ראשי המשק מסבירים - אלו הצעדים שיחזקו את כלכלת ישראל לאחר הבחירות

גוף המכונה "מועצת המאה", המורכב מראשי הארגונים במשק, התכנס השבוע והציג בפני ראשי המערכת הפוליטית שבע דרישות יסוד שלדעתם יש להכניס למצעי המפלגות. באופן מפתיע, במרכז התוכנית עומדת הדרישה להקמת שני מרכזים עירוניים חדשים בנגב ובגליל והזרמת מאות מיליוני שקלים לפרויקטים שיבטיחו את שנת ה־100 למדינה. זה מפתיע, מכיוון שאנחנו רגילים שראשי המגזר באים בדרך כלל בדרישות תקציביות הנוגעת למגזר שממנו הגיעו.

לפיד ניסה להידחף למשבר המורים משיקולים פוליטיים - וליברמן הראה לו מי הבוס
קומבינת יוקר המחיה: המחירים אמנם יורדים, אך ברור מי יפגע לאחר הבחירות

אם אלה התעשיינים, אזי מהלכי התייעלות ועידוד התעשייה והיצוא. אם זה איגוד לשכות המסחר, אז מהלכים לעידוד התחרות והסרת חסמים ורגולציה. ואכן, בשיחות נפרדות שקיימתי עם ארבעה ראשי הנציגים המרכזיים של המגזר העסקי 50 יום לפני הבחירות, הוסרו המסיכות.
כל אחד מראשי הארגונים חשף את התובנות האמיתיות בתחומי יוקר המחיה, הריבית, האינפלציה, הצמיחה והחינוך.

אחרי הכל, השאלות המרכזיות בבחירות הקרובות לא יהיו כן־ביבי לא־ביבי, ימין ושמאל. הסקרים מראים שהסוגיה המרכזית המעניינת את הציבור היא יוקר המחיה ומחירי האנרגיה. שאלות כמו איך מצליחים לגמור את החודש בשלום, איך מצליחים לקנות דירה שלא במחירי מנהטן, או כיצד להשקיע בלי לשקוע, מעניינות בשלב זה הרבה יותר מסוגיית המשא ומתן התקוע עם הפלסטינים או סוגיות האקלים.

1. ד"ר רון תומר

"במים הסוערים של המשק בשלוש השנים האחרונות ניווטנו את התעשייה לא רע", אומר נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר. "בהתחשב במשבר בסין ובמלחמת אוקראינה, במחצית הראשונה של 2022 התעשייה הפגינה עוצמה, נהנתה מגידול ביצוא ובתוצר, ובממוצע - מצבנו טוב".

כפי שנהוג לומר, אין טוב בלי רע
"זה נכון. יש נישות מסוימות שנפגעו יותר, כמו היצוא למדינות מזרח אירופה. מי שהיה מבוסס בעיקר על חומרי גלם נפגע גם הוא. לפי התחזיות ל־2023, המיתון העולמי נמצא בפתח, ולכן גם כשיורד גשם בארה"ב אנחנו נרטבים. לא חשפנו עדיין את תוכנית הפעולה לממשלה החדשה, אבל במצב הנוכחי חלק מהתעשיינים עלולים להיפגע. אני מקווה שלקראת המחצית השנייה של 2023 העולם יחזור לצמיחה, התעשייה תהיה חזקה, ונצלח את המשבר".

ובכל זאת, מה הממשלה הבאה צריכה לעשות שהממשלה הנוכחית לא עשתה?
"הממשלה הבאה חייבת להמשיך את ההשקעות המאוד יפות שהממשלה הנוכחית ביצעה למען תעשיית היצוא והשקעות ההון. בהמשך יש לפנות את המוקשים שבדרך, והמוקש הכי גדול הוא עלויות הייצור. בכל מקום חוטפים התייקרות, ובכל תחום. גם הרגולציה צריכה לרדת משמעותית. למזלנו מתווה הגז שהושג בזמנו הציל את כלכלת ישראל".

