ההחלטה של משרד התפוצות להקים מיזם להתחדשות יהודית, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, גררה איתה לא מעט התנגדויות. היו שראו במהלך הזה, עתיר התקציבים, שיצא לדרך רגע לפני ההליכה לבחירות – מחטף. היו שתהו מה למשרד שאמור לעסוק בענייני יהדות התפוצות עם מיזם שכל כולו ישראלי. היו שטענו שבמפלגת העבודה מצאו דרך מושחתת להזרים כספים לאגפים המקורבים להם פוליטית, ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.
כך או כך, הסיפור שנגולל פה מעורר שאלות בכל מה שנוגע לשיתוף הפעולה של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ גלעד קריב, עם עמותה העוסקת ב"יהדות מתחדשת", בעודו מכהן בכובע אחד כחבר כנסת ובכובע השני כחבר הוועד המנהל של העמותה הזו. יותר מזה, מעוררת שאלות התנהלותו של משרד התפוצות בראשותו של נחמן שי, שהחליט להעביר תקציבי ענק, ללא מכרז וללא קריטריונים אמיתיים, לארגון קטן עם שני עובדים, שניהל עד היום תקציב זעיר של כמה מאות אלפי שקלים בלבד.
יהדות פלורליסטית ושוויונית
חזרה אל בחירות 2021. ההחלטה של גלעד קריב, אז מנכ"ל התנועה הרפורמית, להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, שימחה רבים מהפעילים העוסקים בתחום שאותו הם מגדירים "התחדשות יהודית". יותם ברום, מנכ"ל ארגון "פנים" – ארגון הגג של כמה עשרות מהארגונים הללו, שעוד נרחיב בעניינו – פרסם גם הודעת תמיכה פומבית בקריב. "אני עובד בשיתוף פעולה עם הרב גלעד בשש השנים האחרונות, ואני יודע כמה הוא אידיאליסט מוכשר", כתב. "הצלחתך - הצלחתנו", הוסיף וכתב ברשת החברתית, כשקריב נבחר במיקום גבוה: "עבודה רבה לפנינו".
רגע אחרי הבחירות לכנסת, כשקריב הפך לח"כ מן המניין, וביתר שאת כאשר החל המו"מ הקואליציוני וממשלת השינוי החלה להתרקם, היו שחשבו שהוא האיש הנכון לתפקיד שר התפוצות. מיקומו ברשימה היה גבוה מזה של נחמן שי, שמונה בסופו של דבר, ועובדת היותו רב רפורמי, המקורב לנעשה בחלקים נכבדים מיהדות התפוצות, תרמה גם היא את שלה.
קריב עצמו הסביר בדף הפייסבוק שלו כמה היה חשוב לו לדאוג לתקציבים עבור ה"יהדות הישראלית הפלורליסטית והשוויונית", וכמה הניסיון שלו לימד אותו שצריך להיאבק כדי שזה יקרה. "זו הסיבה מדוע דחפתי להכנסת ההתחייבות להקמת המנהלת להתחדשות יהודית להסכמים הקואליציוניים של מפלגת העבודה. זו גם אחת הסיבות מדוע עשיתי כל מאמץ שמפלגת העבודה תדרוש לקבל לידיה את משרד התפוצות", כתב.
"תחילתה של מהפכה"
עמותת "פנים" היא כאמור גוף הרואה את עצמו ככזה המאגד את ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל. מדובר בשורת ארגונים, שכל אחד בפני עצמו מנהל פעילות ענפה, אלא שהארגון שרואה את עצמו "ארגון הגג" שלהם איננו אלא עמותה קטנה עם שני עובדים, 25 מתנדבים ותקציב פעילות קטן עד זעיר.
ב"פנים" חשים קרובים אצל מקבלי ההחלטות במפלגת העבודה בכלל, ובמשרד התפוצות בפרט, וכאשר התקבלה ההחלטה להקים את המיזם המדובר להתחדשות יהודית, היה ברור כבר בשלב מוקדם מאוד לאנשי העמותה שהמיזם הזה תפור עליהם כמו כפפה ליד.
