1. שבץ נא
שני אירועים שחשיבותם הכלכלית רחוקה מלהיות מוטלת בספק התרחשו השבוע, בשני מקומות מרוחקים בעולם. הראשון היה כמובן הבחירות לכנסת, והשני הוא החלטת יו"ר הפד האמריקאי להעלות את הריבית בעוד 0.75%.
הישראלי הממוצע מוטרד בעיקר מתוצאות הבחירות, שמיד אעמוד בהרחבה על השלכותיהן הכלכליות. אלא שהחלטת הנגיד האמריקאי משמעותית הרבה יותר לכלכלת העולם, וגם לכיס של הישראלי הממוצע. המשמעות היא שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יעלה בהחלטת הריבית הקרובה ב־21 בנובמבר את הריבית לפחות ב־0.5%. ההעלאה תהיה מכה נוספת לבעלי המשכנתאות, בעלי האוברדרפט ובעלי העסקים.
אלא שעם כל הכבוד לריבית, לתוצאות הבחירות משמעות מרחיקת לכת. הניצחון החד־משמעי של בנימין נתניהו יאפשר לו להגשים את החלומות הפרועים ביותר שלו, כפי שהתבטאו בהבטחות הבחירות. בניגוד לעבר, אז מינה שרי אוצר דעתניים כמו משה כחלון או יאיר לפיד, הפעם זה תלוי אך ורק בו. אין שום תירוצים.
נתניהו סוף־סוף יוכל להכריז "מה שהבטחתי קיימתי", ואז אולי הסטיגמה שמדובר באיש שאי אפשר להאמין להבטחותיו תיעלם. הלוואי עלינו.
אז מה יקוים ומה לא? נתחיל במה שלא יקרה בוודאות, וזו ההבטחה המביכה שנתן להקפיא את המשכנתאות. הוא חזר ממנה מיד לאחר מכן וטוב שכך. נמשיך במה שיקרה בוודאות: המס על משקאות ממותקים ועל כלים חד־פעמיים יבוטל בלחץ החרדים. אפילו בבורסה האמינו לכך, והמניות של עסקי המשקאות נהנו אתמול מעליות שערים.
גם היוזמות של אריה דרעי לחידוש חלוקת תווי קנייה למזון והקמת רשות למלחמה בעוני יקרו. זה טוב לא רק לעניים החרדים, אלא גם לעניי המגזר הערבי וכמובן לשאר האוכלוסייה. דרעי ירצה להוכיח שהוא שר פנים של כולם.
וכעת לשלל ההבטחות האחרות. הקפאת חשבונות הארנונה והמים לא תקרה מסיבה פשוטה: לא ניתן להקפיא בצורה גורפת את חשבונות האזרחים ללא שום הבחנה ברמת ההכנסה שלהם. אני, שחי ברמת חיים סבירה, לא רואה סיבה שיקפיאו לי את הארנונה.
אבל מה עם מחירי החשמל, שגם אותם הובטח להקפיא? מחירי החשמל שכבר עלו ב־8.6% עומדים לעלות בתחילת 2023 בכ־20% נוספים בגלל הזינוק במחירי הפחם. המבחן הראשון של נתניהו במסע לשיקום תדמיתו יהיה בשאלה אם אכן יצליח להקפיא את תעריפי החשמל, ולכמה זמן. כדי שזה יקרה, הוא יצטרך לפנות לרשות החשמל (הממליצה על שיעורי ההתייקרות) ולהודיע לה לשנות את נוסחת המחיר, כך שהממשלה תסבסד במישרין את ההתייקרות ותמנע אותה.
טיפול דומה צריך להיעשות לגבי סבסוד הבלו על הדלק: מעניין אם נתניהו ימשיך את המדיניות של אביגדור ליברמן להמשך הסבסוד או שמא יחזור על הצהרותיו מלפני עשור, שלפיהן מחירי הדלק תלויים בשווקים הבינלאומיים ואין לו שום יכולת להשפיע עליהם.
הרעיון לשינוי מערכת המס בנוגע לנקודות זיכוי וריווח מדרגות המס אמור להתרחש, וזאת הבטחה שאין סיבה שלא לממשה. גם המלחמה ביוקר המחיה בשוק הנדל"ן חייבת לצאת לדרך, כי פשוט אין זמן. זה כרוך בסבסוד קרקעות בפריפריה (מעין ורסיה של מחיר למשתכן ומחיר מטרה) והגדלת מלאי הקרקעות הזמינות. חלק מהמלחמה יהיה גם הנפקת אג"ח צמודות למחירי הדיור למרות התנגדות בכירי האוצר. כל זה יקרה כנראה.
