מדוע המערכת פולטת אנשים עתירי ניסיון שיכולים רק להועיל למשק?

כמה יהירים וזחוחים היינו ביום הראיונות ההוא שקיימנו במקומון לצורך גיוס כותבות וכותבים. בניגוד לסברה הרווחת, אם אני לרגע מניחה את הלהט לנסות לשנות משהו בעולם, כבר שנים ארוכות שעיתונאות היא תחום לא מתגמל. מבחינה כלכלית, רוב העיתונאיות והעיתונאים מוכרחים לעסוק בעוד שניים־שלושה־שמונה תחומים בשביל לסגור את החודש.

הנוסחה היא כזאת: ככל שהעיתונאי מתוגמל רע יותר, כך לצד שמו תופיע רשימת תארים מפוארת יותר, להוציא כמה שזכו בתואר המלכותי "טאלנטים". אלו הם דריה של חצר ביזנטית בפני עצמה ולכאלה ממילא אין לי סבלנות. 

באותו יום ראיונות ישבתי לצד עורך החדשות הצעיר, אקרא לו דוד, ובזה אחר זה הגיעו המרואיינים. חלק גדול מהם היה סקרן לגבי התחום וראה בו מקפצה לאנשהו, חלק קטן היה בעל מוטיבציה להיות מעורב ולהשפיע על המתרחש בעירו, וחלק קטנטן, ליתר דיוק איש אחד, היה גם בעל מוטיבציה, גם סקרן, גם בעל ידע וגם בעל קשרים וזמן פנוי וגם עם ניסיון חיים שידע כבר כיצד להבחין בין עיקר לטפל. בעיניי הוא מצא חן. 

הוא לא ניסה לרצות בכל מיני תשובות מומצאות, אני לא שאלתי "מה התכונה הכי חיובית והכי שלילית שלך?", כי הרי כולם פרפקציוניסטים, והוא ענה בגילוי לב על שאלות אחרות, שהיו בעיניי מהותיות הרבה יותר. אחרי שיחה נעימה חשבתי שהוא נושא את כל היתרונות שעיתונאי צריך. העובדה שהוא לא היה בן 25 רעב ללחם שמוכן לספק הבטחות ללא כיסוי רק כדי שהשם שלו יופיע בעיתון, נראתה לי כמו מתנה. דוד חשב אחרת. 

הוא חשב שהוא זקן מדי ורתם אליו את העורך הראשי לקבלת ההחלטה לדחותו. ניסיתי לשכנע אותם, אבל מהר מאוד התעייפתי. וכך, אנו הזחוחים והיהירים, הסתכלנו עליו ואמרנו בלבנו שזה לא בשבילו, להתחיל להתרוצץ בין מקומות. צלצלנו אליו והודינו על הזמן שהקדיש. מאז אני נושאת אותו בלב ובמחשבות. הוא לא יודע, אבל הוא הפך לשיעור מאוד חשוב שבכל הזדמנות אני מעבירה הלאה, והנה הגיע תור טורי השבועי. 
יש משפט שאומר שכשהתלמיד מוכן, המורה מגיע.

עניין גיוס אנשים שנפלטו בעל כורחם ממעגל העבודה במקומות שבאמת צריכים את כישוריהם וניסיונם חוזר אליי באין ספור וריאציות. בממוצע, פעמיים־שלוש בשבוע אני מקבלת הודעות מכאלה שאכפת להם. לפעמים הם פשוט פותחים את הלב, לפעמים מעלים הצעות מעשיות.

השבוע כתב אליי נ' אחרי ביקור אצל אביו: "יושב גאון כמו אבא שלי בדיור מוגן ופותר מבחני בגרות במתמטיקה להנאתו. למה שהוא לא יעביר את הידע הלאה? מעבר לחומר לימודי, הוא יכול להעביר דברים שהם יסודות הקיום לחברה בריאה: הקשבה, יראה וכבוד לזולת ולחלש, חמלה ותקשורת טובה". 