ב־2 באוגוסט 2021, עם אישור תקציב המדינה לשנת 2022 בממשלה, שכלל תקציב לטובת אגף להתחדשות יהודית, חגגו ב"פנים". "עם היבחרו לכנסת", סיפר בדף הפייסבוק מנכ"ל "פנים" יותם ברום, בעצמו איש מפלגת העבודה: "נפגשתי עם חבר הכנסת הרב גלעד קריב.
הצעתי לו מגוון של הצעות, תקנות ופרויקטים, הוא דחה את כולם והפציר בי להתמקד בדבר אחד – הקמת אגף להתחדשות יהודית. מאז עבדנו לילות כימים על נתונים, ניסוחים של ניירות עמדה ופגישות עם שותפים רבים בכדי לאשר את הקמת האגף החדש ולהצדיק את התקצוב לפעילות של ארגוני היהדות הישראלית. הדרך עוד ארוכה, אבל זה צעד ראשון משמעותי לממשלת השינוי החדשה לקחת אחריות מחדש על התרבות היהודית ולאפשר לכל אחד ואחת לקחת בה חלק".
ברום לא שכח לפרגן לקריב גם בטוויטר. "צעד היסטורי לשדה היהדות הישראלית. הגיע הזמן שסוף־סוף יהיו נציגי ציבור שיפעלו ליהדות שנותנת מקום לכל הזרמים, המסורות והמגזרים. תודה ושאפו ענק גלעד קריב ונחמן שי".
גם קריב עצמו, שכאמור המליץ ל"פנים" להשקיע אנרגיות בכיוון הזה, צייץ בטוויטר בהתלהבות: "תקציב המדינה שאושר הבוקר בממשלה כולל את תקצוב האגף ליהדות מתחדשת במשרד התפוצות ותקנים לאגף, בהתאם להסכמים עם מפלגת העבודה. זו ראשית תיקון של האפליה כלפי הזרמים השוויוניים וארגוני ההתחדשות היהודית. צעד ראשון בדרך ארוכה. צעדים נוספים עוד יגיעו. ברכות לשר נחמן שי ולמנכ"לית המשרד".
מה שפחות היה ידוע לרוב העוסקים בתחום הזה באותם ימים, הוא שגלעד קריב איננו סתם תומך חיצוני של הנושא, אלא חבר ועד מנהל מכהן בעמותת "פנים". הוא נשאר חבר הוועד המנהל של העמותה גם כאשר נבחר לכנסת, וגם כאשר הזמין את מנכ"ל העמותה לדבר בשדולה שהוא עומד בראשה בכנסת, ואשר עוסקת בחופש דת ובהתחדשות יהודית.
קריב סיפר לחברי הכנסת שנכחו בישיבת השדולה ב־25 באוקטובר 2021 שהוא עזב את "פנים" עם בחירתו לכנסת, אלא שהוא הטעה את הנוכחים. בהתכתבות איתי הודה השבוע שהוא נשאר חבר ועד מנהל עד לסוף 2021, למעלה מחודשיים אחרי אותה ישיבה בכנסת.
גם מרישומי רשות התאגידים עולה כי קריב המשיך לכהן כחבר ועד מנהל בעמותה כמעט תשעה חודשים אחרי שנכנס לכנסת. אלא שקריב טוען כי הגם שנשאר חבר פורמלי, לא השתתף אחרי בחירתו בישיבות הנהלה.
כך או כך, קריב חגג את התקציב החדש לתחום גם בדף הפייסבוק שלו. "כל מהפכה גדולה מתחיל בצעד ראשון... בתוך אינספור שורות התקציב שאושר אתמול בממשלה, מסתתרת שורה אחת שהיא תחילתה של מהפכה. תקצוב ממשלתי להקמה ולהפעלה של אגף ליהדות מתחדשת במשרד התפוצות... הקמת האגף ליהדות מתחדשת נכללה בהסכמים הקואליציוניים של מפלגת העבודה".