בנוסף, הגיע הזמן שגם ההחלטה על סבסוד המעונות לילדים בגילי 0־3 תתרחש אחרי עשור של המתנה מורטת עצבים. מדובר בשאלה של סדרי עדיפות תקציביים בלבד. אם הפעם זה יקרה, ברור שבעתיד נתייחס להבטחות נתניהו הרבה יותר ברצינות.
וכעת ללב לבה של הצהרת הבחירות - ההבטחה למלחמה ביוקר המחיה. הליכוד כבר המליץ על הפחתת המע"מ על מספר מוצרי יסוד, כך שלאורך זמן הוא יירד מ־17% ל־12%. האם המע"מ יירד? להערכתי כן, אבל לא לרמות של 12%.
הפחתת המע"מ, לצד המשך הרפורמות ביבוא, הפחתת רגולציה ופתיחת שווקים לתחרות יהוו הצהרה על רצינות כוונותיה של הממשלה. היבואנים והיצרנים יבחנו מקרוב את המדיניות וירסנו את עצמם אם יתברר שמדובר בממשלה רצינית.
עלות הבטחות הבחירות נאמדת ב־20 מיליארד שקל ואולי יותר. זו אומר בסבירות גבוהה מאוד שבתקציב 2023, שיאושר בקרוב, כלל ההוצאה התקציבית ישונה. בניגוד לריסון העבר, בתקציב הנוכחי הוא יועלה בשיעור גבוה מהמקובל עד היום. מהלך כזה ילבין את השימוש בעודפים התקציביים.
שאלה רלוונטית היא אם נתניהו ידרוס בדרך את עמדת הדרג המקצועי באוצר, גם במחיר עימות חזיתי איתם. לדעתי כן, ופקידי האוצר חייבים להיערך לחורף קשה. מנכ"ל האוצר הבא יהיה אדם שקרוב לעמדותיהם של נתניהו ושל שר האוצר הבא ויתיישר איתן. ד"ר אבי שמחון, לשעבר יו"ר המועצה הכלכלית, הוא מועמד אפשרי.
וכעת לשאלה מי יהיה שר האוצר שיישם את מדיניות הממשלה? בצלאל סמוטריץ'? או אולי מישהו מבין מועמדי הליכוד - אלי כהן, ניר ברקת או ישראל כ"ץ, שכבר כיהן בתפקיד. להערכתי, נתניהו למד לקח חשוב והוא ישאיר את התיק בידי הליכוד. סמוטריץ' ימונה אולי כשר החינוך.
להערכתי, כהן הוא המועדף על נתניהו, ועניינית גם המתאים לתפקיד מבחינה מקצועית ופוליטית. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הוכיח נאמנות לנתניהו, הוא מקובל על "המשפחה", וגם מיקומו ברשימת הליכוד מצדיק תיק בכיר. לבסוף, כהן גם שותף בכתיבת המצע הכלכלי. ישראל כ"ץ יפוצה אולי בתיק הביטחון הנחשק. וניר ברקת? תיק כלכלי בכיר אחר בהחלט בא בחשבון.
2. מסים בוערים
בלהט הבחירות התעלמו השבוע מהכנס השנתי של לשכת יועצי המס. פסגת הכנס הייתה דיאלוג מרתק שהתנהל בין נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי לבין מנהל רשות המסים ערן יעקב.
על הפרק צפו נושאי מסים בוערים הנוגעים במישרין לכיס. יעקב ענה בלי למצמץ לכל השאלות של גינדי, והעביר את מסריו כפי שלא עשה זה תקופה ארוכה. התשובות ישמשו ככלי עבודה לא רק עבור יועצי המס, אלא גם עבור כל אזרח המתכתב עם רשות המסים.
נתחיל בהיבטי המיסוי של עולם המטבעות הווירטואליים. גינדי מספר על לקוח וירטואלי שמחזיק ביטקוין בשווי 18 מיליון דולר ומעוניין לממש אותם, ואמר לו: "אני רוצה למכור. אני רוצה לשלם מס הכנסה, אבל אני לא יכול, הבנקים לא מקבלים את הכסף, אז איך אמכור?".
