כאוס עולמי בשנה המתחילה תשפ"ג. הפדרציה הרוסית מגייסת 300 אלף אזרחים שיחוילו ויישלחו כבשר תותחים למערכה באוקראינה. המגויסים לאו דווקא מקרב אלה ששירתו בצבא הרוסי, חלקם מעולם לא אחזו בנשק וחלקם כבר מבוגרים מכדי לצאת למערכה. לרוסיה אין באמת מערך מילואים כמו בישראל. אוכלוסייה מבוססת מהערים החזקות ברוסיה בורחת בכל מחיר בטיסות, ברכבות וברכבים כדי להימנע מהגיוס האימתני, שבא לשקם את מצבו של נשיא רוסיה, שפניו הולבנו במלחמה באוקראינה, אשר בה צבאו האדיר הובס, היות שמפקדי הצבא הרוסי חשבו במונחי מלחמת העולם השנייה.
עיקר המגויסים הם מהאזור האסייתי של רוסיה: צאצאי העמים המונגולים, החיים במדינות עניות של הפדרציה הרוסית, שאין להם עשרות אלפי דולרים לברוח, אך גם אין להם חשק להישלח למלחמה שלא להם. העוני ברוסיה יגבר השנה ובשנה הבאה עם הצטמקות התוצר השנה בכ־3%. השלטונות מקווים לצמיחה של 2.6% בשנה הבאה, אך חידוש היקף המלחמה שעליו הכריז פוטין יביא להמשך הצטמקות המשק הרוסי והתרחבות העוני במדינה המנותקת ממערך התשלומים הבינלאומי והולכת ומסתגרת, כפי שהיה בתקופת בריה"מ.
בינתיים באירופה
אירופה, פעם משאת נפשם של הישראלים (זוכרים את הנהירה המגוחכת לברלין?), מתרסקת לנגד עינינו. מדינות אירופה ייכנסו בקרוב למיתון, הן אינן יכולות לשאת על גבן את מלוא עלות האנרגיה בניתוק צינור הגז מרוסיה למערב אירופה, בזמן שהאינפלציה גואה בכ־10%. כל זאת מתרחש בעוד הפוליטרוקית הצרפתייה, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד, מחזיקה לפי שעה ריבית של 0! עם אינפלציה כה גבוהה וריבית 0 המטבע של גוש היורו מתרסק - מה שגורר התגברות נוספת של האינפלציה דרך מנגנון התייקרות מוצרי היבוא לגוש, הנקובים בדרך כלל בדולר (אפילו מחירי האנרגיה לא יעלו במונחי דולר, ובמונחי יורו הם ימשיכו להתייקר).
עוד לפני שהצליח גוש היורו להתאושש ממכת נגיף הקורונה, הפעילות החרושתית בגוש היורו כבר מצטמקת בחודשיים האחרונים, בעוד הפעילות בתחומי השירותים, התיירות, הנופש, שירותי הנדל"ן והביטוח צונחת לרמה של 2013.
המדד המצרפי לפעילות החרושתית ולשירותים הגיע לשפל של 20 לחודש. שוק התעסוקה בגוש היורו החל להתקרר באוגוסט, ובספטמבר הוא עמד כבר בשפל של 17 חודשים. שרשרת האספקה באירופה מתקשה לתפקד, אין ודאות, יש תנודות חריפות במחירים והאופטימיות בגוש היורו פגה. הפעילות החרושתית בגרמניה, פעם הקטר של אירופה, חלשה כבר מאז מאי וירדה לרמה של יוני 2009. שימו לב: ה־OECD צופה כי המשק הגרמני יצטמק בשנת 2023 ב־0.7% - רק ביוני עוד קיוו לצמיחה של 1.7% לגרמניה לשנה הבאה. הפעילות החרושתית בצרפת יורדת הן בחרושת והן בשירותים בשיעור רך יותר, היות שמרבית האנרגיה של צרפת מקורה בתחנות כוח גרעיניות.
