נתניהו נאבק באדיקות כדי לסכל את המאמצים האמריקאים להגיע להסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים בכלל ממשל אמריקאי. בספרו החדש על יחסי ארה"ב-ישראל, "קשת הברית" כתב וולטר ראסל, כי "מעולם, בהיסטוריה האמריקאית, לא הוציאו כל כך הרבה נשיאים מכל כך הרבה נקודות מבט שונות, מאמץ והון פוליטי על מטרה אחת. סימני הכישלון במדיניות החוץ האמריקאית הובילה לכל כך מעט שינויים משמעותיים".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בנימין נתניהו יכול לקבל קרדיט גדול בכישלון הזה. נתניהו נאבק באדיקות כדי לסכל את מאמצי השלום בין הישראלים לפלסטינים. הרטוריקה שלו ומעשיו השתנו לפעמים, אך המטרה שלו הייתה עקבית. הוא שיבח את המאמצים של הנשיא ג'ורג' בוש "לקדם את השלום במזרח התיכון". הוא דן ביוזמות השלום עם הנשיא ביל קלינטון, תמך בקריאה של הנשיא ברק אובאמה לפתרון שתי המדינות, ושיבח את תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ, כל זאת תוך התנגדות נחרצת לכל מאמץ אחר. הוא עשה הכל ללא ענווה וללא כל טקט. אמיר תיבון, כתב "הארץ", שאל, "מה יש בו שגורם לנשיאי ארה"ב, בזה אחר זה, להתקשות כל כך לעבוד איתו?". את התשובה אפשר לראות בכמה תגובות של הנשיאים.
הנשיא קלינטון סירב פעם לראות אותו בבית הלבן לאחר אחת מהרצאותיו המתנשאות של נתניהו. לאחר סבב שיחות שלום כושל, השגריר דניס רוס, אמר כי הנשיא שאל את עוזריו "מי המעצמה כאן?", וכמו כן הוא הוכרז כאדם לא רצוי במשרד החוץ של בוש, ובבית הלבן תחת אובאמה. אובאמה נעלב מאוד מכך שנתניהו נאם בהתנשאות בשידור חי בטלוויזיה מתוך הבית הלבן, ומאחורי גבו, הוביל את הקו ההתנגדותי להסכם הגרעין עם איראן.
על פי הדיווחים, השותפות עם המפלגה הרפובליקנית נוצרה על ידי השגריר רון דרמר, לשעבר פעיל במפלגה, וכונה "המוח של ביבי". כשגריר בוושינגטון הוא עשה צלילה עמוקה, חסרת תקדים, לפוליטיקה המפלגתית שהפכה אותו לאישיות בלתי רצויה בבית הלבן. על פי דיווח של "הארץ", אפילו טראמפ, שהתגאה שעשה למען ישראל יותר מכל נשיא אחר, האשים את יהודי אמריקה, מחוסר נאמנות לישראל ולנתניהו אמר לברק רביד, "לעזאזל איתו", והוסיף כי "ביבי לא רצה לעשות שלום, מעולם לא עשה".
לא רק האמריקאים לא בטחו בנתניהו, הרשימה כוללת את אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר, דיוויד קמרון, ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שנשמע אומר לאובאמה, "אני לא יכול לסבול את נתניהו, הוא שקרן". הוא השתתף בכל מערכת בחירות כמומחה הגדול ביותר של ישראל ארה"ב והוא עשוי להיות מוכר בארה"ב יותר מכל מנהיג ישראלי אחר, ושולט בשפה האנגלית יותר מאשר כמה נשיאים. אבל אמריקה השתנתה באופן דרמטי מאז שלמה בתירון בפרבר בפילדלפיה בשנות ה-60 וה-70. זו לא אמריקה של אותם עשורים וגם לא אותה קהילה יהודית.
