נקודת זמן. שרי ממשלת השינוי מייחלים לכך שחלק מיוזמות החקיקה יזכו לתמיכת האופוזיציה, אבל לא מומלץ להם לבנות על כך.
גם חוקים פטריוטיים כמו חוק האזרחות נפל בסיבוב הראשון בגלל התנגדות ח"כ עמיחי שיקלי. באופוזיציה יפילו חקיקות גם אם תוצע הטלת עונש מוות למחבלים. זאת הסיבה שלהערכתי הם לא יתמכו בהצעת החוק השוללת קצבאות מאזרחים שביצעו פעולות טרור, אף שנתניהו תקף את השר עיסאווי פריג', שהתנגד להצעה.
בדרך חזרה לכס ראשות הממשלה נתניהו לא ייקח שבויים. הוא ישחק מצוין את תפקיד הרשע וכבר ימצא את הנימוקים הראויים לאי־תמיכה בשום הצעה של הקואליציה, העיקר שהממשלה "הרעה", כפי שהוא מכנה אותה, תקרוס, והוא יצחק כל הדרך לעסקת הטיעון.
2. מדד - מה הוא אומר
כל היבט של האירוע הכלכלי המשמעותי של השבוע, העלאת הריבית ב־0.25%, קשור במישרין למדד המחירים שיתפרסם היום בצהריים ולאינפלציה ברבעון הראשון של 2022.
עוד לפני פרסום מדד מרץ, בחודשיים הראשונים של 2022 עלה המדד ב־0.9%. גם אם מדד מרץ יעלה ב־0.1% בלבד, האינפלציה תסתכם ברבעון הראשון ב־1%, ובהנחה שכך יהיה ברבעונים הבאים, האינפלציה השנתית תזנק ל־4%. במחלקת המחקר של בנק ישראל זהירים יותר ומעריכים שהאינפלציה תעלה ב־3.6%.
כך או אחרת, המדדים גבוהים הרבה יותר ממה שחזו בבנק ישראל לפני חצי שנה בלבד. מאז התרחשו אירועים מעודדי אינפלציה, כמו המלחמה באוקראינה וחזרת המשק לפעילות מלאה בעקבות דעיכת הקורונה. נתון חשוב נוסף שיתפרסם היום נוגע למחירי הדיור, שאינם נכללים במדד ועלו בשנה האחרונה ב־13%.
על רקע כל אלה, בנק ישראל הפתיע והעלה את הריבית ב־0.25% ולא ב־0.15% בהתאם לציפיות. לכאורה מדובר בעלייה זניחה, אבל בפועל זוהי מכה לא פשוטה למי שהלוואותיהם צמודות לריבית הפריים (הריבית הבסיסית), ובהם מקבלי המשכנתאות, מקבלי ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי ואלה הנמצאים במינוס בעו"ש.
ההעלאה המפתיעה מוסברת בעובדה שגם הנגיד הופתע מהתעוררות המדדים ונתפס יחסית לא מוכן. לו היה מעלה את הריבית כבר בפברואר, סביר שהיה די בהעלאה צנועה של 0.15%. כדי שלא יהיה ספק ביחס לנחרצות מלחמתו באינפלציה, הנגיד גם הגדיל ופרסם את תוואי העלאת הריבית בשנה הקרובה, שתזנק בדרמטיות ל־1.5% לשנה. העלאת הריבית תסייע במלחמה ביוקר המחיה בדיור, אף על פי שזו אינה מטרת־העל של בנק ישראל.
עבור המגזר העסקי, שאותו נוטים לשכוח, מדובר במכה לא פשוטה. באופן לא מקרי נשיא להב רועי כהן תוקף את ההחלטה וגם שר הכלכלה לשעבר אלי כהן הסתייג ממנה, וטען שהיא לא תסייע במאבק הדיור. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר המליץ לנגיד "לפעול במשנה זהירות ולשמור על פער מול הריבית האמריקאית, כי האינפלציה בישראל נמוכה מהעולמית".
האינפלציה הגבוהה שתתבטא במדד היום תשחק גם את שכר השכירים שאינו צמוד למדד. אומנם פה ושם ניתנו תוספות נקודתיות, אבל הסכמי תוספת היוקר האחרונים (מי עדיין זוכר) הופסקו בגלל האינפלציה האפסית לפני יותר מעשור. הגיע הזמן לשלוף מהמגירות את ההסכמים, וזה בדיוק תפקידה של ההסתדרות.