עבר שבוע, והתברר שב"פנים" לקחו ברצינות את ההמלצה של קריב, והם נמצאים חזק בתוך עבודה מסודרת מול משרד התפוצות. "בהמשך להחלטת הממשלה להקים ולתקצב אגף להתחדשות יהודית", צייץ המנכ"ל בטוויטר ב־9 באוגוסט 2021, "נפגשנו הבוקר עם הצוות המקצועי במשרד התפוצות על מנת להתניע ולהוציא לפועל את החלום שהפך למציאות".
"פנים", צריך להגיד, נבחרה באופן רשמי להוביל את הפרויקט הזה, רק חודשים ארוכים מאוחר יותר. בפועל – כפי שניתן לראות מהדיווחים של המנכ"ל ברשתות החברתיות – התנהל משרד התפוצות מול העמותה כאילו נבחרה זה מכבר לקבל את התקציבים. כך סיפר ברום לעוקבים שלו ברשת על מפגשי עבודה שלו במשרד התפוצות, הרבה לפני שזכה בפרויקט. כך בירך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", עם תודות לשר התפוצות נחמן שי ולהנהלת משרדו, שאותם כינה "שותפים אמיתיים לדרך" אחרי "פגישה חשובה ומרגשת".
עמוק בתוך המיזם
לאופן העקום, בואכה שערורייתי, שבו ניתב השר שי את הכסף אל עמותת "פנים", נגיע עוד מעט. עוד קודם לכן צריך להגיד שמה שהתרחש בתקופה הזו במשרד התפוצות – כאשר עמותת "פנים" מסייעת למשרד לבנות מיזם שאותו היא עצמה אמורה לקבל, בדרך נס, כמה חודשים מאוחר יותר – אמור היה לעורר הרבה סימני שאלה.
קריב הדגיש השבוע, בתגובה לשאלה שהפניתי אליו, שהמיזם המשותף של עמותת "פנים" ושל משרד התפוצות קרם עור וגידים רק בשנת 2022, רוצה לומר אחרי שהוא עזב את העמותה, אלא שכאמור "פנים" הייתה עמוק בתוך המיזם הזה עוד הרבה קודם לכן. הנה, לדוגמה, באוקטובר 2021, שיתף מנכ"ל "פנים" ברשת החברתית: "במפגש ראשון מסוגו נפגשנו כל מנהלי ארגוני היהדות הישראלית עם שר התפוצות ד"ר נחמן שי, עם המנכ"לית ציונה קניג־יאיר ועם כל הנהלת משרד התפוצות לחשיבה משותפת על המטרות האסטרטגיות של האגף החדש והפעולות שדרכן נממש אותן".
הבנתם טוב, "נממש". "רק התחלנו, ועוד מוקדם לברך על המוגמר, אבל עם שותפים כמו אלה, אפשר להיות אופטימיים", הוסיף. בפייסבוק של "פנים" – נדגיש שוב, הרבה לפני שמישהו אישר בוועדת המכרזים את שיתוף הפעולה של משרד התפוצות איתם – כבר הכריזו: "מתרגשים להמשיך את התהליך לבניית אגף להתחדשות יהודית".
ב־25 באוקטובר 21', השיק כאמור ח"כ קריב את השדולה לחופש דת והתחדשות יהודית בכנסת. לישיבה הזו הוזמנו מנכ"ל ארגון "פנים", עמיתו של קריב בעמותה באותם ימים, יחד עם כמה מנהלי ארגונים שפועלים יחד איתו, ושרבים מהם, יש להניח, ייהנו מהתקציבים שיזרמו למנהלת החדשה שקמה.