יעקב: "בנק ישראל הוציא חוזר וחייב את הבנקים לנמק מדוע הם מסרבים לאפשר מכירה. אני מקווה שבזמן הקרוב היועצת המשפטית לממשלה תקבל החלטה לכיוון שלנו. אנחנו נעשה תהליך שבו יתאפשר להעביר את הכספים בצורה יותר קלה, בטח ובטח כשמדובר בכספי מס. ממש בתקופה הקרובה יובא פתרון. זה לא יהיה פתרון מושלם, אבל הוא ייתן מענה מסוים, ויקל על עולם הבנקאות לאפשר העברת כספים".
על כלכלת כוכבי הרשת והבלוגרים, אמר גינדי: "אנחנו כיועצי מס לא יודעים איך להתמודד איתם. אנחנו לא יכולים לתת ללקוחות שלנו שירות, ובסוף תבוא רשות המסים כגוף מבקר ותבדוק אם העצות שנתנו טובות או לא טובות, ותפעל בהתאם. אנחנו רוצים ודאות בתחום הזה. כוכבי הרשת והבלוגרים נמצאים בפרופיל תקשורתי גבוה, ואנחנו לא רוצים שאחד כזה ייתפס כשהוא לא פועל כמו שצריך, וימצא את עצמו בתסבוכת פלילית כשהתמונה שלו מרוחה על גבי העיתונים כאיזשהו עבריין מס".
יעקב: "זו בעיה של רשויות מס בכלל בהתמודדות עם הכלכלה החדשה, וזה מצריך שינוי מחשבתי. אותם כוכבי רשת או אנשים אחרים מפיקים הכנסה שכמובן חייבת במס. בסוף הכנסה זו הכנסה, הוצאה זו הוצאה, ורווח זה רווח. ההוצאה יכולה להיות מוכרת או לא מוכרת.
רק צריך להזכיר - ממאי 2018 הוצאנו גילוי מאוד ברור איך צריך לנקוט בביטקוין ואחר כך גם עדכנו אותו לגבי NFT (נכסים רוחניים - י"ש). אז אנחנו כן מנסים להתאים את עמדתנו".
גינדי ביקש עדכון לגבי מה שמכונה ה־FADCA וה־CRS, חשבונות ישראליים בחו"ל, ושאל מה קורה לגבי אמנות העברת מידע בעניינם.
יעקב: "האמת שיש הרבה מאוד תוצאות שאת חלקן תראו כבר השבוע. נוציא מאות מכתבים לאנשים שיש להם חשבונות מעבר לים. יש כ־88 רשימות המתקבלות עד ספטמבר בכל שנה. לפעמים יש כאלה שמתנדבים לעשות את זה עוד קודם, כשהמדינות מעבירות את הדיווח. נפתח תיק לאותם בעלי חשבונות ונדרוש מהם להגיש דוחות. אנחנו מקבלים הרבה מאוד מידע, יש חלק שעובר לחקירות, יש חלק שהולך לשומות ויש חלק שהולך להרחבת רשת. אם לא מוגש דוח, הסנקציות הן על ארבע שנים אחורה. לכן מי שקיבל מכתב צריך לבוא מיד להגיש דוח".
גינדי: "שוק הנדל"ן מטריד את כולם, וזו בעיה של משבר מנהיגות. הפוליטיקאים לקחו את רשות המסים, והחליטו, באמצעים של הטלת מס כמו מס רכישה, להשפיע על עולם הנדל"ן ולהרחיק את המשקיעים. האם מה שעשיתם בעולם המסים באמת השפיע על שוק הנדל"ן?"
יעקב: "יש השנה 72 אלף התחלות בנייה, והביקוש בשנה נורמלית הוא 50־60 אלף. זה אומר שאנחנו בעודף התחלות בנייה לעומת הביקוש. אם הדבר הזה יימשך, הוא יתחיל להשפיע באיזשהו שלב בצורה חיובית. בסוף הפתרון הוא היצע, היצע, היצע, היצע ועוד פעם היצע. אבל זה לוקח זמן. ואז באה רשות המסים, לבקשת מקבלי ההחלטות, ופעלה כדי להעלות את מס הרכישה על דירה שנייה ל־8% כדי להדיר מהשוק את מרובי הדירות. ברמה העובדתית זה פעל והוכיח את עצמו, והדיר את רגליהם".
