כשזוג מופיע בפעם הראשונה בפני בית דין רבני ומבקש גט גירושים, הנוהל המקובל הוא שהרבנים משתדלים לפייס בין בני הזוג, מסבירים להם את החשיבות של שלום בית, ומציעים להם דרכים לגשר על חילוקי הדעות ביניהם. לבסוף הם קובעים להם דיון שני, שיתקיים כעבור שלושה חודשים. "אולי במשך הזמן הזה תשלימו ביניכם ותחליטו לשמור על נישואיכם".
ממשלת השינוי של נפתלי בנט ויאיר לפיד זקוקה ל"בית דין רבני", אך לא נראה שיש לה כזה. לקראת מושב הקיץ של הכנסת שנפתח השבוע, כל הדיווחים, הפרשנויות וההערכות שפורסמו באמצעי התקשורת עסקו במעמדה המעורער של הממשלה והתנבאו על מועד נפילתה הקרוב. הוויכוח בין הכותבים היה רק בשאלה מתי תיפול הממשלה – בתוך מושב הקיץ או לאחריו?
אף לא דיווח או מאמר אחד ניסה להציע למפלגות המרכיבות את הממשלה מה שבית הדין הרבני ממליץ לבני זוג הרוצים להתגרש. קחו שלושה חודשים למחשבה. נסו להתפייס, להשתדל למצוא דרך לשמור על הממשלה, לדחות את פירוקה. לפי דיווח אחד שמקורו בגורמים בסביבת ראש הממשלה, גם בנט עצמו שוקל לקדם את פיזור הכנסת וללכת לבחירות מוקדמות.
מה שנעדר מהדיווחים וממאמרי הפרשנות על גורל ממשלת השינוי הוא התייחסות כלשהי, אפילו עקיפה, למשמעויות הצפויות לישראל מפירוק הממשלה לעת הזאת. לנוכח המציאות המתהווה בזירה העולמית, שרק תתעצם בשבועות ובחודשים הבאים – אין עיתוי גרוע יותר מהבחינות המדיניות, הפוליטיות והדיפלומטיות לסילוקה של ממשלה קיימת מאשר התקופה הנוכחית.
המלחמה שרוסיה כפתה על אוקראינה, הרג אלפי האזרחים החפים מפשע והרס הערים גרמו לזעזוע ולטלטלה בעולם המערבי ובארצות הדמוקרטיות המרכזיות. הזעזוע העולמי מהפלישה הרוסית תורגם מהר מאוד למדיניות מעשית, שמדינה מערבית ודמוקרטית כמו ישראל לא יכולה להתנתק ממנה בעקבות הפלה אפשרית של הממשלה, שבעקבותיה גלישה לחודשים של מערכת בחירות שמצטיירת כחלום בלהות.
צריך להקשיב לתדרוכים, רובם הגדול בזום, שמקיימים שגרירים ודיפלומטים בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק. צריך לשמוע הערכות ומסקנות מפרשנים ותיקים בוושינגטון. לא משנה איך ומתי תסתיים המלחמה באוקראינה – רוסיה היא המפסידה, הניזוקה והנפגעת בהיקפים ניכרים. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לא היה אף פעם דמות אהודה ומקובלת בזירה הבינלאומית, אך כעת פשעי המלחמה שמבוצעים בפקודתו באוקראינה הפכו אותו למצורע, בזוי ומנודה.
מהשיחות והתגובות עולה שהמערב מתארגן, מתגבש ומתלכד לכוח מדיני ולמעמד של משפיע ומוביל. ארגונים בינלאומיים שבשנים האחרונות קיבלו אופי ומעמד ארכאיים כמו ברית נאט"ו והאיחוד האירופי, זקפו קומה ושירגו שרירים. "פוטין הזריק לארגונים האלו אדרנלין", אמר דיפלומט מערבי בכיר בשיחה עם עיתונאים.
פיזור הכנסת בעיתוי כזה, הפלת ממשלה בעיצומן של התפתחויות שמשנות את העולם החופשי, בזמן שארצות דמוקרטיות מחדשות, מרעננות ומעצימות את מעמדן בזירה העולמית, הן לא רק שגיאה. מדובר בלא פחות מהתאבדות פוליטית עבור ישראל.
