בתחילת השבוע הכריז פורום ארגון המדינות המתועשות, ה־G7, על החרפת הסנקציות הכלכליות נגד מוסקבה והגבלת מחיר הנפט הרוסי באופן גלובלי. צעד דרסטי זה בא כתגובה לזינוק שחל במחירי "הזהב השחור" נוכח קיצוץ של שני מיליון חביות נפט ביום או 2% מהתפוקה העולמית, שביצע לאחרונה ארגון יצרניות הנפט אופ"ק פלוס (OPEC+).
קביעת מחיר הגג, שנועדה לפגוע בהכנסותיה של מוסקבה מייצוא הנפט, אמורה לבלום במידת מה את מכונת המלחמה הרוסית באוקראינה ואף להקטין באופן הדרגתי את תלותן של מדינות איחוד אירופה במוסקבה. עם זאת, דרסטיים ככל שיהיו צעדי מנע אלה, כבר עתה מסתמן כי רווחיה העצומים של רוסיה משוק האנרגיה צפויים לשבור שיאים ולהגיע לכ־180 מיליארד יורו בשנת 2022.
יתרה מכך, התנודות בשוק הנפט העולמי והחרפת מלחמת האנרגיה שמוביל פוטין נגד הגוש האירופי נושאות גלי הדף המשפיעים משמעותית על מפת היחסים והאינטרסים בזירה הבינלאומית. לצד מאבקה של רוסיה במערב, גוברות המחלוקות הפנימיות בקרב מדינות ה־EU (האיחוד האירופי) ומחריף החיכוך בסוגיית הפקת הנפט בין ממשל ביידן לבין בית המלוכה הסעודי, התומך במוסקבה ובראש הקרמלין.
כל זאת, כשמנגד חלה התחממות ביחסי סין ומדינות המפרץ בהובלת ערב הסעודית, וגוברת המתיחות בין ארה"ב לבין כל אחת מהן. אם לא די בכך, במקביל חלה ירידה במחירי הנפט בעולם נוכח הירידה בביקוש העולמי, הנובעת בין היתר מהחשש הגובר למיתון, וכן מהתחזקות משבר הקורונה והסגרים בסין.
על רקע כל אלה, כבר עתה מסתמן כי אנו נמצאים בעיצומה של אחת התקופות המורכבות, המטלטלות והמאתגרות ביותר בזירה הגיאופוליטית והכלכלית העולמית.
פלישתה של רוסיה לאוקראינה והסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה, גרמו לטלטלות עזות בשוק האנרגיה העולמי ולתנודתיות במחירי הנפט והדלק ברחבי עולם. בתוך כך, החלטתו של קרטל הנפט אופ"ק פלוס לקצץ משמעותית בייצור הנפט החל מחודש אוקטובר כדי להעלות את מחירו, שצנח מ־120 דולר לחבית בקיץ ל־87 דולר כיום, עוררה זעם רב בארה"ב, שאיימה בתגובה נגדית.
בניגוד לציפיות, חלה ירידה במחיר הנפט, שהושפע באופן חלקי מירידה בביקוש העולמי (לדוגמה, מחירו הממוצע של גלון דלק בארה"ב נמכר השבוע ב־3.41 דולר לעומת 5 דולר ביוני). מגמה זו, לדעת כלכלנים במערב, נובעת משילוב גורמים ובהם כאמור החשש מפני מיתון עולמי, עליית שיעורי הריבית בארה"ב, וכן כתוצאה ממדיניות הסגרים החוזרים בסין – בת־בריתה של רוסיה ואחת משתי יבואניות הנפט הרוסי הגדולות בעולם (לצד הודו) – שמהלכיה משפיעים על הביקוש העולמי לזהב השחור בכל רחבי העולם.
התקרבות רוסית־סינית
לנוכח שילוב הנסיבות ולאחר יותר מתשעה חודשי מלחמה באוקראינה, מדינות איחוד אירופה, אוסטרליה וה־G7 (ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, בריטניה, יפן ואיטליה) החליטו להדק את הלחץ על מוסקבה. כדי לפגוע בהכנסותיה העצומות מנפט, הנאמדות כיום ב־70 מיליארד יורו, המשמשות בין היתר למימון הפלישה לאוקראינה – הן קבעו תקרת מחיר גלובלי של 60 דולר לחבית נפט רוסי.
וכך, בזמן שפוטין הכריז בתגובה כי יפסיק את אספקת הנפט למדינות שיצטרפו לסנקציה הגלובלית חדשה, השגות שונות נשמעות לגביה גם מצד חברות ה־EU – כיצד אוכפים את הגבלת המחיר ומהי מידת ההשפעה של הצעד על מוסקבה. גרמניה, לדוגמה, סבורה כי המהלך יוביל לתוצאה הפוכה, שתגרור עלייה במחירי הנפט בעולם.
לכך יש להוסיף את הביקורת הקשה מצד חברות אופ"ק פלוס, הרואות בצעד איום על שליטתן ומעמדן כרגולטור של שוק הנפט העולמי. לא זו בלבד שקביעת תקרת מחיר מעבירה את הכוח מהיצרנים לצרכנים, לתפיסתן, יצירתו של קרטל חדש המתחרה בהן עלולה להאפיל על מעמדן העוצמתי ולהשפיע על מחירי הנפט בשוקי העולם.