אבל הממשלה הנוכחית כשלה בטיפול בעסקת החבילה במשק
"הדבר הראשון שהממשלה הבאה צריכה לעשות אחרי אישור התקציב הוא טיפול בעסקת החבילה. עשינו במקור עסקה טובה, שהביאה לעליית שכר המינימום. צריך להפסיק להשתמש במונחים של העבר, ובמקום שכר מינימום לדבר על הכנסת מינימום. יש שכירים שמקבלים שכר מינימום, אבל מעבר לשכר זה הם נהנים מתוספות אחרות שמשדרגות את הכנסתם בעשרות אחוזים. אם מעלים את שכר המינימום, יוצא קצת לכולם.

"המטרה שלי ל־2023 היא לדבר על עליית הכנסת המינימום: מי שהכנסתו 7,500 שקל לחודש - יקבל הרבה יותר. מי שהכנסתו 14 אלף שקל לחודש, יקבל תוספת בשוליים".

מי מוכן לעסקה כזאת? בטח לא ההסתדרות
"אכן במהלך המו"מ ניסינו להעלות את ההצעה הזאת, אבל קיבלנו לא רבתי. למה? כי רבים מנציגי ההסתדרות מרוויחים הרבה יותר משכר המינימום, למרות צעקות השבר שלהם. אחרי שתוקם ממשלה, ואני מקווה שהיא תהיה יציבה לטווח הארוך, צריך לחזור ולדבר על הכנסת מינימום.

"אבל למען האמת, לא ברור אם תקום ממשלה אחרי הבחירות, וייתכן שנלך למערכת בחירות נוספת, ואם זה יקרה – ישמרנו האל. כדי להימנע מחוסר הוודאות יש להחיות את עסקת החבילה כלשונה וללא הרבה שינויים. במסגרת זאת נעלה כבר ב־1 באוקטובר את שכר המינימום ב־4%, שזה מה שהוא אמור היה לעלות עד היום לפני נוסחת ההצמדה הקיימת לשכר הממוצע".

זה לא סוד שאתה בקשר מעולה עם שר האוצר ליברמן וגם מרבה לפרגן לו. זה ניכר בפרשת שכר המורים
"אני אכן בקשר מצוין עם ליברמן ומאוד מעריך אותו על שעשה עבודה מצוינת, וחבל שזה נקטע כתוצאה ממערכת הבחירות. גם משרד האוצר נענה בשנה האחרונה בחיוב לפניות שלנו, ובניגוד לשעבר יש שיח מאוד מכבד איתם.

"זה לא סוד שעזרתי לשר האוצר בעניין שכר המורים, אבל במקור זה נועד לעזור לתעשיינים ולמען המדינה. אנחנו מעורבים בנושא המורים לא מעכשיו, והבקשה שלנו הייתה לשדרג את מערכת החינוך כדי לסייע להורים ובגלל הפגיעה בפריון במשק. כבר באוגוסט רצינו להשיק את היוזמה לחופשה בחודשי תשרי. הסכם השכר שהושג הוא לא רע לעת הזאת, בהינתן המגבלות הפוליטיות. לא פרצנו את הסכמי השכר".

מה הדבר החשוב שהממשלה החדשה חייבת לקבל?
"אין ספק שהדבר הכי חשוב הוא להעביר תקציב. לאחר מכן להציג תוכנית להגדיל את ההשקעה בתשתיות ולפתור את בעיית הדיור, שהיא הכי קשה. מה שכואב לזוגות צעירים זה לא מחיר הטונה, אלא יוקר הדיור. חשוב לייצר תחרותיות, ואנחנו תומכים בתחרות בכל תחום, בתנאי שתהיה הוגנת".

