1. הס מס
שתי בשורות חיוביות סוגרות את השבוע: הילדים חוזרים ללימודים בעקבות הסכם השכר עם המורים, ומחיר הבנזין למכוניות ירד אתמול ב־21 אגורות ל־6.36 שקלים לליטר.
לבשורה השנייה יש להצמיד כוכבית. המחיר אמור היה לרדת ב־32 אגורות, אבל אז נכנסה לתוקף נוסחת קיזוז חדשה, מסובכת מאוד, שהתקבלה באישור היועצת המשפטית לממשלה. אני יצאתי ממנה בקושי בשלום. הנוסחה, שתהיה בתוקף עד 15 בנובמבר (שבועיים אחרי הבחירות), יוצרת קשר בין מחירי הדלק, שחושבו עד היום לפי המחירים בעולם והדולר, לבין עומק סבסוד הבלו. גובה מס הבלו יהפוך לכרית ביטחון: אם מחיר הדלק אכן יירד, לפי הנוסחה, סבסוד הבלו יצומצם; אם מחיר הדלק העולמי יעלה, סבסוד הבלו יעלה אף הוא, כך שעליית המחיר תהיה מתונה יותר. ואכן בעקבות הנוסחה החדשה קוזזו מסבסוד הבלו 11 אגורות - משקל אחד ל־89 אגורות.
זה לא רק נשמע מסובך, אלא גם מסובך בפועל. מדובר בנוסחת אד הוק, המצריכה ידע מתמטי מתקדם. היא גובשה בשל האילוצים הפוליטיים וכדי שמדיניות המיסוי של אביגדור ליברמן לא תיתפס ככלכלת בחירות. ומה עם האופוזיציה? היא עצמה משקיפה בשקט מופתי. בליכוד ובגרורותיה מעדיפים להתעסק בקיטורים על ועדת החקירה במירון, בג'ונתן פולארד המרגיז או בכל גחמה פוליטית שולית. האופוזיציה מתעלמת מתעלולי מס הבנזין, כי היא זו שהטיפה בעצמה לשר האוצר להפחית את הבלו.
ליברמן נוהג כתלמיד מצטיין העולה על מוריו, ומפחית את הבלו אפילו מעבר לנדרש, ומדיניות הרחמנות על האזרח הונהגה גם לגבי מחירי החשמל. אלה אמורים היו לזנק ב־20%, אבל בזכות תרגיל פיננסי עלו ב־8.6% בלבד, ויש כאלה שעוד מקטרים.
כל זה בזמן שבבריטניה ובאירופה לא מרחמים על האזרחים ומקפיצים תעריפים ב־50% ומעלה, ונערכים לבואו של חורף קר ואכזר. את עלות המימון, הנאמדת במאות מיליוני שקלים, תסבסד חברת החשמל. למה? כי יש לה כיס עמוק, וכי האופוזיציה בעיתוי הנוכחי לא תעז לצייץ.
כל זה קורה כאמור בחסות היועצת המשפטית לממשלה, שנאלצת להגמיש את הכללים ולאשר את תפנוקי הבחירות.
מי שחשב שמדיניות המיסוי של האוצר היא ארוכת טווח ונקבעת על סמך שיקולים כבדי משקל, כמו צמיחה ויצוא, עידוד תעסוקה, תמרוץ שכבות מוחלשות, פיזור אוכלוסין ועידוד חיסכון ארוך טווח - מוטב שיתעשת. כלכלת הבחירות נכנסת לשיקולי האוצר, גם אם הפקידות הבכירה לא תודה בכך בפה מלא. הרפורמה המיושמת בשלב זה היא "רפורמת ההבטחות": אחרי הבחירות נוריד מסים, נביס את מחירי הדיור, נעלים את יוקר המחיה ונחתור לשלום גלובלי. רק תנו לנו את ההזדמנות.
2. עובר ולא שב
ביום שני השבוע, בשעת ערב מאוחרת, שוגרה מדוברות בנק דיסקונט הודעה חריגה תחת הכותרת: "בנק דיסקונט מעלה בחדות את הריבית על פיקדונות הריבית הגבוהה בישראל (3% בשנה) על פיקדון שנתי". מנכ"ל הבנק אורי לוין הסביר: "אנחנו קשובים לציפיות הציבור ונחושים להיות הבנק הטוב ביותר ללקוחותיו".
המהלך יעלה לדיסקונט 100־150 מיליון שקל לשנה, ולמערכת הבנקאית כולה, שרצה בעקבותיו, כחצי מיליארד שקל לשנה. לא נורא.