בריטניה בנפילה. הליש"ט נפלה קשות בשבוע שחלף על רקע כוונתה של ממשלת הוד מלכותו צ'רלס השלישי להגדיל את הגירעון כדי לעזור למשקי הבית החלשים. בפועל זה יעזור גם לעשירים ולתעשייה - כולם נאבקים על חייהם בגלל מחירי האנרגיה המאמירים. הכוונה להעלות מס חברות מ־19% ל־25% בוטלה. העלייה הצפויה בגירעון התקציבי גם בעקבות הפחתת מסים בהיקף של 45 מיליארד פאונד עד 2027 גוררת עלייה בתשואות - מה שיקשה מאוד על הפעילות המשקית. בריבית גבוהה בשוק ההון ההשקעות יורדות והאבטלה תתרחב. החשש מכל בבריטניה - סטגפלציה.
תוצאות הבחירות באיטליה עם עלייתה לשלטון של מנהיגת הימין הקיצוני, האישה הראשונה שתמונה לראשת ממשלה באיטליה ג'ורג'ה מלוני, מהווים איום על היציבות האירופית שבלאו הכי מעורערת. אין זה פשוט שהמדינה שהייתה בין ששת מייסדי האיחוד האירופי בגלגולו הראשון, לאחר מלחמת העולם השנייה, תוכל לא רק לאיים לעזוב את גוש היורו, אלא גם לעזוב אותו לטובת ענייניה והאינטרסים של איטליה, שלעמה די נמאס שמכתיבים לו חיי חברה ומשק מבריסל ודרישות לחריצות מגרמניה.
מפלגתה של מלוני, האחים של איטליה, מבקשת שלטון עבור כולם, המפלגה לא תבגוד בעם שבחר בה ותפעל למענו. המצוקה הכלכלית בעקבות נגיף הקורונה, אחר כך הפלישה של רוסיה לאוקראינה וחולשתה של גרמניה ערב הקור העז בחורף הקרוב, שיקפיא משרות חדשות ואת החימום בבית, דחפו את הציבור: כ־64% הלכו לבחור, והקואליציה הימנית שתוקם היא קלאסיקה של בוחרים המבקשים מפלט בזמן משבר כלכלי.
רק לפני ארבע שנים האחים של איטליה זכתה ב־4%, ואילו עתה נסקה ל־26% - מה שמאפשר את הקמת הממשלה הבאה עם עוד מפלגות ימין. מלוני בעד מבנה המשפחה המסורתי, כלומר נגד להט"בים, נגד האלימות המוסלמית, בעד שמירת הגבולות מפני מהגרים לא רצויים, נגד מבנה ההון הפיננסי הבינלאומי, המכתיב התנהגות לאיטליה, וכמובן נגד הבירוקרטים היושבים בבריסל ופוגעים בגאווה האיטלקית. נזכיר שאיטליה היא חברת נאט"ו. חבריה של מילוני ממפלגות הימין לקואליציה, ברלוסקוני ממפלגת הימין־מרכז פורצה איטליה (שהיה ראש ממשלה) טוען כי המערב דחף את רוסיה לפלוש לאוקראינה, סלביני ממפלגת הליגה, שקיבלה 9%, תוהה אם העיצומים נגד רוסיה אכן נכונים והמודל לעיניה של מלוני הוא הונגריה, שבה הימין שולט במשך שנים בראשותו של אורבן, קרוב למוסקבה.
עד שמלוני תתמנה לראשת הממשלה על ידי הנשיא סרג'יו מטרלה בסוף אוקטובר, השווקים יעברו זעזועים מחשש לפירוק גוש היורו ואולי האיחוד האירופי כולו. הניסיון מעזיבתה של בריטניה את האיחוד אינו מרנין. אין פלא כי לאחר שהיורו ירד לשפל של 20 שנה מול הדולר, נשיאת הבנק המרכזי לגארד הודיעה, לאחר תוצאות הבחירות באיטליה, כי תעלה עוד ועוד את הריבית. אבל היא ציינה כי הבנק המרכזי של אירופה לא ירכוש אג"ח של מדינות שעשו שגיאות - הכוונה לאיטליה. כך פתחה נשיאת הבנק חזית והתנגשות מול ראשת הממשלה הצפויה באיטליה. על איטליה לבקש סיוע ישיר, לא באמצעות אג"ח, לדברי לגארד, שמזהירה מהגדלת תקציבים באיטליה שרק ירעו את המצב. ההתנגשות בין שתי הנשים בלתי נמנעת.