מה דעתך על הקמפיין נגד היבואנים והיצרנים המקומיים?
"ראשית, אני בעד עידוד תחרות, גם אם מדובר בפרסום טבלאות מי מוכר הכי זול. אבל כישראלי אסור להחרים חברות ישראליות. כילד גדלתי על החרם הערבי, והיום אנחנו מדברים על נושא ה־BDS ומטפלים בחרם נגד בן אנד ג'ריס. אני ממש נגד חרם. הקטע של ההסתדרות להחרים יצרנים או יבואנים וההפגנות של העובדים מול הבית שלי היה הזוי. צעקו 'תפסיקו לקנות מישראל ולהביא הכל מטורקיה'. כל הקמפיין היה מבולבל ונועד לשרת מניעים פוליטיים כדי לחזק את ההשפעה הפוליטית של ההסתדרות".

אז איך הסתיים הקמפיין שלהם?
"ההסתדרות חטפה במחאה הזאת גול עצמי. ברור שסוכני יוקר המחיה הם ההסתדרות וגופי הלחץ הגדולים כמו הנמלים".

2. אוריאל לין

את נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין תפסתי בדרכו לכנס אזורי של איגוד לשכות המסחר בטורקיה. הקשרים עם איגוד לשכות המסחר היו אחד הביטויים הראשונים להתחממות מערכת היחסים בין שתי המדינות.

"הנושא הראשון לטיפול הממשלה החדשה הוא מלחמה רצינית ביוקר המחיה, תוך התמקדות בכל מה שנוגע למחירי הדיור והשכירות. אנחנו עלולים לאבד את הדור הצעיר. יש הרבה מאוד דרכים לכך: מכירה מהירה של קרקעות המדינה במחירים מוזלים וקיצור ההליכים הפרוצדורליים", מפתיע לין בקביעת סדרי העדיפות שלו.

לדבריו, "במסגרת הטיפול ביוקר המחיה צריך להגיע לבנקים. גובה הריבית של הבנקים הוא חלק מיוקר המחיה, וחייבים לקבוע את האיזון ההוגן בין הריבית על הפלוס לריבית המינוס. יש להמשיך את הרפורמה בהורדת מכסים על מוצרי מזון. אין ברירה, כי שיעורי המכס בישראל הם עדיין דרקוניים. צריך להפסיק להתמודד בכפפות משי, אלא בביצוע נחוש".

דיברת על יוקר המחיה, אבל מה לדעתך הדבר המאקרו־כלכלי הראשון שהממשלה חייבת לקדם?
"אין ספק שהמשימה הראשונה היא ליצור תקציב בריא ונכון ולא להשאיר את הדברים אך ורק לשיקול הדעת של הפקידות הבכירה באוצר, ותהיה חשובה ככל שתהיה. חייבת להיות ראייה כוללת של צורכי המשק. אסור לחזור על הטייס האוטומטי התקציבי כפי שהיה בעבר בתקציבי הביטחון, החינוך והבריאות. המדינה חייבת לקבוע לדוגמה כמה היא מוכנה להשקיע במערכת החינוך בישראל, ולדעתי התשובה צריכה להיות - כמה שיותר".

בכל זאת, ההסתדרות ארגנה הפגנות נגד יבואנים בלעדיים, שאותם אתה מייצג, בגלל המחירים המנופחים
"השימוש במילה בלעדי הוא מטעה. יש יבואן ישיר שמקבל מהיצרן הבינלאומי היתר לשווק לא מוצר ספציפי, אלא מותג מסוים בבלעדיות. יש תחרות בין מותגים על נעלי ספורט, טונה או כל מוצר אחר. קורה שיש מותג מסוים בקבוצת מזון שמצליח מאוד, וזה מה שקורה בעולם תחרותי.

"אני מודע לכך שהמחירים בארץ יקרים יותר, אבל צריך לחשוב על העלויות שרובצות על המגזר העסקי, כמו הארנונה, הדרישות הרגולטוריות, עלויות ההובלה מחו"ל וחוסר היעילות בנמלי ישראל. במוצרי יבוא, בניגוד לייצור מקומי, יש עלויות נוספות, וזאת הסיבה לפערים. ישראל היא שוק קטן, ובגלל זה מדיניות היצרנים בחו"ל היא למכור יותר ביוקר. הדרך הנכונה להפחתת עלויות היא להמשיך את הרפורמה ביבוא, ליצור יותר שחקנים ולהגדיל את מגוון המוצרים".