ונסיים בנימה אופטימית. ריבית עולה רעה אומנם לבעלי האוברדרפט, אבל מיטיבה עם בעלי הממון שהניחו עד כה לכספם לנוח בעו"ש. במקביל להעלאת ריבית הפריים על המינוס העלו הבנקים השבוע גם את הריבית על הפלוס, אבל פחות מההיקף המתבקש (0.15% במקום 0.25%). ההפרש נטו יזרום ישירות לרווח הכולל שלהם.
3. מה נשתנה בביטוח
ענף הביטוח סוגר שבוע סוער במיוחד, ואין הכוונה לפוליסת הביטוח המהפכנית לבעלי חיים שהנפיקה חברת ליברה, או לביטוח בריאות חדשני לנשים המתקשות להיכנס להריון. הענף סער בגלל אירועים המתכתבים עם שוק ההון, או ליתר דיוק - חברות בורסאיות ללא גרעין שליטה, כלומר ללא בעל בית מוגדר. נתמקד בשלוש מהן: שופרסל, כלל ביטוח ופרטנר.
היעדר בעל בית הופך את החברות למחוזרות, ויש שירחיקו לכת ויאמרו שהן בגדר רכוש נטוש. גורמים כאלה ואחרים מעוניינים לרכוש אותן, לעתים בשיתוף ההנהלה הקיימת ולעתים מעל ראשה. בכל המקרים יש מעורבות פנימית של ההנהלה וחיצונית של חברות הביטוח, שחלקן מהוות בעצמן יעד להשתלטות.
במאבק השליטה בשופרסל אירוע רודף אירוע. נתחיל מהסוף: יו"ר הדירקטוריון יקי ודמני, שנטען לגביו שהוא משתתף מאחורי הקלעים במאבקי השליטה, נשלח השבוע הביתה ערב האסיפה הכללית של בעלי המניות שתתקיים במאי. במהלך אפריל הגישה דלק הצעה שנויה במחלוקת לרכישת שופרסל בעסקת החלפת מניות, שעשויה הייתה להבטיח את עתידו של ודמני כיו"ר.
אלא שאז שוגר מכתב עם איום מרומז מהפניקס, המחזיקה ב־9% משופרסל, ובו דרישת לדחות את הצעת דלק. לטענתה, המוצדקת למדי, ערב כינוס האסיפה אין לדירקטוריון מנדט לדון בהצעות מהותיות שעלולות להשפיע על עתיד החברה. ההסבר פשוט: ההצעה של דלק, שכללה החלפת מניות, תביא לדילול בעלי המניות הנוכחיים ותחזק את מעמד ודמני.
שחקנית ביטוח נוספת שמשפיעה בשופרסל היא חברת מגדל, המחזיקה גם היא בכ־9% מהמניות. שימו לב לבלגן: יו"ר מגדל ביטוח ולשעבר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התמודד על תפקיד יו"ר שופרסל; ודמני, שנבחר בסופו של דבר לשופרסל, משמש גם כדירקטור בחברת החשמל; במקום איציק אברכהן הפורש, לתפקיד מנכ"ל שופרסל מונה עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל. אז כיצד לאור כל אלה תצביע מגדל באסיפת בעלי המניות הקרובה בשופרסל? לרון טל ולבעלי מגדל פתרונים.
מקרה ביטוחי מורכב יותר נוגע למתרחש בכלל ביטוח. חברת האחזקות, הנסחרת ללא גרעין שליטה, דיווחה על סיכום עקרוני לרכישת חברת כרטיסי האשראי MAX תמורת 2.47 מיליארד שקל. מדובר בעסקת ענק חריגה על פי כל קנה מידה. אלא שכאמור, לכלל ביטוח אין בעל בית, ואיש העסקים אלפרד אקירוב, המחזיק ב־15% ממניותיה, מעוניין ברכישת השליטה, ואף פנה לקבלת אישור מהמפקח על הביטוח.
האם העסקה לרכישת MAX, שעלולה לדלל את אחזקות אקירוב (כי חלק מהעסקה יבוצע בהחלפת מניות) ושתקשה עליו לרכוש את השליטה, לגיטימית מצד ההנהלה? לעניות דעתי זו עסקה שאינה נעשית במהלך העסקים הרגיל, ומוטב שההנהלה הייתה ממתינה עד להכרעה בגורל השליטה.
