בכל העולם המחירים יורדים - אז למה עולים מחירי המזון בישראל?

שופרסל נאלצה השבוע להסכים לחלק מעליית המחירים שענקית מוצרי החלב תנובה דרשה ממנה. בסופו של דבר היא אינה יכולה למנוע מלקוחותיה מגוון מוצרים שבהם לתנובה יש מעין מונופול מקומי. לחלק אחר של מגוון מוצרי תנובה, 160 מוצרים, לדבריה, לא אושרו העלאות המחירים. יש לצפות כי שופרסל תחפש מקורות אחרים ולבסוף תיאלץ לפנות גם ליבוא, אפילו הוא כרוך בקשיי לוגיסטיקה ובהגבלות משרדי החקלאות, הבריאות והאוצר.

האיום הסמוי האמיתי על שופרסל וגם על רשתות קמעונאיות אחרות הוא מצד קרפור הבינלאומית הצרפתית, הנכנסת לישראל בזהירות ובהדרגה, ואפשר כי לבסוף תכה במקומיים. כבר היום כמות מסוימת וקטנה של מוצריה, הזולים יחסית, מופיעים ביינות ביתן, שאמורה לפתוח עשרות סניפים של הצרפתית בחודשים הקרובים ולהציע פריטים זולים יותר, כיאה לקרפור (כרגע המוצרים נמכרים גם תחת המותג "סופר" שיוסב ל"קרפור" עם ההשקה הרשמית).

בעוד המחירים של מוצרי מזון עולים בישראל, בעולם הם דווקא יורדים. מדד מחירי המזון בעולם של האו"ם לחודש נובמבר ירד לרמה של 135.7 נקודות מאז השיא בחודש אפריל, שבו עמד המדד על 159.7 נקודות. כלומר, הייתה ירידה במשך שבעה חודשים בשיעור של כ־15% בסל מחירי המזון שמפרסם הארגון.

מדד סל המזון של האו"ם מבוסס על בסיס מחירי המזון לשנים 2014־2016 שנקבע ל־100 נקודות. זהו מדד משוקלל לחמישה מוצרי יסוד שהאו"ם בחר לשם כך. ובישראל? מחירי המזון, כולל ירקות ופירות, עלו במשך שבעה חודשים עד אוקטובר, החודש האחרון שעליו יש נתונים, ב־3.3%. אם ננטרל את הירקות ואת הפירות, מחירי המזון עלו באותה תקופה ב־2.9%.

אין סיבה לעלייה

השאלה היא אם ציבור הצרכנים בישראל הרגיש את הירידה במחירי המזון או להפך. מחיר מוצרי החלב, שממשיכות מחלבות בישראל להעלות בימים אלה, ירד בעולם באותה תקופה ב־5.7%, ומחיר הגרעינים והדגנים, שמהם מיוצר גם הקורנפלקס, שהתפרסם לאחרונה במאבק בין יצרניות ענק ובין מותגים אחרים פחות ידועים (שאתם אולי צריכים להעדיף), דווקא ירד בתקופה המדוברת ב־11.6%.

במדד כלולים עשרת הדגנים הנצרכים ביותר, כולל ארבעה סוגי תירס, המשמשים לייצור הקורנפלקס, וארבעה סוגי אורז וחיטה. מחירי שמני המאכל והסוכר ירדו באותה תקופה ב־3%. אפילו מדד מחיר הבשר, הכלול בו גם "בשר אחר", ירד באותה תקופה ב־1.8%.

יבואו ויטענו המייקרים "פיחות". בין אפריל לנובמבר התייקר הדולר ביחס לשקל בממוצע ב־7.3% - מה שיכול להצביע על סיבה חלקית לעלייה במחירי המזון בישראל במונחי שקל. שימו לב: התייקרות הדולר עדיין נמוכה מהירידה של 15% במדד מחירי המזון של האו"ם, כך שסיבת הפיחות נפסלת. כמובן יש גם הובלה ימית של מרבית המזון לישראל.

יבואו ויטענו יבואנים ויצרנים מקומיים כי מחירי ההובלה - אותם צריך להאשים, חד וחלק. אז ככה, מדד מחירי ההובלה העולמית במכולות, כלומר מחיר השינוע בים במכולות עבור סחורות הנשלחות במכולות, ירד בין אפריל לנובמבר בערך ב־67%, כן שישים ושבעה אחוז.

מחירי ההובלה בתפזורת, על פי מדד בינלאומי, ירדו באותה תקופה ב־44%. מחיר השינוע מדרום־מזרח אסיה לים התיכון עבור סחורות המיובאות גם לישראל מהאזור האדיר של סין וממדינות אחרות במזרח הרחוק לישראל ירד באותה תקופה ב־65%! כך גם סיבת ייקור ההובלה הימית נפסלת.