פרשן ובעל טור ידוע ומוערך בוושינגטון אמר לי לא מכבר כי "בישראל כותבים בלעג שלראש הממשלה בנט 6 מנדטים בלבד. מה שחשוב לנו שראש הממשלה הוא לא בנימין נתניהו". מילים דומות שומעים בחודשים האחרונים בשיחות עם שגרירים ודיפלומטים באו"ם. אישור גורף להערכות האלו רווח בשיחות עם בכירים יהודים, פעילים ותיקים ומוערכים בקהילה. מאותן שיחות עולה המסקנה כי בישראל אין קרדיט להערכה ולאהדה שקיימות כלפי ממשלת השינוי בקהילה הבינלאומית ובמיוחד בארה"ב. זה לא זמן להדחה מרצון של הממשלה, לפיזור הכנסת ולמלחמת בחירות פנימית.
ניטרליות מחפירה
התפתחות חשובה שמעצימה את הצורך בממשלה מתפקדת ונוכחת בזירה הבינלאומית היא שובה של ארה"ב למעמד של מעצמת־על יוזמת, פעילה ומעורבת. הציונים הנמוכים שהנשיא ג'ו ביידן מקבל במאמרי הפרשנות המתפרסמים באמצעי התקשורת בישראל – שרובם גולשים לכינויים מעליבים על חולשה, ישנונית וגמגום – הם הזויים ומופרכים. פשוט שטויות.
טיפולו של הנשיא ביידן במגיפת הקורונה הניב תוצאות חיוביות, שזוכות לשבחים. המדיניות שנקט וממשיך לבצע מול רוסיה בתגובה לפלישתה לאוקראינה מקבלת גילויי תמיכה ואהדה מצד כמעט כל החוגים והמחנות שמייצגים את הזירה הפוליטית הפנימית ואת דעת הקהל בארה"ב.
תגובותיו הקשות והתבטאויותיו הגורפות של ביידן נגד הנשיא פוטין, שתחילה עוררו ביקורת, מצוטטות היום כמדויקות וכמוצדקות. גם בכירים רפובליקנים תומכים בהגברת הזרמת הנשק החדיש לצבא האוקראיני. כעת משתדל הבית הלבן לקדם את האישור בסנאט עבור חבילת הסיוע לסיוע לאוקראינה בהיקף של 39.8 מיליארד דולר.
עם זאת, שיעורי התמיכה בנשיא ביידן בסקרי דעת הקהל הם נמוכים. הסיבה היא, לדעת פרשנים, האינפלציה הגבוהה שהבית הלבן איחר לפעול לבלימתה. נגד ביידן מתנהל מסע הסתה ושיסוי, בהנהגת דונלד טראמפ, בהיקף ששום נשיא אמריקאי בהיסטוריה המודרנית לא נחשף אליו.
אף פרשן, אף מומחה, גם אלו המזוהים כבעלי השקפות ימניות, אינם מערערים על העובדה שבמדיניותו של ביידן נגד רוסיה ופוטין הוא הצליח ללכד ולאחד את המעצמות והארצות המערביות המרכזיות, ברמה שאינה זכורה מאז תום מלחמת העולם השנייה. רוסיה כבר איבדה כל קשר, שייכות וזיקה למעמד של מעצמה. כל זאת בזמן שארה"ב, כאמור, חיזקה את מעמדה כמעצמת־העל המובילה בגלובוס.
בתוך כך ביידן צפוי להגיע לביקור רשמי בישראל, אך האמת היא שהביקור הזה לא מגיע לראש הממשלה בנט ולשר החוץ לפיד. לעומת הנחרצות הגורפת והבלתי מתפשרת של מדיניות ביידן מול ונגד רוסיה, הניטרליות של בנט ולפיד היא מחפירה. אבל הנשיא ג'ו ביידן הוא ידיד אמיתי ואוהב את המדינה. הוא החליט לבקר בישראל בדיוק ודווקא בגין מעמדה המעורער של הקואליציה והממשלה.
ביידן מתכוון להפגין את אהדתו ותמיכתו בממשלה ובראשה. הנשיא האמריקאי יסביר לבנט וללפיד ולבכירים אחרים שיפגוש בישראל שזה לא הזמן להתגרש. שצריך למצוא דרכים לפיוס ולשיתוף פעולה, לפחות באופן ארעי לחודשים הבאים.