עמותת "פנים" קיבלה מח"כ קריב בישיבה הזו מעמד של מארחת. סדר הדוברים בישיבת השדולה, הוא טרח להבהיר, נקבע "בשיתוף עם עמותת פנים". כמו מנכ"ל "פנים", גם כמה ממנהלי הארגונים שהוזמנו לשאת דברים, הם אנשי מפלגת העבודה. מבדיקה שערכתי השבוע הדברים נכונים בכל מה שנוגע לאנה קיסלנסקי, מנכ"לית התנועה הרפורמית, לרקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה הקונסרבטיבית, ולערן ירקוני, מנכ"ל מכון שיטים.
יותם ברום, מנכ"ל העמותה שקריב מכהן בה כחבר ועד מנהל – כאמור, גם הוא חבר המפלגה של קריב – קיבל את הזכות להיות הראשון שנושא דברים אחרי חברי הכנסת. "למדנו מהעבר שבשביל לצבור כוח פוליטי צריך לעלות על המגרש, לתת תמיכה ותמריץ לנציגי הציבור שלנו. לעמוד מאחוריהם בגאווה", אמר, "... אנחנו כאן כדי לתת את התמיכה לכל חברי הכנסת והשרים שעובדים בשבילנו".
שר התפוצות נחמן שי דיבר על המיזם להתחדשות יהודית ש"שם קץ לאפליה רבת שנים של הזרמים הקונסרבטיביים, הרפורמיים, וקבוצות אחרות בציבור הישראלי שרוצות לקיים את היהדות כל אחת בדרכה". וקריב, כאמור, הטעה את הנוכחים כשסיפר שהיה חבר ועד מנהל בעמותת "פנים "עד היבחרי לכנסת", כשאיש מהם לא יודע שהוא ממשיך לכהן בתפקיד הזה גם באותם רגעים ממש.
צריך להגיד כאן משהו חשוב. אין בדברים שום טענה כלפי פעילות עמותת "פנים", וגם אין בהם שום הבעת דעה בכל מה שקשור לשאלת התקצוב של זרם כזה או אחר. כל עיסוקו של הטור הזה מתחיל ומסתיים באופן שבו מפלגת העבודה, באמצעות שר התפוצות, הזרימה עשרות מיליוני שקלים לעמותה מקורבת, בלי קריטריונים, בלי נהלים, ובאופן שראוי לבדיקה מעמיקה.
היעדר איתנות פיננסית
מי שרוצה לקבל שיעור לגבי האופן שבו ניתן להעביר כספים בהיקף גדול למי שהשר חפץ ביקרו, ועל הדרך לדאוג שאף אחד אחר לא יקבל שקל מהכסף הזה, מוזמן להצטרף למסע שאליו ניקח אתכם בשורות הבאות.
נתחיל בסוף. לאחרונה, אחרי שנה של פלירטוטים, אושר רשמית ההסכם בין משרד התפוצות לעמותת "פנים". המשרד והעמותה, כך סוכם, יעבדו בשיתוף פעולה לטובת מיזמים של "התחדשות יהודית". המשרד יממן את הפעילות בסכום של 30 מיליון שקל, במקביל ל־30 מיליון שתצטרך העמותה לגייס מצדה.
למה המיזם הזה מתקיים במשרד התפוצות דווקא? ובכן, אין לזה שום סיבה הגיונית מלבד הרצון של אנשי מפלגת העבודה להזרים את הכסף למי שנראה להם. משרד התפוצות לא עסק מעולם במיזמים כאלה. המשרד הזה, כשמו כן הוא, הוקם כדי לעסוק בענייני התפוצות, ולא כדי להפעיל מיזמי ענק שכל כולם בארץ הקודש.
ועדת המכרזים, בראשות המנכ"לית של נחמן שי, ציונה קניג־יאיר, ידעה שיש לה בעיה עם העניין הזה, ומצאה לו פתרון. פתרון דחוק, יש לומר. הוועדה מצאה שלפני 13 שנה, במאי 2009, החליטה הממשלה להעביר למשרד ההסברה והתפוצות, כשמו אז, שטחי פעולה שונים ובהם "החברה והתפוצות". ומכיוון שאיש לא שינה את ההגדרה הזו מאז, אין בעיה שמשרד התפוצות יקדם מיזמי "חברה", גם אם הם מבוצעים בישראל.