הבחירות הקרובות
הישראלים הולכים לקלפי בנובמבר, בפעם החמישית בתוך שלוש שנים. הסקרים עד כה מצביעים על תוצאה שווה, ללא רוב ברור לשני הצדדים. אם נתניהו יזכה בקדנציה שישית בנובמבר, תהיה לו בעיה אמריקאית רצינית, גם בבית וגם בבית הלבן. המדינה שמתקדמת לכיוון ימין, הסקרים מראים שהוא המועמד המוביל, אך עדיין חסר את השותפים הקואליציוניים שיכולים לתת לו רוב.
הנשיא ג'ו ביידן, מכיר היטב את נתניהו, טוב יותר מכל קודמיו. יש ביניהם הבדלם מהותיים שנמשכו עשרות שנים, עוד מהתקופה שביידן היה סגן הנשיא של אובאמה. בראש הרשימה יש את ההתנחלויות, זכויות וסיוע לפלסטינים, תהליך השלום והסכם הגרעין שעלולים להחיות אותו מחדש.
נתניהו מעולם לא פגש נשיא אמריקאי שלא פגע בו במהרה, ועל הדרך תקע טריז הולך וגדל בין יהודי אמריקה לישראל. הוא גם הצליח במיוחד בהרחבת הפערים המפלגתיים בישראל, והרחיק אפילו דמוקרטים פרו-ישראלים מתמיכה פעילה בישראל. הוא הגיע לוושינגטון לפני 40 שנה, בתקופת הנשיא רונלד רייגן, התיישר במהירות עם הניאו-שמרנים, ויצר ברית עם ניוט גינגריץ'. ביבי אמר פעם למראיין "אני מדבר רפובליקנית".
נתניהו תמך בדרך זו או אחרת במועמדים רפובליקנים לנשיאות במשך שנים, אך כשהאמריקאים הלכו לקלפי, יהודי ארה"ב הציבוע ביחס של 1:3 לדמוקרטים. החיבוק שלו עם הרפובליקנים האוונגליסטים והימין הקיצוני הרחיק יהודים רבים. אלון פנקס כתב ב"הארץ" כי "בקשלות אפשר לחשוב שנתניהו סנאטור רפובליקני ממדינה אדומה מאוד". הוא גזען עם נטייה אוטוקרטית חזקה, שעומד כעת למשפט באמת שחיתות.
הוא נכנע ללחץ מצד שותפיו הקואליציונים, האולטרה-דתיים, הוא ויתק על מתווה הכותל, ופגע ביהודים קונסרבטיביים ורפורמים רבים בארה"ב. שאלות של הכרה בהמרות וזכויות ללהט"בים עזרו להרחיב את התהום. נתניהו הולך בכיוון ההפוך מרוב המצביעים היהודים בארה"ב. כבר שנים שהסקרים מראים שהתמיכה בישראל יורדת מסדר העדיפויות של היהודים. ככל שזה מצטצמם, הוועדה לענייני הציבור האמריקאי של ישראל, השדולה הימנית ובעלת ברית ותיקה עם נתניהו, פנתה לחזק את הבסיס שלה בקונגרס, על ידי תמיכה ומימון מועמדים רפובליקנים בימין הקיצוני של 'MAGA'. מה שהוסיף לחרדתם של רוב היהודים, והרחיב את התהום.
ניתן לצפות שממלת נתניהו נוספת תסכם עוד יותר את נכונותם של הבוחרים היהודים ללכת לחבוט בממשלת ישראל שתוקפת את המנהיגים שהם מצביעים עבורם, את המדיניות שהם מאמצים ואת ישראל שהם אוהבים. לנתניהו יש בעיה רצינית כאשר הדבר היחידי שנדמה כי ביידן וטראמפ מסכימים עליו, הוא שראש ממשלת ישראל לשעבר, לא אמין.
טורו של דאגלס בלומפילד, מנהל החקיקה של איפא"ק והלוביסט הראשי של הארגון לשעבר, פורסם בג'רוזלם פוסט.