להודעה יוצאת הדופן קדמו מספר מהלכים מאחורי הקלעים. זה התחיל בקמפיין בתקשורת תחת הכותרת "עושק העו"ש", שהביע כעס ותסכול על שהבנקים מעלים את הריבית על הפלוס בקצב של צב, בעוד הריבית על המינוס שועטת למעלה בזריזות של טיגריס. זה נמשך בהודעה חריגה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר: "פניתי לכל המנכ"לים של הבנקים בדרישה להעלות את הריבית על הפיקדונות, ולמפקח על הבנקים בדרישה שיתערב".
אלא שמה שהטריד במיוחד את אנשי דיסקונט היה הודעתו של ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שפנה ליו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בבקשה לקיים דיון דחוף בנוגע למדיניות בנק ישראל בנושא "העלאות הריבית והשפעתן על משקי הבית". מרענן לגלות שבעונת המלפפונים הפוליטית גם תשלום ריבית על הפלוס מעניין את הפוליטיקאים.
קרעי הוא סדין אדום לבנקאים. המכתב ליו"ר ועדת הכלכלה הטריד בשלב הראשון רק את דיסקונט. ביטון לא היה מהסס לזמן ישיבה, ומבחינת הבנק זאת הייתה חובה להקדים תרופה למכה. בדיסקונט, שקשובים לא רק ללקוחות אלא גם לפוליטיקאים, הזדרזו לזמן ישיבת חירום ולהודיע על העלאת הריבית.
צריך לשים לב שדיסקונט העלה את הריבית על פיקדונות שייסגרו לטווח ארוך (שנה עד חמש שנים). מבחינתו מדובר ב"כסף זול" שישמש כמקור נוח למתן אשראי יקר יותר. זה המקום להזכיר שההון הבנקאי הזמין הופך למצרך נדיר, ושכספי הלקוחות מהווים עדיין מקור זול יחסי.
להנהלת דיסקונט, הנמצאת ערב ההחלטה על ההיפרדות מחברת ויזה כאל, נוח היה לקפוץ בראש ולמתג את הבנק כגוף ידידותי המתחרה מול הבנקים הגדולים. אין זה המהלך הראשון שבו דיסקונט מוכיח את עצמו כבנק שבו יש עם מי לדבר, ושהוא לא רק בנק אלא גם ידיד. לפני כחצי שנה ביטל הבנק את המינוס ללקוחות ביתרה שלילית של עד 2,000 שקל. המהלך עלה לבנק באובדן הכנסות של כ־40 מיליון שקל לשנה, אבל זה כלום לעומת הקרדיט הציבורי.
חזרה לפוליטיקה. זו חדשה מרעננת לגלות שהפוליטיקאים דואגים לא רק לשכבות המוחלשות אלא גם לרווחתם של בעלי הממון, שזכו בשנים האחרונות להתקפות חסרות רחמים מצד התקשורת. קראו להם "טייקונים" או "חזירים פיננסיים". גם אם נניח שחלק מ־600 מיליארד השקלים שנחו עד היום על משכבם בשלום בבנקים הם כספי שכירים או עצמאים קטנים, האם הם באמת אלה הזקוקים להגנה? בואו נניח שמשק בית ממוצע מחזיק בבנק בפיקדון של 100 אלף שקל, שסגור לשנה בריבית 0.2% לשנה. הרווח על הפיקדון (החייב במס של 15%) היה עד היום 200 שקל ברוטו בלבד. גם אם נניח שהריבית תעלה פי שלושה ותגיע ל־0.6% לשנה (עם תחנות יציאה), התוספת היא של 400 שקל. והריביות על תקופות קצרות של חודש עד שלושה חודשים נמוכות יותר. אז האם שווה לאבד את הנזילות של הכסף ולסגור אותו לשנה בשביל עוד כמה מאות שקלים בודדות החייבות במס?
זה המקום להזכיר שקיימות חלופות. מי שמעוניין להתמקח, מומלץ שיגיע לבנקאי עם הצעה תחרותית, ותאמינו לי שהוא יצליח לשדרג את הריבית. אגב, מי קבע שבכל מקרה יש צורך בפיקדון בנקאי? אחד מאפיקי ההשקעה המעניינים, המוסתרים היטב, הוא קרנות נאמנות שקליות. הן צוברות בשמנו מאות מיליוני שקלים ומצליחים לסחוט מהבנקים תנאים טובים יותר מכל משקיע בודד. ניתן להשקיע את הכסף גם בפיקדונות דולריים הפטורים ממס (הדולר זינק בימים האחרונים).