לא בכדי הטלת הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה וכל שכן החרפתן, מעוררת דילמה אסטרטגית מורכבת גם בממשל בייג'ינג. מעבר להיותן של רוסיה וסין בנות ברית ושותפות למאבק נגד ארה"ב והמערב, קיימים פערים אסטרטגיים ואידיאולוגיים עצומים בין המדינות והמנהיגים.
מנקודת מבטה של סין, כינון ברית אסטרטגית "ללא גבולות" עם רוסיה, אינו מהווה חלופה לקשריה עם מדינות המערב בדגש על מדינות איחוד אירופה, הנחשבות ליבואניות הגדולות ביותר ממנה בשנת 2021 ושותפותיה הכלכליות הגדולות ביותר השנה.
יש להבין שהממשל הסיני מתמרן בין אינטרסים מנוגדים ועמדות סותרות. אומנם הוא מבקר את מדיניות ארה"ב ומסרב לתמוך בסנקציות המוטלות על מוסקבה, אך בו־זמנית מקפיד על עמדת תיווך ניטרלית. הוא אינו מגנה את מדיניותו התוקפנית של פוטין, ובד בבד אינו מספק נשק למוסקבה חרף המפלות שנוחלים הרוסים באוקראינה.
יתרה מכך, כשמנהיג סין שי ג'ינפינג דואג לבדל את עצמו מראש הקרמלין ולהדגיש את הפערים העצומים מול רוסיה - השותפות האסטרטגית בין המדינות דווקא נושאת פרי. התבוננות מקרוב מראה כי חל גידול של 55% בהיקף ייצוא הנפט הגולמי של רוסיה לסין, כשהיקף הסחר ביניהן צפוי להגיע השנה ל־170 מיליארד דולר, לעומת 147 מיליארד דולר בשנת 2021.
עימות רב־גושי
לאחרונה פורסם כי אף שסין היא צרכנית הנפט הגדולה ביותר של ערב הסעודית, נוכח החרפת הסנקציות על מוסקבה, חל שינוי במערך הכוחות ובחודש מאי נרשם שיא בייצוא של 8.4 מיליון טונות נפט רוסי למעצמה הסינית, לעומת 5.4 מיליון טונות בלבד בשנת 2021.
וכך, אף על פי שקביעת מחיר תקרה עבור הנפט הרוסי אינה אמורה להשפיע על סין הרוכשת אותו בלאו הכי במחיר מוזל, בפועל מסתמן כי צעד זה עלול להוביל להתחזקות האינפלציה בעולם, שתשפיע על ההאטה בצמיחה הכלכלית העולמית וזו הסינית (2.8% לעומת תחזית של 4.3%, כפי שעולה מנתוני הבנק העולמי שפורסמו החודש).
כל זאת מתרחש כאשר ברקע חלה כאמור התחממות משמעותית ביחסי סין וערב הסעודית, למורת רוחו של הממשל האמריקאי, והשבוע אף מתקיימות פגישות פסגה עם מדינות ערב והמפרץ בריאד בהובלת בית המלוכה הסעודי, השוקל להרחיב את קשריו עם בייג'ינג ואף להמיר בעתיד את התשלום מדולר אמריקאי ליואן סיני.
הידוק היחסים בין הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לבין הכלכלה החזקה במזרח התיכון ויצואנית הנפט הגדולה בתבל מקטין את תלותן של השתיים בארה"ב. בנוסף, התקרבות זו צפויה להגביר משמעותית את מעורבותן ומשקלן הכלכלי והאנרגטי בזירה הבינלאומית, וכל אלה עשויים להקרין על תחומים נוספים ובהם צבא וביטחון. כמו כן, הרחבת שיתופי הפעולה מהווה מנוף לחץ על ארה"ב להשגת ויתורים כגון הקלה בסנקציות הנפט לנוכח המתיחות האנרגטית העולמית.
אף שקביעת מחיר גג לנפט הרוסי נחשבת כנדבך משלים לחרם הנפט של מדינות ה־EU על מוסקבה, על פניו מסתמן כי טמונה בו רמת סיכון גבוהה ויותר נזק מתועלת. זאת במיוחד נוכח התזמון והשילוב הקטלני בין צורכי אנרגיה גוברים, מצוקה כלכלית וחשש מפני מיתון עמוק, שכבר עתה נותנים אותותיהם במיוחד בכלכלות אירופה המוחלשות.
יתרה מכך, החרפת הסנקציות כעת צפויה להגביר את המתיחות הביטחונית והמאבק הבין־גושי מול ארה"ב והמערב. אלה עלולים להוביל לחיזוק הברית האסטרטגית הרוסית עם סין ולהגביר את מעורבותה וקשריה האנרגטיים, הכלכליים והביטחוניים של מוסקבה בבריתות ובהסכמים אזוריים דוגמת ה־SCO וכן ה־BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה).
ללא ספק, מדובר במהלך העלול לדרבן את פוטין "ללכת על הקצה" ואף לנקוט תגובה נגדית בצעד דרסטי משלו העלול להפתיע את הקהילה הבינלאומית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים
[email protected]