אז אולי צריך להאשים את תוספת עלות שכר העבודה בישראל שגררה להעלאות מחירים בישראל? בשבעת החודשים לפני חודש ספטמבר (אין נתונים מאוחרים יותר, לפי שעה) - אם נתייחס לשבעה חודשים כמו בחישובים דלעיל - השכר של עובדים בחברות פרטיות בישראל, לפי הלמ"ס, דווקא ירד ב־0.4%, כלומר לא היו לחצי שכר לעלייה בעלות היבוא והייצור. עוד סיבה להתייקרויות נפסלת.

אולי בכלל לא כדאי לייבא לישראל מוצרי מזון, ואם מייבאים מוצרי מזון, חייבים להעלות את המחירים כדי לפצות על הירידה בביקוש בישראל? כדי למנוע תנודות בחישוב בגלל העונתיות וחגי ישראל (שחלים בכל פעם בחודש אחר) נשווה הפעם את יבוא מוצרי המזון בעשרת החודשים הראשונים של השנה עד לחודש אוקטובר, החודש האחרון שעליו יש נתונים, לעומת עשרת החודשים המקבילים אשתקד.

התוצאה לא פחות ממדהימה - יבוא מוצרי המזון עלה בין שתי התקופות ב־19%! אפילו אם נפחית מכך את העלייה במספר התושבים, בשיעור של 2% לשנה, עדיין יש עלייה ביבוא מזון לנפש של 17%. כלומר חווינו נסיקה ביבוא מזון. מי מגדיל את יבוא המזון אם לא כדאי לו? ליבואנים ולחברות הקמעונאיות, שאף הן נכנסו לתחום היבוא עם מותגים פרטיים, הפתרון. מכאן שסיבת הירידה בביקוש אף היא נפסלת.

יש אפשרות נוספת כי האוצר העלה את שיעור מס החברות בשנת 2022, וכדי לפצות על העלייה במס יבואנים מנסים לפצות את עצמם באמצעות העלאת מחירים (בפועל ובתיאוריה העלאת מס אינה בהכרח גוררת עלייה במחירים). אז לא, מס החברות היה ונותר 23%.

אז אולי העלו בשנה האחרונה את המכס או הטילו מס קצוב על יבוא מוצרי מזון? ובכן, בפועל הממשלה היוצאת דווקא הגדילה את היקף המכסות באמצעות מכרזים בין יבואנים כדי להגדיל את יבוא המזון. שיטת המכסות גרועה מבחינה כלכלית ומשקית, והיא לעתים מעבירה "רווחי מכסה" ליבואן מעבר לשיווי המשקל, אם המכס או המס הקצוב על יבוא היו מופחתים לכל היבואנים.

אך, לעניינינו, אפשרויות היבוא עלו - מה שהיה אמור להפחית את מחירי המזון. שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן חתם לפני כחודשיים על צו להפחתה הדרגתית של המכס על דגים למרות התנגדות משקים ישראלים. אז גם סיבת המסים והמכסים נפסלת.

אולי חולשת השלטון? אחרי עשרות שנים שבהן חברת תה ויסוצקי שולטת בשוק התה לסוגיו ושולטת ללא מצרים גם על המדפים ברשתות השיווק, שהפכו למעין קירות של תה ויסוצקי במעברים בסופרמרקטים, רק עיוור שטחו עיניו מלראות לא ישים לב שנזכרה רשות התחרות לבחון אם ויסוצקי מהווה מונופול על פי החוק. על זה נאמר בשפה חופשית "בוקר טוב, אליהו". זוהי טיפה בים של עשייה של רשות התחרות.

הרשות למניעת תחרות

מה שרשות התחרות לא הבינה ולא מבינה היא שעליה לא לבדוק את היקף הבקשות למיזוגים בתחומים שונים (היא מתגאה בכך כי בשנת 2021 הוגשו 267 בקשות למיזוגים וב־245 מקרים הסתיים הדיון בבקשות). להפך, רשות התחרות חייבת לדווח לציבור הנאנק על שבירת חברות, על פיצולן ועל הפיכתן לכמה חברות שיתחרו בהמשך בינן לבין עצמן.

מה על רשות התחרות לעשות? עליה לבחון את כל המיזוגים וההשתלטויות ברבע המאה האחרונה, במקרה שלנו בענף המזון, מה גרמו השתלטויות אלה לתחרות, ולאחר בדיקה של כמה חודשים להוציא צו לגריעת החברות שנבלעו מהחברות הבולעות והמשתלטות באילוץ המשתלטות למכור חברות שניכסו לעצמן באמצעות מיזוגים ורכישה של עוד ועוד חברות, קטנות בדרך כלל, והעמדתן כחברה עצמאית לאחר מכירתן לגורם אחר, כלומר אילוץ המכירה של חברות אלה בשוק לאחר תקופה נתונה וידועה מראש כדי לא לגרום נזק למוכרת מפאת קוצר זמן.