מי שלא מעוניינים בריבית חודשית של מנת פלאפל או סביח אלא מעדיפים שהכסף ינוח בעו"ש, צריכים לחשוב פעמיים. מדובר בשונאי סיכון מובהקים שמזכירים את לקוחות "פק"מ בלטה" מהעבר, ששמרו את הכסף מתחת למרצפות או בפריזר. היו צריכים לזכור איפה החביאו אותו, ולקוות שלא יגלו שמישהו "אכל" להם את השטרות.
אחרי צרור העצות צריך להזכיר מחדש שבנק הוא מוסד פיננסי שעושה כמיטב יכולתו לנצל את הפער בין ריבית הזכות למינוס. בבנקים קוראים לזה ניהול סיכונים. ומיהם בעלי הבית של הבנקים? תופתעו לשמוע שהפועלים, לאומי ודיסקונט נמצאים בבעלותנו. נכון שזה לא במישרין אלא דרך גופים מוסדיים כמו קופות פנסיה והגמל, המנהלים עבורנו את הכסף. הרווח שלהם הוא הרווח שלנו.
ועצה אחרונה לסיום: מי שמאמין שהבנקים מרוויחים על חשבוננו כל כך יפה, מוזמן לרכוש את מניותיהם או סל של מניות. כאן אני מסתייג, שכן את ההמלצה אני משגר כיועץ השקעות בעברי הרחוק ולא כפרשן כלכלי בהווה.
3. ביטוח תאונות
הנהלות חברות הביטוח לא ישכחו במהירות את הרבעון השני של 2022. להקת ברבורים שחורים נחתה עליהם ויצרה פיגוע פיננסי ששום פוליסת ביטוח לא תצליח לכסות. הפסדי המיליארדים בענף עומדים ביחס הפוך לתוצאות הבנקים, שהרוויחו מתחילת השנה 11 מיליארד שקל. המרוויח הגדול היה בנק לאומי בניהול חנן פרידמן.
חיזוי התוצאות של חברות הביטוח היה מאז ומתמיד אתגר לאנליסטים. שלא במקרה, את הקטסטרופה הרבעונית אף אחד לא חזה. ההפסד של מיליארדי השקלים בענף נגרם משלוש סיבות עיקריות. הראשונה: ההפסדים בבורסה, אשר גררו פגיעה בחשבונות ה"נוסטרו", שבהם מנוהלים כספי החברות, ובחלק מהחברות בדמי הניהול בפוליסות.
הגורם השני היה שינוי אקטוארי המכונה "עדכון לוחות התמותה", שפגע במיוחד בחברות עתירות ביטוחי חיים (כלל ביטוה, ובעיקר מגדל).
הסיבה השלישית היא עסקית יותר: עסקים גרועים בענף ביטוחי הרכב, שגררו את החברות להפסדים. די אם נציין שהיקף גניבות כלי הרכב הכפיל את עצמו בתוך שנה. למקרה שהתעניינתם מה המכונית הנגנבת ביותר, אז מדובר בטויוטה קורולה. ראו הוזהרתם.
ענף ביטוחי הרכב גרר עליית תעריפים ממוצעת של 15% מתחילת השנה, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לכסות את ההפסדים. מגדל ספגה הפסד רבעוני של כמיליארד שקל - הגבוה ביותר בתולדותיה. גם חברות ביטוח סולידיות כמו הראל מחקו יותר מחצי מיליארד שקל.
אבל אין רע בלי טוב. ללהקת הברבורים השחורים התגנב ברבור לבן, שנכנה בשפת הביטוח "עקום הריבית". עליית הריבית הביאה לעלייה במקדם ההיוון ולירידה של מיליארדי שקלים בהתחייבויות למבוטחים. זה קרה באמצעות צמצום רזרבות הביטוח והעברתן לצד הפלוס בדוחות הרווח והפסד. נשמע מסובך? אתם צודקים. בשורה התחתונה אסור ללמוד מדוחות האימה של הרבעון השני על הצפוי בענף ברבעון השלישי (יולי־ספטמבר).
ללא הכשרה כאקטואר ביטוח, אבל כבעל ידע מסוים באנליזה פיננסית, ניתן להעריך שדוחות ענף הביטוח ברבעון השלישי יהיו לא פחות ממצוינים, ושוב מאותן שלוש סיבות, והפעם באופן הפוך: הבורסה סיימה את החודשיים הראשונים בתשואות חיוביות. בהנחה שבספטמבר לא תירשם שום קטסטרופה, חשבונות ה"נוסטרו" והפוליסות המשתתפות ברווחים יפיקו מכך תועלת. שנית, עליית הריבית במשק זו בשורה של ממש לענף.