בבית האבות שבו חיה סבתי, פגשתי מורה לפיתוח קול. היא משתוקקת לספר ולהעניק מניסיונה, אילו רק מישהו היה מציע לה. במקום אחר שמעתי על מכתב פרידה לקוני שקיבלה מורה במרכז למידה שנועד לתגבר תלמידות ותלמידים מקבוצות מוחלשות בחברה. היא תכף בת 70, ולכן אין אפשרות להמשיך להעסיקה, למרות יחסי האמון שבנתה עם התלמידים ותרומתה שאינה מוטלת בספק. 

אני יכולה להמשיך להפליג בדוגמאות שזורמות אליי, אבל הרעיון ברור. זה מוזר שיש כל כך הרבה נשים וגברים מצוינים שמוכנים לתרום ממרצם ומידיעותיהם והמערכות פולטות אותם. לא מדובר רק על תחום ההוראה, אלא על כל תחום שמוותר על תרומה ענקית של אנשים עתירי ניסיון שיכולים רק להועיל למשק הישראלי ולא פחות חשוב מכך - להיות גורמים מאזנים. 

יש גיל פנסיה, נכון. רק לאחרונה התבשרנו שגיל הפרישה לנשים שנולדו מינואר 1960 ואילך יעלה בהדרגה מ־62 ל־65 שנים, כשגיל הפרישה לגברים הוא 67. למה לא לדחות אותו למי שמעוניינות ומעוניינים בכך? ואם יש גיל פנסיה, מדוע אינו חל על נבחרי ציבור? למה אנשים יכולים לנהל את המדינה שלנו גם בגילים מופלגים? בקיצור, הגיע הזמן לחשיבה מחודשת. אני לא יודעת מי יהיו חברות וחברי הכנסת הבאים, אבל אולי מהם יבוא השינוי. 

 
בדק בית

כשהילדים היו קטנים, כל יציאה מהבית הייתה כרוכה באריזות ובהן כמובן ערכת עזרה ראשונה. בדיוק על הצורך הזה עונה "תיקצ'יק", הערכה החדשה של מעבדות ד"ר קיי ובה בקבוקוני תמציות צמחי מרפא שנועדו להקל במצבים שונים: "פיקצ'יק" נגד עקיצות יתושות, כוויות שמש או כוויות מדוזה (צמח הפלטנגו), "טונצ'יק" לכאבי בטן (אבגר), "אאוצ'יק" לרגע שאחרי חבלות ונפילות (לוונדר, קמומיל ופלטנגו), וויטלצ'יק לתחושת אי־נוחות והרגשה לא טובה באופן כללי (אכינצאה, קמומיל ושום). כל בקבוקון מכיל 10 מ"ל, ללא תוספת סוכר או חומרים משמרים. 
מארז "תיקצ'יק", מעבדות ד"ר קיי, 5 בקבוקונים. 225 שקלים, 077-3310210, www.drk.co.il

המלצתרבות

פסטיבל "אאוטליין" יארח השנה מאות יוצרות ויוצרים מתחומים כמו איור, אנימציה וכתיבה, ב־14 תערוכות שיעלו בחללים ייחודיים וברחובות העיר ירושלים, לצד מופעים, שיחי גלריה, כיתות אומן, סדנאות איור בלייב ובזום וסיורים מודרכים בין התערוכות לכל המשפחה.

תוואי הפסטיבל, שיעסוק השנה בנושא "חזרות", יעבור לאורך ציר רחוב יפו - מהמעבר התת־קרקעי בתחנת הרכבת יצחק נבון, גלריית ביתא השותפה לפסטיבל ועד למרחב הציבורי בכיכר ספרא ולגלריית הנסן.

שיתוף פעולה מיוחד ייערך עם תיאטרון הקרון, שבדיוק חוגג את פסטיבל תיאטרון הבובות הבינלאומי. בין התערוכות: מחווה לאליעזר בן יהודה, הצצה למגוון סצינות תיאטרליות בנושא ״חזרה פתוחה״ במעורבות הקהל, פרשנות למאייר הידוע שמואל כץ ("חסמבה", "דירה להשכיר") ועוד.
פסטיבל אאוטליין ה-6, איור ומילים בירושלים. 17־23 באוגוסט. הכניסה חופשית. outlinejerusalem.com