בעסקת MAX מעורבות חברות ביטוח נוספות, ללמדך עד כמה הביצה הפיננסית הישראלית צפופה. ענקית הביטוח מנורה מבטחים מחזיקה בכ־10% ממניות MAX שיימכרו לכלל ביטוח. חלק מהמימון לעסקה, בהיקף 875 מיליון שקל, יסופק לכלל על ידי חברת הראל ביטוח ופיננסים. איך מצליחים בסבך כזה להימנע מניגוד אינטרסים? רק אלוהי ענף הביטוח יודע.
ולעסקה נוספת: הפניקס, מנורה וכלל ביטוח קיבלו בימים אלה אישור, יחד עם קבוצת משקיעים נוספת, להצטרף לגרעין השליטה בחברת התקשורת פרטנר. מנהלי הפניקס צריכים כעת לעשות כל שביכולתם כדי לנטרל את פוטנציאל ניגודי האינטרסים.
4. מעבדות לחירות
בדיוק לפני שבוע ערך עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, קבלת פנים לחג. לאירוע הוזמנו גם חברי הכנסת אלי אבידר ומשה אשר, שבחרו בסופו של דבר לא להגיע. אולי הסיבה הייתה הפיגוע בדיזנגוף לילה קודם לכן. כהן בחר לקיים את האירוע לאחר התלבטות לא פשוטה, אבל החליט בחיוב, ובצדק. באירוע נכחו מאות מוזמנים, שמבחינתם זאת הייתה הזדמנות לצופף שורות ולקדם את האינטרסים של חברי הארגון.
להב מאגד יותר מ־250 אלף עסקים המיוצגים דרך 60 איגודים מקצועיים ובהם עורכי הדין, רואי החשבון, המוסכים, תיירות, נהגי הסעות, הפקות, אולמות אירועים, בעלי מלאכה ותעשייה, יועצי מס, מורי דרך, שמאי מקרקעין ועוד. כהן, שנבחר בסוף 2021 לתקופת כהונה שלישית, נוהג לתאר את תהליך ההכנה של עצמאי לקראת יציאתו ליום העבודה כהכנה לקרב:
"כל בוקר עצמאי היוצא לעבודה שם עליו שכפ"ץ, כי בפניו ניצבים אין ספור מלחמות ואתגרים. בשנה הבאה נחגוג 40 שנה לייסוד להב. אני מאוד מקווה שעד אז נביא גם את הבשורות של דמי אבטלה ורשת ביטחון סוציאלית. אני לא מתייאש. אשתמש בכל הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את השינוי", אומר כהן בראיון חג.
מה היו הציפיות מממשלת השינוי והאם היא עמדה בהן?
"אני מרגיש שממשלת השינוי בגדה בעצמאים ובבעלי העסקים, כי השינוי המובטח לא קרה בפועל. חוק דמי האבטלה לא בא לידי ביטוי למרות שהובטח להכניסו לתקציב האחרון.
"צריך היה להכות בברזל בעודו חם כדי שזה יקרה, אבל זה לא קרה. עודד פורר וחברי כנסת כמו ענבר בזק, אביר קארה ואחרים התחייבו שיהיו דמי אבטלה לעצמאים. נכון שהיו הכותרות שהעבירו בטרומית, אבל שום דבר מעבר לזה. הממשלה אמורה הייתה להביא תוכנית מקיפה, הכוללת פחת מואץ לעסקים, קיזוז הפסדים, הכרה בהוצאות אש"ל ורכב, ביטול כפל קצבת זקנה ודמי מחלה. כלום לא קרה. ליברמן אמר מילה זו מילה, אבל בסוף המילה שלו לא שווה".
אז ממשלת השינוי לא ספרה אתכם?
"אני לא משתמש במילים החריפות האלה, אבל העובדות בשטח הן שבפועל לא קרה שום שינוי. ההפך: אם בעבר הייתה רשת ביטחון לעסקים נפגעי הקורונה, בגל הרביעי והחמישי לא ניתן שום פיצוי, למרות ששרים בממשלה הזאת היו איתנו ברחובות כשהיו באופוזיציה. אנחנו נמצאים חודש וחצי אחרי הודעת שר האוצר על פיצוי אומיקרון, ובינתיים לא קורה כלום למעט תזכיר חוק. אני לא מבין מה כל כך מסובך. גם כך החליטו לפצות רק חלקית".
אם שום דבר לא עוזר, מדוע שלא תצאו שוב לרחובות?
