בליכוד של היום, זו שמדגם "אופוזיציה", נהוג להגזים בהתרעות שווא, ובשנה האחרונה הפכה ההגזמה לנורמה. לכל הצבעה במליאה הודבקה התווית "גורלית", כל ישיבת סיעה נהייתה "דרמטית". ההגזמה כשיטה לעידוד רוח לחימה נבעה מהלך הרוח שבנימין נתניהו הקפיד לשמר והוא: "הממשלה עוד מעט קורסת, אנחנו תכף חוזרים".
אלא שהפעם, מה שגורם לאנשי הליכוד לא לתפוס את ההתרעות החדשות של הנהגתם כסוג של קריאות "זאב־זאב", זו דווקא תחושת הייאוש הגורפת בכל המערכת הפוליטית, שמלווה במשפט "עוד מעט נגמר המשחק והולכים לבחירות". כאשר אלו שמפיהם נאמרים הדברים הללו הם דווקא שרי הממשלה וחברי הקואליציה (בשיחות הכי לא רשמיות, כמובן), מבחינת הח"כים מהליכוד זה כבר מתחיל להישמע כתרועות שופר המכריזות על בוא הגאולה הקרובה.
לפני ימים מספר ניגשה אחת מחברות הכנסת מהליכוד ליריב לוין, מרכז האופוזיציה, לבקש קיזוז בשל נסיעה קצרה לחו"ל - וסורבה בתוקף. "אין קיזוזים ואין נסיעות ולו ליממה בודדת אחת! אנחנו בגיוס מלא בלי תירוצים, עומדים לקראת השבוע החשוב ביותר, אולי השבוע המכריע" - הייתה התשובה. נראה שזאת הייתה פחות שיחת מוטיבציה והרבה יותר סימון מטרה אופרטיבית, לנוכח המאמץ שמשקיעים בליכוד בימיה האחרונים של הפגרה כדי להפוך את משאלת הלב לעובדה מוגמרת.
מבחינת נתניהו, היעד הוא הליכה לבחירות. ראש האופוזיציה מאמין באמונה שלמה - או לפחות רוצה שיאמינו כי הוא מאמין - כי הפעם יצליח להבקיע את תקרת הזכוכית ולגרוף 61 אצבעות. לפי החישובים של "מטה ביבי הגרעיני", שתי מפלגות הימין שהבריחו קולות מהליכוד, תקווה חדשה וימינה, יימחקו כליל או יתכווצו למינימום, כשאותם שליש מיליון בוחרי הימין שלא הצביעו לליכוד בסבבי הבחירות האחרונים יתעשתו הפעם ו"יחזרו הביתה", מה שיאפשר גם למשפחת נתניהו "לחזור הביתה", לבלפור.
ולמקרה ששוב לא ירצו להצביע לנתניהו - עמיחי שיקלי כבר התחיל לפעול. הח"כ המופרש פחות בונה על בית המשפט שיאפשר לו לרוץ בשורות הליכוד, אלא עמל על בניית מפלגה ימנית־ליברלית שתנסה לנכס לעצמה את בוחרי סער, בוחרי בנט ואולי גם את אלה שבבחירות האחרונות נשארו בבית.
לצורך גיבוש רוב בעד פיזור הכנסת, שליחי נתניהו ממשיכים לפעול בכל החזיתות. מה שנשאר מסיעת ימינה מטופל בעקשנות ובהתמדה. לא נותר ח"כ בסיעתו של נפתלי בנט שלא קיבל לפחות פנייה אחת מצדו השני של המתרס. מיום טוב כלפון הנורווגי, דרך ניר אורבך ועד איילת שקד. גם חלק מחברי תקווה חדשה קיבלו פניות דומות, כאשר בדרך כלל החבילה המוצעת היא שריון ברשימת הליכוד ו/או תפקיד שר/ה בממשלת נתניהו הבאה.
חברי הליכוד לא רואים את ההצעות הנדיבות האלה בחיוב. "אם ביבי יממש שליש מההבטחות שהוא מפזר לכל מי שנתפס אצלו כחוליה חלשה, אף איש ליכוד לא יכהן כשר, בקושי יישארו לנו מקומות להתמודד עליהם בפריימריז" - הם זועמים. מה שבמידה רבה מנחם אותם הוא העובדה כי אחוז מכובד של הבטחות נתניהו שניתנו במהלך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, לא קוימו מעולם.
חרושת שמועות
אפרופו איילת שקד, לפי ההערכות בליכוד היא לא תקנה את הבטחת השריונים של נתניהו. לא בשביל עצמה ולא בשביל חבריה לשלישייה אביר קארה וניר אורבך. אם סופה של הממשלה הנוכחית הוא קרוב ובלתי נמנע, מבחינת שקד יש לעשות כל מאמץ כדי להקים ממשלה חלופית בלי ללכת לבחירות. אנשים שיצא להם לשוחח איתה בתקופה האחרונה, התרשמו כי היא תעדיף לגשת לפריימריז בליכוד בבוא העת, בעתיד ולא הפעם, כדי להתמודד בהם ללא הנחות וללא שריונים.