ריבית גבוהה מפחיתה את ההתחייבויות למבוטחים דרך צמצום הרזרבות. בנוסף, הנחיית הפיקוח על הביטוח לעדכון לוחות התמותה למבוטחים כבר מגולמת בדוחות החברות, והיא לא תשפיע לשלילה על הפעילות ברבעון השלישי. ולבסוף, סביר להניח שפעילות הבסיס בענף הביטוח תהיה אחראית יותר. החיתום ייעשה בצורה זהירה וקפדנית, במיוחד בכל הנוגע לביטוחי הרכב.
בעקבות כל אלה דוחות הרבעון השלישי יצביעו על מגמה הפוכה לחלוטין ביחס לדוחות הרבעון השני. ואם תשאלו לגבי הצפוי ברבעון הרביעי, הוא עדיין רחוק. העיקר שהענף יעבור בשלום את ספטמבר.
4. מגדל של הפסדים
שגיא יוגב משלים בימים אלה שנה בתפקידו כמנכ"ל מגדל ביטוח, וזה כשלעצמו הישג. בחברה שבה תוחלת הישרדותו של מנכ"ל תלויה באופן שבו בעל הבית שלמה אליהו מתעורר בבוקר, מנהלי החברה יושבים על כיסא מפלט ולא על כיסא מנהלים.
ובכל זאת יוגב משקיף באופטימיות מסוימת אל העתיד ומסכם את תוצאות הענף לרבעון השני. מגדל סיימה את הרבעון בהפסד של כמיליארד שקל, הנובע מהפרשה חד־פעמית של כ־923 מיליון שקל מעדכון לוחות התמותה ומתשואות שליליות בשוק ההון.
עם זאת, יוגב מעדיף להתבונן על הצד האופטימי של פוליסת הביטוח: "רשמנו צמיחה בכל קווי העסקים: הפרמיות ברוטו גדלו ב־14% ל־13.1 מיליארד שקל. היקף הנכסים המנוהלים גדל ל־379 מיליארד שקל, ואנחנו הגדולים בישראל. עוצמות החברה יסייעו לה לצלוח אתגרים עתידיים".
אתה מסביר שההפסדים נגרמו בגלל אירועים חד־פעמיים, אבל גם בפעילות הליבה שלכם, כמו ביטוחי הרכב, העסקים לא היו בדיוק מוצלחים.
"מה שקרה הרבעון, לא רק אצלנו אלא בכל הענף, זה אירוע חד־פעמי שהשפיע על תמהיל העסקים בחברה. היותנו החברה הגדולה ביותר בתחום החיסכון יצר במקרה חיסרון לגודל. מגדל היא המבטחת הגדולה בענף בחיסכון הפנסיוני, ולשינוי בלוחות התמותה הייתה השפעה כפולה מזו שהייתה על כלל ביטוח, שהיא השנייה בגודלה בתחום.
"אבל גם ברווחי החיתום כבר רואים נקודת אור המתבטאת ברווח של 266 מיליון שקל ברבעון. לצערי, הרווח הושפע לרעה בגלל המצב בענף הביטוח הכללי וביטוחי רכב חובה ורכוש, שם סופגים הפסדים כבדים. אני לא חושב שהייתה איזו חברת ביטוח שהציגה רווחים בתחום הרכב. הצגנו ברכב הפסד חיתום של 20 מיליון שקל. הפרמיות עלו בכ־15%, ולדעתי נראה התייצבות בענף לקראת תחילת 2023. סיבוב ההתייקרויות הנוכחי נובע ממשבר הקורונה ולאחר שהתביעות עפו לשמיים. זה לא דבר סטנדרטי וזה קרה משני טעמים: הקורונה פגעה בשרשראות האספקה, ויש גידול בגניבות הרכב, שהכפילו את עצמן מתחילת השנה. כל השוק ספג את זה. יש רכבים גניבים כמו טויוטה קורולה, רכב נפוץ שהגנבים מחפשים את החלפים שלו".
דיברנו על הרכוש. מה המצב בתחום ביטוחי החובה?
