למרות השינוי הלא סוחף בבחירות בלבנון, יש נקודת אור אחת למתנגדי חיזבאללה | יצחק לבנון

נפל דבר במדינת הארזים. התחזיות הקודרות, כולל אצלנו, שהבחירות אשר התקיימו ב־15 במאי לא יביאו לשינוי ומה שהיה הוא מה שיהיה - התבדו. השינוי אומנם לא סוחף, אך הוא משמעותי. שמונה נשים נכנסו לפרלמנט וזה הישג. תנועת המחאה של 2019, “האביב הלבנוני”, זכתה ב־13 מושבים וחבריה ייכנסו בשערי הפרלמנט כנבחרים ולא כמפגינים מחוצה לו.

מפלגת “הכוחות הלבנונים” של סמיר ג’עג’ע, הנתמך על ידי הסעודים, היא המנצחת הגדולה. ג’עג’ע חיזק את כוחו על ידי תוספת של חמישה מושבים, ונהפך לסיעה הנוצרית הגדולה ביותר.

מפלגתו של הנשיא מישל עאון, שבראשה עומד חתנו ג׳ובראן באסיל, הפסידה קצת מכוחה, אך נותרה הסיעה הנוצרית השנייה בגודלה. היא מתחרה של ג’עג’ע על הרחוב הנוצרי. כל שאר המפלגות הנוצריות שרדו, אך נשארו קטנות ובלי הרבה השפעה. המחנה הדרוזי של וליד ג׳ונבלאט שמר על כוחו וקיבל מתנה קטנה: יריבו ההיסטורי, טלאל ארסלאן, לא נבחר, כך שג׳ונבלאט הוא השולט בכיפה במחנה הדרוזי. גם הוא מתנגד לחיזבאללה. המחנה הסוני, שפעם היה תחת שרביטו של סעד אל־חרירי, התפרק וזקוק לאיחוד שורותיו מחדש. נביה ברי, ראש תנועת אמל השיעית, שמר על כוחו.

מי שנפגע הכי הרבה הוא חיזבאללה. אפילו במעוזות שלו בדרום לבנון, לא הצביעו עבורו. לכן הוא איבד את הרוב שהיה לו עם שותפיו. במקביל, לא נוצר רוב אחר במקומו. מה עושים עם התוצאות? בנאומו אחרי הבחירות נסראללה דיבר במתינות וקרא לשיתוף פעולה ולשותפות, אך שלח את סגנו, מוחמד רעד, עם איום מפורש למתנגדיו, בעיקר “הכוחות הלבנונים”. רעד אמר בשמו של נסראללה: נקבל אתכם כיריבים פוליטיים, אך לא כמגיני ישראל. דברים אלה עלולים לבשר שנסראללה לא יבחל בשימוש בכוח אם יהיה צורך.

לפני הלבנונים ניצבים שלושה אתגרים: מי יהיה יו”ר הפרלמנט, מי יהיה ראש הממשלה, ובחירת נשיא. היות שנשיא לבנון נמנה עם העדה הנוצרית, צפוי מאבק במחנה הנוצרי. עם היחלשות חתן הנשיא הנוכחי, ג’ובראן באסיל, בעקבות הבחירות, ספק אם יצליח לגייס קונצנזוס לבחירתו. נראה שהחיים הפוליטיים בפרלמנט יצטרכו להישען על קואליציות או גושים. זה יכניס את המדינה למערבולת שידענו כמוה בעבר.

ומהם הנושאים הבוערים שעל לבנון לטפל בהם? הסכם עם קרן המטבע לקבלת הלוואה לשיפור המצב הכלכלי. זה דורש רפורמות, והתקווה היא שחיזבאללה לא ימשיך לשים רגל. הנושא השני הוא תיחום הגבול הימי עם ישראל. כאן תפקידה של ארצות הברית הוא קרדינלי. הנושא השלישי הוא סיום חקירת הפיצוץ בנמל ביירות. בשלושת הנושאים הללו חיזבאללה יפגין שרירים. נקודת האור בפרלמנט הלבנוני היא שמספרית, ולא גושית, רוב הצירים עוינים את חיזבאללה. האם זה יתורגם למעשים? ופרט אחרון סמלי שראוי להזכיר: חמישה יהודים הצביעו בבחירות, לא ידוע למי.