גינדי: "אני חולק עליך בעניין הזה. המדינה צריכה את הכסף של המשקיעים, את ההון שלהם. עם הון בונים. בזה שלקחתם את המשקיעים ושלחתם אותם לקנות דירות בחו"ל, עשיתם רע למדינת ישראל. אל תגן על אף אחד, כי רשות המסים התנגדה לדעתי למהלך. האם אתם מעקלים כי יש לכם בעיות גבייה?"
יעקב: "השנה כנראה נסיים עם גבייה של מעל 420 מיליארד, שזו גביית שיא, וביחס למה שקבענו לפני שנה וחצי אנחנו ב־60 מיליארד יותר. זה לזכות עובדי רשות המסים, ומגיעה להם המון תודה על העבודה המדהימה שהם עושים. יש לנו מה שנקרא יחידה מצטיינת, זה מורכב מהרבה מאוד מדדים שהם חלק מתפיסת העבודה שלנו, שנקבעת על ידי הסמנכ"לים שמורידים את זה למטה. מה שרלוונטי בסוף זה שאם הוטל עיקול על בן אדם שלא היה אמור להיות מוטל עליו, זה לא צריך לקרות.
האכיפה מוגבלת, והסנקציות שלנו מוגבלות. אנחנו דורשים חומר וצריכים לרדוף. לספר לכם מה קורה באוסטרליה (שם ביקר ערן יעקב באחרונה - י"ש)? מי שלא מגיש דרישת חומר לפי רשות המסים תוך 30 יום, המצב שלו שונה לחלוטין. אגב, יש שם חקיקה מדהימה שאנחנו צריכים לשאוף שתהיה גם אצלנו".
גינדי: "אין לי מושג אם תהיה ממשלה בקרוב, אבל איזו עצה יש לך למנהל רשות המסים הבא?"
ערן: "קודם כל שזה יקרה. אני קיבלתי עצות מאוד טובות ממנהל רשות המסים הקודם וחברי הטוב, שאפילו נמצא פה, ואין לי ספק שכשזה יקרה - ויש עוד זמן ומוקדם לדבר על כך - גם לי יהיו עצות טובות. צריך לאפשר תהליך של רוטציה ושינוי של מנהלים - לא כי הם יותר טובים או פחות טובים – אלא כי זה נכון לרשות. אני מסכים שצריך לשנות את תפיסת ההפעלה ולתת למנהלים במשרדים, כלומר למנכ"לים, חופש וגמישות ניהולית אל מול עובדיהם כדי לעשות שירות ציבורי יותר טוב".
3. בוננזת הריבית
יומיים לפני הבחירות, שני גופים פיננסיים עסקיים הקדימו לפרסם את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2022 (יולי־ספטמבר): הראשונה היא חברה אמריקאית בשם אי.די.בי ניו יורק (חברה בת בבעלות מלאה של בנק דיסקונט), והשנייה היא חברת ישראלית לא כל כך מוכרת בשם מיכמן אשראי לעסקים.
הסיבה להקדמת הפרסום זהה בשני המקרים: הזנקת הריבית ברבעון השלישי היטיבה עם החברות מאוד וצבעה בוורוד את הנתונים. חברת הבת של דיסקונט שבניהול זיו בירון הדהימה כשהרוויחה מתחילת 2022 82.6 מיליון דולר, לעומת 62.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. בבנק מסבירים את הזינוק בגידול בהכנסות הריבית. "הכנסות הריבית גדלו ברבעון השלישי ב־42.3% ל־91.6 מיליון דולר בעקבות עליית התשואה על הנכסים נושאי ריבית, ויתרה גבוהה יותר של תיק האשראי. העלייה קוזזה בגידול בהוצאות הריבית על פיקדונות", כותבים בהנהלת הבנק.
בשפה פשוטה: עליית הריבית בארה"ב (שעלתה כאמור השבוע ב־0.75% נוספים) היטיבה לא רק עם הבנקים בישראל, אלא גם בארה"ב. הריבית על המינוס זינקה משמעותית בעוד הריבית על הפלוס פיגרה אחריה, וזו בדיוק הלוגיקה העסקית של כל מוסד פיננסי: הרווח מפערי הריבית.