שימשת בעברך הרחוק כממונה על הכנסות המדינה והובלת מספר רפורמות מס. מה דעתך על מדיניות המיסוי הנוכחית של ליברמן?
"מדיניות מסים לא נועדה לדעתי לקדם יעדים חברתיים או כלכליים, כי יש דרכים אחרות לכך. מערכת מס צריכה להיות הוגנת, אחידה ויציבה. אני ביטלתי 11 מסים. כשהנהגנו את המע"מ היה מכס ומס קנייה ששונו. חייבים להגיע למצב שבו המע"מ הוא מס הצריכה היחיד, ובנוסף להוריד את רמות מס ההכנסה, שהן גבוהות מדי גם לאלה שמשתכרים משכורות לא כל כך גבוהות. וחוץ מזה, אסור היה למסות כלים חד־פעמיים או להעלות מסים על משקאות ממותקים. יש דרכים אחרות לקידום איכות הסביבה.

"בנוסף, אין מקום להטבות מס. צריך להיות מס שווה ואחיד, כמו שיש מס חברות אחיד לחברות תעשייה וחברות שירותים. אתה שואל על אובדן ההכנסות הצפוי, ואני טוען שהצמיחה שתגיע היא המקור הכספי. נקודתית בגלל יוקר המחיה, אני ממליץ לבטל את המע"מ על החשמל ולחייב במע"מ על יבוא אישי של מוצרים מאתרי קניות בחו"ל".

במה לדעתך ליברמן ניהל בשנה האחרונה נכון את מדיניות האוצר?
"יש מספר מהלכים שהוא עשה נכון, כמו שמירה אחראית על הקופה הציבורית, כפי ששר אוצר טוב צריך לנהוג, ולא לפזר כספים סתם. גם את תשלום הפיצויים לנפגעי קורונה הוא הכניס לאמות מידה מדויקות, וטיפל בנושא באופן ענייני יותר בהשוואה לקודמו. אבל הטעות העיקרית הייתה שהוא העלה מסי צריכה כדי לשרת מטרות אחרות, כמו הגנה על הסביבה או שיפור בריאות הציבור. כאמור, ניתן להילחם בדרכים אחרות. מנגנון המס הוא לא הדרך לכך. אבל ההחמצה הגדולה ביותר הייתה לדאבוני אי־ביטול אפליית המע"מ בין יבוא אישי לקניית תוצרת מקומית".

3. דובי אמיתי

המגזר העסקי כולל 13 גופים וארגונים שבמסגרתם מאורגנים מאות אלפי עובדים: קבלנים, חברות ביטוח, בנקים, מלונות, התאחדות בעלי המלאכה ועוד. דובי אמיתי מכהן כיו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות החקלאים. בדומה לנשיא התאחדות התעשיינים, נחשב אמיתי לידיד קרוב לשר האוצר, אלא שבניגוד לתעשיינים הוא בקשר מצוין גם עם מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד.

"אנחנו בנשיאות המגזר העסקי מנסים לא מעט זמן לקדם את האתגרים שכולם מכירים. מדובר ביוקר המחיה ובאינפלציה, הפריון הנמוך ואי־הוודאות העסקית שהחלה בתקופת הקורונה. זה מתבטא החל מאתגרי מערכת הבריאות וכלה בצדדים המדיניים־ביטחוניים כמו המלחמה באוקראינה", אומר אמיתי.

מה התוכנית שלכם לעידוד וקידום המשק ביום שלאחר הבחירות?
"בנינו תוכנית מקיפה הכוללת צעדים החיוניים לקידום המשק לאור ניסיוננו בתחום: הפחתת עלויות ותשומות הייצור, הפחתת הארנונה לעסקים ומנגנון ההצמדה שלה. כל עוד יש אינפלציה, יש להמשיך לסבסד את מחירי הדלק והסולר. יש להפחית את מס החברות ולעודד טכנולוגיות וענפים עם פריון נמוך, במקביל לעדכון חוק עידוד השקעות הון.