אם אתם רוצים להבין כמה עקום הדבר, תחשבו על כך שלפי הגישה הזו משרד התפוצות יכול לקחת לעצמו ממחר את כל שירותי הרווחה של מדינת ישראל. עובדים סוציאליים הם לא "חברה"? במילים אחרות, במשרד התפוצות ידעו שמיזם ליהדות מתחדשת צריך להיות תחת משרד התרבות או החינוך או הדתות, אבל העדיפו אותו אצלם כדי להעביר את הכסף למי שיש להם עניין להעביר, ורק להם.
עכשיו בואו נדבר על הכסף. עמותת "פנים", שזכתה בכסף הגדול, היא כאמור עמותה קטנה מאוד. היא מעסיקה שני עובדים בלבד. מחזור הפעילות שלה בשנת 2021 עמד על 696 אלף שקל, 317 אלף מתוכם הוצאות שכר וכלליות. שנה קודם לכן עמד מחזור הפעילות על 632 אלף שקל, מתוכם 312 אלף שקל להוצאות שכר וכלליות.
בעולם של מינהל תקין, עולם של בקרה ושל פיקוח, אין מצב שמדינת ישראל מעבירה עשרות מיליוני שקלים לעמותה שכל ניסיונה הפיננסי עומד על ניהול של כמה גרושים. יתרה מכך, כשוועדת המכרזים פירטה את המבחנים שלעניות דעתה "חיוני" שהגוף שיקבל את הכסף יעמוד בהם, לא מוזכרת בשום מקום איתנות פיננסית או משהו שמזכיר את זה. מה כן נדרש? כל מיני יכולות אמורפיות שאין כל דרך למדוד אותן, דוגמת "היכרות מעמיקה", "יכולות" "מקובלות", "מוכנות" ו"הבנה בעבודה וממשקים עם משרדי ממשלה".
טוב, תגידו, אבל בדיוק לשם כך יש מכרזים. כדי שייבחר הטוב ביותר והמתאים ביותר. אז זהו, שבמשרד התפוצות בחרו לדלג על מכרז. הדילוג הזה איפשר גם להבטיח שעמותת "פנים" תקבל את הפרויקט, וגם למנוע את הצורך לחלק מהכסף הזה לעוד ארגונים שיימצאו מתאימים לקריטריונים, לו היו נקבעים כאלה.
מה ההסבר לצורך לדלג על המכרז? ובכן, שימו לב: במשרד הסבירו שהם מחפשים גוף שיעמוד באותה שורה ערטילאית ובלתי מדידה של מאפיינים. "שילובם של כל המאפיינים הללו בגוף אחד הוא נדיר", מצאה ועדת המכרזים. ולכן, הסבירה הוועדה, חיפש המשרד ומצא ש"מלבד ארגון 'פנים', אף אחד מהשחקנים האחרים לא עומד בכל המאפיינים הנדרשים בצורה מספקת... לכן המשרד מבקש להתקשר עם ארגון 'פנים', אשר עונה כמפורט לעיל על צבר
התכונות המפורט לעיל ומשמש כבר כיום כארגון גג של ארגוני ההתחדשות היהודית ולכן הוא הכי מתאים להיות השותף לביצוע פעילות זו".
הבנתם? הגוף היחיד במדינת ישראל שיכול לנהל 60 מיליוני שקלים לטובת "התחדשות יהודית" הוא "פנים". אף אחד אחר בישראל לא מבין מספיק ב"התחדשות יהודית". אף אחד אחר לא יידע לעשות דברים טובים בכספים שמוקדשים ל"התחדשות יהודית". הגוף היחיד שיכול וראוי לקבל את התקציב הזה הוא גוף שהתקציב השנתי שאותו הוא מנהל עומד על כ־1% מהכסף שינהל באדיבות משרד התפוצות ומשלם המסים, מעכשיו. לקרוא ולא להאמין.