סין העממית
סין, שהתגאתה בשנים האחרונות שממש מעבר לפינה היא תתפוס את מקומה של ארה"ב כמעצמה העולמית, נמצאת בנסיגה גוברת בשל הסגרים מפחד מנגיף הקורונה, הירידה בהיקף הסחר העולמי הנובע ממיתון הפעילות המשקית בעולם והתמוטטות ענף הבנייה בגלל צבר חובות שחברות הענק אינן יכולות לעמוד בו והכל תחת שלטון טוטליטרי, גם בתחום המשקי, לראשונה לאחר יותר מ־40 שנה, של הנשיא הנוכחי שי ג'ינפינג, שאינו יודע שובע וגבולות כוח ושמינה את עצמו לנשיא ללא הגבלת זמן, ליו"ר הכוחות המזוינים ולמנהיג המפלגה הקומוניסטית.
הוא כיבה את רוח היזמות של החברות העסקיות ומדכא אותן בדרישות המפלגה הקומוניסטית שבשליטתו. בתי השקעות מפחיתים את צפי הצמיחה של סין השנה בקונצנזוס של 3.5% - ירידה לעומת הצפי לפני כמה חודשים, ובשנה הבאה צמיחה של 5.1%. נציין כי סין הייתה קניינית גדולה של ציוד ומכונות מגרמניה והפחיתה משמעותית את הרכישות - מה שגרר את גרמניה עמוק יותר אל סף מיתון. המכירות הקמעונאיות שהיו מנוע צמיחה בסין עם עלייה של 11%־13% בשנה יעלו השנה ב־2% בלבד ומקווים לעלייה של 6.6% בשנה הבאה. היצוא, עדיין קרן אור, עלה בשנה האחרונה ב־9%. הזעזוע העולמי שתופס תאוצה הוא העלאות הריבית החדשות של הפד ל־3%־3.2%, שכבר זעזעו ומזעזעים את העולם.
סין מנסה, די בהצלחה, לבודד את עצמה חלקית מהצונאמי של שערי הריבית העולים בשוק הכספים וההון בעולם. היא מביאה לירידה בערכו של היואן כדי לשמור על רווחיות עסקיה וסחרה, ובניגוד לאמריקאים היא עברה למדיניות מוניטרית מקילה במקצת ואף מתכננת להזרים עזרה של עשרות מיליארדי דולרים לענף הבנייה ולבנקים שנתנו הלוואות. כן מתכוונת סין להשקיע בתשתיות כדי למנוע נסיגה בפעילות המשקית.
עוד הודיע הבנק המרכזי של סין כי הוא מתכוון לבנאם את היואן, כך שחלקו כמטבע בסחר העולמי ומטבע יתרות מט"ח רזרבה יגדל ויוכל לשמש כמטבע בינלאומי לצד הדולר, היורו, היין, הדולרים של אוסטרליה ושל קנדה והליש"ט שנמוגה. נזכיר כי גם בנק ישראל החל לאסוף יואן לתיקו. במקביל סין ממשיכה לאיים על כיבוש טייוואן - אם הרוסים יצליחו באוקראינה, זה ייתן לסינים דחיפה לשאיפותיהם.
תפסו את אמריקה
עכשיו נעבור לפיל שבחדר - ארה"ב. זה עשרות שנים לא היה יו"ר פד כל כך גרוע, חסר אונים, שאינו מבחין באינפלציה בזמן וטוען שהיא מעברית, כלומר זמנית. אחר כך מפנים שנכשל ועובר למדיניות מוניטרית אגרסיבית כדי לכסות על כישלונותיו, מדיניות המכניסה את ארה"ב למיתון שימשוך הרבה מדינות להאטה כלכלית ולמיתון בשל עוצמתו של המשק האמריקאי בסחר והביקוש העולמי. יו"ר הפד לא הבחין בזמן כי מדיניות ההרחבה הפיסקלית של הנשיא ביידן תגבה מחיר מעבר למה שהמשק יכול לשאת, בעיקר כדי לשאת חן בעיני הבוחרים לקראת בחירות האמצע לסנאט בנובמבר. זאת עם המדיניות המוניטרית מתקופת הקורונה, שהיא מתכון ברור לאסון אינפלציוני.