"חייבים להביא לידי ביטוי בחוק זה גם ענפים בעלי פריון נמוך כמו שירותים ומסחר, ולא רק חברות בינלאומיות. בנוסף, צריך להשקיע בהכשרות ובקידום מנהלת המעסיקים. כמו כן, יש להגן על מעסיקים קטנים מפני הגנה מתובענות ייצוגיות. זו מגמה שהפכה לרעה חולה, וזה סוג של פרוטקשן ואיבוד פרופורציות. ולבסוף אנחנו נמצאים בתהליך מול המדינה כדי לטפל בהקלת רגולציה".

מנית צעדים לשינוי, והנה בתחום הקרוב ביותר לך, וזה החקלאות, אתם חוסמים רפורמות
"אני הראשון שאמר שהחקלאות צריכה לעבור רפורמה, אבל כזאת שנותנת חכות ולא דגים. התחילו בהורדת מכסים בלי לתת לחקלאים כלים להתמודד, וזה כבר עיוות ראשון. בכל המדינות המפותחות המזון הוא בראש סדר העדיפויות. אם נוריד מכסים ונפסיק את הגידולים ולא נסייע לדור ההמשך, כל המדינות שמהן מייבאים כיום מזון זול לכאורה, ינצלו את זה ויעלו מחירים. אני בסך הכל מבקש את הכלים כדי להמשיך להגדיל את התפוקות בחקלאות דרך הורדת מחירי המים, הפחתת הרגולציה וטיפול בריכוזיות. פערי התיווך הם נוראיים".

טענת בעבר שליברמן נסוג מההבטחות בנושא שנתן. ממה הוא נסוג?
"מה שליברמן הוביל דרך שר החקלאות זאת לא רפורמה, אלא צעד שיחסל את החקלאות הישראלית, וזה במקום לתת לחקלאים כלים אמיתיים להגדיל תפוקות. ליברמן הבטיח, וזה לא קרה. אם לא הייתי חרד לחקלאות, הייתי אומר שיוריד את המכסים ושהכל ילך לעזאזל. תוך שנתיים מדינת ישראל תתחסל מבחינת ביטחון המזון, ותוך שלוש שנים תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל המזון הגדול".

עסקת החבילה במשק התפוצצה. מה עמדתך הנוכחית?
"זאת הייתה טעות אסטרטגית של הממשלה, שלא אישרה במועד את עסקת החבילה, ומדובר בתקלה. היא לא נחתמה לאחר שהוסיפו כל מיני תוספות לשכר. כשמעלים שכר, המחירים יעלו, והכל בדרך משתבש. העלאת שכר לא מבוקרת היא משהו שמתגלגל, ואתה עלול לאבד את השליטה על המחירים. נכון יהיה להגיע לעסקת חבילה לא רק בנושא השכר, אלא גם בצעדים לעידוד הצמיחה".

גם אתה מוטרד מיוקר המחיה. מה הצעת הפתרון שלך לממשלה הבאה?
"הממשלה נהנית מעודף הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה מגידול בהתחלות הבנייה, אבל לצערי היא אינה זורקת עודפים אלה חזרה לשוק. מחירי הקרקע הם בשמיים. 57% ממחיר הדירה הם מסים שגובה הממשלה ואינם באחריות הקבלנים. חייבים לשחרר כמה שיותר מהר קרקעות ולהוריד רגולציה. שוק המזון סובל מעודף ריכוזיות ואין בו תחרות. הרווח הגולמי בענף הקמעונאות גבוה, וזה הזוי לחלוטין. אני לא רואה שעדיין מטפלים בריכוזיות, ואנחנו לא בכיוון הנכון".

