ממשלת ימין לא צריכה להיות מחיקת כל ביטוי של השמאל בחברה

לא לא לא. זה התחיל לא טוב. לא צריך היה לשמוע את הכרזת הליכוד המבשרת לעם ישראל שעכשיו המשימה היא לסגור את תאגיד השידור.
ההכרזה הזו מיותרת, מוטעית, ובוודאי מיותרת ומוטעית בשלב הזה של שובו של שלטון הליכוד וחזרת ישראל להנהגת נתניהו.

"לא צריכים את המימון": בליכוד מגיבים לראשונה לדיווח על סגירת התאגיד
"ניסיון להלך אימים": עובדי "כאן" מגיבים לאיומי סגירת תאגיד השידור

הדבר שציער אותי ביותר בפרשה הזו היה שאת ההכרזה הזו השמיעה בראיון לערוץ 12 חברת הכנסת החדשה טלי גוטליב. זה היה ראיון לא מוצלח שלה. היא נשמעה טוענת בבלבול לא אופייני לסגנון הרהוט, החכם והשוטף שלה. היא הסבירה שצריך לסגור את התאגיד בגלל שהוא עולה יותר מדי כסף ואז הזכירה כדוגמה לא שייכת, לדעתי, את השכר הנמוך שמקבלת מטפלת בילד אוטיסט.

אחר כך היא עברה לטעון שהערוץ לא משקף את דעת הישראלים וכי הוא שמאלני. בין לבין היא גם ביקשה לסגור את גלי צה"ל. לא טוב, לא טוב. כל כך חיכיתי לשמוע את גוטליב בחוכמה שלה, בעמידתה על זכויות האדם מול אכזריות מערכת המשפט, במיוחד כאשר מערכת החוק מעוותת ומשתמשת בכוחה בפראות, ביוהרה ובמגמתיות פוליטית. אני מניח שעוד ניהנה ממנה, רק חבל שהיא שוגרה או שיגרה את עצמה לראיון כזה על נושא כזה בימיה הראשונים בכנסת.

זה לא היה מקרי או פליטת פה, והיא המשיכה להגן על הרעיון שצריך לסגור את המימון הן לתאגיד השידור, והן לגלי צה"ל, גם בערוץ 14. בערוץ 14 היא התעשתה ושבה לסגנונה הכובש, אבל לא נסוגה מהמלחמה שלה במימון ציבורי לתאגיד השידור ולגלי צה"ל. היא המשיכה לטעון שצריך לעשות חשיבה מחודשת בשאלה על מה הציבור משלם.

היא דיברה מהר, ובדבריה השתרבבו טיעונים שנשזרו באחרים, והיא אמרה גם: "אחלה תאגיד, אחלה תוכן, אבל למה אני צריכה לממן את זה? כשאנחנו בודקים תקציבים – הם יכולים לממן את עצמם מפרסומת". כן, היא מזכירה גם את הנטייה הפוליטית שיש לדעתה בטלוויזיה הציבורית ובגלי צה"ל.

נעזוב אותה, אני מאחל לה הצלחה במאבקה לזכויות אדם כי כולנו זקוקים לזה, ומתחיל להצטער שכבר בתחילת ימיה הראשונים כחברת כנסת ביקרתי את דבריה. אני חוזר לתחילת דבריי: הדיון במימון התאגיד וגלי צה"ל הוא האחרון בשורה, וטעות להתחיל בו את עידן שובו של הימין הישראלי לשלטון.

ישראל איננה רק ימין, וישראלים רבים תומכים בעמדות השמאל ובמעמדות השמאל, והם ראויים למוקדי כוח ולצינורות ביטוי. ממשלת ימין לא צריכה להיות מחיקת כל ביטוי של השמאל בחברה. זה גם בלתי אפשרי, גם לא אנושי וגם לא מתאים למה שהימין תמיד שואף אליו באמת: אחדות בעם. כולנו יחד תמיד, וכולנו צריכים לקבל מקום תמיד. המאבקים של הממשלה הזו רציניים יותר, במיוחד בשלב הראשון של שלטונה, מאשר נושא מעורר מחלוקת כמו הפסקת מימון התאגיד או גלי צה"ל.

אני לא מבין מה פתאום מסיטים את תשומת הלב לנושא המאבק הפוליטי בתקשורת. תרשו לי להניח שאם גלי צה"ל ותאגיד השידור היו תומכי נתניהו כמנהיג, תומכי התנחלות ומהללים ערכי יהדות, הליכוד וחברי הכנסת שלו לא היו יוצאים נגד התקציב של הגופים האלה. בכל מקרה, כל הוויכוח על התקשורת כל כך לא במקום עכשיו, שאני חושד במה שאני אף פעם לא מבין בו או מבין אותו: שזהו מהלך מכוון להסחת תשומת הלב ממשהו חשוב יותר.

מה שקוראים "ספין", סחריר בעברית (אם כי עליי להעיר שאהבתי את אחת ההצעות לתרגם ספין למְסָבּוֹן, דווקא בגלל הקרבה של המילה הזו לצליל של המילה סבון, ולכן לצליל של המילה לסבן מישהו, או את הציבור כולו). הבעיות העומדות בפני הממשלה, שאיש לא מסוגל להבין מדוע היא עוד לא קמה (וזו אם כן הבעיה הראשונה), הן שיפור מערכת החוק ומערכת המשפט, ושחרור האזרחים מפחד של תפירת תיקים, מעצרים ומעקבים.

ולפני זה: המלחמה באויבים הערבים והאיראנים, תוך עשיית שלום, והרחבת התנחלויות תוך סיפוח יהודה ושומרון. כל זה תוך שמירה על רמת הכלכלה הישראלית, שכיום היא בעלת התוצר לנפש במקום ה־25 בעולם, ואם אפשר – הקטנת המסים, וגם אם אי אפשר – הורדת מחירי הדיור.

זו רשימת מטלות שנראית בלתי אפשרית, וזה מה שישראלים רבים מאמינים, על סמך ניסיון העבר, שביבי יודע לעשות הכי טוב. על זה הוא והממשלה ייבחנו. תעזבו עכשיו את התאגיד, את המאבקים הפנימיים, ותתחילו כבר.