"מ־2018, כשהתחילו להיכנס אמצעי המיגון לרכבים, שכיחות התאונות ירדה. אבל מצד שני, רואים עלייה של כ־40% בחומרת התביעה ובסכומים. היום משלמים הרבה יותר בגלל החמרת הפסיקה בבית המשפט. גם נושא התאונות בקורקינטים משפיע לרעה מאז שבית המשפט העליון פסק שאין מדובר בכלי רכב, ושהפיצוי צריך להינתן כאילו מדובר בהולכי רגל. דווקא בתחום הבריאותי המצב השתפר, ויש לנו 56 מיליון שקל רווח. וגם בביטוחי הדירות יש רווחים מאוד יפים".
כלל ביטוח קנתה את מקס. האם יש לכם כוונה להיכנס לענף כרטיסי האשראי?
"אנחנו בוחנים כל דבר שיכול להוביל להפחתת סיכונים. הדוחות הכספיים ממחישים את התלות הרבה שלנו בשוק ההון. לכן אנחנו מחפשים מנועי צמיחה שיכולים איכשהו למנוע תנודתיות. תחום כרטיסי האשראי הוא דוגמה לכך. יש עולמות פיננסיים נוספים שאנחנו בוחנים, אבל אין לנו כרגע עסקה ספציפית".
אתה מדבר על התנודתיות בבורסה ואתה משקיע בנכסי נדל"ן לא סחירים. האם זה לא סיכון מסוג אחר?
"שוק ההון ימשיך להשפיע עלינו ברמה גבוהה, אבל כמו שאמרתי, אנחנו חייבים לראות איך מצליחים למתן את התנודתיות, כך שהיא לא תהיה כל כך עוצמתית. אחד הדברים אכן הוא השקעות לא סחירות, ואנחנו עוד רוצים להגדיל את הרכיב הזה. ב־2022 ביצענו השקעות לא סחירות בהיקף 8.6 מיליארד שקל, בעיקר בחו"ל, וזה ימשיך לעלות. אנחנו מנהלים את ההשקעות בחו"ל עם אנליזה מצוינת, ולא פעם גם עם שותפים אסטרטגיים הנחשבים למובילי שוק. ההשקעות הן לטווח הארוך".
שלמה אליהו, בעל הבית שלך, אמר לי פעם שמגדל היא חברה של סוכני ביטוח. אבל נדמה לי שבשנתיים האחרונות המצב משתנה ואתם מתחילים למכור ביטוח ישיר באמצעות קמפיינים כמו זה של גורי אלפי.
"עצם העובדה שאתה מדבר על קמפיין ביטוחי הדירות של גורי אלפי מעיד על כך שהקמפיין מוצלח. בסקרים שאנחנו עושים הפרסומות של גורי מעלות את ערך המותג מגדל ומאפשרות לקבל 'לידים' ולהגדיל את המכירות. סוכני הביטוח הם אכן זרוע המכירות החשובה ביותר במגדל. אבל יש צמיחה של כ־15% בתמהיל העסקים. יש אוכלוסיות נוספות שהסוכנים אינם מביאים וחבל לזנוח אותן. מבחינת הרבה מאוד לקוחות, קולו של סוכן הביטוח הוא הקובע. אבל הגידול בתמהיל העסקים האחרים מעיד על משהו. אוי לנו אם נזנח את הערוץ הישיר. הוא קיים בכל החברות ובמיוחד בהפניקס. אנחנו קודם כל חברה של סוכנים, אבל אפילו הם מבינים שהעידן הזה של הבלעדיות עבר".
נראה לי שענף הביטוח חווה ברבעון השני את כל הצרות, והרבעון השלישי הולך להיות הרבה יותר טוב גם מבחינת הבורסה והריבית. האם אני טועה?
"שאלת את השאלה וענית בעצמך. כל האינדיקטורים הפיננסיים נכון לסוף אוגוסט מעידים שברבעון השלישי אנחנו הולכים למקומות שאתה מצביע עליהם. אבל צריך לזכור שיש לנו עדיין את חודש ספטמבר ורק אחריו נדע בדיוק".
לסיום, בוא נדבר על הפיל שבחדר. אתה מחזיק מעמד כבר שנה כמנכ"ל, וזה בכלל לא רע מול בעל הבית שמחליף מנהלים בקצב מדאיג. איך והאם זה משפיע על ניהול החברה?
"ראשית, אני עוד לא מסכם את השנה. אני מנכ"ל ולא מעוניין להתייחס למה שקורה בדרגים הגבוהים של החברה. מגדל עושה את המקסימום כדי לשרת את הלקוחות מבלי שמישהו מהמבוטחים ייפגע ממה שכתוב בעיתונים, בין אם זה נכון ובין אם לא".