4. רועי כהן

רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, עדיין שוקל את המשך צעדיו הפוליטיים בבחירות הקרובות, אבל טרם החליט אם להצטרף למסגרת קיימת.
"אני נפגש עם חברי כנסת מכל סיעות הבית. בנוסף אנחנו בלהב עושים מפגשים על הבר ב־11 בספטמבר, ומביאים חברי כנסת כמו מיקי זוהר, מיכל שיר ואפרת רייטן למפגש עם עצמאים. ב־18 בחודש אנחנו עושים אירוע עם שר הכלכלה לשעבר והשרה הנוכחית. אני לא נח לרגע", הוא אומר.

עם כל הכבוד, כל ההבטחות שניתנו לכם גם על ידי ממשלת השינוי התפוגגו. מה אתה מצפה מהממשלה הבאה?
"הצגנו החודש תוכנית יציבות לבעלי העסקים לראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה. מדובר בתוכנית יציבות הכוללת דרכים למנוע סגירת עסקים, כמו הקלה בתזרים המזומנים, בהוצאות ארנונה עסקית, פחת מואץ וקיזוז הפסדים לאחור. הרובד השני הוא רשת ביטחון סוציאלית שהובטחה על ידי כל הממשלות. בשלב זה אין שום מענה לדמי אבטלה, ימי מחלה וקצבה זקנה. הסוגיה השלישית היא הורדת נטל הרגולציה והבירוקרטיה, כולל מהלכים הנוגעים ליוקר המחיה, כמו הורדת מע"מ והפחתת ארנונה עסקית שאותם ניתן לעשות כבר מעכשיו".

הצגת תוכנית, אבל הממשלה הקודמת יישמה רק מעט ממנה. למה אתה מצפה מהממשלה החדשה?
"הממשלה הקודמת נקראה ממשלת השינוי, אבל מצאנו את עצמנו באותה מציאות. בפועל לא היה שום שינוי מבחינתנו. מתברר ש־550 אלף העצמאים המפרנסים 2 מיליון נפשות אינם בסדר העדיפויות. ממשלות באות והולכות, ואנחנו תקועים במקום. אני מצפה שממשלת המעבר הנוכחית תפעל כבר כעת כדי להקל על מצוקת הנזילות לעצמאים. המפלגות השונות חייבות לכלול בהסכמים הקואליציוניים חקיקה עתידית שתקדם את העצמאים. לצערי לא סופרים את העצמאים, ועשרות אלפי עסקים נסגרים מדי שנה".

מה דעתך על התפקוד של שר האוצר?
"ליברמן קיבל כלכלה אחרי משבר הקורונה, ומה שעמד לנגד עיניו היה הסוגיה של חזרה לצמיחה, והוא פעל נכון בנושא. אבל הייתה לו הזדמנות היסטורית לעשות צדק עם בעלי העסקים, וזה גם מה שהבטיח עודד פורר, מספר 2 שלו. מה שקרה בסוף הוא שאחרי תקציב 2022, חלק מהרעיונות נדחו לתקציב 2023. במבחן המעשה ליברמן עשה צעדים למען המשק, אבל לצערי לא למען העסקים הקטנים, כמו רשת ביטחון".

אז אולי לא סופרים אתכם?
"זה לא העניין. בחדרי החדרים אין ייצוג לעצמאים. אין מי שידפוק על השולחן מטעמנו במהלך הישיבה וידרוש להפעיל את הרגל המסיימת. אבל אנחנו דואגים שנישאר על סדר היום הציבורי ודאגנו לזה במענקי אומיקרון וחוק מוסר התשלומים. "המבחן כעת הוא מה יהיה כלול בהסכמים הקואליציוניים. נראה כיצד כל מפלגה מתחייבת לתמיכה בעצמאים ובעסקים הקטנים, ובהתאם לזה נצביע. העצמאים חייבים להיות חלק מקווי היסוד של כל ממשלה. הפסקנו להאמין להבטחות, ואנחנו רוצים מעשים בפועל".

[email protected]