ביידן משקיע בתשתיות, 550 מיליארד דולר, תשלומי העברה לחלשים שיכולים להפחית את העוני ברבע, עם חוקים נלווים לחברה שוויונית יותר בתקציב של 1.9 טריליון דולר, the American Rescue Plan Act, כולל העלאת קצבאות ילדים, העלאת מסים על העשירים ועל החברות החזקות, העלאת שכר המינימום והשקעה באוויר נקי שהפך את ארה"ב ליבואנית נפט נטו לעומת תקופת טראמפ - מה שגורר עלייה במחירי האנרגיה ומשם אינפלציה.
ג'רום פאואל, יו"ר הפד, לא צייץ על פיזור הכסף האדיר על ידי הנשיא ביידן, אלא המתין שייבחר לקדנציה שנייה כנגיד ורק אז התעורר, לאחר שהאינפלציה כבר ברחה מהאורווה והביאה לניפוח לממדי בועה של מחירי הנכסים והמניות. ממשלת ביידן הקצתה עוד 130 מיליארד דולר לבתי ספר עממיים ולחטיבות ביניים וכן כסף להקלת המשכנתאות. שיא הפזרנות, ויתור המדינה לעשרות אלפי בוגרים על הלוואות שנטלו בהיותם סטודנטים במסגרת לימודיהם במכללות ובאוניברסיטאות אולי בעלות של לפחות 400 מיליארד דולר. הכל שיחוד לקראת בחירות האמצע בנובמבר. מי שמשתכר מתחת ל־125 אלף דולר בשנה, יהיה זכאי למחיקה של עד 10,000 דולר. מי ששילם ולא נטל הלוואה, מתגלה כפראייר. זוהי העברת כספים חד־צדדית על חשבון משלם המסים האמריקאי, גם על חשבון אלה שלא רכשו השכלה אקדמית. התוצאה: הרחבה פיסקלית בזבזנית שמגבירה את הלחצים האינפלציוניים שבלאו הכי יש בגלל שיבושים במערכת שרשרת האספקה ומחירי הדלק.
זריקת כסף לשוק מצריכה העלאות ריבית חדות יותר ממה שאולי נחוץ. אלה מכניסות את המשק להאטה כלכלית ואולי למיתון ומביאות לקשיים בשוק הנדל"ן, שאינו יכול לספוג עלייה בעלות המשכנתאות כבר מעל 6.5% ל־30 שנה. כולם משלמים את מחיר היהירות של האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית המבקש לאחוז בשלטון בכל מחיר. הגירעון התקציבי יגיע השנה, שתסתיים בסוף החודש, ל־1.032 טריליון דולר. הגירעון יהיה 4.2% מהתוצר, מתחת ל־12.4% בשנה הקודמת, היא שנת הקורונה.
להעלאות הריבית - והעלאה חדה נוספת צפויה בתחילת נובמבר - יש מחיר. הצמיחה בשנה הבאה בארה"ב תהיה 1.2%, על פי הפד עצמו, לעומת 1.7% בתחזית הקודמת. ברבע השלישי של השנה הצמיחה עלתה בשיעור שנתי של 0.3% בלבד בעיקר על רקע צניחה בבנייה למגורים לאחר צניחה של התוצר בשיעור שנתי של 0.6% ברבע השני של השנה. לכל שנת 2022 הפד צופה השנה צמיחה של 0.2% לעומת תחזית של 1.7% ביוני. כמובן להעלאת הריבית על ידי הפד יש מחיר כלכלי כבד של עושר הציבור בעולם - התפוצצות בועת ני"ע ומחירי הבתים ששוטפת את העולם בימים אלה. העולם נענש על שגיאותיו של פאוול ועל רצונו למצוא חן בעיני הנשיא ביידן.
ארגון ה־OECD מעריך כי הצמיחה העולמית תהיה השנה רק 3%, ובשנה הבאה הוא אף חוזה ירידה לצמיחה של 2.2%. מרבית ההצטמקות בצמיחה נובעת מהפלישה הרוסית לאוקראינה, והעולם נפגע מהפלישה, להערכת הארגון, בהיקף של 2.8 טריליון דולר.
כאוס עולמי לפנינו כמרקחת של מלחמת אוקראינה, סדקים מכאיבים באיחוד האירופי, חולשת סין בשל מנהיגותו הבלתי מרוסנת של נשיא סין, המבקש גם לפלוש לטייוואן, ומנהיגות פופוליסטית של הנשיא ביידן כדי לנצח בבחירות האמצע. הכאוס הזה כבר מתורגם לזעזועים בשוקי ההון בעולם.