בוועידת האקלים העולמית של האו"ם (COP27) שנפתחה השבוע בשארם א־שייח' שבמצרים, התכנסו 194 מנהיגי מדינות, דיפלומטים, נציגי משלחות וראשי ארגונים בינלאומיים מהמובילים בעולם. הוועידה, שנערכה השנה בצל אירועי אקלים קיצוניים, המלחמה באוקראינה ומשברי האנרגיה והמזון העולמיים, מעוררת ציפיות רבות וזוכה לתשומת לב בינלאומית מרשימה.

בנאום פתיחה תקיף שנשא מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, הוא הזהיר מפני נזקים עצומים והשלכות הרסניות של אירועי קיצון ובהם בצורות, שיטפונות, גלי חום והוריקנים הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. לדבריו, האתגרים הרבים המתחוללים כיום ברחבי העולם מחריפים את ממדי המשבר.

תנאי אקלים קיצוניים, ההופכים להיות חמורים יותר ושכיחים יותר בעיקר בשנים האחרונות, מסכנים את עתידם של מיליארדי אנשים. כמו כן, החרפת ההתחממות הגלובלית ואי־היציבות האקלימית פוגעות בכלכלות העולמיות ובמערכות האקולוגיות שעליהן נשענת הקהילה הבינלאומית.
על רקע זה, תבע מזכ"ל האו"ם לחתוך בחדות את פליטת גזי החממה ולפעול בנחישות להגבלת עליית הטמפרטורות.

וכך, כשהוא מתריע מפני הסכנות ומכריז כי אנו נמצאים בעשור קריטי, הוא קרא לקצץ 45% בפליטות גז עד שנת 2030 ולהפסיק את השימוש בפחם עד שנת 2040. כל זאת לצד דוח חדש שפרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי בסמוך לתחילת הוועידה, המציין כי התחממות כדור הארץ שוברת שיאים וכי שמונה השנים האחרונות היו החמות ביותר בהיסטוריה.

הפשרת הקרחונים בקטבים שוברת שיאים, ומזג אוויר קיצוני גורם להרס רב של תשתיות ומערכות אקולוגיות בכדור הארץ, לצד פגיעה קשה בעולם החי והצומח ברחבי הגלובוס. הוא משפיע על חייהם של מיליארדי בני אדם בכל רחבי העולם ובהם יותר מ־550 מיליון ילדים, וכן על אין ספור בעלי חיים ויצורים ממינים שונים המתמודדים עם גלי חום תכופים בכל העולם. התחממות ממוצעת ב־3 מעלות תגרום, בין היתר, להידלדלות הדגה ולאובדן שוניות האלמוגים בעולם.

דוגמאות מובהקות לכך הן גלי חום קיצוניים באירופה ובאוסטרליה שגרמו לשריפות ענק שכילו יערות עצומים; בצורת שיא הארוכה ביותר זה 40 שנה הפוקדת את אפריקה ומחריפה את ממדי המשבר התזונתי בקרב האוכלוסיות המוחלשות והעניות בעולם; ושיטפונות והצפות נרחבים בפקיסטן, שגרמו למותם של אלפי בני אדם ולאובדן בתיהם של מיליונים.

פרסומים עדכניים מראים כי מדי שנה הפעילות האנושית מייצרת כ־60 מיליארד טונות של פחמן דו־חמצני, שהן כ־7.5 טונות גז בשנה שמייצר כל אדם בעולם. דוחות שפרסם האו"ם לאחרונה מצביעים על עלייה שחלה בריכוז גזי החממה כתוצאה משריפת דלק ממקורות מאובנים (כגון נפט ופחם) ופליטת כמויות גדולות של גזים, ובראשם מתאן מבעלי החיים. כל אלה משפיעים על התחממות כדור הארץ, התייבשות מקורות המים ועליית פני הים, וגורמים להגברת היקף ועוצמת אסונות הטבע המתחוללים ברחבי העולם, וכפועל יוצא לגידול בהיקף הפגיעה, ההרס וההרג.

הכתובת על הקיר
השפעתה ההרסנית ונזקיה העצומים של ההתחממות הגלובלית מורגשים כבר היום והם צפויים להחריף בשנים הבאות. על פי דוח שפרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי, שנת 2021 הייתה אחת משבע השנים החמות ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה. דוגמאות מובהקות לכך הן טמפרטורה חריגה של 50 מעלות צלזיוס שנרשמה בקנדה, שיטפונות שהתחוללו ברחבי אסיה ובצורות קשות שפקדו, כאמור, את אפריקה וכן את מדינות דרום אמריקה.

עוד עולה מהדוח כי מאז שנות ה־80 במאה הקודמת חלה התחממות בכל עשור ביחס לעשור קודם, וכי מאז 2015 חלה עלייה ממוצעת של 1.1 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה ששררה בעידן הטרום־תעשייתי (1850־1900).