מיכמן אשראי לעסקים היא חברת מימון חוץ־בנקאית ישראלית קטנה שנהנתה גם היא מהחגיגה הפיננסית, אם כי בממדים קטנים הרבה יותר. כיו"ר הדירקטוריון משמש דורון ספיר, לשעבר מנכ"ל טלדור, מגדל וויזה כאל. אם שווי החברה יעלה, האופציות שבידיו יהיו שוות מיליוני שקלים. החברה מנוהלת על ידי יניב ביטון, שהוא גם הבעלים המחזיק ב־60% מהמניות. מניותיה רשומות למסחר בבורסה.
מיכמן הרוויחה ברבעון השלישי 11.7 מיליון שקל, לעומת 7.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון זינקו ב־174% ל־31.2 מיליון שקל. תיק האשראי עומד על 710 מיליון שקל, כאשר לפני שנתיים בלבד, בזמן ההנפקה בבורסה, הוא עמד על 68 מיליון שקל בלבד.
דורון ספיר חי ונושם את המערכת הפיננסית זה ארבעה עשורים. לבד ממיכמן הוא משמש כיו"ר בחמש חברות, שהבולטות בהן הן גייט האב מקבוצת יבואנית הרכב מאיר, המתמקדת בעולם התשלומים, וקבוצת הנדל"ן של אשת העסקים חני הורוביץ.
"למדתי את תחום האשראי החוץ־בנקאי כשניהלתי את ויזה כאל ופיתחתי את התחום, כולל מודל אשראי לעסקים. גם בזמן ניהול מגדל פיתחתי את מערך האשראי החוץ־בנקאי. יש כאן תעשייה שלמה עם רגולציה חדשה, ומבחינת מיכמן סוף־סוף גם רואים את הרווחיות", אומר לי ספיר.
שוק האשראי החוץ־בנקאי סבל בשנה האחרונה מטלטלות קשות בעקבות קריסתן של חברות כמו יונט קרדיט. הבנקים שמו רגל על הברקס ועצרו אספקת מימון. דוחות מיכמן מספקים הזדמנות להציץ לנעשה בשוק שפעם נהגו לכנות "השוק האפור": "הכינוי אינו מתאים, בוודאי לא לחברת מיכמן. הכוונה שלי היא שהחברה תהיה מהמובילות בשוק, יחד עם חברות כמו נאווי ופיננסולה, ותנהל מיליארדי שקלים. שוק זקוק לאשראי, אבל צריך לייצר מקורות. וכן קיבלנו מקורות מקרן עמיתים איילון, וגם גייסנו באג"ח. אומנם יש לנו 24 עובדים בלבד, אבל השמיים הם הגבול".
כשאני שואל על היתרון היחסי של מיכמן, הוא משיב: "אנחנו יעילים מאוד ומתנהלים ללא סניפים. אנחנו שמים דגש מיוחד על ניהול הסיכונים. לא נסתבך בהלבנת הון. החיתום הוא מרכזי. אנחנו בודקים בעצמנו את איכות הלקוחות ותמיד מגובים בביטחונות. לא ניתן אשראי בשיטת חתול בשק. השוק היה במומנטום חזק ונוצר סנטימנט שלילי בעקבות הנפילות. המערכת הבנקאית החליטה לבחון מחדש ועצרה אשראי לחלק מהחברות. היו לנו תוכניות לצמוח יותר. אבל עסקים קטנים ובינוניים מחפשים אשראי לזמן קצר, והם נופלים בין הכיסאות בבנקים בגלל רמת הסיכון".
יו"ר מיכמן שולל את אפשרות הכניסה לשוק המשכנתאות: "כעיקרון אנחנו לא נותנים אשראי ללקוחות פרטיים, אלא רק לעסקים. אנחנו גם פחות בתחום האשראי לבנייה, ובטח לא בתחום המשכנתאות. התחום היחיד הוא אשראי מגובה נדל"ן, בשיעורי מימון גבוהים יותר מהבנק".