לפני כחודש, כאמור, יצאה הבשורה. עמותת "פנים" היא הזוכה המאושרת במכרז שלא היה. "שמח ומתרגש להודיע רשמית על הקמת המנהלת להתחדשות יהודית", בישר ברשת החברתית יותם ברום, מנכ"ל "פנים". "מדובר במיזם משותף בין משרד התפוצות ל'פנים' – איגוד ארגוני יהדות ישראלית' בסכום כולל של 60 מיליון שקל. מדובר במיזם היסטורי, כשלראשונה ממשלת ישראל מכירה ומתקצבת את שדה היהדות הישראלית בצורה משמעותית".
בין ה"תודות לאלה שבלעדיהם המיזם לא היה מתרחש", הודה ברום לשר נחמן שי וגם לח"כ גלעד קריב, שחגג את המהלך בעצמו. "הבאנו לכך שלראשונה ממשלת ישראל תתמוך גם ביהדות הישראלית הפלורליסטית והשוויונית", כתב בדף הפייסבוק שלו מי שעד לפני כמה חודשים כיהן כחבר הוועד המנהל של העמותה שתקבל עכשיו את הכסף.
"... דחפתי להכנסת ההתחייבות להקמת המנהלת להתחדשות יהודית להסכמים הקואליציוניים של מפלגת העבודה. זו גם אחת הסיבות מדוע עשיתי כל מאמץ שמפלגת העבודה תדרוש לקבל לידיה את משרד התפוצות".
תגובות
תגובת ח"כ גלעד קריב: "עם היבחרי לכנסת סיימתי את פעילותי הלכה למעשה בוועד המנהל של עמותת פנים. באופן פורמלי הסתיימה הכהונה בסוף שנת 2021. המיזם המשותף של משרד התפוצות עם עמותת פנים קרם עור וגידים במהלך שנת 2022. הבחירה בעמותת פנים וההתקשרות עמה בוצעו על ידי הדרג המקצועי של משרד התפוצות ללא כל מעורבות שלי בתהליכי העבודה.
"אני גאה מאוד בתרומתי להחלטת הממשלה (במסגרת דיוני התקציב) להקצות תקציב משמעותי לעידוד ההתחדשות היהודית הפלורליסטית בישראל, ובקשריי העמוקים עם ארגוני ההתחדשות לגווניהם. במשך עשורים רבים הפלו ממשלות ישראל את היהדות החילונית והליברלית בהקצאת משאבים, במכרזים ובמיזמים משותפים. כל הגופים הממשלתיים העוסקים בתחום התרבות היהודית פועלים באוריינטציה אורתודוקסית מובהקת, ואני מברך על כך שלראשונה ניתן מענה ממשלתי גם לביטויים הנוספים של היהדות הישראלית, שרלוונטיים למיליוני ישראלים".
תגובת משרד התפוצות: "בהתאם להסכם הקואליציוני מיוני 2021 הוטל על משרד התפוצות להקים אגף להתחדשות יהודית. לאחר עבודת מטה נרחבת, שארכה מספר חודשים, ובחינה מעמיקה של מספר חלופות, החליט המשרד להקים מנהלת להתחדשות יהודית במיזם משותף עם ארגון פנים, ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל.
ארגון פנים נבחר משום שהיה הגוף המתאים ביותר, ולאחר שעמד בקריטריונים שהוגדרו לשותפות במיזם, לרבות היכרות עמוקה עם תחום העיסוק ויכולת להעמיד מימון משלים בשיעור זהה לתקציב של הממשלה במיזם.
"ההתקשרות עם ארגון פנים אושרה על ידי כלל הגורמים הן במשרד התפוצות והן במשרד האוצר. המיזם פורסם להשגות הציבור ולא הוגשה אף השגה. הליך הקמת המנהלת התנהל על פי כל הדינים והנהלים הרלוונטיים, והפרוטוקולים של הוועדות פורסמו לכלל הציבור באתר מינהל הרכש הממשלתי".