"ההפגנות הן כלי נוסף, אבל אנחנו ממקדים בשלב זה לחץ ציבורי ברשתות החברתיות. יש לנו כבר הישג בנושא ימי הבידוד בזכות עתירה שלנו לבית המשפט העליון. בעקבות המאבק סכום הפיצוי עלה ל־570 שקל ליום לכל העצמאים. העתירה הייתה צודקת והתקבלה. כרגע אנחנו מחכים לתקציב 2023־2024, שאמור להביא כמובטח את השינוי. נעשה הכל כדי שהמדינה תפעיל רשת ביטחון סוציאלי. יש כבר תוכנית מגירה לפיצוי העצמאים, ואני גם יודע באיזו מגירה היא נמצאת ומה העלויות. התחושה היא שהובטחו לעצמאים הרים וגבעות אבל לא הבטיחו לקיים".
האם אתה רואה במצב הפוליטי הנוכחי סיכוי לאישור התקציב?
"אני לא רואה איך בפלונטר הפוליטי האופוזיציה תיתן לממשלה קרדיט על העברת תקציב. אבל צריכים לפתור את זה בדרך אחרת. פונים אליי אלפי עצמאים שמאוכזבים מממשלת השינוי שצריכה הייתה לסייע לנו. יש התארגנות גדולה לקדם את מפלגת העצמאים שהקמתי. פונים אליי כדי שאצטרף למסגרות פוליטיות קיימות, אבל עדיין צריך לעשות את השינוי דרך הכנסת והממשלה הקיימת. אם נלך שוב למערכת בחירות? מי שהיה אמור לייצג את העצמאים לא עמד בהבטחותיו במבחן התוצאה.
"אם נלך לבחירות, הפעם העצמאים חייבים לדאוג שכל נציג שייבחר יהיה מחויב אליהם. כל המפלגות הבטיחו, וזה לא קרה. בסופו של דבר נהיה כוח פוליטי. יש מפלגת עצמאים וצריכה להיות שעת כושר כדי לעשות את זה. בכנסת הנוכחית לא הייתה לעצמאים נציגות אמיתית. אני לא מבין למה מפלגת רע"ם ידעה לקדם את האינטרסים של המגזר הערבי, בזמן שח"כים אחרים לא תרגמו את הכוח הפוליטי שלהם לטובת העצמאים".
איך נראית מערכת היחסים שלך עם שר האוצר?
"מערכת היחסים עם ליברמן טובה ויש שיח, אבל מה שקובע הוא מבחן התוצאה, וזה לא טוב. השר עודד פורר ממפלגתו שימש בעבר כיו"ר השדולה לעסקים קטנים. ציפינו ממנו להרבה, אבל הוא לא הצליח במבחן התוצאה. מפלגת ישראל ביתנו לא עמדה בהבטחות. עכשיו נכנסים לתקופה של שיתוק. הייתה להם שעת כושר והעצמאים לא יסלחו על כך.
"לעצמאים אין יד על השלטר ואת הכוח להשבית או לסגור נמלים. העצמאים הולכים לעבוד ואין להם אפילו זמן להפגין. הייתי מצפה מליברמן שיוביל תוכנית לעידוד העסקים הקטנים עוד לפני שהוא מוביל תוכנית לעידוד ההייטק. אני לא מבין מי היועצים שמקיפים אותו, שממליצים לתת לשבע עוד יותר על חשבון הרעב".
אם הבחירות יוקדמו, האם תרוץ במפלגה קיימת?
"זה כבר עלה בעבר ואפילו הקמתי את מפלגת העצמאים. יש לזה צורך, אבל בגלל המאבק כן־ביבי לא־ביבי מפלגות נישה לא קיבלו תמיכה. עכשיו בעקבות האכזבה נצליח עם חיבורים נכונים להביא סוף־סוף נציגות אותנטית לעצמאים. המטרה מבחינתנו היא שמפלגת העצמאים לא תתעסק בשום דבר - לא פוליטיקה ולא ענייני ביטחון, חוץ מכלכלה. ייתכן שעם יכולת אמיתית אפשר יהיה לעשות את זה. רבים כבר פונים אליי".
האם ערב ליל הסדר אתה מאחל לעצמך יציאה מעבדות לחירות?
"אני מאחל לעצמי להמשיך לעסוק בעשייה ולחולל שינוי מציאות כלפי ציבור העצמאים, כדי שתהיה להם סביבה עסקית תומכת יותר. שהממשלה תבין סוף־סוף שהם מנוע הצמיחה. אני לא מתייאש. נבחרתי לקדנציה שלישית ואקדיש את כל זמני לעבודה למען העצמאים והעסקים".