כעת הציר שקד־אורבך־קארה נחוש להשקיע בהבאת הישגים, תוך כדי מעקב קפדני אחר המתרחש. אם בשבועות הקרובים יתברר כי המשימה לייצב את הספינה הרעועה אינה בת ביצוע, וגסיסת הממשלה היא מהלך בלתי הפיך, רוב הסיכויים שבתוך כמה שבועות תצטרך השלישייה לקבל החלטה סופית על התפצלותה מימינה כדי להקים סיעה ימנית עצמאית.
גורמים בסביבת אורבך לא מאשרים, אך גם לא מכחישים את ההערכה הזאת. לדברי סביבתו, "הכל פתוח ותלוי בדינמיקה של הממשלה. אם היא לא תתייצב ולא תחזור מהנטייה השמאלית שלה, אם לא יהיה ניתן להביא הישגים בתחומים שניר מטפל בהם - אז תתקבלנה ההחלטות, ממילא השלישייה כבר קיימת". כזכור, אחת הדרישות שאורבך הציב בפני בנט כתנאי להישארותו בימינה הייתה כינוס דחוף של מועצת התכנון העליונה (מת"ע) כדי לקדם את הבנייה ביו"ש. לפי הבדיקה שאורבך ערך ערב יום העצמאות, תאריך כינוס המועצה יתפרסם בתחילת השבוע הבא.
לפי הערכה נוספת באגף הימני של הקואליציה, אותה התארגנות ניכרת גם בתקווה חדשה. בימים האחרונים מסתובבת שמועה כי השר יועז הנדל ושותפו הפוליטי, ח"כ צביקה האוזר, לא ישללו הצטרפות לסיעה הימנית העצמאית של שלישיית שקד־אורבך־קארה. לא היום ולא מחר, כמובן, אם וכאשר. בסביבת השניים לא מאשרים את השמועות.
סיפור מרתק נוסף הוא השר זאב אלקין, שמככב קבוע ברוב השמועות שמדברות על "עריקים ימניים מהקואליציה". בחול המועד פסח אף פורסם כי אלקין נפגש בבת ים עם חברו לשעבר יריב לוין. בסביבת אלקין הגיבו בביטול והדגישו כי במהלך החגים שהתה משפחת אלקין באילת - מה שלא עצר את מחול השמועות. אנשי הליכוד ששוחחו עם אלקין חזרו עם מידע די סותר. אחד טען כי "אלקין יבוא ואולי יביא עוד חברים מסיעתו אם יחל התהליך של פיזור הכנסת", אבל רובם מאלה ששוחחו עם שר הבינוי, יודעים לספר כי אצל אלקין זה "או כל תקווה חדשה או אף אחד, הוא לא ירצה להיות זה שעל שמו תירשם הפלתה של ממשלת בנט־לפיד".
ובחזרה לנתניהו. יותר מאשר על אנשי הימין שבקואליציה, בונה ראש האופוזיציה על אנשי רע"ם. במהלך כל חודש הרמדאן גרמה רע"ם לשני הצדדים להחזיק אצבעות. בקואליציה התפללו שההסלמה תיעצר והמדינה לא תגיע לעיד אל־פיטר במצב של מבצע בעזה, חלילה. מציאות כזאת הייתה גורמת לרע"ם לפרוש בלית ברירה, בין שמנסור עבאס רוצה בכך ובין שלא. באופוזיציה קיוו כי ההתחממות בירושלים וההסתה מעזה יגרמו לאנשי רע"ם להרגיש כי המשך הישארותם בקואליציה הורס את עתידם הפוליטי ומאיים עליהם פיזית. בפועל, המצב הנפיץ התנדנד על הגבול ולפי שעה אין הכרעה ברורה.
כנגד הנאום המאיים של יחיא סנוואר, מנהיג חמאס בעזה, שכוון נגד מנסור עבאס באופן אישי, פעל יאיר לפיד במאמץ־על ליישב את המשבר עם רע"ם ולהגיע למקסימום הבנות מול עבאס. בליכוד סבורים כי עבאס אומנם לא ימהר לפרק את החבילה, אך חלק מחבריו לסיעה יהיו פחות מרוצים מהחלטתו. אחד מהם הוא ח"כ מאזן גנאים, שמעוניין לחזור לתפקידו הקודם כראש עיריית סכנין. גורמים בליכוד מאמינים כי לצורך הקמפיין העתידי שלו, יעדיף גנאים להיות האצבע ה־61 להפלת הממשלה ולא עוד ח"כ ערבי שיישב בקואליציה עד קריסתה.
כך מתחיל מושב הקיץ של הכנסת, בתיקו בלתי נסבל. אין רוב לקואליציה כדי להמשיך לתפקד, אין רוב לאופוזיציה כדי להפיל את הממשלה ולפתוח דף חדש. הפלונטר, בינתיים, נותר על כנו, והשבועות הקרובים אכן יהיו גורליים, באמת, ולא בלשון הליכוד מדגם אופוזיציה.
הציד נמשך: מושב הקיץ של הכנסת בפתח – והשחקנים מבעבעים ממאמץ | אנה ברסקי
נתניהו ממשיך לצוד עריקים, שקד־אורבך־קארה מחכים לרגע הנכון כדי לעשות מהלך, הנדל והאוזר שוקלים לחבור אליהם, וברע"ם יושבים על הגדר