מומחי אקלים מתריעים מפני המשך ההתנהלות הנוכחית העלולה לצאת מכלל שליטה ולהוביל לעלייה דרמטית בהתחממות של 2.8 מעלות בממוצע עד שנת 2100, המגדילה את הסבירות להתפרצות שריפות באגן הים התיכון ביותר מ־40%. זאת בניגוד ליעד של צמצום ההתחממות ב־1.5־2 מעלות כפי שנקבע באמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי אקלים משנת 1992 וכן בהסכם שנחתם ב"ועידת פריז" ב־2015, שעליהם חתומות 195 מדינות, לרבות ישראל.

ללא ספק, "הכתובת על הקיר". אבל למרות כל האינדיקציות שפורסמו עד כה על ידי מומחי אקלים, לצד פרסומים של מוסדות ומכוני מחקר מהמובילים בעולם בנוגע להחרפת ממדי המשבר, רק 24 מדינות דיווחו עד היום לאו"ם על עדכון היעדים והתוכניות שלהן להתמודדות מולו.

וכך, כשהוא מתריע מפני כאוס וגיהינום אקלימי נוכח ההתעצמות המהירה של המשבר והנזקים החמורים הנגרמים מפגעי מזג אוויר קיצוני ובהם סכנות בריאותיות וקריסה כלכלית, דבריו של מזכ"ל האו"ם מהווים "קול קורא בחשיכה". הוא מזהיר מפני מדרון חלקלק והתקרבות מהירה אל פי התהום, דוגמת שריפות ובירוא יערות מעשה ידי אדם, המובילים להתגברות הבצורות וגלי החום המאיצים את משבר האקלים.

גוטרש קורא למדינות העולם להגביר את המאמצים כדי לעמוד ביעד עולמי של צמצום 45% בפליטות גזי חממה עד שנת 2030 ואפס פליטות כללי עד 2050. בנוסף, הוא מפציר בארה"ב ובסין לשתף פעולה ולו כדי להציל את המו"מ בנוגע למשבר האקלים ולסייע למדינות המתפתחות לצמוח תוך צמצום הפליטות, זאת בין היתר תוך העברת כספי סיוע עבורן.

שינויי האקלים והשפעתם על הקהילה הבינלאומית הם נושא מורכב וטעון המעסיק מדינות, מוסדות וארגונים בינלאומיים ובהם האו"ם, האיחוד האירופי וארגון המדינות המפותחות (OECD), המקיימים מנגנונים והסכמים לשיתופי פעולה ביניהם.

עם זאת ובעיקר כעת – נוכח התכנסות הוועידה במצרים בצל המלחמה באוקראינה והמשברים הרבים המתחוללים בזירה הבינלאומית – נדרש שינוי תודעתי מהותי בתפיסת משבר האקלים העולמי. תהיינה הסיבות לכך אשר תהיינה, אין עוד מקום לספקות. זהו "המאבק החשוב ביותר של האנושות", כפי שהציג אותו הנשיא הרצוג בנאומו טרם המראתו לוועידה במצרים. חמור מכך, מדובר בתקופה קריטית מבחינה אקלימית כפי שהגדיר זאת מזכ"ל האו"ם ובאחד ממצבי הקיצון החמורים ביותר שחווה העולם, העלול לצאת מכלל שליטה.

זה הזמן להכיר במשבר האקלים כסוגיה של ביטחון לאומי ובינלאומי בעלת חשיבות קריטית ואף להעמידה בראש האג'נדה הלאומית וסדר היום הבינלאומי. יתרה מכך, כשגורלנו ועתיד ילדינו לנגד עינינו, יש להתעורר ולהפנים כי אין לנו יותר הפריבילגיה להישאר אדישים או להתעלם מהמצב הקיים.

מעבר למשאבים העצומים שהושקעו במסע מתוקשר של יחסי ציבור ומיתוג הוועידה בשארם א־שייח', משבר האקלים הוא "סוגיה בוערת" המחייבת לקחת עליה אחריות. על מנהיגי העולם לאמץ גישה מעשית ועניינית, לפתח מדיניות ואסטרטגיה מוכוונת תוצאות, וכן לנקוט צעדים דרסטיים "כאן ועכשיו" כדי להתמודד איתה.

כל זאת תוך הגברת שיתופי הפעולה בין המדינות, המוסדות והארגונים הבינלאומיים השונים שיסייעו בקידום ובהשגת היעדים לצמצום הפליטות ושמירה על איכות הסביבה. לדוגמה, תוך הקפדה מחמירה על הפחתת השימוש בחומרים מזהמים, ואספקת חשמל נקי באמצעות אנרגיה מתחדשת.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים
[email protected]