4. פועלים בשבילך
את השיחה האחרונה עם פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, קיימתי בדיוק לפני שנה. איזה עולם היה אז ולפני איזה עולם פוליטי אנחנו ניצבים שנה אחרי. כשאני מבקש ממנו לשים את האצבע על האתגר העיקרי של הממשלה הבאה, הוא עונה ללא היסוס: "הדבר הראשון הוא לא לקלקל! למרות האתגרים הרבים יש כיוונים חיוביים מאוד בכלכלה, על אף הטלטלה הגלובלית. מדובר בהישגים גדולים של האוצר והממשלה בחזרה לשמירה על המשמעת התקציבית. כשנכנסנו לקורונה, הגירעון בתקציב הגיע ל־11% מהתוצר, כי היה צורך לתמוך בציבור ובמשק. ב־2021 הגירעון ירד ל־4% מהתוצר, והשנה הוא ירד לאפס. כלומר ההוצאות יהיו שוות להכנסות. גם החוב הציבורי לתוצר יחזור ל־62%, למה שהיה לפני הקורונה. אלה הישגים מרשימים, וכמי שעוסק במקרו־כלכלה אני יכול לומר שחלק ניכר מהאיתנות והחוסן של המשק בשנים האחרונות מוסבר בתשתית התקציבית.
את כל זה קל מאוד לקלקל בצעדים פופוליסטיים, כמו הענקת סובסידיות או הפחתות מסים ללא מקור תקציבי. התקציב הוא הבמה המרכזית שהממשלה החדשה תשים על השולחן, ובאמצעותו היא תצטרך ליישם את המדיניות הכלכלית שחייבת להיות אחראית".
אז אמרת איך לא לקלקל, אבל איזה צעד מעשי ראשון הממשלה שתוקם חייבת לעשות?
"המשימה הראשונה היא לגבש תקציב אחראי שייתן מענה לנושאים בטווח הקצר וגם לרפורמות. אני מקווה שחלק מהבטחות הפוליטיקאים לפני הבחירות יישארו בגדר הצהרות. כשהפוליטיקאים יישבו עם הצוותים המקצועיים, הם יבינו מהר שחלק מההצהרות עלולות לסכן את יציבות המשק. קיימת חשיבות עליונה שהממשלה תקום כמה שיותר מהר ותציג את חוק התקציב במהירות, כי נכון ל־1 בינואר 2023 נישאר בלי תקציב, והמשרדים יעבדו רק 1:12 ממה שהוציאו ללא הצמדה למדד. זה מגביל את פעילות משרדי הממשלה, כי מדובר בירידה ריאלית בהוצאות הממשלה. האינפלציה החיובית והמחירים שעלו שוחקים את התקציב. חייבים לקצר את אי־הוודאות".
איך אתה רואה מכאן והלאה את האינפלציה והריבית?
"אנחנו רואים מגמה חיובית שמסמנת התמתנות של האינפלציה. לפי המדד האחרון, האינפלציה הייתה 4.6%, וב־2023 היא תחזור ל־3%. גם כאן קל מאוד לקלקל. הריבית היא הכלי שדרכו בנק ישראל מסייע למיתון האינפלציה. מדברים על הריבית הגבוהה, אבל במונחים ריאליים היא עדיין נמוכה מהאינפלציה. כשמתייחסים למסרים של נגיד בנק ישראל שהריבית תגיע בתחילת 2023 ל־3.5% לשנה, ובהנחה שהאינפלציה תעמוד על 3%, מדובר בריבית ריאלית נמוכה. אז נכון שבמונחים היסטוריים הריבית הייתה אפסית, אבל בדומה לשאר העולם השינוי היה מהיר.
במרץ 2022, אחרי שוולדימיר פוטין פלש לאוקראינה, ריבית בנק ישראל עדיין עמדה על 0.1% לשנה, ואז הבנקים המרכזיים בעולם התעוררו. אני מברך על העלאת הריבית, ואני חושב שהצעד היה נכון, אבל מבחינת שוק ההון מדובר בשינוי משמעותי, ואת זה רואים בשווקים".
איך אתה באמת רואה את מצב הבורסה בראי הריבית?
"ראינו התאמה של השווקים למציאות של ריבית גבוהה יותר ותמחור מחודש של מניות ואג"ח. בשנים האחרונות היו בעולם עליות מחירים מוגזמות על רקע הריבית הנמוכה, כמו ריבית של 0.25% בארה"ב. הדפיסו הרבה כסף שהלך לדירות, למניות ולאיגרות חוב. השנה הגיע תיקון ולזה מתווספת התמונה הגיאופוליטית המדאיגה של המלחמה באוקראינה, המתיחות בין סין לארה"ב ועוד. אני חושב שהשווקים עדיין לא מצאו את נקודת ההתייצבות, ולא ברור אם הם הגיעו לתחתית.