כך יפחתו אחדות מזרועותיה התמנוניות של חברות המזון בישראל. אם יש צורך, הכנסת החדשה תהיה חייבת לשנות חוקים שיאפשרו סידוק, פיצול, הפרדה ומכירה של זרועות עסקיות של חברות גדולות מדי בשוק המזון, המכבידות על התחרות. רשות התחרות וקודמותיה, בשמות הקודמים, כגון "הממונה על הגבלים עסקיים" או "היחידה המנהלית במשרד התעשייה", לא עשו הרבה כדי למנוע בניית תמנוני ענק שפוגעים ברמת החיים של הישראלים, שמאסו בהבטחות הפוליטיקאים לעשיית צדק צרכני.

שימו לב כי מתוך כל הבקשות למיזוגים בכל התחומים, לאו דווקא מזון, בשנת 2021, רשות התחרות התנגדה רק לשניים. מתוך 267 בקשות למיזוגים בשנת 2021 רק 8% הוגשו בענף המזון. אולי פשוט כבר אין מה למזג!

אפילו בנושא המחסור בחמאה שהיה בתחילת 2019 רשות התחרות לא היא שפעלה מלכתחילה ויזמה את השינוי המתבקש במדיניות הממשלה, אלא נגררה לשבח את הממשלה על מעשיה לאחר ביצוע הרפורמה. הממשלה הרחיבה את מכסות היבוא של החמאה הפטורות ממכס, ובהמשך הוחל פטור ממכס על יבוא חמאה והורחב סל מוצרי החמאה שבפיקוח.

רשות התחרות בדקה את השפעת צעדי הממשלה לטיפול במחסור בחמאה על המחירים, ומצאה כי אכן הממשלה הביאה לגידול בהיצע, לירידת מחירים של מגוון חמאות ולכניסת שחקנים קטנים לשוק היבוא. רשות התחרות הוציאה דוח בשנת 2021 על פרשת החמאה והציעה להסיר מכסים ומכסות לענפים נוספים.

בהמשך רשות התחרות הציעה לממשלה לאסור על יבואנים ישירים לעשות מעשים העלולים לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל, ואף לאפשר לרשות התחרות לקנוס יבואן ישיר ורשמי של פירמה מחו"ל על הפרעה ליבוא מקביל, עם אפשרות לקנס של עד 8% ממחזור החברה המפריעה ליבוא מקביל ועד קנס של 100 מיליון שקל.

הצרפתים באים

אז אולי את מה שלא עשה הריבון תעשה רשת המרכולים הבינלאומית הצרפתית קרפור, שנוסדה בשנת 1959 ולה כ־12 אלף חנויות בעולם עם קרוב ל־320 אלף עובדים. הכנסותיה בשנת 2021 היו כ־73 מיליארד יורו.

קרפור עומדת לעשות בית ספר לרשתות השיווק בישראל, שנהנו במשך שנים בשוק לא תחרותי ועושות ככל העולה על רוחן באין תחרות מחו"ל של רשתות קמעונאיות. קרפור פועלת בסין, בטייוואן (בשותפות מקומית), היטב בברזיל ובמזרח התיכון, כולל באיראן, במצרים בעיראק ובירדן. היא פועלת בטורקיה, בגיאורגיה ואפילו באלבניה, במרבית האיחוד האירופי וכן במושבות צרפת לשעבר בצפון אפריקה - מרוקו ותוניסיה.

מטבע הדברים, לקרפור יש כוח אדיר בקניות מול ספקים בכל העולם עבור הרשתות שלה, המתוכננות בקפידה לפי גדלים ידועים מראש כדי להעלות את המכירות למ"ר ולהתאים לאוכלוסייה הייעודית לפי מאפייני צריכה מקומיים. קרפור גם רוכשת חנויות נוחות קטנות וכן מספקת סחורות לחנויות קטנות עצמאיות. קרפור משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לייעל את חנויותיה, להעלות את הפריון ולצבור מידע אדיר: מה נקנה, מה העדיפו הלקוחות, איך להשיבם לקניות חוזרות וכמובן הקפדה על השירות.

קרפור מסתמכת יותר ויותר על טכנולוגיה ועל אלגוריתמים כדי לדעת מה להציע ללקוחות - 23% ממכירותיה מומלצות על ידי האלגוריתמים. כן יש לה מערך משוכלל של פרסום דיגיטלי, איסוף נתונים וניתוח נתוני ביצוע. כבר היום חמישית מהמכירות שלה נובעות מהדחיפה הדיגיטלית.

כיצד תפעל קרפור מול תנובה ומה יעשו רשתות השיווק האחרות כדי לשרוד ולמנוע ירידה ברווחיותן? נחכה ונראה. מה תעשה הממשלה החדשה בתחום הפחתת עלויות המחיה בישראל? נחכה ונראה. איך יגיבו הציבור והלקוחות? נחכה ונראה.