אבל כדאי לשים לב לעובדה שבאוקטובר נרשמה עלייה חדה במדדי המניות ויש פרשנים מסוימים שטוענים שיש סיכוי לראלי של סוף שנה. יש הטוענים שמבין ארבעת רבעוני השנה הרביעי הוא בדרך כלל הטוב ביותר. אנחנו לא יודעים אם זה יקרה, אבל ההתאוששות באוקטובר מעודדת".
עוד סימן מעודד למשק הוא העלייה מרוסיה.
"בהחלט נכון. עד עכשיו הגיעו יותר מ־50 אלף עולים חדשים, שחלקם הצביעו בבחירות האחרונות. חשוב יהיה לנווט את העלייה בצורה כזאת שהקליטה תהיה מהירה ושתהיה תרומה לכוח העבודה. בזמן שאירופה במיתון ובארה"ב יש הערכות פסימיות בנוגע למיתון, ישראל צפויה לצמוח ב־2023 ב־3%, לעומת 6% השנה. יש חלון הזדמנויות לממשלה שתקום לצאת עם תוכניות כלכלית לארבע שנים".
ועדיין לא דיברנו על אחד ממוקדי הבעיה במשק והוא נושא יוקר המחיה. איך פותרים אותו?
"יוקר המחיה הוא בעיה של ישראל לאורך הרבה מאוד שנים, ולא בעיה של ממשלה כזאת או אחרת. בכלכלה אין קסמים. הפתרון לבעיה הוא הגברת התחרות, הקטנת הבירוקרטיה, הסרת חסמים. יוקר המחיה בשוק הדיור מתבטא בשכר הדירה, שהוא רבע מהמדד. מתן תמריצים ובנייה מסיבית כדי לתמרץ בנייה להשכרה הם הדרך הכי מועילה בהקשר זה. אין שום סיבה ששוק השכירות בישראל לא יהיה כמו בגרמניה או בצרפת, שם אין בעיה לשכור דירה במחיר סביר".
פוליטיקאים רבים המליצו על הורדת מע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים להורדת מחירים.
"מדיניות המע"מ היא חלק ממדיניות המיסוי הכוללת. אם שר האוצר יתחיל לשחק עם המסים כדי להוריד את המע"מ, לאורך זמן זה לא ישפיע על יוקר המחיה. מדיניות המסים העקיפים או הישירים צריכה להיגזר מתוך ראייה כוללת של צורכי המשק. אני עקרונית גם בעד ביטול פטורים ממע"מ, אבל בגלל הפוליטיקה של קבוצות הכוח והלחץ זה לא עובד. כשהיו כוונות לבטל את הפטור ממע"מ באילת או על פירות וירקות זה לא עבד. ביטול הפטורים לא נמצא ברמת עדיפות עליונה".
נדמה לי שהטיפול בשוק הדיור והורדת המחירים הוא האתגר הגדול ביותר של הממשלה החדשה.
"יש עודף פסימיות בשוק זה. בחלק מהשווקים, כולל הפיננסיים והנדל"ן, הפסיכולוגיה משחקת תפקיד חשוב. שוק הדיור מאופיין בעודף ביקוש של דירות למגורים. אבל 2022 תסתיים עם התחלות בנייה של 75 אלף דירות חדשות. זה צעד נכון, הממשלה האחרונה פעלה בכיוון וגם הממשלה החדשה צריכה להמשיך בכיוון זה. בחלק מהתחזיות אני כבר רואה כותרות כמו ירידה במחירי הדיור. אז נכון שתהיה התמתנות בקצב עליית המחירים, אבל לא ירידה.
"אם המחירים יעלו ב־2023 רק ב־3%־6%, זה כבר הישג לעומת 2022, אבל לצפות לירידות לאור נתונים כמו העלייה מרוסיה והגידול באוכלוסייה זה לא ריאלי. חלק מהעליות מוסברות בריבית הגבוהה. מצד שני רואים כבר שיש ירידה במכירת הדירות וירידה בביקוש למשכנתאות. מדובר בתהליך התאמה למציאות חדשה, שבה הריבית חוזרת להיות נורמלית. עד היום המציאות בנושא הריבית הייתה לא נורמלית. יש קונים בשוק הדיור שנכנסו לעמדות המתנה לאור הכותרות שמחירי הדיור עומדים לרדת. אבל כאמור, אני לא מאמין שזה יקרה".